ב-27 בפברואר 2008 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק [PDF] "להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים" של חה"כ אמנון כהן. הצעת החוק מחייבת את ספקי אינטרנט לסנן תכנים לכל לקוח שלא הביע במפורש רצונו שלא יסונן. הסמכות הבלעדית לקבוע מהם התכנים שיסוננו, מאפיינים לגבי אמצעי הסינון ואופן זיהוי מנוי כבגיר ניתנת בהצעת החוק לשר התקשורת.
הצעת החוק מתיימרת להגן על קטינים מפני תכנים פוגעניים ברשת האינטרנט, אולם בפועל - אין כל קשר בין המטרה המוצהרת (איתה אנו מזדהים לחלוטין) לבין הצעת החוק. גם יוזמי החוק מכירים בעובדה שאף אחת מהפגיעות המדווחות בעיתונות לאחרונה לא הייתה נמנעת גם אילו החוק היה מיושם זה שנים.
הצעת החוק פוגעת במשתמשי האינטרנט בישראל וכופה על אזרחים סינון תכנים ללא הסכמתם המפורשת. הסינון על פי הצעת החוק יהיה אחיד ולא יתאים למגוון האוכלוסיות והשקפות העולם בחברה הישראלית. לאחדים ייראה כמתיר מדי, לאחרים מחמיר מדי. הצעת החוק נוטלת מההורים שיקול הדעת על מידת הסינון הרצויה להם. המדינה אינה צריכה להיכנס לביתו ולמחשבו של האזרח ולסנן תכנים ללא הסכמתו, אלא ליידע את ההורים בדבר אפשרות זו, הקיימת כבר היום. על פי מסמך היתכנות הנדסית של סינון תכני אינטרנט [PDF], שהכין אגף ההנדסה של משרד התקשורת, לא ניתן לספק שירותי סינון על ידי ספקיות האינטרנט לכלל הגולשים מבלי לפגוע בחווית הגלישה.
הצעת החוק נותנת לשר התקשורת סמכות רחבה לקבוע תקנות הקובעות שיטת הסינון, אילו תכנים יסוננו ובאיזו צורה יזוהה אדם כבגיר.
עלות הפעלת הסינון תעלה מיליונים למשק הישראלי, עלות שתגולגל מהספקיות לכיסם של הלקוחות. אישור הצעת החוק יציב את ישראל בעימות עם מדינות האיחוד האירופאי שקבעו בסוף פברואר 2007 שסינון תכנים באינטרנט פוגעת בסחר חופשי, ועלול להציב מחסום לקבלת ישראל ב-OECD.
הצעת החוק מפלה את רשת האינטרנט לרעה, כאשר נקבע סינון תכנים חוקיים לגמרי בהפצה במדיה אחרות.
הפתרון הראוי קיים כבר היום, אך לא בהצעת החוק:
מאי 2008
במשפט פומבי ל"הצעת החוק
לסינון אתרים באינטרנט" קבעו חבר
השופטים - השופטת בדימוס דליה דורנר, עו"ד עמיהוד בן פורת והרב מתתיהו טננבאום
- כי מדובר בחוק בעייתי שאינו ראוי. השופטים, שדנו בשאלה האם הצעת חוק 892 אכן תגן
על ילדי ישראל וקבעו כי "החוק יוצר בעיה של תועבה מותרת, אך לא ראויה". בדעת מיעוט
הוסיף הרב טננבאום כי יש לפתור את הבעיה בדרך של הסדרה עצמית.
במקביל להחלטת השופטים, הצביע גם חבר המושבעים בעד ביטול הצעת החוק לחלוטין.
מרץ 2008 מועצת העיתונות מחליטה פה-אחד להתנגד להצעת החוק לסינון אתרים באינטרנט בנוסחו הקיים. בהחלטה - שהתקבלה בעקבות פנייה של נשיא איגוד האינטרנט הישראלי ליו"ר מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר – קובעת מועצת העיתונות כי הצעת החוק בנוסחה הקיים אינה מידתי ופוגעת בחופש הביטוי, בזכות לפרטיות ובאוטונומיה של האדם. עוד קובעת המועצה, כי ניתן להשיג את מטרות החוק ע"י מתן אפשרות למתחברים לאינטרנט לקבל אמצעים לסינון אתרים, אם ירצו בכך, והעברת המידע על קיומם של אמצעים אלה לכל המשתמשים באינטרנט.
פברואר 2008 הצעת חוק הצנזורה [PDF] של ח"כ אמנון כהן עברה בקריאה
ראשונה בכנסת ברוב של
46 חברי כנסת מול 20 מתנגדים בלבד. ההצעה תועבר שוב לדיון בוועדת הכלכלה ולאחר
מכן לקריאה שנייה ושלישית. בכנס איגוד האינטרנט השנתי קרא נשיא האיגוד רימון לוי
לממשלה לא להעביר את החוק.
ינואר 2008 האיגוד הגיש נייר עמדה בנוגע להצעת החוק בו הועלו בין השאר כמה פתרונות: המשך מתן האפשרות להתקנת תוכנות ושירותי סינון – כפי שמוצע כבר היום על ידי ספקי האינטרנט, הגברת אמצעי אכיפת חוקים קיימים, והעמדה לדין של העוברים על החוק. בנוסף למתן תשתית טכנולוגית הולמת למשטרת ישראל והגדרת תקנים, בתוך המשטרה וכסיוע לה והגברת המודעות, החינוך וההסברה לשימוש נבון באינטרנט.
אוגוסט 2007 האיגוד הגיש לשר התקשורת וליו"ר ועדת הכלכלה, סקירה והשוואה לגבי הסדרה של סינון תכנים לקטינים בארצות שונות. מהסקירה עולה כי פרט לדרום קוריאה, לא נמצאה מדינה דמוקרטית המטילה חובה בחקיקה על ספק אינטרנט לסנן תכנים ללקוחות פרטיים, כפי שמוצע לבצע בישראל.
יולי 2007, בניסיון להתמודד עם הלחץ הציבורי הכבד, עדכן משרד התקשורת את הצעת החוק ודרש לחסום את הגישה החופשית לאינטרנט לכל מי שלא יזדהה ויחתום על בקשה פורמאלית, ובתוך אלה - גם מי שעד לאותו יום השתמש באינטרנט ללא חסמים. על פי הצעת החוק המעודכנת, הצפייה של מבוגרים באתרים "שעיקרם מין, אלימות או הימורים", תחסם עד לקבלת טופס שבו מצהיר המשתמש כי ברצונו לצפות בתכנים אלה. ההחלטה אילו אתרים יחסמו ואילו לא, תתבצע ע"י שר התקשורת. נייר עמדה מעודכן שהוציא האיגוד ביולי 2007 מבהיר כי הצעת החוק המתוקנת, כקודמתה, אינה פותרת את הבעיה ואף תגרום לפגיעה גדולה יותר מאשר לפתרון הבעיה בכך שהיא תגרום לאשליה של ההורים כי משנחקקה מוגנים ילדיהם מפני תכנים וגורמים פוגעניים ברשת האינטרנט. ואין הם!
מאי 2007 ההצעה הועברה לדיון בועדת הכלכלה של הכנסת. איגוד האינטרנט הישראלי, הגיש לוועדה נייר עמדה הקורא לכנסת להתעשת ולהבין כי לטובת ילדי ישראל ועתידם, אל לה לאשר ולקדם הצעת חוק זו.
בציבור הרחב ובתקשורת נוצר דיון ער על הנושא בניסיון לבטל את הצעת החוק.
פברואר 2007 הכנסת אישרה בקריאה טרומית, וללא מתנגדים (נמנע אחד), את הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן [קובץ RTF] לפיה כל מבוגר המעוניין לצפות בתוכן שעניינו מין, אלימות או הימורים, יצטרך להזדהות באמצעות זיהוי טביעת אצבעו כתנאי לגישה לתוכן זה.
לדעת איגוד האינטרנט הישראלי, הפתרון לחשיפת ילדים לתכנים פוגעניים באינטרנט אינו מצוי בחקיקה מעין זו או בחקיקה בכלל. הפתרון דורש טיפול רב-שכבתי המתחיל בהגברת המודעות לשימוש אחראי ונבון של ילדים ברשת; במעורבות הורים בפעילות ילדיהם; ובהסכמות שיגובשו ויאומצו על ידי הגופים המצויים בתחום, שיספקו כלים שיאפשרו מעורבות ואחריות אלו מתוך הבנתם את חשיבות הטיפול בנושא.
אתם מוזמנים לשלוח לנו הצעות, דעות וקישורים נוספים בנושא.