חזרה לעמוד הקודם

שומרים על חופש הרשת

איגוד האינטרנט פועל לאורך כל שנות פעילותו למיגור תופעות ויוזמות העלולות לפגוע באופייה החופשי, הנייטרלי והפתוח של הרשת. להלן מידע על הפעילויות שהוביל האיגוד בהם: עתירה של האיגוד נגד משטרת ישראל למניעת חסימת אתרים שלא ע"י צו בית משפט, מאבק בהצעות חוק שונות הקוראות לסינון ולצנזורה של הרשת, הצטרפות כידיד בית משפט לתביעה אשר עלולה להוביל ליצירת צנזורה פרטית ברשת האינטרנט ועוד.

ינואר 2017

ועדת שרים לענייני חקיקה דנה בהצ"ח התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – סינון אתרי הימורים ותכנים המציגים דברי תועבה באינטרנט) של ח"כ מיקי זוהר. ההצעה מבקשת לאפשר לספקי האינטרנט לחסום באופן וולונטרי תכנים המוגדרים בהצעה כפוגעניים (הנוסח המוצע מרחיב  את הגדרת תכנים פוגעניים הרבה מעבר להגדרתה כיום בחוק התקשורת). על פי ההצעה, ספק האינטרנט לא יחוייב לחסום, אולם עבור כל לקוח שנחסם הוא יקבל תמורה מהמדינה על סך 0.3 ש"ח לתקופה של 10 שנים. איגוד האינטרנט מביע התנגדות נחרצת להצעה אשר לכאורה מבקשת לתמרץ סינון וולונטרי של הרשת, אולם למעשה תגרום לצנזורה של האינטרנט תוך עיוות שיקול הדעת המקצועי של ספק הגישה לאינטרנט בהבטחת "שוחד" מטעם המדינה לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל.

ההצעה עברה בקריאה טרומית עם הסתייגויות של משרד התקשורת, האוצר, הכלכלה והמשפטים והועברה לוועדת הכלכלה להמשך דיונים לקראת קריאה ראשונה.

 

במקביל –

משרד המשפטים מחזיר לדיון בוועדת החוקה את הצ"ח הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז-2017. ההצעה מבקשת להסדיר הליך בו, לאחר ביקורת שיפוטית, יוכל שוטר להורות לספק האינטרנט לחסום גישה לאתר בו מתבצעת עבירה.

תקציר הפרקים הקודמים: ההצעה נולדה לאחר שבית המשפט העליון קבע, בעתירה שהגיש האיגוד נגד המשטרה, כי לשוטר אין סמכות לחסום גישה לאתר אינטרנט ללא הנחיה שיפוטית. ההצעה הונחה במקור ב-2014 כחלק מהצעה רחבה יותר העוסקת בחלקה בהגבלת גישה למקום פיזי וחלקה בהגבלת גישה לאתר אינטרנט. בהמלצת האיגוד, ובשל ההבנה כי צריך להתייחס להגבלת גישה לאתר אינטרנט בזהירות קפידה, הופרד החלק העוסק בהגבלת גישה לאתר אינטרנט והונח בינואר 2017 כהצעה נפרדת.

ההצעה נמצאת כיום בדיון בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית.

דצמבר 2016

משרד המשפטים מפרסם תזכיר חוק זכויות יוצרים המבקש להתמודד עם קשיי אכיפה בשל הפרות של זכויות יוצרים. אלא שתוך כדי כך, פוגע התזכיר בחופש הביטוי ומבקש לחסום אתרים עוד לפני שהוכח שהם הפרו זכויות יוצרים בצורה מסחרית. איגוד האינטרנט שולח את עמדתו למשרד המשפטים ובה מובהר כי נוסחו הנוכחי של התזכיר לא מאזן בצורה ראויה בין הזכויות השונות ויש ליצוק לתוך ההסדר שנועד להילחם בסוחרי העותקים המפרים ברשת, מערכת של איזונים הולמת שתמנע גלישה של פעולות אכיפה כלפי פעילות תמימה ולגיטימית.

משרד המשפטים טרם פרסם נוסח מעודכן לאור ההערות שקיבל.

ספטמבר 2016

לאור תזכיר החוק הממשלתי 'הסרת תוכן המהווה עבירה' והצ"ח הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת (של ח"כ רויטל סויד ואח') מקיים איגוד האינטרנט שולחן עגול בנושא הסתה ברשת בהשתתפות מומחים מדיסיפלינות שונות. בעקבות הדיון, ניסח האיגוד נייר עמדה בנושא הסתה ברשת שנדון בוועדת המדע של הכנסת. המסמך מציג את הסוגיות העולות כתוצאה מהצורך להתמודד עם ההסתה באינטרנט אל מול החובה לשמור על חופש האינטרנט ועל שיח חופשי.

אוגוסט 2016

משרד המשפטים מפרסם תזכיר חוק המבקש להתמודד עם תופעות שליליות (בעיקר- טרור והסתה) המתרחשות תוך שימוש באינטרנט (תזכיר חוק 'הסרת תוכן המהווה עבירה', המכונה 'חוק הפייסבוק'). התזכיר מבקש לאפשר לבית משפט להוציא צווים המחייבים את אתרי האינטרנט שהעלו תוכן שמהווה עבירה פלילית (לא רק תוכני הסתה לטרור) המסכן באופן ממשי את ביטחונו של אדם, ציבור או המדינה – להסיר את התוכן העברייתי.

איגוד האינטרנט שולח למשרד המשפטים הערות לתזכיר החוק המבקשות למתן את תזכיר החוק ולשים לו גבולות. על פי עמדת האיגוד, בתזכיר אין פגיעה מהותית בזכויות אדם ובחופש האינטרנט אם כי יש בו בעיות לא קטנות.

תזכיר החוק תוקן ועבר קריאה ראשונה. איגוד האינטרנט ממשיך לעקוב.

יולי 2016

וועדת שרים לחקיקה דנה בשתי הצעות חוק המאיימות על חופש הרשת. לקראת הדיון העביר האיגוד לוועדת השרים נייר עמדה הקורא לוועדת השרים להתנגד לשתי הצעות החוק.

  • הצ"ח הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת (של ח"כ רויטל סויד ואח'). הצעת החוק מבקשת לחייב רשתות חברתיות לנטר באופן מתמיד את השיח המתקיים בהן, ואם זיהו דבר הסתה לטרור או שנודע להן על כך ממקור אחר – הן מחוייבות להסירו תוך 48 שעות. ולא – הן יקבלו קנס בסכום גבוה .הצעת החוק מעבירה למעשה את סמכות ההחלטה אילו ביטויים לצנזר כדי לא להקנס לגופים עסקיים- מסחריים, אשר להם נטיה טבעית למזער את הסיכון העסקי. הטלת האחריות עליהן, תגרום לפגיעה אנושה בביטוי ברשת, שכן גופים אלה בהכרח יצנזרו מידע עודף.
    הצעת החוק עברה את אישורה של וועדת שרים, תוך הבטחה להמתין להתקדמות תזכיר החוק הממשלתי ובמטרה להשתלב איתו. איגוד האינטרנט נשאר עם האצבע על הדופק.
  • הצ"ח התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים) של ח"כ שולי מועלם ואח'. הצעת החוק ביקשה להפוך את ברירת המחדל כך שתכנים המוגדרים כתכנים "פוגעניים" (תכני אלימות, הימורים ופורנוגרפיה) יחסמו, אלא אם יבקש בגיר לקבל גישה אליהם וירשם לצורך כך במאגר המידע של ספק הגישה לאינטרנט. הצעת החוק איימה על חופש הביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק וכפתה על ספקי האינטרנט להיות גורם האכיפה של האינטרנט.חשוב לציין: סוגיית התכנים הפוגעניים ברשת אכן מצריכה התמודדות, אך חקיקה מעין זו רק תשלה את ההורים כי ילדיהם מוגנים, כאשר סינון התכנים אינו מגן עליהם. הדרך היחידה לטפל בחשיפת ילדים לתכנים פוגעניים היא בחינוך, הסברה והפעלת סמכות הורית. וגם היום – הורה הרוצה בכל זאת לסנן תכנים, יכול לעשות זאת כבר כיום בחינם או במחיר שווה לכל נפש.

    פעילות האיגוד עוררה גל מחאה בתקשורת נגד הצעת החוק (דה מרקר, אנשים ומחשבים, וואלה, Geektime ומאמר דעה בוואלה). בעקבות הביקורת, דרשו משרדי התקשורת והמשפטים ממציעי החוק להפוך את ברירת המחדל של ההצעה כך שרק מי שמבקש לחסום תכנים פוגעניים ייחסם (ראו דיווח ב-ynet).

    הצעת החוק בנוסחה המתוקן עברה את אישורה של וועדת שרים לחקיקה ונמצאת על שולחנה של וועדת הכלכלה לדיון לקראת קריאה ראשונה.

נובמבר 2015

במסגרת פעילות האיגוד בנושא אינטרנט בטוח, נענה האיגוד לקריאת הוועדה להגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים (ועדת ארבל). הוועדה, אשר מונתה ע"י שרת המשפטים, איילת שקד, התבקשה לבחון את הגבולות בין חופש הביטוי לחופש השיסוי ותופעת ה"שיימינג". מסמך שהוגש לוועדה ע"י האיגוד בוחן באופן מעמיק את תופעת האלימות והבריונות ברשת האינטרנט וממליץ לוועדה על דרכי ההתמודדות והטיפול הנכונים לדעת האיגוד בבעיית השיח האלים ובריונות הרשת.

מענה לוועדה להגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים (ועדת ארבל)

פברואר 2015

איגוד האינטרנט עורך ביחד עם גוגל ישראל כנס בנושא מדיניות אינטרנט, לקראת הבחירות לממשלה. בכנס הועלו סוגיות בקשר של כלכלת אינטרנט – הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים וזכויות יסוד ברשת והאיזון בין חופש הביטוי, הזכות למידע והזכות לפרטיות והגנה על קטינים. עוד בכנס – שיחות מרתקות עם ח"כ ציפי ליבני והשר נפתלי בנט.

לצפיה בוידאו מהכנס לחץ כאן

29 ינואר 2015

בית המשפט המחוזי מרכז (השופט אהרון מקובר) הורה על צירופו של איגוד האינטרנט הישראלי כידיד בית המשפט במסגרת ההליך בו מבקשת חברת צ'רלטון משלוש ספקיות האינטרנט הראשיות בישראל (012-סמייל, בזק בינלאומי ו-013 נטוויז'ן) לאתר ולחסום באופן שוטף גישה לאתרים המפרים את זכויות היוצרים אשר בבעלותה לטענתה (אתרים המשדרים שידורי ספורט המוגנים זכויות יוצרים).

ינואר 2015

איגוד האינטרנט מבקש מבית המשפט להצטרף לתיק כידיד בית המשפט (סיוע לביהמ"ש בסוגיה ע"י מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון) שכן לדעת האיגוד התביעה עוסקת בסוגיות עקרוניות החורגות מנסיבות התביעה הספציפית. אישור התביעה עשוי, לדעת האיגוד, להוביל ליצירת צנזורה פרטית ברשת האינטרנט. שכן מתוך רצון לגיטימי להגן על זכויות היוצרים שלה, מבקשת צ'רלטון שהינה חברה פרטית לכפות על ספקי האינטרנט, חברות פרטיות אף הן, לציית לבקשות חסימה ולגילוי פרטי גולשים שתשוגרנה אליהן בלא בחינה ואישור משפטי מוקדם. תוצאות התביעה בתיק זה יטביעו את חותמן על זכות הגישה למידע באינטרנט, על הזכות לפרטיות ולאנונימיות בה ועל נורמות ההתנהלות המצופה מספקיות האינטרנט. פניית איגוד האינטרנט להצטרף לתיק כידיד בית המשפט

אוקטובר 2014

החודש, מתנגד האיגוד לשתי הצעות חוק המאיימות על אופיו הפתוח של האינטרנט בישראל:

הראשונה -הצעת החוק לחסימת אתרי אינטרנט, לשם מניעת ביצוע עבירה. האם חסימה של אתרי אינטרנט מציעה פתרון אמיתי לבעייה? אנחנו חושבים שלא: הצעת החוק לחסימת אתרי אינטרנט, אינה פועלת למניעת קיום העבירות, אלא רק "מעלימה" את הבעייה מעיני הציבור שומר החוק, וגורמת לאבדן התמריץ לחקור באמת את הפשע המתבצע באותו אתר. קראו בנייר העמדה של האיגוד (הוגש לוועדת החוקה לקראת דיון בתאריך 27.10.14).

ועדת החוקה של הכנסת מנהלת דיון בהצ"ח הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ד-2014 ומחליטה לקבל באופן חלקי את עמדת האיגוד ולפצל את הצעת החוק לשני חלקים. הועדה מבינה כי הגבלת שימוש באינטרנט אינה יכולה להיעשות באותה דרך בה נעשית חסימת מקום פיזי ומצריכה איזונים שונים הנותנים ביטוי למורכבות העניין. קראו עוד בנושא.

השנייה – הצעה לחסימת אפליקציית "סיקרט". ב-5/11 יתקיים דיון בועדת המדע ביוזמת ח"כ יפעת קריב, ע"מ לשקול דרכים להתמודדות עם אפליקציית סיקרט (המאפשרת העלאת תכנים או תמונות בצורה אנונימית, מה שגרם לגולשים רבים, להפוך אותה לבמה של פגיעות והשמצות. קראו בהרחבה במסמך מטעם מרכז המחקר של הכנסת. בין הדרכים שהועלו, היתה הצעתה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס. היא מבקשת לאסור על החנויות הדיגיטליות לאפשר את הורדת האפליקציה. אנו מתנגדים לגישה זו: בישיבה, נטען כי חסימה אינה הדרך, כי אם חינוך והסברה – וכי רק פעילות נחרצת נגד תופעת האלימות ברשת, היא הדרך האמיתית לשינוי. מסמך מטעם מרכז המחקר של הכנסת

אפריל 2014

חברת צ'רלטון, הזכיינית של ערוץ הספורט, מגישה תביעה נגד ספקי האינטרנט ודורשת מספקי האינטרנט לאתר ולחסום באופן שוטף גישה לאתרים המפרים את זכויות יוצרים שלה (אתרים פיראטיים המשדרים שידורי ספורט ללא זכויות יוצרים). תביעה נגד ספקי האינטרנט

פברואר 2014

הצ"ח הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014 עוברת בקריאה ראשונה בכנסת כהצ"ח של משרד המשפטים. בהצעה שולבו מספר איזונים שנדרשו על ידי האיגוד, אך האפשרות למשטרה לצנזר גישה לאתרים נותרה בעינה. הצעת החוק הופכת את ספקי האינטרנט ואת אתרי החיפוש לצנזור של האינטרנט, פוגעת בזכויות יסוד של הציבור ומעלה חשש למדרון חלקלק שיוביל לצנזור תחומים נוספים. איגוד האינטרנט שולל מכל וכל כל פעילות פלילית ובכך גם הימורים, סמים או פדופיליה. עם זאת, האיגוד סבור כי יש לפעול בדרך של חסימת האתר ולא הגישה אליו. חסימת גישה לאתר אינטרנט צריכה, אם בכלל, להתבצע כפעולה חריגה ונדירה ורק באמצעות צו שיפוטי שנשקל בקפידה.
קראו כתבות בעניין בYnet ובGeektime.

הצ"ח שימוש הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

אפריל 2013

במספר פסקי דין שניתנו בעת האחרונה שעניינם הפרת זכויות יוצרים, הורו בתי המשפט במעמד צד אחד וללא דיון לגופם של דברים, לחסום גישה לאתרים המפרים. האיגוד יוצא בקריאה לשופטים להיות ערים לנזק העלול להיגרם מחסימת אתרים ולדון בכל דרישה כזו לגופו של עניין באופן מעמיק. במקביל, קורא האיגוד למשרד המשפטים לעגן בחקיקה הסדר מפורש, מאוזן ומידתי בהתאם לעקרונות שפירט האיגוד.

מרץ 2013

ביהמ"ש העליון פוסק לטובת איגוד האינטרנט וקובע כי למשטרת ישראל אין סמכות להוציא צווים לספקיות הגישה לאינטרנט המורים לחסום גישה לאתרים וכי דינם של אלה להתבטל.

פסק דינו של ביהמ"ש העליון בערעור המשטרה נגד האיגוד 

ינואר 2013

האיגוד מפרסם נייר עמדה המבהיר את הבעייתיות בתזכיר החוק המאפשר למשטרה לחסום אתרי אינטרנט העוסקים בהימורים ובפדופיליה.

דצמבר 2012

משרד המשפטים מפרסם תזכיר חוק המיועד לאפשר למשטרה לחסום אתרי אינטרנט העוסקים בהימורים ובפדופיליה. תזכיר החוק של משרד המשפטים

אוקטובר 2012

ביהמ"ש העליון (כב' השופטים: א' גרוניס, ע' פוגלמן ונ' סולברג) דן בערעור המדינה על פסה"ד לאחר שהצדדים הגישו סיכומי תגובה סיכומי תגובה מטעם המשיבה

אוגוסט 2012

לאחר קריאות רבות מצד האיגוד כי הצעת החוק אינה מיושמת, הכניס משרד התקשורת את עקרונות הצעת החוק לרישיונות ספקי האינטרנט ובכך השלים את התהליך.

עקרונות הצעת החוק לרישיונות ספקי האינטרנט

מאי 2012

ח"כ ליה שמטוב מניחה על שולחן הכנסת הצ"ח שמחייבת את ספקי האינטרנט לחסום תכנים פוגעניים כברירת מחדל. איגוד האינטרנט פעל מול חה"כ שמטוב להבהרת הנזק מחסימה שכזו והצה"ח נעצרה.

המדינה הגישה ערעור על פסה"ד בתגובה לפסיקת ביהמ"ש באפריל 2012. ערעור על פסה"ד במקביל, ניסתה המשטרה לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה, להשתמש בסמכויות הרגולטוריות הנתונות בידי שר התקשורת, ולאפשר לו, כ"גורם מתווך", להורות לספקי האינטרנט לחסום אתרים. היועץ המשפטי לממשלה דחה דרישה זו של המשטרה וקרא לזירוז תיקון החקיקה בנושא.

אפריל 2012

איגוד האינטרנט זוכה וביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדתו – מניעת גישה לאתרים היא פגיעה בחופש הביטוי ועל כן, למשטרה לא הייתה סמכות להוציא את הצווים. פסיקת ביהמ"ש המחוזי

מאי 2011

מבקר המדינה קובע כי חסימת אתרי הימורים באמצעות חסימת הגישה אליהם ע"י ספקי האינטרנט אינה יעילה. הדו"ח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2009 בו הוקדש פרק נכבד לנושא הימורים בלתי חוקיים המתקיימים באמצעות האינטרנט. הדו"ח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2009

מרץ 2011

הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר הופכת לחוק ומחייבת את כל ספקי האינטרנט לספק תוכנות סינון חינם לכל דורש וליידע את לקוחותיהם בדבר קיומם של תכנים פוגעניים והאפשרויות לסינונם.

הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר הופכת לחוק

ינואר 2011

הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר עברה בקריאה ראשונה לאחר שהתווספה לה, בהשפעת האיגוד, חובת ספקי האינטרנט להעמיד לרשות כל דורש תוכנת סינון תכנים פוגעניים ללא עלות.

הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר

אוקטובר 2010

האיגוד עתר לביהמ"ש המחוזי כנגד פעולת המשטרה, אשר לא ביטלה את החסימה. עתירת האיגוד

אוגוסט 2010

האיגוד מפרסם נייר עמדה בו הוא מתריע מפני פעולה של חסימת אתר ללא צו בית משפט.

יולי 2010

המשטרה דורשת מספקי האינטרנט בישראל לחסום גישה לאתרי אינטרנט העוסקים בהימורים.

יולי 2009

ועדת שרים לענייני חקיקה מתכנסת לדיון בבקשת ח"כ אמנון כהן להמשיך את קידום הצעת החוק. ברוב קולות מחליטה ועדת השרים להתנגד להמשך קידום ההצעה (החלת דין רציפות) בכנסת ה-18.

מאי 2007 עד אוקטובר 2008

פעילות נרחבת של איגוד האינטרנט הביאה לעיכוב תהליך אישור ההצעה עד לפיזור הכנסת ה-17 בפברואר 2009. פעילות האיגוד הדגישה כי למרות שהצה"ח התיימרה להגן על קטינים מפני תכנים פוגעניים היא מהווה פגיעה בכלל משתמשי האינטרנט בישראל וכופה צנזורה לא יעילה על האינטרנט.

פברואר 2008

הצ"ח הצנזורה עברה בקריאה ראשונה ברוב של 46 חברי כנסת מול 20 מתנגדים.

אוקטובר 2007

הכנסת מאשרת בקריאה טרומית הצ"ח של ח"כ אלכס מילר ההצעה מחייבת את ספקי האינטרנט ליידע את לקוחותיהם על קיומם של תכנים פוגעניים ברשת האינטרנט ועל האפשרויות הקיימות לסינונם. איגוד האינטרנט תומך בהצעת חוק זו.

פברואר 2007

הכנסת העבירה בקריאה טרומית הצעת חוק "להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים", אשר חייבה את ספקי האינטרנט לסנן תכנים לכל לקוח כברירת מחדל. קביעת התכנים שיסוננו, מאפייני אמצעי הסינון ואופן זיהוי מנוי כבגיר ניתנו בהצ"ח לשר התקשורת.

הצעת חוק "להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים"