חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: סהר פלד, עו"ד נ' אול יו ניד בע"מ ואח'

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 70 מיליון ש"ח, שעניינה הפרת הוראות סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם). המבקש הינו עו"ד. המשיבה 1 היא בעלת האתר Alljobs, המציג משרות פנויות לציבור מחפשי העבודה ואשר חלק משירותיו ניתנים בתשלום. המשיבה שולחת למנוייה חומר הנוגע להצעות עבודה, באמצעות הדוא"ל. המבקש היה מנוי בעבר לשירותי המשיבה. עניין הבקשה בהודעה ששלחה המשיבה לכתובת הדוא"ל של המבקש, בה מוצעת הטבה למי שיירשם כמנוי בתשלום לשירותי המשיבה. המשיבה טענה כי המבקש נרשם לאתר, ביקש לקבל את ההודעות שהיא שולחת ובחר שלא להסיר עצמו מרשימת התפוצה. נפסק

  • לא ניתן לקבל את טענת המשיבות כי ההודעה שנשלחה למבקש אינה "דבר פרסומת". העובדה כי ההודעה כוללת ברכה לחג הפסח אינה משנה את אופייה. מטרת ההודעה היתה להפוך את המבקש מ"לקוח לא משלם" ל"לקוח משלם" ועל כן היא נועדה לעודד "רכישת שירות" ומהווה "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק. העובדה שמוצעת לנמען הטבה אינה משנה זאת, שכן ההטבה מוצעת רק למי שירכוש מנוי בתשלום.
  • האפשרות שנתנו המשיבות ללקוחותיהן להסיר עצמם בקלות מרשימת התפוצה, איננה מרפאת את הפגם שבמשלוח הודעת פרסומת ללא הרשאה. אין כל ראיה ממשית לטענת המשיבות כי המבקש נתן למשיבה הסכמה לקבלת דברי פרסומת. נטל הראייה בעניין זה מוטל על המשיבות.
  • המבקש הוכיח לכאורה כי המשיבות הפרו את האיסור הקבוע בסעיף 30א לחוק. העובדה שהמבקש היה בעבר לקוח בתשלום של המשיבה 1 וביקש לקבל ממנה הצעות עבודה, אין פירושה שהוא גם נתן את הסכמתו לקבלת הודעה המהווה "דבר פרסומת" וכזו היתה ההודעה שנשלחה אליו מהמשיבה 1.
  • אין לקבל את טענת המשיבות כי המקרה הינו בגדר "זוטי דברים" לגבי הקבוצה בכללותה. מעשי המשיבה הינם בדיוק המעשים שחוק התקשורת נועד למנוע. המשתמשים ברשת נאלצים לבזבז זמן באופן כמעט יומיומי לצורך מחיקת "הודעות זבל" טורדניות ואף לשלם כספים לספק האינטרנט על-מנת להתקין תוכנות החוסמות "דואר זבל". אכן, אין זו טרדה גדולה למחוק הודעת "דואר זבל" בודדת, אך אם נקבל טענה זו יוצפו המחשבים האישיים והטלפונים הניידים של כולנו באלפי הודעות "בודדות" כאלו.
  • חרף כל האמור, יש לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. הטעם העיקרי לכך הינו שהמבקש לא הראה כי הוא זכאי לסעד כלשהו בתובענה זו ואין מדובר בכשל הנוגע אך ורק לגבי העילה האישית. המבקש לא התייחס בבקשה כלל לנזק שלו או של חברי הקבוצה ולא ניסה כלל להציע מנגנון לפיו יקבע אילו מבין חברי הקבוצה התובעת נפגעו ממעשי המשיבות וכיצד יוכיח שיעור נזקם.
  • המבקש התעלם בבקשה כליל מסוגיית הנזק שלו ושל חברי הקבוצה, מתוך הנחה משפטית שגויה שהוא רשאי לתבוע בתובענה ייצוגית פיצויים לכל חברי הקבוצה ללא הוכחת נזק. הסעד היחיד בבקשה הוא פיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק התקשורת. הסעד של פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, או פסיקת פיצויים לדוגמה, עומד בניגוד להוראות סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.
  • לא ניתן לבסס דרישה לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת כאשר בתובענה ייצוגית עסקינן. לתובע המייצג עומדת אך ורק האפשרות של תביעת פיצויים נזיקיים, לו ולחברי הקבוצה, לפי פקודת הנזיקין, כאמור בהוראות סעיף 30א(ט) לחוק התקשורת. מדובר בפגם מהותי הנוגע להוכחת התנאים החיוניים לאישור תובענה ייצוגית. המבקש לא טען וגם לא הראה כי נגרם לו נזק כלשהו, ממוני או שאינו ממוני, כתוצאה ממשלוח ההודעה.
  • אין לאשר את הבקשה גם מטעם נוסף הנוגע לדרישת ההומוגניות של הקבוצה התובעת. ההודעה נשוא הבקשה נשלחה רק למי שגילו עניין בקבלת שירותי המשיבה 1. סביר להניח כי חלק לא מבוטל מן הנמענים, גם אם לא אישרו קבלת דברי פרסומת, לא הוטרדו מקבלת ההודעות המציעה הטבה ולא נגרם להם בעטיה כל נזק, שכן הם ביקשו לשמור על קשר עסקי ברמה כלשהי עם המשיבה 1.

המבקש איננו תובע מייצג הולם. המבקש הגיש את התובענה בחופזה ואף עשה שגיאות חמורות באופן הגשת הבקשה. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחתה. המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.