ד"ר יעקב הכט | 04.06.2014

The Fluid Culture of the Internet

"אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז, א).

תרבות האינטרנט, שחלה בה התחדשות מתמדת של טכנולוגיות ואפליקציות, כבר אינה מבטיחה את התממשות החזון שלפיו המידע החופשי והקוד הפתוח של האינטרנט יצילו את העולם. מההיסטוריה הקצרה של תרבות האינטרנט אפשר ללמוד, שאין היא שומרת על ערכיה ועל אופייה לאורך הזמן: האנונימיות הלכה ונעלמה; העולם לא נהפך לשוויוני יותר או לדמוקרטי יותר; מעמד הביניים לא התעצם כלכלית; לא נפתרה בעיית הרעב העולמי, וגם הבורות והשחיתות הפוליטית נמשכות.

עידו קינן וג'וני זילברהמרת השכר ב"לייק" והפיכת הידע למוצר סחיר אפשרו לברוני האינטרנט לצבור עושר ולהתמזג במגמות העולמיות של גדילת האי-שוויון וריכוז הכוח בידי המעטים השולטים במידע. הסביבה הדיגיטלית, שבתחילתה הייתה נטולת חוק ונטולת פיקוח, הולכת והופכת לסביבה שבה הפיקוח, הצנזורה ו"האח הגדול" הופכים לדומיננטיים, ואשליית החופש והפרטיות הולכת ומתפוגגת.

המאמר הנוכחי מהווה מעין וידוי וירטואלי על השינויים שחלו בתפיסת העולם האינטרנטי לאורך 15 שנה כפי שהשתקפו ב-50 ממאמריי. נושאים רבים שכתבתי עליהם כבר אינם רלוונטיים, ואילו נושאים רבים אחרים קיבלו משמעויות שונות ואף מנוגדות.1

וידוי וירטואלי

כשהתחלתי את כתיבתי על תרבות האינטרנט, בתחילת שנת 1998, לא חזיתי כלל כי ייתכנו שינויים כה רבים בתקופה כה קצרה, וכי נזילותה של תרבות האינטרנט תמלא מקום מרכזי כל כך. במעמד זה אני מביע את התנצלותי על כך שכמה ממאמריי אינם רלוונטיים כיום, ולצורך זה אצטט מ"סליחות ליום כיפור: גלשנו, חטאנו פשענו" מאת עידו קינן וג'וני זילבר:

סליחה שאמרנו לכם שהאינטרנט זה חופש. סליחה שסיפרנו לכם מעשיות על חיים של תפוקה מהירה ויעילה בזכות האינטרנט. בפועל יצרנו מפלצת שניזונה מהזמן שלכם ואינה יודעת שובע […] אמרנו שאינטרנט זה חופש, שפייסבוק זה דבר מרגש, שטוקבקים הם פלטפורמה נפלאה לדיון פורה. תסלחו לנו… (קינן וזילבר, 12.9.2013).

עם המושגים שעלו בסערה ונעלמו בקול דממה אפשר למנות את האלמוניות והאנונימיות, שהיו ערכי יסוד בשנים הראשונות של תרבות האינטרנט, בעוד שכיום כל אחד יכול לדעת מי אתה ב"ג'ונגל הסיליקון" (Baluja, 2011). מושגי יסוד כמו "המידע החופשי" ו"הקוד הפתוח" טרם הביאו גאולה לעולם. בני הנעורים, שאמנם זוכים לבגרות דיגיטלית ויודעים טוב מהוריהם על החידושים הטכנולוגיים, מתקשים להתמודד עם החיים. קשרי החברות והידידות שייחדו את הרשת בתחילת דרכה נהפכו למסרים סתמיים, דוגמת "סוג שיבולת השועל שאכל הגולש לארוחת הבוקר" (Friedman, 2010: 5), והסטטוס החברתי ברשת הפך לגורם נזיל המשתנה בהתאם לכמות ה"לייקים" המצטברים אצל הגולש.

האינטרנט כתרבות נזילה

סטטיסטיקה - מה קורה ברשת בדקההאינטרנט הוא מטפורה לתרבות מודרנית נזילה, שבה מתקיים "שיח כאוטי שלא ניתן לאתר או לסמן בו את השבילים בבהירות, נעדרת ממנו ההכוונה של פעולה והדיבור מלמעלה. כולם חופשיים לדבר יחד ובקקופוניה. משמעות הדברים אובדת וכוחם של הדוברים מתאַיֵין" (עמור, 2007: 186).

לפי החזון, הנזילות של האינטרנט הייתה אמורה להוביל לעתיד בהיר וטוב יותר, אך עד כה היא מובילה לדרך ללא מוצא (Bauman, 2011).

נציג את תרבות האינטרנט משלושה היבטים – דת המידע, השירה המודרנית והתרבות הנומרית:

יובל הררי מגדיר את האינטרנט דת המידע, שבה המידע הנזיל הוא הערך המרכזי; המידע זורם בין הגולשים באמצעות דחפים בלתי נשלטים, "כאילו כפאם שד" (הררי, 23.2.2013), דחפים הנובעים מחשש מפני החמצה (Kelner, 3.1.2013).

קנת' גולדסמית' מאיר את ההיבט הלירי של האינטרנט בהיותה שפה אלפא-נומרית, ורואה בה את השיר הגדול ביותר שנכתב אי-פעם. על תפיסתו זו זכה גולדסמית' בתואר "המשורר" הראשון מטעם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (Katz, 6.6.2013).

ליאון ויזלטיר רואה באינטרנט תרבות נומרית, המייצרת כמות בלתי-תיאמן של מספרים (Wieseltier, 28.5.2013). התרבות הנומרית מהווה גם את הבסיס ל"אימפריאליזם של המדע והטכנולוגיה".

העוצמה שבזרימת המידע

להלן כמות המידע הזורם באינטרנט בדקה על פי נתונים שפורסמו בשנת 2013:

הודעות דוא"ל – יותר מ-204 מיליון.

אמזון – מכירות בהיקף של כ-83,000 דולר.

פליקר – כ-20 מיליון תמונות נצפות וכ-3,000 מועלות.

פייסבוק – לפחות 6 מיליוני עמודים ו-1 מיליון "לייקים".

יו-טיוב – יותר מ-1.3 מיליון סרטוני וידיאו נצפים.

אינסטגרם – מועלות 28,000 תמונות.

ג'יגה ביט של נתוני IP – כ-640,000 מכל העולם.

גלי הטכנולוגיה

הגל הראשון הוא הסמארטפונים; הגל השני הוא של הטאבלטים, שחדרו לשוק מהר יותר מהסמארטפונים, נמכרו בשנה החולפת יותר ממחשבים ניידים ו"עקפו" את המחשבים הניידים והנטבוקים; הגל השלישי הצפוי הוא חיבור מכשירים רבים לרשת, כמו מכוניות, מחשבים לבישים ומשקפיים של גוגל (Temple, 13.3.2013, לבנון 27.3.2013, הרצאתו של לי רייניי [Lee Rainie] בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי, 5.3.2013).

"שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"

את החשש כי העולם הולך להיות "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים (בראשית יא, א) אפשר לתלות בשפת האינטרנט האחידה שנוצרה באמריקה והתפשטה עם התפתחות הטכנולוגיה, אולם חשש זה הולך ומתבדה. שפת האינטרנט כשפה אחידה לא רק פגעה באנגלית התקנית, אלא נהפכה לבעיה תרבותית כללית של שפה ולשון. הניסיונות של שכפול תרבותי באמצעות שפה אחידה פגעו באשליית "הכפר הגלובלי" לא רק בהיבט התרבותי-לשוני, אלא גם בזהויות עדתיות ולשוניות ובגטאות וירטואליים של מהגרים, והציבו קשיים בקשרים מסחריים לצרכנים ששפת אמם לא אנגלית.

הבלשן אנדרס קורנאי טוען כי פחות מחמישה אחוזים משפות העולם הנוכחיות הנמצאות באינטרנט ישרדו, בעוד ששאר השפות נמצאות בסכנת הכחדה. מסקנה זו הופיעה בכתב העת Plos One במאמר שכותרתו "שפת המוות הדיגיטלי", ובו נאמר כי לפחות 7,776 שפות הנמצאות בשימוש בעולם הלא-מקוון ייעלמו (Kornai, 22.10.2013).

הספקולציה על היעלמות הנייר

התחזיות על הדפסה אלקטרונית ללא נייר שנויות במחלוקת כבר יותר מעשור. מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב אמריקנים מגיל 16 עלה במהלך שנת 2012 מ-16% ל-23%, ובמקביל חלה ירידה בצריכה של הספרים המודפסים מ-72% לRainie & Duggan, 27.2.2012) 67%-).

הספרות המדעית האלקטרונית ללא נייר זוכה להעדפה הולכת וגוברת בגלל הנגישות המהירה יותר למידע ולפרסום מחקרים במאגרים אקדמיים מקוונים, בבלוגים ובמקורות נוספים כדי לעקוף את הפרוצדורות הקשורות לפרסום של המדע ה"תקני" ואת המונופול על הפצת מאמרים מדעיים.

אמנם צפוי שבעתיד רוב החומר המודפס יתפרסם בצורה אלקטרונית 2, אך מתברר כי רבים עדיין מעדיפים את הפורמט המודפס, למשל בספרי קריאה. הרכישה והאחזקה של קוראים אלקטרוניים כמו "Nook"ו- "Kindle"ושל מחשבי לוח, אינן כה מהירות כמצופה (אהרוני, 9.5.2013).

גם בתחום העיתונות טרם הסתיימה מלחמת ההישרדות. מערכות העיתונים עדיין מחפשות מודלים עסקיים חדשים שיאפשרו להן להתקיים. מרק תומפסון, מנכ"ל "ניו יורק טיימס", המסרב להספיד את העיתונות המודפסת, טוען כי "טוויטר הוא חטיף; אנחנו – ארוחה מלאה. העיתונות המסורתית פשוט צריכה להסתגל לעולם החדש, והכתבות יקבלו חיים חדשים, אולם נמשיך להדפיס את העיתון כל עוד אנשים ירצו אותו" (פישר, 29.10.2013).

במקביל לכך, הביקוש לאריזות מסוגים שונים ולמוצרי נייר אחרים, כמו כוסות וצלחות, הולך ועולה (גינצבורג, 1.12.2013), כך שהעצים עדיין לא נושמים לרווחה…

תופעת השינויים הדיגיטליים בהפצת ספרים מתבטאת גם בדרכי השיווק של ספרים ועיתונים. באנגליה, למשל, הוצאות ספרים וחנויות ספרים פשטו את הרגל בעקבות התחזקותו של שוק הספרים הדיגיטלי, העתקות פיראטיות מהרשת, התחזקות "אמזון" וגופים גדולים המעניקים הנחות בסדר גודל מסיבי. ממוצע המחיר של ספר אלקטרוני הוא 3 ליש"ט או פחות, בהשוואה ל-5.50 ליש"ט לכריכה רכה. מכירות ספר אלקטרוני לצרכן מהוות כיום 7.4% מכלל מכירות הספרים בבריטניה (Bury, 4.11.2013).

הסופר והמסאי האמריקני ג'ונתן פרנזן מגדיר את "אמזון" "שטן דיגיטלי", היות שהיא משתלטת על עולם הספרים וחותרת למצב שבו היא תמליץ רק על ספרים שפורסמו בהוצאתה או בהוצאה עצמית, כדי שהקוראים יהיו תלויים בביקורות שלה בבחירת ספרים (Franzen, 13.9.2013).

מ"המערב הפרוע" לשלטון "האח הגדול"

הסביבה הווירטואלית נתפסה בראשית דרכה כנטולת חוק, "סְפָר אלקטרוני", "המערב הפרוע". היא ספגה התנגדויות מצד שומרי סף חברתיים באמצעות הסדרה וחקיקה המבוססות בחלקן על פאניקה מוסרית מ"ארבעת פרשי הפשיעה באינטרנט": טרוריסטים, סוחרי סמים, פדופילים ומלביני כספים,3 המשתמשים ברשת כדי לבצע פשעים ביתר קלות ואגב כך פוגעים בזכויות של הגולשים הישרים.

במהלך הזמן התפתחה רגולציה באמצעות מנגנוני הפיקוח הפורמליים, בכלל זה הצנזורה. מנגנונים אלה התפתחו תחילה במדינות בעלות משטר נוקשה, כמו איראן וסעודיה. סין, באמצעות הרגולציה, הצליחה לרסן את הרשתות החברתיות ("ניו יורק טיימס" ו"גרדיאן", 11.9.2013); ירדן ורוסיה הגבירו את חסימותיהן בשנה האחרונה, וגם בטורקיה נוספו אלפי אתרים לרשימת האתרים החסומים.

צעדה נגד הצנזורה בטורקיהבהמשך התפתחה הצנזורה גם במדינות דמוקרטיות יותר, כמו דרום קוריאה והודו (ירון, 8.10.2013). ארצות הברית הקטינה את ממדי החופש ברשת באמצעות תוכנות ריגול בגוגל ובפייסבוק, ועקפה את טכנולוגית ההצפנה.

הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומיNational Security Agency – NSA) ) אספה כחמישה מיליארדים רשומות ביום על מקום הימצאם של טלפונים סלולריים ברחבי העולם. גילויים אלה, שחשף אדוארד סנאודן (Edward Snowden), עלולים להוביל לפירוקה של רשת מרכזית וליצירת רשתות אינטרנט נפרדות במדינות רבות (Hopkins & Kiss, 1.11.2013).

התופעה של חדירת השלטון המרכזי לפעילות האינטרנט הביאה שלל התנגדויות – מצד איגוד האינטרנט העולמי, מצד בכירי הסופרים בעולם, ואף מצד חברות האינטרנט והטכנולוגיה הגדולות.

איגוד האינטרנט העולמי פרסם מניפסט מחאה, שנושאו עקיפת מנגנוני האבטחה באינטרנט של ממשלת ארצות הברית (Internet Society, 9.9.2013).

562 מבכירי הסופרים בעולם, ביניהם חמישה חתני פרס נובל ושבעה סופרים ישראלים, כמו דוד גרוסמן, אתגר קרת, סמי מיכאל ועמוס עוז, חתמו על עצומה נגד האזנות וחדירה לפרטיות (Human Rights Day, 2013). בעצומה הובעה הדרישה להגנה על זכויות האזרח בעידן הדיגיטלי ועל הזכות של בני האדם לקבוע, כאזרחים דמוקרטיים, אילו נתונים אישיים אפשר לדלות באופן חוקי מכל צורות האחסון והעיבוד של המידע (Change.org, 10.12.2013).

שמונה חברות האינטרנט והטכנולוגיה הגדולות דורשות מהממשל האמריקני להטיל איסור בינלאומי על איסוף מידע כדי "לשמור על אמון הציבור באינטרנט". ועל כך בפרק הבא.

האנומליה של הפרטיות

לטענת ג'וליאן אסאנג' בספרו "Cypherpunks" Assange, 2012)), הרשתות החברתיות וגוגל הן אמצעי המעקב הגדולים בעולם. הן עוקבות אחר הגולשים, מיקומם וקשריהם עם גולשים אחרים, מאמצות את החשיפה לצורכי מסחר, ובכך מאיימות על ערך החירות ופוגעות במהות הדמוקרטיה.

העתידן הראשי של גוגל, וינט סרף (Vinton Cerf), מצדיק את החשיפה הזאת בנימוק ש"הפרטיות היא אנומלית" (Kolakowski, 20.11.2013). כך אמר באירוע של ועדת הסחר הפדרלי בארצות הברית (US Federal Trade Commission – FTC, 19.11.2013):

Most of the experience with privacy is a result of our own behavior. Our social behavior is quite damaging to privacy. Technology has outraced our social intellect (Whitney, 20.11.2013).

הנורמה החברתית המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים בכל הגילים, באה לידי ביטוי בעלייה משמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות. החשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות לרשתות החברתיות, הממלאות מקום מרכזי בחייהם של גולשים רבים. לפיכך נוצרות אפליקציות רבות המאפשרות לשלב את "הזכות לפרטיות" עם "הזכות לחשיפה", לדוגמה:

  • אינסגרם דדירקט (Instagram Direct) – אפליקציה המאפשרת לשלוח מסרים פרטיים ותמונות וידאו לחברים מוכרים ולבני משפחה עד 15 איש (Matsalla, 12.12.2013).
  • סנאפצ'ט (Snapchat) – אפליקציה של מסרים מיידיים, תמונות וסרטי וידאו, המאפשרת למחוק אותם מיד לאחר שהגיעו ליעדן.
  • טור (Tor) – תוכנה המאפשרת חופש אישי ופרטיות מלאה ברשת.
  • טלמסג' (TeleMessage) – חברה ישראלית המתמחה במתן פתרונות טכנולוגיים מגוונים לארגונים ולאנשים פרטיים, שיש בה אפליקציה להצפנה.
  • טייגר-טקסט (TigerText) – תוכנה המאפשרת להצפין הודעות ולהשמידן לאחר תקופה מוגדרת מראש.

חופש המידע מול זילות מדעית

המאבק לשחרור המידע האקדמי הביא לפרסום עבודות מדעיות בתפוצה רחבה וליצירת מודלים חדשים כמו "הגישה פתוחה" (Open Access – OA), שהסמליל (לוגו) שלו מבטא התנגדות לתפיסת "הקניין הרוחני". במסגרת מגמה זו החלו הממשל האמריקני וגם מועצת המחקר בבריטניה לחייב מחקרים במימון ממשלתי להיות זמינים לכל הגולשים (Van Noorden, 26.2.2013).open access logo

עם זאת, המעבר מהמודל המסורתי, המבוסס על פרסומים מדעיים תמורת דמי מנוי, למודל הפרסומים הנזילים של "הגישה הפתוחה", הביא למידה רבה של נזילות מדעית שבאה לידי ביטוי בפרסומים וכנסים פְּסֵידוֹ-אקדמיים (Kolata, 7.4.2013).

במסגרת המגמה לחופש המידע דרש גולדסמית' (Kenneth Goldsmith) להעניק לגיטימציה לפלגיאטריזם (plagiarism) בתנאי הגנה והנמקה על כל העתקה (Gilberti, 4.4.2013). לטענתו, המידע האקדמי צריך להיות זמין וחופשי לכול.

פרויקט הדפסת האינטרנט (printingtheinternet.tumblr.com‏) ממחיש עד כמה כמות המידע היא בלתי נתפסת ועד כמה גדול החשש מאובדן המידע. הרעיון של הדפסת האינטרנט נולד בהשראת ההאקר האקטיבי אהרון שוורץ, שפעל "לשחרר מידע שצריך היה להיות נחלת הכלל, חינם לכול" (קינן, 3.7.2013; Katz, 6.6.2013), והתאבד בעת המתנתו למשפט פדרלי.

הפחד מפני החמצה

התמכרות לאינטרנט זוכה להסברים רבים. אחד הבולטים בהם הוא ה"פחד מפני החמצה" – פחמ"ץ (Fear of Missing Out – FoMO). יש הסוברים כי פחד זה הוא חוויה טבעית שהתעצמה, ומהווה אחד המניעים העיקריים לגלישה בסמארטפונים, בטוויטר, בפייסבוק, בחשבונות הדוא"ל ובמעברים ביניהם. לפי הסבר זה, גולשים משווים עצמם זה לזה תדיר מחשש שמשהו יקרה בזמן שהם עסוקים בחייהם האמיתיים ושמא יחמיצו הזדמנות לאינטראקציה חברתית להשגת דייט, להשקעה כספית מניבה וכו' (Kelner, 3.1.2013). השימוש במושג הפחמ"ץ הדיגיטלי נמצא במגמת עלייה ברחבי העולם ככל שאנשים הופכים תלויים יותר בטכנולוגיה כדרך לתקשר עם אחרים, שבה הגולש מרגיש מחובר לאנשים אחרים, גם אם מעולם לא פגש אותם פנים אל פנים. המושג FoMO זכה להיות "המילה של היום" בלקסיקון האורבני מבוסס אינטרנט (14.4.2011).

גלישת הפחמ"ץ מקבלת יתר חיזוק באמצעות האפליקציות המתחדשות מבוססות מיקום, המראות לנו כל הזמן מה אחרים עושים והיכן, ומקדמות את חוויית השיתוף בזמן אמת או בזמן "כמעט אמת" בצילומים, ללא תלות בלוח הזמנים של ספקי התוכן. עם זאת, לא ניתן לייחס לה משמעות של התמכרות, שכן יש סימנים של ירידה בגלישה זו.

Like ו-Dislike

יש הסוברים כי הגלישה ברשתות החברתיות עלולה להביא לידי איבוד השליטה העצמית, כפייתיות והשתעבדות חסרת תקנה. לעומתם יש הסוברים שהגלישה אינה ממכרת וכי אפשר לעשות פסקי זמן במהלכה. לטענתם, גדל מספר אומרי ""Dislike לעומת ה-"Like", מה שמעיד כי החלה הסתיידות עורקים בגלישה ברשתות החברתיות (גורביץ, 11.11.2013).

על פי ממצאי סקר של מכון המחקר 61% pew מגולשי פייסבוק עשו מרצונם פסק זמן מהגלישה, ועוד 27% מכלל הגולשים מתכננים לצמצם את משך הגלישה בשנה הקרובה (Rainie 5.2.2013). הירידה בגלישה בפייסבוק עדיין לא באה לידי ביטוי כמותי, שכן שני שלישים מהגולשים המבוגרים הם גולשים חדשים, ורבים מהם גולשים שהאנגלית אינה שפת אמם.

אצל בני נוער חלה ירידה משמעותית בגלישה בפייסבוק. הם החלו להשתעמם משגרת השליחה של הודעות חוזרות ועברו לגלוש ברשתות חברתיות כמו טוויטר, אינסטגרם וטאמבלר, ולהעביר מסרים בסנאפצ'ט, קיק (Bean, 22.4.2013) ובמיוחד וואטסאפ. יש המנבאים כי "הפייסבוק מת – יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ" (פישר, 26.9.2013). רשת וואטסאפ החלה כאפליקציה של העברת הודעות חוצות פלטפורמות לנייד, המאפשרת לשלוח ולקבל הודעות בלי לשלם עבורן. בזמן קצר היא הפכה לרשת החברתית החלופית, המבוססות על צילום, עדכון שוטף או מיקום, כגון אינסטגרם, טוויטר או פורסקוור בהתאמה. לדור הצעיר והעייף מפייסבוק ניתנת האפשרות לנהל צ'ט עם אנשים שבאמת אכפת מהם, במקום להיות חלק מפיד פסיבי למדי שסופג את החוויות של אנשים אחרים. הדור הצעיר גם מעדיף תמונות של צילום עצמי (Selfies) בוואטסאפ ודומיה רק לאנשים שאפשר לסמוך עליהם (גורביץ, 11.11.2013).

גולשי וואטסאפ למשל יכולים ליצור קבוצות ולשלוח זה לזה הודעות מדיה המכילות תמונות, וידאו ושמע ללא הגבלה. היא כובשת משפחות, חברים, כיתות, קולגות ושכונות מגורים.

Expired: The Hutzler 571 Banana Slicer is seen here, an item that some say was a running joke that has long expired but can still be seen popping up on Facebookאשר לנזילותה של הגלישה בקרב המבוגרים, נדמה היה כי הרשת החברתית פייסבוק שילבה את הצורך החברתי של טכנולוגיה זמינה, אולם למעשה חלה נסיגה בגלישה שסחפה עשרות מיליונים עקב שחיקתם של מושגי היסוד "חברות" ו"אהבה", וגם לאחר שהתברר כי הפייסבוק אינו אלא מקבץ של קהילות זעירות והומוגניות שבו השיח נוטה לרידוד, ורבים מהגולשים עוברים לסביבות שהציוץ בהן חריף יותר (מרמרי, 21.5.2013).

התופעה של התעייפות מרדידותה של רשת הפייסבוק קיבלה ביטוי סמלי בצורת מכשיר לפריסת בננות העשוי מפלסטיק צהוב שמחירו באמזון רק (Ortutay, 3.4.2013) 3.49$.

פריסת הבננות באה לתאר את הדשדוש בהודעות אינסופיות של "like", בתצלומים ובמסרים המועברים בהחלטה של רגע בין גולשים שבקושי מכירים זה את זה (Daily Mail, 3.4.2013). היא מבטאת בהומור ובאירוניה את תופעת שליחת מסרי הפייסבוק בין חברים ברשת הפייסבוק המתבגרת. על כך מוסיף ואן בוגוסט (Ian Bogost) מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, הרואה במסרים בפייסבוק מכה שאפשר להוסיף לעשר המכות של מצריים:

Ian Bogost, recently listed email alongside "Blood, frogs, lice, lies, pestilence, boils, hail, locusts, darkness, death of the firstborn" in a Facebook post (Ortutay, 3.4.2013).

האם הצמיחה של פייסבוק מגיעה לסיומה?

לטענת חוקרים, צמיחתה של הפייסבוק עתידה להיעצר במהלך השנים הבאות ומספר הגולשים יירד ב-80% בשנים 2015–2017 (Frizell, 21.1.2014). לטענתם פייסבוק דומה למחלות זיהומיות המתפשטות במהירות ומגיעות לסיום מהיר:

Ideas, like diseases, have been shown to spread infectiously between people before eventually dying out, and have been successfully described with epidemiological models (Cannarella1 & Spechler1, 17.1.2014).

מייק דלבין ערער על המחקר של חוקרים אלה בכתבה שכותרתה "Debunking Princeton", וקבע כי הידיעות על מות פייסבוק מוגזמות (Develin, 23.1.2014).

כמו כן, טרם הוכחה במובהקת השפעתו השלילית של הפייסבוק, והוא נחשב הסימפטום ולא הבעיה (Konnikova, 10.9.2013). אין עדיין כל מושג על רמת ה"נורמליות" של הגלישה באינטרנט, וטרם נקבע "כמה שעות גלישה בפייסבוק גורמות לדיכאון". ב-40 מחקרים נמצאו אמנם השפעות אקראיות ביחסים שבין השימוש באינטרנט וברווחה פסיכולוגית, אך לא היה אפשר לפרש את השונוּת (Huang, 2010).

בניגוד למצופה, נמצאה השפעה חיובית בין הגלישה בפייסבוק לבין האושר, האמון חברתי, הגברת המעורבות האזרחית, ואף עידוד השתתפות הפוליטית (Sebastián et al, 2009). נמצא כי קשר חברתי וירטואלי יכול לבלום מתח וכאב, וכי לקשר כזה יש עוצמה לא פחותה מאשר לקשרים ולמגעים פיזיים (Master et al., 2009).

התקשורת מרבה לפרסם כתבות מוטות על מושגים קליניים ומשמרת את גישת הפניקה המוסרית (הכט, 2007/12), כמו "מחקר: השימוש בפייסבוק גורם לדכדוך ועצבות" (גל, 15.08.2013), אולם ההסתמכות על המחקר אינה מדויקת, שכן נאמר במקור כי השימוש בפייסבוק גורם לדכדוך ולעצבות רק כשנמצא קשר תלוי מצב:

…A number of studies indicate that whether interacting with the Internet predicts changes in well-being depends on how you use it (i.e., what sites you visit) and who you interact with (Kross et al., 14.8.2013).

פייסבוק רכשה את חברת משקפי המציאות המדומה "אוקיולוס" בשני מיליארדים כחודש לאחר שרכשה את שירות המסרים המיידיים וואטסאפ ב-19 מיליארד דולר. זה היה סימן חולשה של פייסבוק, החוששת מאיבוד גולשיה (דור, 26.3.2014).

החמוד ו"המטורלל"

האגדה הדואלית נהפכה לחלק מהתרבות העכשווית, במיוחד באינטרנט. דוגמה לכך היא האגדה האורבנית שהופיעה באוגוסט 2013 על חברת המים של לונדון ששלפה ממערכת הביוב של העיר גוש שומן של מזון המעורב במגבונים לחים בגודל של אוטובוס ובמשקל 15 טונות (BBC Newsbeat 6.8.2013).

בספרה Our Aesthetic Categories: Zany, Cute, Interesting טוענת נגי, המלמדת ביקורת ותיאוריה באוניברסיטת קורנל, כי נתחים גדולים של התרבות הקפיטליסטית המאוחרת משתייכים לשלוש קטגוריות: "מטורלל" (Zany), "מעניין" (Interesting) ו"חמוד" (Cute) (Ngai, 2012). יש גולשים המעדיפים כמעט תמיד להקליק על משהו חמוד או משוגע, ולא על משהו המעורר זעם או המחייב להגיב תגובה פוליטית או להתעדכן באירועים האחרונים בסוריה (Burkeman, 11.8.2013). בטוויטר אף אפשר להעביר מסר על "הדבר הכי חמוד שתראה כל היום" כמה פעמים ביום, שישכיח ממך לחלוטין את המסר הקודם.

פשיטת הרגל של הדואר האלקטרוני

"הטכנולוגיה משנה את הדרך שבה אנו חושבים. כשהטכנולוגיה מקלה על בני האדם לעשות משהו, הם יעשו את זה יותר (Isaacson, 1.11.2013). בכל יום נשלחים 182 ביליון מיילים ברחבי העולם. בשנת 2013 נשלחו 67 טריליון הודעות, בעוד שבשנת 2012 נשלחו רק 52 טריליון הודעות. מספר חשבונות הדואר אלקטרוני הפעילים תפח ל-3.9 מיליארדים בשנת 2013 בהשוואה ל-3.3 בשנת 2012. חשבונות חדשים צפויים לגדול בשיעור של 6% בכל אחת מארבע השנים הבאות (Radicati Group November, 2013).

עומס מידע בסביבת העבודה המחוברת 24/7 מוחץ עובדים, מערער את הפרודוקטיביות ומביא לצמצום מעורבות עובדים (Hodson, 7.3.2014).

משתמשים יומיומיים של טכנולוגיה דיגיטלית, כמו גוגל, טוויטר, פייסבוק וטלפונים חכמים, נותנים דרכים חדשות ללמוד, לדבר ולשתף באמצעותן את הרעיונות שלנו. מי שלא מצליח להתמודד עם המתקפה של דואר אלקטרוני, ובתיבת הדואר שלו מצטברים אימיילים רבים, יכול לעשות "delete" ולהכריז על פשיטת רגל של הדואר האלקטרוני (Bilton, 1.1.2014).

המהפכה הסלולרית של הסמארטפונים

המהפכה הסלולרית של הסמארטפון (Smartphone), המשלבת את החיים האמיתיים עם העולם הווירטואלי, החלה בשנת 2008. מאז היא מחלחלת ברשת בעוצמה רבה, וכיום היא תופסת נתח גדול מן הגלישה הכללית באינטרנט.

בני הנוער, המייצגים את חוד החנית של הקישוריות הסלולריות, מאותתים לרוב על השינויים העתידיים שיחולו באוכלוסייה הבוגרת. בני הנוער מחזיקי הסמארטפון, מתקשים לעזוב אותו לרגע אחד ואף לוקחים אותו למקלחת ולשירותים, שכן הוא מספק את כל מנעמי האינטרנט. הוא עונה על מירב צורכי הנוער – שיעורי בית, שיחות עם המורים, אבל גם צריכת פורנו ובריונות. לכן מובן למה אחד מארבעה בני נוער גולשים משתמשים כמעט רק בטלפון הסלולרי כדי לגלוש באינטרנט, ולא במחשבים שולחניים או ניידים.

ל-78% מבני הנוער יש טלפון סלולרי, וכמעט למחציתם (47%) יש סמארטפונים, לעומת 23% ב-2011. ל-23% מבני הנוער יש טאבלטים, רמה דומה לזו של האוכלוסייה הבוגרת. 95% מבני הנוער גולשים באינטרנט (Pew, 13.3.2013).

סטודנטים בודקים את הטלפון הנייד שלהם בממוצע 11 פעמים ביום (Huff Post Education, 11.4.2013). במחקר שערך ברנרד מק'וי מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן, התברר כי רק שמונה אחוזים מהסטודנטים לא צפו במכשיר הנייד שלהם בזמן ההרצאות (McCoy, 2013).

הסמארטפונים העצימו גם את עצמאותן של הנשים. הן מרגישות בטוחות יותר, נגישות יותר למידע בתחומי חינוך, בריאות, עסקים (GSMA, 2013; Lee, 2009). נשים משתמשות בסמארטפונים יותר מגברים במגוון רחב של שימושים: בנושאי בריאות – 9% לעומת 4% מהגברים, בידור – 28% לעומת 15%, סגנון חיים – 17% לעומת 8%, רשתות חברתיות – 48% לעומת 26% ומשחקים – 37% לעומת Stabbing, 6.8.2012) 26%).

הסמארטפונים שיפרו את חייהם של נוער מנותק ומרחיבים את עולמם. החיבור לנוער חסר בית למשפחה ולחברים יכול להיות מקור לתמיכה חברתית. הטלפונים הסלולריים מסייעים גם לבעלי המקצוע המלווים את הנוער לשמור על קשר (Rice, Lee & Taitt, 2011).

הסמארטפונים כהתנהגות חסרת תרבות

הסמארטפון טורף את הקלפים לקבלני החרדה וגופי הרגולציה, שכן המאבק בדומיננטיות של מכשירים אלה אצל בני הנוער הוא כמעט בלתי אפשרי. לצורכי המאבק בגלישה מגייסים קבלני החרדה את המחקר המדעי וטוענים כי הגלישה היא הפרעה היא פסיכו-דיגיטלית (Rosen, 2012). השימוש היומי במדיה ובטכנולוגיה מביא לשינויים ביכולת המוח לעבד מידע ולאובדן היכולת לתקשר עם העולם. התסמינים להפרעה הם מתח, בעיות שינה והצורך הכפייתי להתעדכן באופן תדיר (זיו, 14.8.2013). הגלישה בסמארטפונים בחברה נתפסת כהתנהגות חסרת תרבות שבעקבותיה התפתחה "דיאטת הסמארטפונים" (Tell, 20.9.2013). הדיאטה נעשית באמצעות משחק "ערימת טלפונים" ("phone stack game"), המתואר במילון Urbandictionaryכמשחק המתרחש בדרך כלל בארוחה או במפגש חברתי, שבו מי שתופס את הטלפון הראשון חייב לשלם את החשבון לכל המשתתפים. כן נוצרה תכנית התנתקות טכנולוגית המכונה "מניפסט השבת", שבו נמנעים הגולשים מטכנולוגיה יום אחד בשבוע (נויפלד, 19.2.2014).

פסק הזמן שעושים הגולשים מהסמארטפונים מעיד כי הבעיה אינה "כצעקתה". עם זאת, הסמארטפונים הופכים לזבל אלקטרוני מסוכנים לסביבה שכן כיום כל סמארטפון מכיל כמויות קטנות של 62 מתכות מסוכנות (Rathi, 5.12.2013).

הלמידה המקוונת כאגדה אורבנית

ממחקרים חדשים מתברר כי שפע האפשרויות ללמידה אינן הופכות את הלמידה העצמית לקלה יותר או לאפשרית יותר, וכי טכניקות הלמידה המתאימות עדיין לא נתמכות בראיות מדעיות. התפיסה הפופוליסטית בדבר יעילותן של טכניקות ההוראה והלמידה היא בחזקת אגדות אורבניות ומיתוסים נפוצים שקשה למגרם (Kirschnera & Merriënboerb, 2013). הרבה מטכנולוגיות הלמידה מתרסקות שכן הן לא פותחו מראש למטרות למידה (Adkins, 2013).

הישגי התלמידים עולים כשיש להם גישה למגוון רחב של שיטות הוראה, ובכללן למידה דיגיטלית (Kurzweil, 15.11.2013). בישראל כמחצית מכלל התלמידים בחינוך העל-יסודי ציינו שלא מלמדים אותם כיצד למצוא מידע באינטרנט (דרור יובל, 19.3.2013: 8). בתוצאות מבחני פיז"ה שהתפרסמו בסוף שנת 2013, היה הציון של תלמידי ישראל ב"מבחן בקריאה דיגיטלית" 461, 36 נקודות פחות מהממוצע של OECD, שהיה 497 (סקופ, 4.12.2013).

בני הנוער מגיעים לבגרות דיגיטלית מבחינת הכישורים הטכנולוגיים וההתמצאות בשלל הגאדג'טים המופיעים חדשות לבקרים, אולם אינם מגיעים לבגרות ולבשלות אינטלקטואלית ורגשית, דבר הפוגע ביכולתם להתמודד עם החיים ולקבל החלטות נכונות במצבים מורכבים.

הדור הדיגיטלי מתאפיין כ"דור האני, אני, אני" (The Me Me Me Generation), שהטכנולוגיה רק החריפה את אנוכיותו (Stein, 20.5.2013). הם טכנולוגיים, מתעדים אובססיביים וחיים ברשת. הם נרקיסיסטים, מסרבים ללמוד ממבוגרים, אבל נוטים לגור אצל הוריהם עד גיל מאוחר.

"דור האני", המשלב אקטיביזם והתנשאות, אינו תופעה חדשה, ובכל דור ודור מכריזים סופרי התרבות כי בני הדור הצעיר הם מפלצות קטנות (Reeve, 9.5.2013). עם זאת, בני הדור הנוכחי הם התקווה הגדולה של האנושות (סטיין, 23.5.2013).

המיתוס של הרב-משימתיות והשיתופיות ברשת

ריבוי משימות הוא מיתוס. רק מעטים נתברכו במתת של "רב-משימתיות" (Super-Tasker). רוב האוכלוסייה אינה מסוגלת לבצע יותר ממשימה אחת בעת ובעונה אחת, וזו אחת הסיבות לאיסור לשלוח מסרונים בזמן נהיגה. האיסור מבוסס על מחקרים שבדקו באמצעות סימולטורים כי בני אדם מתקשים לעמוד בשתי משימות באותה עת (Watson & Strayer, 2010).

האתוס הנזיל של השיתופיות, שהתפתח ברשת על פי עקרונות של סולידריות וולונטרית, נוצר בין הגולשים ללא מתווכים, ללא מנגנוני השוק, ללא היררכיות ניהוליות, ואף ללא דיכוטומיה בין יצרני המידע לצרכניו (Lanier, 2013). השיתופיות הפכה אם כן לאתוס נזיל, המשמש ציר מרכזי בסוגים שונים של שיתופיות. עם זאת, עדיין מעטים המחקרים שהתייחסו לתופעה (Fowler, 2010). בוויקיפדיה, למשל, אתוס השיתופיות שעמד בחזונם של היוצרים נעדר ממרבית הערכים בה, שכן הם פרי עבודתם של מספר קטן יחסית של תורמים שותפים (Kimmons, 5.9.2011).

הכלכלה השיתופית שמבוססת על הידוק הקשר הישיר בין הצרכן, היצרן והיזם, המשנה את כללי המשחק וכובשת את העולם (פורבס ישראל, 26.5.2013) (Botsman & Rogers, 2010), אינה אלא התפתחות הרעיון של ניצול האלטרואיזם במקומות העבודה (Grant, 2013). התרומה החינמית של הגולשים מנוצלת ללא ידיעתם על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות. המידע הפך לסחורה מבוקשת המשווקת במחיר מלא הנמכר לידיים בלתי מזוהות ולמטרות עלומות (זיו, 25.8.2013; שכטר, 4.9.2013; Lanier, 2013).

למידה שיתופית

למידה שיתופית היא ציר מרכזי גם בלמידה המקוונת ההולכת ומתפתחת בהשכלה הגבוהה, במערכות החינוך הפורמלי ובתהליכי למידה בארגונים. טכנולוגיות-תומכות-שיתוף, כגון הוויקי והבלוג, מוציאות את ציבור הלומדים מהבדידות הנתונה בלמידה עצמאית מול המחשב, ומעניקות לו חיבוק מקוון הנהנה לעתים גם מתגובות אוהדות, אולם בניגוד למצופה רבים מהארגונים אינם מאמצים עדיין את הלמידה השיתופית ו"הלמידה החברתית".

משחקים שיתופיים

על היתרונות והחסרות של המשחקים הדיגיטליים נכתב רבות, אך כמעט לא נערכו מחקרים על דפוסים שיתופיים או על שיטות שיתופיות. אחד המחקרים היחידים על משמעות השיתופיות במִשְׂחוּק (Gamification) נערך על משחק Left4Dead, כדי לחקור משחקים נוספים בעזרת המדד (Cooperative Performance Metrics) CPM, שיסייע בעיצובם של משחקים שיתופיים בעתיד (Seif El-Nasr et al., 2010).

שיתופיות פוליטית

האינטרנט החל לשמש פלטפורמה לוגיסטית להתארגנויות קולקטיביות לשם השגת מטרות פוליטיות ולהירתמותן למטרות המשותפות לחבריהן, כמו בחירת אובמה כנשיא, שהחלה ברשת ועברה לשיתופיות ממשית ברחוב. המרחב הקיברנטי מאפשר שיתופיות עם קולות פריפריאליים שבעבר קולם לא נשמע. כיום שוב לא קל להיות פוליטיקאי או נבחר ציבור ללא קשר עם הרשת (פוליטי.קום). אולם לשיח הפוליטי יש גם חסרונות; הוא עלול להפריד גולשים מהחברויות בפייסבוק. החוקרת קת'רין גרבט (Grevet) גילתה כי גולשים שניסו לדבר על פוליטיקה בפייסבוק הופתעו מהדעות הפוליטיות של מכריהם ונוכחו לדעת כי הדבר חסר תועלת ועלול רק להפריד בין חברי השיח הפוליטי:

…Facebook discussions take place is ultimately too polarizing and makes others, even witnesses; gun-shy […] Political discussions on Facebook are, in fact, undermining both people’s relationships and use of the website (Johnston, 29.1.2014).

היידמן מפריך את המושגים הפופולריים על שיח פוליטי בעידן הדיגיטלי, וחושף כיצד האינטרנט לא נותן קול גדול יותר לאזרחים מן השורה (Hindman, 2008).

המקרה של הוויקיפדיה כאתוס נזיל מהווה סיכום הדיון על הנזילות של ערכי הרשת. בוויקיפדיה התגשם חזון הווב 2.0, ואפשר לראותו כמוצר מובהק המבוסס על ערכי התרבות של האינטרנט. ערכים שאפיינו את התפתחות האינטרנט והפכו לאתוס של הוויקיפדיה, כמו השתתפות ההמונים, אמינות כללית, חינמיות, וולונטריות, שוויון, חוכמת ההמון, אנונימיות, ייִצרַכנוּת, דמוקרטיה, שיתופיות, חופש המידע והעצמה גלובלית, אולם בהמשך הזמן זכו למשמעויות השונות מערכי האתוס המקוריים.

האתוס של הוויקיפדיה כלל את "הדמוקרטיזציה של הידע" (Sanger, 2007), אך למעשה עד עצם היום הזה אין דמוקרטיזציה של הידע האנושי (סימונייט, 2013).

הערך של מניעת ההשתלטות של האוֹליגרכיה לא רק שלא התגשם, אלא להפך, התפתחה היררכיה מעמדית ב"תרבות ביורוקרטית" (Simonite, 22.10.2013), שבה שולטים שומרי סף מתנדבים חובבים ולא בעלי מקצוע בעלי ידע.

גם האנונימיות, ההולכת ונעלמת ברשת, מתעצמת בוויקיפדיה באמצעות ה"וויקיפדנים". הדמוקרטיה בוויקיפדיה הפכה להיררכיה. 87% מעורכי התוכן הם גברים ("וול סטריט ג'ורנל", 19.8.2013), ו-77% בגרסה העברית (גולדברג, 9.7.2013). רק 15% מכלל התורמים לוויקיפדיה הם נשים.

"חוכמת ההמונים" בוויקיפדיה מבוססת במקרים רבים על פלגיאטריזם. למרות נזילתו של האתוס, ממשיכה הוויקיפדיה לזכות להצלחה רבה ומהווה את האתר השישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם. עם זאת, יש הצופים את שקיעתה (סימונייט, 2013). דומה כי במקרה של הוויקיפדיה, המאפיין את התרבות הנזילה של האינטרנט, רב הנסתר על הגלוי, ולא נדע מה יילד יום.

Bibliography, Webliography & Further Reading

  1. Aday, S., Farrell, H., Lynch, M., Sides, J., & Freelon, D. (2012) – "Blogs and Bullets II: New Media and Conflict After the Arab Spring". U.S. Institute for Peace.
  2. Adkins, S. (2013) – "The 2012 Global Boom in Learning Technology Investment Ambient Insight". September.
  3. Aguilar, M. (2013) – "Mathematical Proof that Growing Old Means Getting Boring". Gizmodo, 25.4.2013.
  4. Anderson, C. (2008)The Long Tail. Hyperion and Random House.
  5. Anderson, C. (2008) Free! "Why $0.00 is the Future of Business". Wired Magazine, 25.2.2008.
  6. Anderson, C. (2009) – Free: The Future of a Radical Price Publisher. Hyperion.
  7. Assange, J. (2012) – Cypherpunks: Freedom and the Future of the Internet. OR Books, LLC
  8. Assange, J. (2013) – "The Banality of 'Don't Be Evil'". The New York Times, 1.6.2013.
  9. Baluja, S. (2011) – The Silicon Jungle: A Novel of Deception, Power, and Internet Intrigue. Princeton University Press.
  10. Bean, D. (2013) – "Teens' 'Like' For Facebook on Decline". ABC News, 22.4.2013.
  11. Bilton, N. (2014) – "Disruptions: Looking for Relief from a Flood of Email". New York Times, 1.1.2014.
  12. Blackburn, S. (2008) – "Anomie". The Oxford Dictionary of Philosophy. Oxford University Press.
  13. Bohannon, J. (2013) – "Who's Afraid of Peer Review?" Science 342 (6154): 60–65.
  14. Botsman, R. & Rogers, R. (2010) – What's Mine Is Yours: The Rise of Collaborative Consumption. New York: Harper Business.
  15. Bowker, (2013) – "E-Reading Habits Drive Market Share Growth of e-Retailers". 18.3.2013.
  16. Brynjolfsson, E. & McAfee, A. (2011) – Race Against the Machine. Lexington: Digital Frontier Press.
  17. Burkeman, O. (2013) – Ebooks and discounts drive 98 publishers out of business. The Guardian, 11.8.2013.
  18. Bury, L. (2013) – "This is the cutest article you'll read all day". The Guardian, 4.11.2013.
  19. Cannarella1, J., & Spechler1, J. A. (2014)Epidemiological modeling of online social network dynamics. Department of Mechanical and Aerospace Engineering, Princeton University, Princeton, New Jersey.
  20. Carr, N. G. (2008) – "Is Google Making us Stupid?" The Atlantic, 1.6.2008.
  21. Change.org (2013) – "A Stand for Democracy in the Digital Age Petition by 'Writers Against Mass Surveillance'. 10.12.2013.
  22. Copeland, M. V. (2013) – Bullish on Wearable Tech: Mary Meeker’s Annual State of the Internet Presentation Wired, 29.5.2013.
  23. Daily Mail Reporter (2013) – "Is Facebook just Boring Now? More than Half of Users have Taken a Break from Site (as Banana Slicer explains)". 3.4.2013. boredom.html
  24. Dewey, C. (2013) – "How the Internet is Killing the World's Languages". Washington Post, 4.12.2013.
  25. Dominus, S. (2013) – "Is Giving the Secret to Getting Ahead?" New York Times, 27.3.2013.
  26. Drum, K. (2012) – "Chart of the Day: The Collapse of the American Middle Class Mother Jones".
  27. Edwards, J. (2013) – "Google's Top Futurist Says Your Privacy May be an Anomaly Business Insider". 21.11.2013.
  28. Epstein, M. (2013) – "Israelis 'like' Facebook more than any Other Nation". Haaretz, 23.5.2013.
  29. Feiler, B. (2013) a – The Secrets of Happy Families. Harper Collins Publishers
  30. Feiler, B. (2013) b – "The 'I Dos'". Unplugged. New York Times, 7.6.2013.
  31. Franzen, J. (2013) – "Jonathan Franzen: What's wrong with the Modern World?" 13.9.2013.
  32. Frizell, S. (2014) – "Facebook is about to Lose 80% of its Users". Time Business, 21.1.2014.
  33. Hindman, M. (2008) – The Myth of Digital Democracy. Princeton, New Jersey: Princeton University Press.
  34. Huang, C. (2010) – "Cyberpsychol Behavior, Sokkcial Network". NCBI, 13(3): 241–249.
  35. Huff Post Education (2013) – College Students are Constantly Texting in Class, Study Finds, 11.4.2013.
  36. Galperina, M. (2013) – "Why is Kenneth Goldsmith Printing out the Entire Internet?" Animal New York, 30.5.2013.
  37. Gelernter, G. (2013) – "The End of the Web, Search, and Computer as we Know it". Wired. 21.1.2013
  38. Gellman, B. & Soltani, A. (2013) – "NSA tracking cellphone locations worldwide, Snowden documents show". Washington Post, 4.12.2013.
  39. Goldsmith, K. (2005) – Presented at Elective Affinities Conference, University of Pennsylvania. 27.9.2005
  40. Grant, A. M. (2013) – Give and Take: A Revolutionary Approach to Success. New York: Viking Press.
  41. Grush, A. (2012) – IBM Simon: World's first smartphone is now 20 years old. Android Authority. 26.11.2012.
  42. GSMA Development Fund (2013) – "Women & Mobile: A Global Opportunity".
  43. Internet Society (2013) – Responds to Reports of the U.S. Government's Circumvention of Encryption Technology. 9.9.2013.
  44. Jenkins, H. (2006) – Convergence Culture.
  45. Johnston, C. (2014) – "The Long-Term Effects of Ugly Political Discussions on Facebook". Ars Technica, 29.1.2014.
  46. Kaczynski, T. (1999)The Coming Revolution. The Anarchist Library.
  47. Kahane, R. (1998) – "Chaotic Future and Meaning Life" (A draft). Department of Sociology and Anthropology, Hebrew University of Jerusalem.
  48. Kampfner, J. (2013) – "Who Owns the Future? By Jaron Lanier; Big Data by Victor Mayer-Schönberger and Kenneth Cukier – Review". The Guardian, 3.3.2013.
  49. Kastrenakes, J. (2013) – "Google's Chief Internet Evangelist says 'Privacy May Actually be an Anomaly'". The Verge, 20.11.2013.
  50. Katz, L. (2013) – "Artist Wants to Print out Entire Internet to Honor Aaron Swartz". CNET, 6.6.2013.
  51. Keller, J. (2012) – "2012 Election How the U.S. Election Looks on the Internet". Bloomberg Business Week, 6.12.2012.
  52. Kelner, S. (2013) – "Is FOMO Depriving us of our Ability to Exist in the Present and Take Pleasure in the Here and Now? 13.1.2012.
  53. Kirschnera, P. A. & van Merriënboerb, J. G. (2013) – "Do Learners Really Know Best? Urban Legends in Education". Educational Psychologist 48(3), 169–183.
  54. Kolakowski, N. (2013) – "Vint Cerf: Privacy is the Anomaly", Slashdot, 20.11.2013.
  55. Kolata, G. (2013) – "Scientific Articles Accepted (Personal Checks, Too)" .The New York Times, 7.4.2013.
  56. Konnikova, M. (2013) – "How Facebook Makes Us Unhappy". The New Yorker, 10.9.2013.
  57. Kornai, A. (2013) – "Digital Language Death". Plos One 8 (10).
  58. Kurzweil Newsletter (2013) – "How a Choice of Social Learning Networks can Make us Smarter". The Kurzweil Accelerating Intelligence Newsletter, 15.11.2013.
  59. Kross, E., Kross, E, Verduyn, P, Demiralp, E, Park, J., & Lee, D. S, (2013) – "Facebook Use Predicts Declines in Subjective Well-Being in Young Adults". Plos, 14.8.2013.
  60. Lanier, J. (2010) – "You are not a Gadget – A Manifesto". Knopf Doubleday Publishing Group.
  61. Lanier, J. (2013) – Who Owns the Future? New York: Simon & Schuster
  62. Lauerman, J. (2014) – Harvard, MIT Online Courses Dropped by 95% of Registrants. Bloomberg.
  63. Lee, D. (May 2009) – "The Impact of Mobile Phones on the Status of Women in India Department of Economics Stanford University".
  64. Leonard, A. (2013) – "The Internet's Destroying Work". Salon, 12.7.2013.
  65. Lievrouw, L. A. (2012) – "The Next Decade in Internet Time". Information, Communication & Society 15(5), 616–638. Online publication date: 1.6.2012.
  66. Madden, M., Lenhart, A., Duggan, M., Cortesi, S., & Gasser, Urs (13.3.2013) – "Teens and Technology". Pew Research Center, 13.3.2013.
  67. Maderer, J. (2014) – "How Politics Divide Facebook Friendships". 28.1.2014.
  68. Master, S. L, Eisenberger, N. I., Taylor, S. E., Naliboff, B. D., & Shirinyan, D. (2009) – "A Picture's Worth: Partner Photographs Reduce Experimentally Induced Pain". Psychological Science, 20 (November): 1316–1318.
  69. Matsalla, B. (2013) – "Instagram Direct Messaging Service Announced". The Guardian, 12.12.2013.
  70. McCoy, B. (2013) – "Digital Distractions in the Classroom: Student Classroom Use of Digital Devices for Non-Class Related Purposes". Journal of Media Education, 4 (4), 5–12.
  71. McGowan, K. (2014) – The Myth of Multitasking Psychology Today. February 2014.
  72. O'Malley, J. P. (2013) – "Interview with a Writer: Jaron Lanier". Spectator, 22.3.2013.
  73. Ortutay, B. (2013) – "As Facebook Ages, is the Social Network Getting Boring?" Daily Finance, 3.4.2013.
  74. Pepi, M. (2013) – "Digital Proletariat: The Straddler".
  75. Prpic, J., & Shukla, P. (2013) – The Theory of Crowd Capital. Proceedings of the Hawaii International Conference on Systems Sciences #46. January 2013, Maui, Hawaii, USA. IEEE Computer Society Press, Forthcoming.
  76. Rainie, L., Smith, A., & Duggan, M. (2013) – "Anonymity, Privacy, and Security Online". Pew Research Center, 5.9.2013.
  77. Rainie, L., Smith, A., & Duggan, M. (2013) – "Coming and Going on Facebook". Pew Internet", 5.2.2013.
  78. Rainie L., & Duggan, M. (2012) – "E-book Reading Jumps". PEW, 27.2.2012.
  79. Rainie, L., & Smith, A. (2012) – "Politics on Social Networking Sites". PEW, 4.9.2012.
  80. Reeve, E. (2013) – "Every Every Every Generation has been the Me Me Me Generation". The Atlantic Wire, 9.5.2013.
  81. Rice, E, Lee, A., & Taitt, S. (2011) – "Cell Phone use among Homeless Youth: Potential for New Health Interventions and Research". Journal Urban Health, 88 (6), December: 1175–1182.
  82. Roberts, D. & Kiss, J. (2013) – "Apple, Google, Yahoo, Microsoft: NSA, stop spying". The Guardian, 8.12.2013.
  83. Rosen, L. D. (2012) – "Disorder: Understanding Our Obsession with Technology and Overcoming its Hold on Us". Palgrave Macmillan, New York.
  84. Rosenzweig, R. (1998) – "Wizards, Bureaucrats, Warriors, and Hackers: Writing the History of the Internet". The American Historical Review, 103, 5 (1998): 1530–1552.
  85. Sachs, J. D. & Kotlikoff, L. J. (2012)"Smart Machines and LongTerm Misery, National Bureau of Economic Research Cambridge, MA (revised on 16.1. 2013).
  86. Sample, I. (9.12.2013) – Nobel Winner Declares Boycott of Top Science Journals. The Guardian, 9.12.2013.
  87. Sebastián, V., Namsu, P., & Kerk, F. K. (2009) – "Is There Social Capital in a Social Network Site? Facebook Use and College Students' Life Satisfaction, Trust, and Participation". Journal of Computer-Mediated Communication, 14 (4), July: 875–901.
  88. Seif El-Nasr, M., Aghabeigi, B., Milam, D., Erfani, M., Lameman, B., & Maygoli, H. (2010) – "Understanding and Evaluating Cooperative Games". Proceedings of the 28th International Conference on Human Factors in Computing Systems (Ch. 10, pp. 253–262). New York: ACM Press.
  89. Simonite, T. (2013) – "If Facebook Can Profit from Your Data, Why Can’t You?" MIT Technology Review, 30.6.2013.
  90. Smith, A. (2013)"Civic Engagement in the Digital Age", 25.4.2013
  91. Stein J. (2013) – "Millennials: The Me Me Me Generation". 20.5.2013.
  92. Swallow, E. (2012) – "The Rise of the Sharing Economy Mashable", 7.2.2012.
  93. Taylor, M., Hopkins, N., & Kiss, J. (2013) – NSA Surveillance may Cause Breakup of Internet, Warn Experts. The Guardian, 1.11.2013.
  94. Tell, C. (2013) – "Step away from the Phone!" NYT, 20.9.2013.
  95. Temple, K. (2013) – "What Happens in an Internet Minute?" 13.3.2013.
  96. Tickle, T. (2013) – "Independent Data Says Facebook is Losing Millions of Users, Let’s Talk About Why Geeko System". 29.4.2013.
  97. Timberg, S. (2013) – "Jaron Lanier: The Internet Destroyed the Middle Class". Salon, 12.5.2013.
  98. Thompson, C. (2013) – "Smarter than you Think: How Technology is Changing our Minds for the Better". New York: Penguin Group.
  99. Van Noorden, R. (2013) – "US science to be Open to all Government Mandates that Taxpayer-Funded Research be Freely Available within 12 Months. Nature, 26.2.2013.
  100. Whitney, L. (2013) – "Vint Cerf: Privacy may be an anomaly". CNET, 20.11.2013.
  101. Wieseltier, L. (2013)"Perhaps Culture is Now the Counterculture: A Defense of the Humanities". New Republic, 28.5.2013.
  102. Wolfram, S. (2013) – "Data Science of the Facebook World". Blog, 24.4.2013.
  103. Wollaston, V. (2013) – "Revealed, what happens in Just ONE Minute on the Internet Daily Mail. 30.6.2013.
  104. Watson J. M. & Strayer, D. L. (2010) – "Supertaskers: Profiles in Extraordinary". Psychonomic Bulletin & Review, 17 (4): 479–485.
  105. Wolfsfeld, G., Segev, E. & Sheafer, T. (2013) – "Social Media and the Arab Spring: Politics Comes First". The International Journal of Press/Politics, 18(2), April, 115–137.
  106. Young, J. (2002) – Heidegger's Later Philosophy. New York: Cambridge University press.

מקורות בעברית

  1. אביבי, י' (2011) – "בדקו את עצמכם: האם לקיתם בחרדת FOMO בגלל הפייסבוק?". גלובס, 15.10.2011.
  2. אדר, ר"צ (2013) – "שנתיים אחרי שיא המחאה, פעילים רבים כבר לא בישראל". הארץ, 13.8.2013.
  3. אהרוני, י' (2013) – "ספרים אלקטרוניים 2013 – מגמות ומודלים". הספרייה למדעי החיים ולרפואה, 9.5.2013.
  4. און, י' (2013) – "מהפכה: קמפיין חדש מנסה להרחיק אתכם מהסמארטפון", Teenkmgazine, 28.5.2013.
  5. אורפז, ע' (2013) – "תרגיע, צוקרברג". דה מרקר, 6.8.2013.
  6. אזרן, ע' (2013) – "כך הפך האביב הערבי לחורף כלכלי פיננסי". דה מרקר, 19.8.2013.
  7. אלמוג, ע' (2013) – "העתיד כבר כאן? תקשוב בהוראה אקדמית". כנס בר-אילן: טכנולוגיות חדישות.
  8. אפשטין, מ' (2013) – "הגולשים הישראלים ממשיכים לזרום לפייסבוק, וכספי המפרסמים בעקבותיהם". דה מרקר, 22.5.2013.
  9. באומן, ז' (2013) – תרבות בעולם מודרני נזיל. הקיבוץ המאוחד.
  10. בורק, י' (2013) – "אויבו של הטוב ביותר". אלכסון, 26.9.2013.
  11. בורקמן, ד' (2013) – "הידיעה הכי חמודה בעולם – היכנסו עכשיו". גרדיאן והארץ, 16.8.2013.
  12. בן-דב, י' – "טארוט, קוונטים וכאוס".
  13. גוטליב, צ' (2013) – "על מועצת יש"ע, 'ישראל שלי' והימין המאורגן". הארץ, 7.12.2013.
  14. גורביץ, י' (2013) – "ה-Dislike הגדול: יש ווטסאפ, למה אני צריך פייסבוק בכלל?" כלכליסט, 11.11.2013.
  15. גינצבורג, ע' (2013) – "מניית השבוע: עולם ללא נייר? אולי, אבל האריזות יישארו לתמיד". דה מרקר, 1.12.2013.
  16. גל, א' (2013) – "מחקר: השימוש בפייסבוק גורם לדכדוך ועצבות". Ynet, 15.8.2013.
  17. דומיניוס, ס' (2013) – "כשאמריקה התאגידית גילתה שאפשר לעשות כסף מאלטרואיזם"? ניו יורק טיימס, 21.8.2013.
  18. דור, ד' (2014) – "פייסבוק רוכשת את חברת משקפי המציאות המדומה אוקיולוס ב-2 מיליארד". רויטרס, 26.3.2014.
  19. דור ה-Y – "יום העיון בנושא דור ה-Y שהתקיים במכלל תל-אביב ב-1.3.2013".
  20. דרנטון, ר' – "האינטרנט לא הרג את הארכיון". אלכסון, 11.3.2014.
  21. דרום, נ' (2013) – "בני דור המילניום בישראל – האם הם שונים מהאמריקאים?" מוסף הארץ, 23.5.2013.
  22. הירשאוגה, א' (2013) – "הכירו את הרשתות החברתיות שיכניסו את המשרד לסיעור מוחות". 26.8.2013.
  23. ויזל, א' (2013) – " WhatsAppמסוכן לילדים? חחחח (וטסאפ השטן החדש שמפחיד את ההורים)", 25.9.2013.
  24. זיו, א' (2013) – "שלח לי שקט: כך תשימו קץ להפרעות הפסיכו-דיגיטליות שלכם". דה מרקר, 14.8.2013.
  25. זיו, א' (2013) – "כך תתחמקו מכל החברות והמוסדות שעוקבים אחריכם באינטרנט". דה מרקר, 25.8.2013.
  26. חלבה-עמיר, ש' (2011) – "נוכחים-נפקדים: השימוש בכלי אינטרנט אישיים בקרב חברי כנסת", בתוך: ארז כהן ואזי לב-און (עורכים), מקושרים: פוליטיקה וטכנולוגיה בישראל (עמ' 211–261). תל אביב: האגודה הישראלית למדעי המדינה.
  27. טייג, א' (2013) – "עתיד האינטרנט: מחובר תמידית, מזוהה ומשותף", 3.6.2013.
  28. טכנולוגיות חדשות (2003) – כנס בר אילן – טכנולוגיות חדישות, 2013.
  29. ירון, ע' (2013) – "דו"ח: הידרדרות עולמית בחופש הפעילות באינטרנט". קפטן אינטרנט, 8.10.2013.
  30. כהן, ש' (2013) – "משמרים את האינטרנט בספרייה הלאומית". YNET, 6.10.2013.
  31. לבנון, א' (2013) – "מה קורה באינטרנט בדקה אחת?" מערכת וואלה, 27.3.2013.
  32. להמן, א' (2013) – "צבא הטוקבקיסטים של ישראל". ynet, 18. 9.2013.
  33. ליס, י' (2013) – "הצעת חוק שנוצרה בפייסבוק הונחה על שולחן הכנסת". הארץ, 28.11.2013.
  34. לניאר, ג' (2013) – מניפסט לעידן הדיגיטלי". אודיסאה, 19: 78–87.
  35. מור, ג' (2013) – "50% ממשתמשי הרשתות החברתיות סובלים מפחמ"ץ". חורים ברשת.
  36. רמרי, ח' (2013) – "מהפכת העיתונות הדיגיטלית". אודיסאה, 21.5.2013.
  37. ניו יורק טיימס וגרדיאן (2013) – "ממשלת סין מרסנת את הרשתות החברתיות". הארץ, 11.9.2013.
  38. נויפלד, ע' (2014) – "תכנית ההתנתקות הטכנולוגית". הארץ, 19.2.2014.
  39. סטיין, ג' (2013) – "האם בני דור המילניום הם התקווה הגדולה של האנושות?" מגזין טיים, הארץ, 23.5.2013.
  40. עמור, מ' (2007) – "מודרניות נזילה. מגורל לייעוד – זיגמונט באומן. על הסוציולוגיה הציבורית בעידן המודרניות הנזילה". המרחב הציבורי, 4 (חורף): 183–190.
  41. פישר, ע' (2010) – הקפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית הכלכלה החדשה ושיח הטכנולוגיה. רסלינג.
  42. פישר, י' (2013) – "הפייסבוק מת – יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ". דה מרקר, 26.9.2013.
  43. פישר, י' (2013) – "טוויטר הוא חטיף; אנחנו – ארוחה מלאה". דה מרקר, 29.10.2013.
  44. קולטה, ג' (2013) – "הכירו את העולם המקביל של הפסאודו־אקדמיה". ניו יורק טיימס, 26.4.2013.
  45. קינן, ע' (2013) – "קנת' גולדסמית' רוצה להדפיס את האינטרנט כולו". הארץ, 3.7.2013.
  46. קינן, ע' (2013) – "הפיראט של האינטרנט חוגג עשור". הארץ, 11.8.2013.
  47. קינן, ע', וזילבר, ג' (2013) – "סליחות ליום כיפור: גלשנו, חטאנו, פשענו". קפטן אינטרנט, 12.9.2013.
  48. קינן, ע', וזילבר, ג' (2014) – "מותה הקרב והממשמש של פייסבוק". קפטן אינטרנט, 29.1.2014.
  49. קפלן, ל' (2011)תוכן חופשי באקדמיה הישראלית. אוניברסיטת בר-אילן.
  50. רוזן, א' (2013) – "שתף, אכלת אותה". סוף שבוע, 83, 25.7.2013.
  51. רולניק, ג' (2013) – קבוצות של אינטרסים מיוחדים". דה מרקר, 26.7.2013.
  52. רולניק, ג' (2013) – "מווטרגייט דרך מרדוקגייט ועד בזוס", דה מרקר, 9.8.2013.
  53. רפאלי, ש' (2009) – "לא כרוך בתשלום: ספרו החדש של כריס אנדרסון". כלכליסט, 16.7.2009.
  54. שאו, ק' (2013) – "הקלות הבלתי נסבלת של פרסום מאמר מזויף בכתב עת מדעי". גרדיאן והארץ, 6.1.2013.
  55. שכטר, א' (2013) – "מיליון שאלות: מה מתכנן לעשות מייסד אמזון, ג'ף בזוס, עם הצעצוע החדש שקנה". דה מרקר, 9.8.2013.
  56. שכטר, א' (2013) – "העתיד שייך לעשירים: האינטרנט הרס את מעמד הביניים". דה מרקר, 4.9.2013.
  57. שכטר, א' (2013) – 'אחרי הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים". דה מרקר, 1.11.2013.
  58. שנער, א' (2008) – "כלכלת החינם מנצחת". הארץ, 8.9.2008.
יעקב הכט: מאמרים 1998–2013
שנה שם המאמר
1998/1 משמעותה של ההדרכה בארגון העסקי בעידן המידע
2000/1 האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית?
2000/4 האם החלו העצים לנשום כבר לרווחה?"
2000/5 המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי
2000/6 פעולות מחאה ואבטחה או פשיעה ווירטואלית
2001/2 הקוד הבלתי-פורמאלי של עובדי 'הכלכלה החדשה'"
2001/3 זה גם האתוס של הסקס שהשתנה
2001/3/10 ה'עבודה מרחוק' (Telework) כשינוי בתרבות הארגון
2001/6 "הגיל השלישי" כהון אנושי
2001/11 הנעורים הדיגיטאליים
2001/12 "'הלימוד המתוקשב' – רעיון מבטיח לקראת כישלון עסקי?
2002/1 הפן החסר בלימוד המתוקשב
2002/4 תרבות האינטרנט ושברה
2002/1/7 שיג ושיח בעידן האינטרנט
2002/7 אתיקה ומשפט במרחב הקיברנטי
2003/3 חשש מעולם דיגיטאלי
2003/2 השיח המקוון כמתווך חברתי
2003/6 על גבולותיו של השיח הווירטואלי
2003/3 זהות מרובת פנים על הבמה הווירטואלית"
2003/11 המאבק על ההגמוניה בשוק התוכן המקוון – המקרה של הטוקבק
2003/12 הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי
2004/2 אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט
2004/11 האקרים: בין טכנופיליה לפשיעה ווירטואלית
2005/5 ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי
2005/8 מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של 'השפה הכתובה' בשיח המקוון
2006/4 הביטוי העצמי המקוון – המקרה של הבלוג
2006/6/10 שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל
2006/6 הקוד של העיתונות המקוונת: המקרה של הבלוג
2007/3 'השומרוני הטוב', 'המשקיף' ו'הזר' בארגון המתקוונן
2007/6 סיכון ופאניקה ערכית ברשת
2007/8 מסע נגד האינטרנט – בגלל פניקה מוסרית
2007/12 פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית בהתמכרות לאינטרנט
2007/12/20 'התמכרות לאינטרנט': פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית
2008/7 ידע מדעי ותרבות אקדמית בעידן הרשת
2008/8 למשמעותה של השתיקה המקוונת
2009/8 על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית
2009/10 על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת
2010/4 האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת
2010/11 הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות
2011/9 "מהפכת ה'טוויטר' כמיתוס פוליטי
2011/12 המרחב הציבורי המקוון והפוליטיקה האלטרנטיבית
2012/5 ממה חשש צוקרברג? המקרה של 'אינסטגרם'"
2012/6 עידן היִצרַכנוּת בעקבות גל המחאות החברתיות
2012/10 הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים
2013/5 הרב-לשוניות באינטרנט: מהמונו-לינגוויסטי למולטי-לינגוויסטי
2013/8 אקראיות, דטרמיניזם ותרבות האינטרנט

הערות

  1. מאמר זה הוא המשך למאמרי "ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי" (הכט, 2005) והאחריות לנכתב בו כולה שלי. ברצוני להודות לעורכת הלשונית גילת עירון-בהר על עריכת המאמר.
  2. "כ-40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו" (אהרוני, 9.5.2013).
  3. הכינוי "Four Horsemen of the Infopocalypse", שטבע טימות'י מאי (Timothy C. May) בשנת 1988, מבוסס על ארבעת פרשי האפוקליפסה המתייחסים למלחמה, רעב, מגפה ומוות המופיעים בברית החדשה (חזון יוחנן, ו', 1–8).

אודות ד"ר יעקב הכט

 ד"ר יעקב הכט הינו חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית.