ד"ר יעקב הכט | 06.03.2003

העידן הפוסט מודרני מוגדר כעידן בו הוקצנו מאפייני העולם המודרני (הכולל פיתוח טכנולוגי, מדעי, חילון, דמוקרטיזציה, דיפרנציאציה ועוד) וכן כעידן המתאפיין ברמות גבוהות של סיכון, אי וודאות ופלורליזם תרבותי (Kahane,1997; Featherstone,1991; Wolin, 1984, Giddens,1990; Beck, 1986). מבחינה זו, זהותו של היחיד מעוצבת בין חלופות רבות ותחת עקרונות פלורליסטיים מנוגדים לעתים ומשתנים (מסורתיים ומודרניים, פטריארכאליים ופמיניסטיים, חילוניים-דתיים ועוד). השאלה הנשאלת היא כיצד מתעצבות זהויות במרחב המודרני מאוחר /פוסט מודרני ?

על מנת לבחון שאלה זו, ניתן להתבונן בזירה המסמנת, אולי יותר מכל, את ההתפתחות הפוסט מודרנית והיא המרחב הקיברנטי. בניגוד להקשרים אחרים בהם נבחנה הסביבה החברתית-תרבותית בה מתגבשת הזהות האישית והקולקטיבית של היחיד (כגון מסגרות חינוכיות, מקום העבודה או המשפחה), כיום אנו מבחינים בכינונה של מסגרת נוספת בחיים החברתיים המאפשרת הבנייה והערכות מחודשת של מושגי הזהות בחברה.

בהקשר זה, ניתן להתייחס לחקר החלפת הזהויות ומשמעותן באמצעות הגישה התיאורטית של האינטראקציה הסימבולית, המנסה לפרש את ההתנהגויות בפועל ואת המשמעות הסובייקטיבית הפרט מייחס לאינטראקציה זו. בדיון החוזר על הזהות ניתן לצקת מחדש את ההכרה העצמית במושגים של "חלונות מרובים" וחיים מקבילים. ה"חלונות" נהפכו למטאפורה בעלת עוצמה המאפשרת חשיבה על העצמי כמרובה פנים תוך כדי הבניה של מערכות יחסים עם האחרים ברשת (Relation to the Other on the Net). היו כאלה שהשליכו על המחשב את מחשבותיהם ותחושותיהם וראו בו כזהות שנייה ("The Second Self"), מעין מטאפורה של מבחן רורשך, אולם ככל שהתרחבו יחסי הגומלין ברשת נהפכה הזהות השנייה למרובת פנים (Self as a Multiple) (Turkel 2002).

בתנאים הפוסט מודרניים הטרנספורמציה של זהות חוזרת ללא הרף במהלך החיים ואינה מתקיימת רק בתהליכי ההתבגרות .(Erikson,1968, 1982) גיבושה של הזהות אצל המבוגר הופכת להיות תהליך נזיל וניתן לפרשו במונחים של רבגוניות וגמישות, היא מאפשרת לחיות בעולמות שונים ובזהויות שונות ודיפוזיות ולהישאר במצבים סיפיים ("לימינליים") ללא מחויבות כלפי עולמות אלו.

דומה כי אחת התיאוריות המסיעות להבין את ממדי היקף החלפת הזהויות בעידן הפוסט מודרני היא של גופמן. עוד בשנות החמישים והששים נתח ארווינג גופמן (גופמן 1989), מהסוציולוגים הבולטים של שנות החמישים והששים, מצבים חברתיים בהם המשתתפים מגנים על זהותם ועל זהות שותפיהם לאינטראקציה באמצעות הסתרת חלקים מאישיותם. ענינו של גופמן בבעיות הדרמטורגיות של המשתתף, הכרוכות בהצגת פעילותו בפני האחרים. דומה שפעילויות אלו חוזרות ונשנות בחיי החברה בכל מקום, ובכך מספקים מימד מוגדר וברור לניתוח סוציולוגי שיטתי. גופמן הפך את המטאפורה של התיאטרון לכלי-ניתוח של מצבים חברתיים.

דומה כי האינטראקציה על הבמה הפוסט מודרנית נעשת על ידי השחקנים – גולשי הרשת באמצעות טכסט וירטואלי. אמנם יצירתה של הפרסונה ברשת היא פחות ברורה מאשר בעולם הריאלי או במשחק, אבל אין זה בהכרח פחות אמיתי מהבחינה הפסיכולוגית (Turkel 2001). התיאטרון, בגרסת גופמן, מתבסס על תקשורת בלתי מילולית שניתן דרכה "להעביר אותות" המאפשרות שליטה על הציפיות שתקלטנה על ידי קהל הצופים. ביכולתו של הפרט להעביר לאחרים באמצעות התקשורת גם מידע מטעה. לדבריו, קיימים שני סוגי ציפיות השונות בתכלית: "האחת היא הרושם אותו הפרט יוצר, והשנייה – הרושם הנוצר הלכה למעשה

(גופמן 1989, Mead 1964). הפרסונה היא עצמיותנו האמיתית יותר, אותה עצמיות שהיינו רוצים להיותה בעוד פעולת הגומלין נעשת פנים-מול-פנים" (גופמן:24). בסופו של דבר, תפישת תפקידנו הופכת אצלנו לטבע שני, לחלק בלתי נפרד מאישיותנו (שם:27). אדם הניצב נוכח מבחר מצומצם למדי של "שלטי זהות", נאלץ לעיתים לבחור בחירה שאינה מספקת אותו. החזית הליברלית מתחלקת בין היתר לתפאורה, הופעה, ואורח-התנהגות (שם:35). האנאלוגיה הבימתית אינה אלא תחבולה ותמרון על מנת לסבר את האוזן. מחזה המוצג על במת התיאטרון הוא אשליה ודמיון; שלא כבחיים הממשיים, לא יקרה שום דבר אמיתי לדמויות הפועלות באותו מחזה. ככלות הכל, תפקידם של הפיגומים בתיאטרון אינו אלא לסייע לבנות משהו אחר, וכאשר מקימים אותם צריך לדעת כי בכלות מלאכתם יהיה צורך לסלקם. לא אותם היבטים הפולשים לחיי היומיום עניינו הוא מבנם של מפגשים חברתיים – המבנה של אותן ישויות בחיים החברתיים המתהוות בכל פעם שנכנסים אנשים זה אל מחיצתו הבלתי-אמצעית של זה. האופי המעוצב בתיאטרון איננו מציאותי מבחינות מסוימות, וגם אין הוא גורר אחריו אותו סוג של תוצאות מוחשיות, כמעשהו של אותו אופי מזויף כליל, שמעצב הנוכל (שם).

במשחקי הזהויות בתקשורת מתווכת מחשב, ניתן להתנסות בצורות שונות של התנהגויות המעידות על אופי התגובה של הגולשים. שינוי הזהויות מתרחשת בין היתר, על ידי שינוי של שמות ומקומות ובשינוי מין וגיל. הטרנספורמציה של זהות הגולש משתנה חדשים לבקרים: כאשר הגולש מתעוור בבוקר בזהות המאהב, לבין זהותו כמכין את ארוחת הבוקר בזהותה של עקרת בית (שינוי בתפיסת המין?), ונוסע לעבודה כבעל זהות של עורך דין (Turkle 2002). הבמה הווירטואלית מאפשרת גם הפגנת עמדות משתנות כמו מבוכה, ניכור, השפלה ושליטה בסביבות נטולי דיאלוגים של פנים אל פנים. הבמה הווירטואלית יכולה לשמש גם במת תיאטרון של ממש כמו בדוגמא של המחזה פרודית על פי המחזה "המלט" של שיקספיר, הקרוי בטכסט הווירטואלי "Hamnet" (Danet, 1994).

תחום נוסף של אפשרויות בתחום של החלפת זהויות הוא המשחקים ברשת, הנתפסים על ידי מספר חוקרים כמסגרות חדשות וייחודיות של בילוי והנאה (Reid 1991).

Play is sometimes defined in terms of the content of the forms it takes, such as children's play, games, sports, festivals, and so on, most of which are well-organized entities within human culture and are pursued with great earnestness, while playful refers more to a mood of frolicsomeness, lightheartedness, and wit (Sutton-Smith, 1997:147)

המשחקים מאפשרים גם לשמור ולאזן יציבות מסוימת במצבים הכאוטיים המאפיינים את העידן הפוסטמודרני.

במשחקים ניתן גם לצאת מעולמה היחסי, הבלתי מושלם של ההוויה היומיומית וליצור עולם דמיוני מושלם (הוזינגה 1966: 29). כל משחק מהווה "מאין יציאה מן העולם הממשי" יחד עם זאת, אין ביציאה זו מהעולם המציאותי ובאפשרות לחזור וליצור עולם בעל סדר מושלם גורעת מרצינותו של המשחק. עם זאת, היציאה למשחק איננה בבחינת "בריחה" או "הינתקות" מן המציאות. ניתן להבחין בפעילות המשחק כנושאת אופי בלתי פורמאלי (ר' בהקשר זה, Kahane,1997) באופן כללי. ספציפית, ניתן להצביע על קיום מורטוריום הדרגתי המאפיין את הפעילות בתקשורת מתווכת מחשב. מושג המורטוריום הפסיכולוגי, לפי אריקסון, (1968:155,166) הוא אלמנט מרכזי בבניית הזהות אצל מתבגרים. אולם כאמור בתנאים הפוסט מודרניים המעברים (הטרנספורמציות) בין זהויות החוזרות ללא הרף במהלך החיים ולא בהכרח מתקיימת רק בתהליכי ההתבגרות .(Erikson, 1968, 1982) לכאורה רומז המושג מורטוריום לפסק זמן ("Time Out"), ולתהליכי נסיגה (Withdrawal) אולם למעשה משמש המורטוריום במשמעות הפוכה – זה משך זמן בעל משמעות אינטנסיבית בו מתקיימת אינטראקציה של המתבגר עם בני אדם ועם רעיונות. זה אף זמן שבו ניתן לקיים ידידות משולהבת (Passionate Friendships) (Turkle 2002). דומה כי במרחב הווירטואלי ניתנת לגיטימציה להמשך שלב הנעורים לגולשים בגילים מבוגרים יותר דבר המתבטא בין היתר, בממוצע הגילים של שחקני הרשת (גיל 28). המציאות המדומה מעניקה לגולש זמן רב יחסית לערוך חלוקת זמן ("Time-Sharing") על מנת לשקף ולערוך את "הקומפוזיציה" המקלה למשל, על הבישן להיות חברותי. היא מאפשרת להפעיל שיטות של ניסוי וטעייה, להיחשף לכינויים שונים, בנושאים שונים בזירות מגוונות ועשויה אף לשקף בצורה בונה את המציאות.

משחקי הזהויות ברשת מאפשרת חשיפה הדרגתית של הזהות הרצויה החל מאנונימיות מוחלטת חסרת זהות וכלה בהתגלות מלאה. החשיפה ההדרגתית בשיח האלקטרוני יכולה להיעשות באמצעות "רמזים ווירטואליים" כמו כינויים, סימבולים וירטואליים, סגנון הכתיבה, איות שגוי (Misspellings), שימוש בתעלולי מחשב, מומחיות בביצועי מחשב, הצגת תחביב, רמזים על מיקומו של הגולש – העיר או המרחב, המעמד והתפקיד בקבוצה, כמות הגלישות (כסימן הכר לוותק גלישה), אטיקטים (Etiquettes) אחרים כמו חתימה וירטואלית בשם או בסימבול גרפי וכלה בהתגלות מלאה על ידי הצגת צילום אישי בדוא"ל או באתר הבית (Homepages) ואפילו במפגש פיזי "פנים מול פנים" (F2F) , הנהוג למשל, במשחקי הרשת רב משתתפים (הכט 2002).

גולשים רבים מנסים להסוות את זהותם האמיתית, חלקם מתמידים בהסתרה אולם יש גולשים הבוחרים את שם הכינוי שלהם ומשתמשים בו בעקביות במשך תקופה ארוכה (Bechar-Israeli, 1995) ויש אף כאלה המוכנים להתגלות במלוא "הדרם" ואף לממש את הצגת העצמי במבחר זהויות.

המרחב הקיברנטי מאפשר להבנות את העצמי (Self Construction) ולממשו בצורות חדשות. אחת הדוגמאות היא התופעה של גולשים פרטיים הפותחים "אתר בית"Homepages) ). אחת הטכנולוגיות החדשות להצגת העצמי היא שיטת ה"בלוג " (Web log), המשמשת במה לטעמו האישי ולהעדפותיו של בעל האתר המכונה "הבלוגר" (Blogger). תופעה זו הולכת ומתגברת לאחרונה באירופה, בארה"ב וגם בישראל ("שטח פרטי 2002" 21.08.02 ynet ). היא מאפשרת למשל, לבלוגר להיהפך למעין עיתונאי חובב ולשדר חדשות ללא צנזורה או להנחות תוכנית אירוח זעירה. ברחבי הרשת הישראלית קיימים כבר מאות יומני רשת למשל Tal G מירושלים (אנדרמן 2002) וכן "ישרא-בלוג", ב"ביפ" (מור 06.09.02 )1 . האתר עשוי כאמור, לשמש כיומן אישי, כבמה להבעת דעות אישיות, או כאתר שיש בו קישורים לאתרים מועדפים.

מימוש עצמי מהווה מאפיין מרכזי של חברות מודרניות, וזכה לביטוי ניכר אף בחברה הישראלית בעשורים האחרונים בהם בה החברה עברה מאוריינטציה קולקטיביסטית לאוינדווידואלית (ר' בהקשר זה רפפורט ואחרים: 1995). יתכן כי המכוונות למימוש האישי היא תולדה נוספת של הניכור המודרני המשמשת למעין תחליף לשיחות רעים תוך ישיבה על הספסל, מונעת בדידות ומאפשרת להתייחד עם יומני המגירה. מובן לכן מדוע אין זה משנה אם הכותב חש צורך לכתוב ואף גולש אינו קורא.

סיכום – הבמה הווירטואלית נהפכה למרחב בו מתגבשות צורות חדשות עיצוב זהויות אד הוק לטווח קצר, ומיעוטם לטווח ארוך, כמו גם למפגשים חברתיים בה חשים הגולשים חופשיים לפעול בהתאם לפנטזיות שלהם, לאתגר נורמות חברתיות ולתרגל היבטים אישים שלא היו מתגלים כנראה, בנסיבות אינטראקטיביות רגילות (Turkle 2002; Read 1991). הבמה הווירטואלית יוצרות מסגרות פתוחות, שניתן להתבטא בהן באופן שגרתי, חופשי וספונטאני תוך התנסות זמנית בנורמות ובאנטי נורמות. הבמה מאפשרת לגולשים להבנות בדרך אותנטית את יחסיהם החברתיים, את אמונותיהם ונטיותיהם. ההתנסות הווירטואלית תחת זהויות שונות יכולה לסייע גם בתפקוד יעיל בעת החזרה למרחב החוץ וירטואלי.

בנוסף להרחבת אפשרויות ההתנסות בזהויות מרובות במישור הקיברנטי, ניתן להצביע על השלכות נוספות של הפעילות ביחס לזהות. למעשה, בפעילות וירטואלית מרובה, זהותו הטרומית (האישית והשיוכית) של הפרט מצומצמים ומטושטשים. כך, קבוצת הגיל, המגדר, שיוכו האתני והסוציו-כלכלי של הפרט נדחקים לטובת יכולתו הוירטואוזית ביחס לעולמות החברתיים והדיגיטאליים. יכולת משחקית, מילולית והשליטה האלקטרונית מגדירים במידה רבה את זהות היחיד, כאשר האנונימיות החלקית וההתנהגות הקרנבלית (Carnival) לעתים של המשתתפים בעולמות הרשת, מבנים זהויות חדישות המאתגרות ומשמשות חלופה למבנים הפרטיקולאריים.

מקורות בעברית

  1. גופמן, א' ( 1980) "המאפיינים של מוסדות כוללניים" בתוך: משה ליסק (עורך) 303-264 "סוגיות בסוציולוגיה מבנה וריבוד חברתי" תל אביב: עם עובד.
  2. גופמן, א' ( 1989) הצגת האני בחיי היומיום. תל אביב: רשפים.
  3. הכט י' (2002) "שיג ושיח בעידן האינטרנט", משאבי אנוש 175 : 40 – 45.
  4. המבורגר י"ע ופוקס ש' (2000) "ארגונים וירטואלים עסקיים באינטרנט: מהות ארגונית חדשה". מגמות מ' 12: 513 – 530.
  5. כהנא ר' (2003) "לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות" עומד להתפרסם
  6. מור ג' (2002) 'מאטריקס' להמונים: האם אנו חיים בסימולציית מחשב?

    ידיעות אחרונות (26.08.02 )

  7. רפפורט, ת' ואחרים (1995) "נוער ונעורים בחברה הישראלית" בתוך ח' פלום (עורך) מתבגרים בישראל. הוצאת רכס.
  8. קימרלינג, ב' (2001) קץ שלטון האחוסלים. ירושלים: כתר.
  9. (21.08.02) ynet – "שטח פרטי 2002"

References

  1. Abbott, C. (1998) Making Connections: Young People and the Internet. In Sefton-Green J. (Ed.) 84-105 Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press.
  2. Beck, U.(1992) [1986] Risk Society: Towards a New Modernity. (Trans by Mark Ritter]. London: Sage.
  3. Beaudouin V. & Velkovska J. (1999) "The Cyberians: an Empirical Study of Sociality in a Virtual Community". In Buckner K., (Ed.) 102-112 Proceedings of Esprit in Workshop on Ethnographic Studies in Real and Virtual Environments: Inhabited Information Spaces and Connected Communities, Edinburgh.
  4. Bechar-Israeli, H. (1995) "From 'Bonehead' to 'Clonehead': Nicknames, Play and Identity On Internet Relay Chat." Journal of Computer-mediated Communication, 1, 2 editors.
  5. Chandler D. (2002) Writing Oneself in Cyberspace
  6. Cohen, J. (2001) On the Net, Love Really Is Blind. New York Times (18. 01. 2001).
  7. Costigan J.T. (1999) Forests, Trees, and Internet Research. In Jones S. (Ed.) ix – xxiii, Doing Internet Research. Newbury Park, CA, Sage.
  8. Danet, B. (1994) "Hamming It Up on the Net," Wired 2, 10: 38
  9. Erikson, E.H (1968) Identity: Youth and Crisis. New York: Norton.
  10. Erikson, E.H. (1974) Dimensions of a New Identity. New York: Norton.
  11. Erikson, E.H. (1982) The Life Cycle Completed. New York: Norton
  12. Featherstone, M. (1991) Consumer Culture & Postmodernism. London: Sage.
  13. Foucault, M (1988) "Technologies of the Self" in Technologies of the Self, ed. Martin, Guttman, Hutton. University of Massachusetts Press, Amherst.
  14. Giddens, A. (1990) The Consequences of Modernity. Stanford: Stanford University Press
  15. Goffman, E, (1974) Frame Analysis. New York: Harper Torchbooks
  16. Goffman, E, 1961)) Encounters. New York: Bobbs-Merrill.
  17. Goffman, E, 1972)) Interaction Ritual. London: Penguin.
  18. Kahane R. (19971) The Origins of Post Modern Youth: Informal Youth Movements in a Comparative Perspective. Berlin and New York, Walter de Gruyter & Co., Scientific Publishers,.
  19. Kahane R. (2001) "Informal Socialization, Creativity, and Entereprenship Creativity Conference" Academy of Humanities and Economics Lodz, Poland, ( 1-3.8.01)
  20. Mead, G.H. (1964) On Social Psychology. Chicago: University of Chicago Press.
  21. Miller, D, & Slater, D. (2000) The Internet: An Ethnographic Approach. New York: Berg Publishers Partially
  22. Pastore P. (2001) "Global Digital Divide Still Exists " Cyberatlas, (24.01.01) Michael Pastore
  23. Reid, E. (1991) "Electropolis: Communication and Community on Internet Relay Chat." Intertek. 3.3 (Winter 1992): 7-15.
  24. Schement, J. R., & Curtis, T. (1995) Tendencies and Tensions of the Information Age: The Production and Distribution of Information in the United States, New Brunswick, N.J. Transaction
  25. Schudson M. (1998) "Changing Concepts of Democracy" A National Conference: democracy and digital media. ( 8-9.5.1998) Massachusetts Institute of Technology
  26. Schudson, M. (1997) Why conversation Soul of democracy. Critical Studies in Mass Communication, 14: 297-309.
  27. Sefton-Green J. (1998) Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press.
  28. Sproull, L., & Samer F. (1995) Atheism, Sex, and Databases: The Net as a Social Technology. In Kahin B. & Keller J. (Eds.) 62-81 Public Access to the Internet:. Cambridge: The MIT Press.
  29. Sudweeks, F. & Simoff, S. J. (1998). in S. Jones (Ed.) 29-56, Doing Internet ResearchSage Publications, Thousand OaksComplementary Explorative Data Analysis: The Reconciliation of Quantitative and Qualitative Principles
  30. Sudweeks, F., & Simoff, S.J. (2000) Complementary Explorative Data Analysis: The Reconciliation of Quantitative and Qualitative Principles. In Jones, S., (Ed.) 29-56 Doing Internet Research. Sage Publications, Thousand Oak.
  31. Transhumanism
  32. Tsagarousianou, R., Tambini D, & Bryan C., (Ed). (1998) Cyberdemocracy: Technology, Cities and Civic Networks. London: Routledge
  33. Turkle, S. (1984) The Second Self. Simon and Schuster.
  34. Turkle S. (1995) Life on the Screen, Identity in the Age of the Internet". New York: Touchstone.
  35. Turkle, S. (1996) Virtuality and its Discontents. Searching for Community in Cyberspace. The American Prospect, 7 (24).
  36. Turkle S. (2002) Whither Psychoanalysis in a Computer Culture? (24.10.2002)
  37. Wolin, P. (1984) "Modernism Versus Post Modernism", Telos 62(5):9-29
  38. —- Identity and the Internet

אודות ד"ר יעקב הכט

ד"ר יעקב הכט עסק בייעוץ בבחירת מקצוע ובהכשרה מקצועית וניהל את האגף להכשרה ולפיתוח כ"א של משרד העבודה והרווחה בשנים 1989 – 1994.

משמש כיועץ בנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש ופרסם מאמרים רבים בנושאי ייעוץ, הכשרה וחינוך מקצוע ובשנים האחרונות התמקד בכתיבת מאמרים העוסקים בתרבות הדיגיטאלית.

ספרו תמורות בחיברות לתעסוקה: "מהאתוס היישובי לאתוס הפוסטמודרני" הופיע בשנת 2000.