חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: גרינפיס ים תיכון בע"מ נ' אמיר

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעת ספאם, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעניינה ב-4 שיחות טלפון שלטענת המשיבה מהוות דבר פרסומת וכן בשל התעלמות מבקשות המשיבה להסיר את פרטיה ממאגרי המבקשת. המבקשת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בהיעדר עילה, הן משום שהשיחות בוצעו על-ידי אדם ולא על-ידי מערכת אוטומטית וכן משום שהמבקשת היא ארגון ללא כוונת רווח. כן ביקשה המבקשת להעביר את מקום הדיון לת"א.

נפסק –  לביהמ"ש הסמכות המקומית לדון בתביעה לאור מקום המעשה, אשר התרחש לטענת המשיבה בחיפה (השיחות התקבלו כאשר שהתה המשיבה במקום עבודתה בחיפה). יש להתחשב גם בעובדה כי מדובר בבימ"ש לתביעות קטנות ובתובעת שאינה משפטנית. לאור האמור בת"ק 31140-10-14, אין לדחות את התביעה משום שעסקינן בשיחת טלפון מול גורם אנושי. ביהמ"ש אימץ את הקביעה בפסה"ד לעיל לפיה הודעת מסר קצר מוגדרת בחוק גם כמסר בזק הכולל שמע ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של הנמען. הגדרה זו חלה לפי לשונה גם על שיחת טלפון המתבצעת על-ידי גורם אנושי ולא רק על מסר מוקלט. לעומת זאת, יש לקבל את טענת המבקשת כי התביעה אינה מגלה עילה כיוון שהמבקשת היא חברה לתועלת הציבור (ולכן המסרים שהיא מעבירה אינם נכללים בהגדרת המונח "דבר פרסומת", כיוון שאינם מופצים באופן מסחרי). אם המחוקק היה מעוניין להחיל את הוראות החוק גם על תאגידים הפועלים ללא מטרת רווח, הוא לא היה משתמש במילים "באופן מסחרי" בהגדרת "דבר פרסומת". המסקנה מבוססת על הצעות החוק שהגישה המבקשת, מהן עולה כי החוק בניסוחו הקיים אינה נותן מענה למסרים המועברים על-ידי גופים ללא כוונת רווח במטרה לגייס תרומות או להפיץ תעמולה. ניתן להניח כי חברי הכנסת המכובדים החתומים על ההצעות, לא היו מגישים הצעות חוק שאין בהן צורך. לא נמצא בטיעוני המשיבה ולא מוכר מכל מקור אחר פס"ד כלשהו המחייב תאגיד דוגמת המבקשת, הפועלת ללא מטרת רווח, בפיצוי לפי סעיף 30א לחוק. התביעה נמחקה על הסף בהיעדר עילה.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.