ד"ר יעקב הכט | 04.04.2014

תקציר

ויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שהכול יכולים לערוך. היא משמשת מוקד לשיח אנושי חדש שבו כל אדם שיש לו דפדפן יכול לבחור נושא שמעניין אותו, לנהל שיח, ובכך לתרום לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות.

ויקיפדיה מהווה מקרה פרדיגמטי מבחינת יכולתה לייצר ולספק חינם לעולם ה"אמיתי" סחורה תרבותית, מוכרת, רב-לשונית, תוך התמקדות בפיתוח תוכן מהותי ובסיוע מתון של טכנולוגיות מתקדמות. יש הרואים בה מודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף", העשוי לשמש דרך אולטימטיבית לארגונים להתמקד במתן תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.

עם זאת, בשנים האחרונות עולים יותר ויותר קולות המעידים על כישלונה של ויקיפדיה ומנבאים את שקיעתה. במאמר הנוכחי אעסוק בסוד שרידותה של ויקיפדיה ואטען כי עתידה טמון, באופן פרדוכסלי, ברבים מ"זרעי ההרס" המנבאים את שקיעתה. למרבה ההפתעה, זרעי ההרס האלה מהווים מקור לשגשוגה כתרבות המתאפיינת בכתיבה בעילום שם, וכן בסקסיזם מוטה-עורכים ותכנים, במלחמות עריכה ועוד. ויקיפדיה מהווה אבן שואבת לגולשים רבים הזוכים לקשת רחבה של "חוויות משתתף", כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שנתפסות שליליות בחברה אך זוכות ללגיטימציה בויקיפדיה.

מבוא

במאמר זה נתייחס לויקיפדיה כמקרה הבא לבהיר את חשיבותה של "חוכמת ההמונים" (User-generated) הווירטואלית ואת מקומה בחברה: חוכמה המשולבת בפופוליזם, ביסודות אנטי-אליטיסטיים, אנטי-מדעיים ועוד. גם אם קיים ספק כי העקרונות של חוכמת ההמונים אכן מתגשמים בסדר חברתי חדש המבוסס על חזון ה- Web 2.0– כמו שיתופיות, וולונטריות, חינמיות, אנונימיות ושוויוניות – עדיין מהווה חוכמת ההמונים בויקיפדיה את המקור לשגשוגה 1

פתיחה

הכניסה לתרבות ה- Web 2.0והעלייה של הרשתות חברתיות הביאו להעצמה של האנושות, שאחד מביטוייה המובהקים הוא המקרה של ויקיפדיה (Wikipedia). ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שיתופית הכתובה במספר רב של לשונות, ניתנת לשימוש, לעריכה, להעתקה ולהפצה חינם. את תכניה מייצרים מתנדבים מכל רחבי העולם, היא ממומנת מתרומות, ומנהלת אותה קרן ויקימדיה (Wikimedia Foundation) ללא מטרות רווח. אילו הייתה עסק מסחרי, שוויה היה מוערך בחמישה מיליארדי דולרים (בק, 4.19.2013).

ויקיפדיה מבוססת על "מיקור המונים" (Crowdsourced), המאפשר לאזרחים חובבנים לתרום באופן דיגיטלי לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות (Castells, 2007; Jenkins, 2006; Lessig, 2004). היא מושתתת על "תרבות של שיתוף פעולה בתום לב" באמצעות טכנולוגיות תומכות-שיתוף שהתפתחו לטכנולוגיות חברתיות, כמו הויקיים, הבלוגים ויומני הרשת. לפי דירוג האתרים "אלקסה" (Alexa), ויקיפדיה היא האתר השישי הנצפה ביותר. בשנה החולפת צפו בו מדי חודש יותר מ-700 מיליון מבקרים ברחבי העולם. היא זמינה ב-287 שפות (Siddique, 12.27.2013) וכוללת יותר מ-30 מיליון ערכים, 2 שנערכו בידי יותר מ-70,000 עורכים (Wikipedia, 2013).

ויקיפדיה נוסדה בשנת 2001 על בסיס האנציקלופדיה האינטרנטית "נופדיה" (2000–2003 Nupedia), בידי ג'ימי וויילס ולארי סנגר, ומהווה דוגמה משמעותית לשימוש במדיום חברתי כדי לגייס מתנדבים ל"טוב חברתי". אולם חולשתה של ויקיפדיה מתבטאת בכך שהיא יותר טכנולוגית מאשר חברתית. לדברי סו גרדנר, לשעבר מנכ"לית קרן ויקימדיה, "אופייה הנוכחי של ויקיפדיה היה מקובל מאוד בשנת 2001, אולם כיום היא הולכת ומתיישנת" (סימונייט, 2013) והיא איטית בכל הקשור לאפליקציות סלולריות. למשל את "אנדרואיד" היא אימצה רק בינואר 2012 (Finc, 26.1.2012).

למרות זאת, ויקיפדיה עדיין זוכה להצלחה בעוד אנציקלופדיות אחרות כשלו (Debrouwere, 19.10.2011; Garber, 12.10.2011). זמינותה כאנציקלופדיה מקוונת (wikis), היותה מדיום של כתיבה משותפת בתחומים רבים ושונים של תקשורת שאפשר למצוא בו ערכים רבים ברגע במקום להיעזר באינדקסים מסורבלים, לא השאירה ברירה לאנציקלופדיות המסורתיות אלא לעבור לפורמט דיגיטלי כדי לשרוד. אם כן, המאבק העסיסיים שניהלה ויקיפדיה מול האנציקלופדיות המסורתיות הסתיימו לרוב בניצחונה (אורפז ואפשטיין, 25.1.2011), וגם הפלטפורמות המקוונות לא הצליחו להתחרות בה:

למרות הקשר הסימביוטי בין ויקיפדיה לגוגל ניסתה גוגל להתחרות בה בשנת 2007, באמצעות השקת פרויקט Knol (קיצור שלKnowledge ),(http://knol.google.com), אולם גם היא נסגרה ב-2012.

גוגל מנסה כביכול לסייע לויקיפדיה באמצעות פרסום ערכיה במקום בולט בתוצאות החיפוש (גורביץ, 14.1.2014), אולם באותה עת ממשיכה להכות בה:

Is Google accidentally killing Wikipedia? […] The page views for English language Wikipedia pages fell by 21 per cent over 12 months to December 2013. For German, Spanish and Japanese language pages, views dropped by 30 per cent, 29 per cent and 25 per cent respectively. Taking into account mobile page views, the falls were 12 per cent (English), 17 per cent (German), 19 per cent (Spanish) and 9 per cent (Japanese) (Orlowski, 13.1.2014).

מספר הכניסות לערכי ויקיפדיה צנח מאז שגוגל קידמה את "גרף הידע" ("Knowledge graph"), המאפשר למצוא מידע תמציתי, השאוב בעיקר מהויקיפדיה (Page Views Wikipedia, Non-mobile, Normalized, 17.2.2014). על כך הוגשה תלונה למועצה של הגבלת עסקים בנציבות האירופית (European Commission by vertical search companies).

ירידה חלה גם במספר העורכים (הויקיפדים) הפעילים בויקיפדיה האנגלית. בעוד שבשנת היו 2007 יותר מ-51,000 עורכים, בקיץ 2013 נשארו רק 31,000 (File:ActiveWikipedians.PNG). אהרון הלפייקר מאוניברסיטת מינסוטה טוען כי התופעה מעידה על עידן השקיעה של ויקיפדיה:

I categorize from 2007 until now as the decline phase of Wikipedia […] It looks like Wikipedia is strangling itself for this resource of new editors (Simonite, 22.10.2013).

הירידה נובעת מהקשיים בהחזקה של עורכים חדשים. לפיכך החליטה הנהלת הויקימדיה במרץ 2011, כי יש ליצור קהילת עריכה יציבה יותר, ולקדם את הפתיחות ואת שיתוף הפעולה בעריכה בסבלנות, באדיבות ובכבוד, לעבוד עם עמיתים כדי להפוך את המדיניות לידידותית יותר, ולשפר את תבניות העריכה ואת הסגנון של האזהרות והמחיקה של הערכים (Openness Resolution, 8.4.2011). בעיית הגיוס של עורכים עלתה בכנס השישי של אקדמיית ויקיפדיה, שנערך ב-1.6.2014 במרכז הבינתחומי בהרצליה (ירון, 3.6.2014).

File:

ActiveWikipedians.PNG

המנגנונים וקווי המדיניות המארגנים את היצירה ואת השיפוט

עקרונות המדיניות על תוכן הליבה בויקיפדיה מטרתם לקבוע את סוג הערכים ואת איכותם:

  • ניטרליות – ייצוג הוגן במידה יחסית, ללא משוא פנים, על בסיס מקורות אמינים.
  • לא מחקר מקורי – והמתייחס לעובדות לטענות ולרעיונות שאינם מבוססים על מקורות אמינים ועל ניתוח או עיבוד של מידע.
  • אימות – תוכן שפורסם בעבר, שאינו מתבסס על האמונות של העורכים ועל חוויותיהם.

בתרבות האפיסטמית של ויקיפדיה התמסדו מנגנונים וקווי מדיניות המארגנים את היצירה ואת השיפוט של הידע המבוססים על לגיטימציה פרקטית של הגולשים, ולא על הצדקות. בכך ניתן להבדיל באופן מהותי בין התרבות האפיסטמית של ויקיפדיה לבין התרבות האפיסטמית של המדע. התרבות האפיסטמית של חברת הידע הדיגיטלית, בשונה מהקהילה המדעית, מתבססת על "דמוקרטיזציה של הידע" (Sanger, 2007). הדבר בא לידי ביטוי בויקיפדיה כ"אנציקלופדיה המקוונת החופשית שכל אחד יכול לערוך", המהווה דרך בהפקת ידע של קבוצות גדולות (Fallis, 2013). עם זאת, נפילתה של המומחיות אינה נחלת ויקיפדיה בלבד, אלא מהוה גם את הליבה של חוכמת ההמונים, של "פולחן החובבנות" ושל "האינטליגנציה הקולקטיבית" (Collective Intelligence – CI).

התרבות האפיסטמית ((Knorr-Cetina, 1999 מאפשרת להימנע מביקורת מדעית הנובעת מחוסר הבנה של מטרות ושיטות, בשונה מ"התרבות העובדתית" (Collins, 1998). עם זאת, לא ניתן לקרקע כל תרומה לויקיפדיה בגלל חוסר מוניטין מדעי, אלא כשהתרומה מטעה או כוזבת (Wray, 2009). בעוד שבויקיפדיה נצבר ידע מאורגן של כמויות חסרות תקדים של תוכן אנציקלופדי, שהפכו את ויקיפדיה למקור ידע מרכזי בחברת המידע הגלובלית, יש חשש כי ההסתמכות על עבודה התנדבותית וחובבנית ללא בקרה מקדימה, ממשיכה לעורר ספקות רחבים לגבי האמינות והלגיטימיות של ויקיפדיה (גלרנטר, 18.11.2013).

מניעי המדענים, לעומת המתנדבים, תלויים במוניטין שלהם כיצרני ידע אמין לשם פרנסתם ולקידומם בקריירה האקדמית, שכן האינטרסים העצמיים של המדענים משתלבים עם האינטרסים המוסדיים של המדע (Wray, 2009).

ליבה של סדר חברתי חדש?

בעידן ה-Web 2.0 התעצם הפוטנציאל השוויוני (Kreiss, Finn & Turner, 2011) והחלה דמוקרטיזציה בייצור המדע ובצריכתו בעזרת הקוד הפתוח שחדר לתחומים רבים, ביניהם הפוליטיקה (Castells, 2007; Jenkins, 2006), המדע (Benkler, 2002), העיתונות (Gillmor, 2004) ואף הספרנות (Weinberger, 2007).

דומה כי עקב כך החלה כמיהה נסתרת להגשמת האוטופיה של הכלכלה החופשית, ואליה מתלווה התלהבות מהמודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף" (commons-based peer production) שעליו מבוססת ויקיפדיה. מודל זה ניתן ליישום בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה ועשוי להוות ליבה של סדר חברתי חדש המבוסס על תרבות שיתופית ללא ישויות קפיטליסטיות, עם זיקה לליברליזם, לסוציאליזם ואף לקומוניזם (Rigi, 2.8.2012); מודל המדגיש את ערכי החירות והשוויון, מקדם את הדמוקרטיזציה של הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות (Benkler, 2006; Jenkins, 2006) ומהווה חלופה לביורוקרטיה (Kreiss et al. 2011) ולהיררכיה. לחלופין בא המודל רק להשלים את התהליך של החלום הקפיטליסטי של עבודה חופשית ללא תמורה, המתגשמת חלקית כבר בחברות הזנק ובחברות רב-לאומיות גדולות, כמו גם בפייסבוק ובגוגל, שאינן נותנות כל תמורה כספית ליצירה החברתית של הגולשים (Bauwens & Kostakis, 2014).

מצדדי המודל אף יצרו כתב עת בשם The Journal of Peer Production (JoPP), שמטרתו שיתוף פרויקטים על בסיסי התוכנה החופשית וויקיפדיה.

הנושא של "ייצור עמיתים" אינו חדש (Lash & Urry, 1994), אולם בשנים האחרונות החלה התעניינות מחודשת בו ונוצר קונצנזוס בין חוקרים הרואים בו מקרה מובהק המיישם את העיקרון של מיקור המונים (Prpic & Shukla, 2013).

קריס ועמיתיו (Kreiss et al., 2011) מותחים ביקורת על ההנחות העומדות בבסיס הקונצנזוס. לדעתם הייצור השיתופי אינו מתאים לכל תחומי הפעילות החברתית באותה מידה; אין הוא בהכרח אמצעי שוויוני ויעיל להפקה של סחורות מידע, אין הוא מביא לסיפוק פסיכולוגי, ואף אינו מממש יחסים אתיים בין המשתתפים. הם מסתייעים בכתביו של מקס ובר (Max Weber) מלפני כמאה שנה, כדי לחשוף בקונצנזוס חולשות אנליטיות. הם מציעים לראות בביורוקרטיה דבר המשלים את המשימות הקיימות ולעתים אף מאפשר להרחיבן.

מתברר כי אין הפרדה חותכת בין "ביורוקרטיה" ל"ייצור עמיתים" (Kelty, 4.12.2010). דוגמה היא התפתחות הביורוקרטיה בתהליכי העריכה של ויקיפדיה. המושגים "ייצור עמיתים" (peer production), "חדשנות בראשות משתמש" (user-led innovation) ו"רשתות מאורגנות" (organized networks) נועדו להסביר את הצורות החדשות של אינטראקציה תרבותית וכלכלית בתיווכו של האינטרנט, אבל אינם מציעים שיטה להבחין במקרים ייחודיים. אחד הניסיונות למפות את צורות ההשתתפות באינטרנט שנצפו ונותחו במהלך עשר השנים האחרונות מופיע ב"ספר הדרכה לצפר" (Birder's Handbook). פיש ועמיתיו (Fish et al., 2011) מבחינים בצורות שונות של השתתפות לפי משימות ויעדים, ומנתחים את משמעות המשאב שנוצר באמצעות השתתפות, תוך הבחנה בצורות חליפיות כמו מסגרת חברתית פורמלית (formal social enterprise) או מסגרת המאורגנת ציבורית (organized public) שיש ביניהן קשר זמני מובנה.

הייל חושף את מנגנוני הפעולה הקולקטיבית בויקיפדיה כדי להשיג תוצאות חברתיות בסיסיות שיש בהן השלכות תיאורטיות ומעשיות רחבות. הוא נעזר במקרים של כישלונות כדי להבין מדוע חלק מהניסיונות בפעולה קולקטיבית באינטרנט מצליחים בעוד שרבים אחרים לעולם לא ימריאו (Hergueux, 3.12.2013; Hill, 2013). לסיכום, טרם הגיעה העת לראות בויקיפדיה מודל העשוי להוות בסיס לליבה לסדר חברתי חדש.

הפרדוכס

על הצלחתה של ויקיפדיה אין עוררין. היא הפכה להיות טבועה בתרבותנו וקשה לנו לדמיין את החיים בלעדיה, אולם יש המנבאים את כישלונה בטענה שהיא מכילה זרעי הרס רבים (גל מור, 13.12.2011; סימונייט, 2013; Scott, 19.11.2004): קיימות סתירות הולכות ומתעצמות בין "תוכני הליבה" הניטרליים של ויקיפדיה; האנטי-סמכותיות הפכה לסמכות ברורה, מוגדרת וביורוקרטית; האימות הפך ל"חגיגת הדיוטות" שבה מתנדבים חובבים מעניקים לגיטימציה פרקטית ללא הצדקות עקרוניות, מה שמעלה ספקות ביחס למהימנות הערכים.

בין זרעי ההרס אפשר למנות את גם העריכה המסורבלת הבלתי-ידידותית למשתמש, את התגובות התוקפניות של הויקיפדים ואת הטכנולוגיה המיושנת (Debrouwere, 19.10.2011). ניסיונות לעקירת זרעי ההרס, כמו עריכה מדעית יותר באמצעות פרויקט הסיטיזנדיום (שיידון בהרחבה בהמשך), כשלו בטענה שעקב עריכה זו קטן מספר הקוראים, הכותבים והעורכים.

הדמוקרטיזציה של הידע האנושי בויקיפדיה, המבוססת על חוכמת ההמונים – "אזרחים חובבנים" (Surowiecki, 2004) ו"אספסוף" (Rheingold, 2003) – שבה אמור היה להיווצר ידע של שיתוף פעולה ללא השתלטות של האוֹליגַרכיה (Sanger, 2007), הפכה למיתוס. אף שמבנה הכוח הוא בלתי-נראה, מעורפל ועמום (Bauwens, 2008; Freeman, 1970), נוצרה בה היררכיה מעמדית שבה הויקיפדים שולטים כשומרי סף. לטענת אוליבר מוראן, לשעבר אדמיניסטרטור ראשי בויקיפדיה, שהתנסה בעריכה של אלפי ערכים, התפתחה סביב כללי העריכה תרבות ביורוקרטית שהפכה למבוך (Simonite, 22.10.2013).

המקרה של ויקיפדיה עשוי לשמש דוגמה נוספת למה שמכנה הינדמן "מיתוס של הדמוקרטיה הדיגיטלית" (Hindman, 2008). הפרדוכס הוא אפוא שויקיפדיה ממשיכה להתקיים למרות העריכה האנושית והאוטומטית, הלוקה לעתים בחוסר אמינות, בתכנים מוטים ומשובשים ובעריכה בוטה, זדונית ונקמנית, כפי שנראה בפרקים הבאים.

הביורוקרטיה של ה"שוויוניות"

ויקיפדיה רואה בשוויוניות ערך, אך למעשה פועלת בצורה ביורוקרטית עם היררכיה של בעלי תפקידים וסמכויות ברורות, כפי שיפורט להלן. הביורוקרטיה מרתיעה מצטרפים חדשים העשויים להרחיב את ערכי ויקיפדיה (סימונייט, 2013; Simonite, 22.10.2013).

  • ביורוקרט (Bureaucrat) הוא מי שבידו הסמכויות למנות משתמש רגיל למפעיל ולביורוקרט, לשנות שם משתמש, להעניק ולהדיח בוט (bot) ולכפות את עצמו כבורר בעת ויכוח בין ויקיפדים. רק הוא רשאי להורות על חסימה של משתמש ותיק (RFX), ויש לו סמכויות בנוגע לבדיקת כתובות .(IP block exemption) IP
  • האדמיניסטרטור (Administrator), המכונה גם "מפעיל מערכת" (system operator), הוא בעל הרשאות רבות יותר משל ויקיפד רגיל, שיכול לסייע בתחזוקת האתר. מפעיל יכול למחוק ערכים, להגן עליהם, לחסום משתמשים סוררים (או כתובות IP שמהן הם פועלים) ולשחזר מידע. המפעילים מתחילים את דרכם כויקיפדים רגילים, ולאחר שצברו ניסיון רב בעריכת תוכן, בחוקיה של ויקיפדיה ובממשק שלה, הם (או אחרים) יכולים להציע את עצמם כמועמדים לתפקיד מפעיל.
  • ויקיפד (Wikipedian) הוא מי שכותב ועורך ערכים שונים בויקיפדיה. ויקיפד יכול להוסיף ערכים חדשים ולערוך ערכים קיימים. משתמש רשום (Logged in) יכול גם לשנות את השם של הדפים, להעלות תמונות, לשלוח הודעות דואר אלקטרוני למשתמשים אחרים ועוד. לאחר חודש פעילות ומאה עריכות יכול המשתמש גם להשתתף בהצבעות על מחיקת ערכים. בגרסה הישראלית קיימת אפשרות גם לקבוע "ארכיטיפים" לויקיפדים, כמו מומחה, אוטודידקט, צלם, חרוץ, בעל אג'נדה, בעל אג'נדה מרחיב, בעל אג'נדה מטֶה, ויקיפד צעיר, ויקיפד חברתי, ויקיפד טכני, מנטר, ויקיגמד, בובתן, מיזמאי, מזיק ואופוזיציונר (קיפודנחש/סוגי ויקיפדים, 12.2.2014).
  • מפתח, המכונה גם "מנהל מערכת" (System administrators), מפקח על מערכת מדיה-ויקי, המפעילה את ויקיפדיה, ואת השרתים שעליהם פועלים אתרי הויקי השונים שבבעלות קרן ויקימדיה, בהם ויקיפדיה. ביכולתו לבצע שינויים בתוכנה, לשנות את הגדרות המערכת של האתרים ועוד. כל המפתחים חברים בקבוצת ההרשאות הגלובלית המכונה "מִנהל מערכת", ומורשים לערוך את כל הרשאות המשתמש שלהם ושל משתמשים אחרים בכל אתרי קרן ויקימדיה.
  • בודק (IP block exemption) רשאי לבדוק את כתובת ה-IP של משתמשים רשומים. בדיקה זו מתבצעת אך ורק במקרה של השחתות חמורות ומתמשכות, במטרה לבדוק האם משתמשים הם זהים או לאפשר תלונה אצל ספק האינטרנט. זוהי פעולה רגישה המתבצעת אך ורק במסגרת נהלים מוגדרים.
  • דייל הוא "משתמש" המסוגל למנות משתמשים שונים ואף את עצמו, לכל הרשאה שירצו בכל מיזם שירצו. הוא היחיד המסוגל טכנית להדיח מפעיל מערכת או ביורוקרט, למנות או להדיח בודק וכדומה. בדרך כלל פונים אליו במקרים שבהם התקבלו הצבעות ביטול הרשאה.

כתיבה ועריכה אנטי-אליטיסטיות

ויקיפדיה זנחה את שיטות התכנון הריכוזי וקראה תגר על סמכותם המסורתית של מומחים, מה שהתבטא במנטרות כמו "כל המומחים הם חלאה" (Debrouwere, 19.10.2011; Healy, 4.2.2007; Sjöberg, 19.4.2006; Sutton, 2013) ו"כל אחד יכול לערוך" (Bergstein, 25.3.2007).

הדבר בא לידי ביטוי ברקע ההשכלתי של כמה מהויקיפדים הישראלים, ששומרים על אנונימיות ומכונים בשמות עט, כמו נרו יאיר, 3 גילגמש, 4 קיפודנחש 5 וקולנואני, המתארים את ידיעותיהם ואת מעמדם בויקיפדיה:

נרו יאיר חושף רק את היותו שומר שבת. "אני לא חושב שעשרה (ואפילו עשרים) ערכים שבהם נזכרים מאמריו של מישהו (מה שיכול לארגן כל עיתונאי במהירות, שלא לדבר על כל מי שהוציא ספר עיון כלשהו) הם קריטריון לחשיבותו", כך אמר בדיון על דירוג מרצים לפי מספר הציטוטים ממאמריהם.

GuySh מעיד על עצמו כי תחביבו הוא איסוף סמלי כובע בצה"ל.

גילגמש הוא בעל השכלה פורמלית במדעי החיים המעיד על עצמו כי למד בפקולטות לרפואה כללית, לאופטומטריה ולתזונה קלינית. עם זאת, עיקר כתיבתו בתחום ההיסטוריה, בייחוד היסטוריה צבאית, אף שאין הוא בעל השכלה פורמלית בתחום ואת עיקר ידיעותיו שואב מספרים, מכתבי עת אקדמיים, מתכניות טלוויזיה ועוד.

קולנואני מעיד על עצמו כי הוא נמצא בויקיפדיה "במשך שנתיים, ארבעה חודשים ויום".

קרן ויקימדיה, המודעת לתופעה, ערכה מחקר במטרה להבין מדוע מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים אחרים אינם תורמים לויקיפדיה (Taraborelli Dario, 10.2.2011).

הטיה מגדרית של הכתיבה, העריכה והקריאה

בדומה להרבה מיזמים טכנולוגיים גם בויקיפדיה קיים סקסיזם. נשים מהוות 39.9% מהקוראים של ויקיפדיה (Hill & Shaw, 2013) ורק כ-15% מכלל התורמים לה ("וול סטריט ג'ורנל", 19.8.2013; Cohen, 30.1.2011), ובגרסה העברית המספר קטן עוד יותר (גולדברג, 9.7.2013). הערכים נכתבים מזווית ראייה גברית, וערכים שמגישות נשים נמחקים בתדירות גבוהה יותר מאלה שמגישים גברים (Gold, 19.8.2013). אחת הסיבות לכך, נטען, היא כי "המאמרים הנערכים בעיקר על-ידי נשים – כאלה שלכאורה אמורים להיות מעניינים יותר לנשים – קצרים באופן משמעותי מהמאמרים שנערכים על-ידי גברים או על-ידי גברים ונשים יחד" (סימונייט, 2013).

ההטיה המגדרית ניכרת גם בביוגרפיות הנכתבות על נשים (Reaglel & Rhue, 2011). היא באה לידי ביטוי בפרסום יוצא הדופן ב"ניו-יורק טיימס" (Cohen, 19.4.2014) על אחת הנשים היחידות שקידמו את התכנים הפמיניסטיים בויקיפדיה, אדריאן וואדוביץ' (Adrianne Wadewitz), שכונתה Wikiwoman, ובפרסום ב"יאהו", שם תוארה כמשפיעה וכמבריקה (Solé, 18.4.2014).

"תרבות הדחייה" של ויקיפדיה כלפי ערכים שהגישו נשים או שעסקו בנשים הולכת ומחריפה (Gold, 19.8.2013), ומערערת את יכולתו של גוף הידע הזה לייצר מידע באיכות גבוהה ממגוון רחב של נקודות מבט (Hill & Shaw, 2013).

שאלת השתתפותן הדלה של נשים בכתיבת ערכים בויקיפדיה נידונה בכנס החמישי של אקדמיית ויקיפדיה, שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה ב-6.6.2013. יש הטוענים כי הנשים מסתייגות מהאגרסיבית של העורכים. אמנדה פיליפאצ'י, העוסקת ביחס המפלה כלפי כותבות בויקיפדיה וכלפי סופרות בכלל, טוענת כי הסקסיזם כלפי נשים נובע מכך שרוב העורכים בה הם ממין זכר (Filipacchui, 24.4.2013).

אמינות התכנים ותוקפם

בשונה ממומחים בעלי מוניטין המייצרים ידע אמין לפרנסתם ולהתקדמותם האקדמית, שבה הכתיבה המדעית מספקת גם את האינטרסים שלהם וגם את האינטרסים המוסדיים הרחבים יותר של המדע – ויקיפדיה, לטענת ברד ורי, מבוססת על תרבות שובבנית הנוטה לבדחנות ולרכילות:

Wikipedia is a "puckish culture", prone to gossip and practical jokes. He recounts the Seigenthaler incident, and contrasts it to the sober culture of science (Wray, 2009).

האירוע "Seigenthaler Incident" נקרא על שם העיתונאי ג'ון זיגנת'אלר, 6 המתאר מתיחה על רצח אופי באינטרנט שעסקה ברצח קנדי (Seigenthaler, 29.11.2005). את המתיחה כתב כותב אנונימי שהתברר כי שמו בריאן צ'ייס, שטען להגנתו כי סבר שויקיפדיה היא בחזקת "some sort of 'gag' encyclopedia", שתכניה מוגבלים ואינם פומביים (Page, 11.12.2005).

גם אם גישתו של ברד ורי היא קיצונית יש מקורות נוספים לבעיית אמינות התכנים:

על פי כתב העת של האגודה האמריקנית לאוסטאופתיה (The Journal of the American Osteopathic Association), כ-90% מכל הערכים בויקיפדיה הקשורים לרפואה מכילים שגיאות עובדתיות. דבר זה אינו מונע מ-70% מהרופאים והסטודנטים לרפואה להשתמש בויקיפדיה לצורכי עבודתם (Hasty, 2013), ולכן יש להשתמש בזהירות רבה במידע המופיע בויקיפדיה כדי להתבסס על הטיפול בחולה (Dearden, 27.5.2014).

בעניין חוסר האמינות של התכנים בויקיפדיה בעברית מובאות שתי תגובות למאמרו של סימונייט על נפילתה של ויקיפדיה (סימונייט, 2013):

90% מהערכים בנויים גרוע, מסתמכים על מקורות שקריים או מחוסרי מקורות כלל, כתובים בלשון עילגת ונלעגת, ובעיקר מוטים פוליטית/חברתית. מספיק להתבונן בקונטרסט שבין דפי אישים פוליטיים שנערכו בידי האישים הפוליטיים עצמם או דובריהם לבין דפים שערכו בידי יריביהם ומבקשי רעתם. ויקיפדיה העברית היא בושה, תת-רמה (גוני פרוקטר, 25.11.2013).

עיוות ערכים תנ"כיים לפי תפיסה אתאיסטית מגמתית. ככה למשל מה שכתוב על התנ"ך באנגלית שונה מהותית ממה שכתוב על "הברית הישנה" באנגלית […] כולם עושים תיקונים אבל הצנזורה הקשיחה של ויקיפדיה מציירת אמת מגמתית מאוד (אסף, 26.11.2013).

ממחקר שהשווה 42 ערכים מדעיים בין הבריטניקה לויקיפדיה התברר כי מספר הטעויות הטיפוסי למאמרים בויקיפדיה אינו גדול במידה משמעותית מזה שבאנציקלופדיה בריטניקה עם זאת, נמצא כי מאמרים רבים בויקיפדיה כתובים ברשלנות והמבנה שלהם מבלבל או מסורבל Giles 2005)).

למידע המוטעה יש גם אחיזה בשכתוב ערכים בעזרת יחצנים המסייעים לדרישת איגודים בעלי עניין (Owens, 8.10.2013). גורביץ לדוגמה מתייחס במידע לצורכי מסחר במאמרו "זרוק לי אלף דולר ואכתוב בויקיפדיה שהמתחרים שלך גרועים" (גורביץ, 10.10.2013).

עם זאת, טוענות חוקרות מאוניברסיטת בר-אילן, כי העריכה השיתופית תורמת לאמינות התכנים ולשמירה על שפה וסגנון בדומה למתכונת האנציקלופדיות המסורתיות (יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2012: 179). בהיבט נוסף, המתייחס לסוגיית הניטרליות (NPOV) של אמינות הערכים, עוסקת שירי מגן, הרואה בטכנולוגיה שבשימוש ויקיפדיה כלי אפקטיבי לפתרון קונפליקטים בין הגולשים (מגן, 2010). העריכה משקפת בסופו של דבר את המאמצים של קבוצה קטנה יחסית של משתמשים ועורכים שעשו תיקונים סגנוניים או תיקוני דפוס, ולכן השפעתם על תוקפם של תוכני המאמרים אינה רבה (Kimmons, 5.12.2011).

עריכה באמצעות בּוֹט (bot)

עריכה באמצעות בוט, רובוט אוטומטי (Wikipedia bots), באה להקל על חלק מ"עבודת הפרך באמצעות גינון וניקיון" (Debrouwere, 19.10.2011). יתרונה שהיא מאפשרת לבצע שינויים בדפים שונים על-פי כללים אוטומטיים מוכתבים מראש הבודקים דפים ומצביעים על בעיות, ורק את תיקונן הם משאירים לבני האדם. הבוט אינו רק שולח את ההודעה "תודה על תרומתך לויקיפדיה", אלא גם מסוגל לשלוח התראות לעורכים העבריינים ובכך משמש מגן מפני ונדליזם 8.5% .(ClueBot NG) מהמקורות שויקיפדיה מפנה אליהם נכתבו על ידי בוט Main 14.7.2014)) הבוט מיועד גם לטפל במידע חדש העוסק למשל במפות ללא התערבות אדם.

הבוטים הם למעשה פיסות מפותלות של טכנולוגיה התקועות עם טלאים של תיקונים, שינויים והתאמות, שחלקן נותרו עדיין משנת 2002. קשה להבין מדוע עדיין לא עברו לתוכנת עריכה מובנת יותר . גם תחביר הויקי מקשה על העין הבלתי-מיומנת ודוחה גולשים.

תומס סטיינר, הדן בשאלה האם הבוטים עדיפים על הויקיפדים, מנסה לפתח תכנות יישומים בסיסיות (API – Application Programming Interface) שתהיינה מסוגלות לפקח על פעילות העריכה של כל הגרסאות והשפות שבשימוש ויקיפדיה בזמן אמת Steiner, 5.2.2014)).

"תרבות הדחייה" של ויקיפדיה – המוצהרת והגלויה – התפתחה על בסיס הקריטריונים של מדיניות מחיקה הנובעת מהצורך להגן על עצמה מעריכה הרסנית, ונדליזם, רמאויות, מניפולציות, תוכן לא מדויק, דואר זבל, מידע מוטה וערכים בלתי ניתנים לאימות. חלק מפעולות הדחייה נעשות באמצעות הבוט, החוסם גולשים לא רצויים, בעוד שב"דפי השיח" נשמרות כל הגרסאות ומאוחסנות באמצעות זיהוי ה-IP של הגולשים.

תרבות הדחייה הסמויה באה לידי ביטוי בשיקולי הדעת של הויקיפדים בשלבי העריכה, היוצרים לעתים כאוס וערפול ללא בקרה שמאפשרים להם למחוק תכנים מסיבות לא ענייניות, להשחית ערכים (יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2012) 7 ולעשות הטיה מגזרית או מגדרית. ההטיה המגדרית של הכתיבה, העריכה והקריאה, והשימוש ברוע ובחוסר ידע בגסות ובשחצנות עד כדי "נקמת העריכה" (Breeze, 13.10.2012), מתבטאים בין השאר בערכים ביוגרפיים הנכתבים על אנשים בעודם בחיים (Wikipediocracy, 17.5.2013).

לא בכדי מתוארים מייצגי "תרבות הדחייה", הויקיפדים האנונימיים, כמתנדבים אלמוניים תוקפניים ש"רעל בידיהם" (Page, 11.12.2005), וחוסר אמינותם מיוחסת ל"בורות מחפירה" (Wray, 2009). תרבות הדחייה יצרה "הימנעות קוגניטיבית" אצל גולשים רבים, שהפכו ל"תורמים כבויים", ומרתיעה תורמים חדשים.

סגנון השיח של תרבות הדחייה בויקיפדיה

הויקיפד Qworty רואה בויקיפדיה "חבית מלאה בצואת כלבים" (Leonard, 24.4.2013).

ביקור הגולשים בויקיפדיה דומה לביקור בשירותים ציבוריים. לעתים מדובר במתקן מזוהם שמחייב לזהירות ולעתים אנו מגיעים לסביבה נקייה שיוצרת תחושת שווא של ביטחון (McHenry, 2004).

להלן נביא דוגמאות לסגנונות המאפיינים את תרבות הדחייה בויקיפדיה.

טעויות ולשון הרע

תרבות הדחייה של ויקיפדיה העברית באה לידי ביטוי ב"טקסי העלָבה":

יש חשש לחשד שההיעלמות נגרמה כתוצאה מעלבון, אך חוסר הראיות משאיר תמיד צל של ספק. לפעמים הנעלב שב לתרום, באותו שם משתמש, לעתים בשם משתמש אחר ולפעמים כאלמוני (קיפודנחש, 2014.2.12).

אותו סגנון קשור גם לערך "חשיפה עצמית באינטרנט?", שהועמד למחיקה ב־22 ביולי 2011 אך הוחלט להשאירו.

חוסר ידע

דוגמה לתרבות הדחייה המבוססת על חוסר ידע היא הצעתו של דייב צ'למרס לערך "consciousness" בויקיפדיה, על סמך ספרו The Conscious Mind (Chalmers, 1996). על כך הגיב הויקיפד loxley ואמר שבערך שהוצע אין היכרות מספקת עם הנושא:

As can be seen above, most of your criticisms are not supported. Please demonstrate your familiarity with the field by supporting your critique with reasoned arguments rather than pejorative comments (loxley, 3.10.2005).

בשיחה אחרת, בנושא "חשיפה עצמית באינטרנט", עולה השאלה האם הערך נשפט מבחינת מהותו או מבחינת ההשכלה ההולמת שדורש הויקיפד ממחבר הערך:

ללא קשר לשאלת ה"מחקר מקורי", אם הערך נשאר הרי שהוא זקוק לעריכה כבדה. […] הבל. הבל. זה כמו לומר שאריה הפוך לג'ירפה, או שזכות הדיבור הפוכה לזכות השתיקה (קיפודנחש) […]

אמינות הערך הזה די מוטלת בספק, לטעמי. על פניו, קיבלתי את הרושם כי מדובר בהצגתה כעובדה של מה שאינו יותר מתיאוריה מקורית של חוקר, שתחום השכלתו הפורמלית היא בכלל בתחומים שאינם רלוונטיים לתוכנו של ערך זה (חינוך, גאוגרפיה, פסיכולוגיה קלינית) (קולנואני).

סגנון פוגעני

זה לא ערך אנציקלופדי. הוא כתוב בצורה גרועה […]. יש להעיף חצי ואת החצי הנותר לשכתב. בשלב זה דינו מחיקה בלי קשר לשאלת החשיבות או ההעתקה. גילגמששיחה (9.8.2013) (IDT) […] דוד, אנא שפר את ניסוח הערך כך שיובהר לקורא לאיזה שינוי גרם האיש בחברה האנושית (עִדּוֹ שיחה 11.8.2013) (IDT).

סגנון אגרסיבי

ב"דפי השיחה" מתנהלים מאבקי כוח ותרבות הבאים לידי ביטוי בוויכוחים תוקפניים בין ויקיפדים המבקרים זה את עבודתו של זה:

אני חושב שהדף סכיזופרני. אתה הצעת דף "לאן נעלמה העריכה שלי ולמה גילגמש מרביץ לי", ואני הצעתי דף "איך להיות ויקיפד פעיל ולא להתעורר יום אחד בשלוותא" (זה לא אותו דבר, Harel, 29.5.2005 (UTC).

דרישה שויקיפד אחד מפנה כלפי ויקיפד אחר בו הראשון דורש שהשני יתנצל על דבר מה שנכתב בדף שיחה או בתקציר עריכה נפוצות בויקיפדיה עד כדי גיחוך, […] הגיחוך אף מתרחב כשרואים שהדרישות התכופות הללו כמעט לעולם לא נענות (קיפודנחש/סוגי ויקיפדים, 12.2.2014).

הסגנון הבוטה המאפיין את תרבות הדחיה מופיע גם בשיח שבין הויקיפדים לבין עצמם, כמו האם "פתחת חשבון היום רק כדי להיכנס בי?" (סימונייט, 2013). התרבות האגרסיבית אינה רק בין הויקיפדים לבין עצמם; היא נהפכה למערך שיצרו הויקיפדים לתגובות למתנגדיהם המכונה "נקמת עריכה".

הסגנון האגרסיבי, טוענים חוקרים, מעיד על כעס (Leonard, 17.5.2013) ועל תגובה לפחדים ולחוסר ביטחון עמוקים, המשולבים ביהירות, בשחצנות, ביומרנות ובנרקסיזם (Schiraldi, 2001; Sue, 2001). לכן, ספק אם הסגנון האגרסיבי מאפשר למסד בשלבי העריכה איזה שהוא "מנגנון ליישוב סכסוכים", כפי שמציעה טליה שוורץ (2012).

מרבית הניסיונות לשפר את "תרבות הדחייה" כשלו. בפרויקט הסיטיזנדיום ("Citizendium Citizens' compendium of everything). למשל, ניסה חארי סנגר (Larry Sanger), מיוזמי ויקיפדיה, לפתור את מה שכינה "הבעיות הזיהומיות של ויקיפדיה" (Bergstein, 25.3.2007). כזכור, סנגר נטש את ויקיפדיה משום שלא אהב את מה שכינה "החנונים חסרי נימוס" שבאו להשתלט על האתר (Timothy, 27.10.2011). מטרת פרויקט הסיטיזנדיום היה לתקן את העוולות של ויקיפדיה ולעבור לעריכה אלטרנטיבית ב-(Fisher, 19.9.2006) Nupedia, ולקבוע שהעורכים יופיעו בשמותיהם האמיתיים ושיהיו בה אמצעי פיקוח משופרים ומסבירי פנים למומחים. הסיטיזנדיום החל בתרועה רמה והמשיך בקול דממה דקה: מספר התורמים, המגיבים והקוראים הלך ופחת, שכן לא הוצעו תמריצים לשיתוף פעולה. הפרויקט דרש ביורוקרטיה רבה בהשוואה לגודלו, ובסופו של דבר נשאר ללא מקורות תמיכה כספיים מספיקים. בריאיון עם סנגר בסוף שנת 2011 הוא אמר כי עתיד הסיטיזנדיום נראה עגום (Lee, 27.10.2011), ובשנת 2013 הלך הפרויקט ונעלם. היעלמותו של הסיטיזנדיום מעיד בצורה פרדוכסלית, כי תרבות הדחייה המסורתית של ויקיפדיה "עובדת", וכי הכתיבה בעילום שם, באווירה פרועה ללא חוק וללא תרבות, עדיפה על עריכה נאורה (Fisher, 19.9.2006).

ניסיון נוסף לשיפור תרבות הדחייה עשו כמה עורכים ביולי 2012, בפרויקטWikiProject Editor Retention. הפרויקט אמור היה להיות, בין היתר, במה לסיעור מוחות, להעלאת רעיונות, למשיכת מצטרפים חדשים ולטיפוח אווירה ידידותית, אולם למעשה עיקר הזמן הוקדש לתלונות על "בריונות מצד האדמיניסטרטורים" ולהאשמות הדדיות בין העורכים, כמו בשאלה האם ה"ויקיפדיה הפכה לבית משוגעים מחורבן" (סימונייט, 2013).

מניעים ותמריצים

את ההשתתפות בויקיפדיה לא ניתן להסביר על בסיס מניעים ותמריצים המבוססים על תיאוריות כלכליות מקובלות ועל תגמולים כספיים ובונוסים (Hergueux, 4.12.2013). יש הסבורים כי ההשתתפות בויקיפדיה מבוססת על נתינה אנונימית ללא תמורה מתוך מניעים פרו-חברתיים העשויים לסייע להעלאת הדימוי החברתי ולצבירת כוח, יוקרה ומוניטין, פרסום וכבוד. 10 היא עשויה גם להעניק אשליה של השפעה על העולם מרחוק. לעומתם, טוענים חוקרים, המניעים החזקים ביותר להשתתפות בויקיפדיה הם קוגניטיביים, כמו "למידה של דברים חדשים" ו"אתגר אינטלקטואלי" (Rafaeli, Ariel & Hayat, 2005), וכן ה"שותפות בידע עם אחרים" ו"תרומה לאחרים" (Nov, 2007). בהבחנה בין המניעים השונים עסקו רפאלי ועמיתיו (Rafaeli & Ariel, 2008).

סברה נוספת נפוצה ביחס למניעי ההשתתפות בויקיפדיה קשורה למושג זוּלתנוּת (אלטרואיזם). ביהדות מתבטא המושג בין היתר ב"מתן בסתר" ("מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה" – משלי כא, יד), ובנצרות הוא משתקף ב"שומרוני הטוב" (Good Samaritan), שהפך למטבע לשון המתאר מי שפועל ללא תמורה ברורה. במחקר הדן במניעים של התורמים האנונימיים לויקיפדיה (Anthony, Smith & Williamson, 2007) נעשית הבחנה בין התורמים ללא תמורה ברורה, המכונים "השומרונים הטובים", לבין אלו המצפים לצבירת מוניטין ולמחויבות לקהילת ויקיפדיה, המכונים "קנאים" (Zealots). אלה האחרונים רשומים בשם משתמש בכתובת ה- IP(Internet Protocol).

מחקר (Timmer, 19.10.2007) הראה כי ככל שגדל מספר העריכות שיעור ההישרדות בקרב המשתמשים שאינם רשומים ירד, ואילו שיעור ההישרדות בקרב משתמשים רשומים עלה. יש לציין כי הטרמינולוגיה והמתודולוגיה של המחקר היו מוזרות למדי.

טרם הסתיים השיח על מניעי הזולתנות בהקשרה לויקיפדיה. גם במחקר המדעי הביולוגי עדיין חלוקות הדעות. בביולוגיה מבדילים בין שני גנים – הגן האגואיסטי, האנוכי, והגן האלטרואיסטי, הזוּלתני (הרמן, 2013). יש הסבורים כי הגן הביולוגי גורם לפעילות אלטרואיסטית ומשמש מקור למניעים ולתגמולים רגשיים (Reuter et al., 2011). חוקרים אחרים, כמו דובס במאמרו "Die, selfish gene, die", מנסים להוכיח כי הגנים אינם תופסים מקום כה מרכזי 11(Dobbs, 13.12.2013).

ג'יימס אנדרוני הטיל ספק בתפיסת המאפיינים האלטרואיסטיים שמייחסים לבני האדם בכלל ולתורמים בפרט (בורק, 28.6.2012). תרומה פילנתרופית, שהיא לכאורה זולתנית, נובעת לדעתו ממניעים אנוכיים (Andreoni, 1989). באמצעות המודל המבוסס על מתן צדקה, טוען אנדרוני, האלטרואיזם מהווה נתינה חמה וזוהרת לזולת המעניקה תחושה חמה וחיובית ומשמש מניע להערכה עצמית.

גם אלגן ועמיתיו טוענים כי המניעים המשמעותיים התורמים ליצירת מוצרים ציבוריים לעולם האמיתי באמצעות שיתוף פעולה בסביבות ייצור בין עמיתים, אינם מניעים אלטרואיסטיים. לדעתם הם נובעים מהדדיות12 ומדימוי חברתי שניתן לבסס על תאוריות כלכליות פרו-חברתיות (Algan et al., 2013). מחקרים אחרים עוסקים בעוצמתן של התרומות למסגרות קולקטיביות (Garber, 12.10.2011) ובשאלת הצורך בשיתוף ובהזדהות של מתנדבים לארגון (Bidee et al., 2013). בסיכום עדיין מתקשים להבין מדוע חלק מהניסיונות בפעולה קולקטיבית באינטרנט מצליחים, בעוד שרובם כנראה לא ימריאו לעולם (Hill, 11.10.2011).

אנו נציג סברה אלטרנטיבית שלפיה יצירת הערכים כמוצרים ציבוריים בויקיפדיה, עריכתם וקריאתם מבוססות על יִצרַכנוּת (Prosumer), המהווה שיתופיות בין הצרכן ליצרן (הכט, 2012). המניעים והתמריצים במקרה זה אינם קבועים ונזילותם משתנה לפי צרכיו של הגולש בסיטואציות שונות, בזמנים שונים ובמטלות משתנות שניתן לבססם על שילוב בין "חוויית המשתתף" (User Experience – UX) ו"תיאוריית ההגדרה העצמית" (Self-Determination Theory (SDT)).

תחילה ננסה לנמק מדוע חוויית המשתתף מהווה מסגרת אפשרית להסבר על המניעים. "חוויית המשתתף" מהווה שילוב מגוון של רגשות, מחשבות, מניעים והתנהגויות שניתן לחוותם באינטראקציה עם מוצרים ושירותים עסקיים או/ו ציבוריים והתנדבותיים. החוויה מתעצבת תוך כדי גלישה והתנסות באתרי הרשת, בין היתר בחוויות הקשורות לטקסט, לסגנון, לצבעים, לתמונות, להודעת שגיאה ואף לחרדה ולדחייה, למשל במקרה שלא ניתן למצוא את המבוקש. אמנם המושג "חוויית המשתתף" חמקמק ויש לו הגדרות רבות ושונות ועדיין אין הסכמה מלאה על משמעותו, אך הוא הפך למושג מפתח בעולם של עיצוב מוצרים אינטראקטיביים ומשתמשים בו במגוון הקשרים. בתחילתו של עידן האינטרנט התפתח המושג כשעסקים רבים התמקדו במהירות יותר מאשר באיכות בכל הקשור לעיצוב אתרי האינטרנט, ורק בשלב מאוחר יותר הבינו את החשיבות ביצירת חוויות חיוביות בקשר לשימוש במוצר, כמענה לשאלות "איך המשתמש עושה את מה שהוא עושה" ומה הקשר לציפיות של החוויות הקודמות (Kankainen, 2002).

חוויות משתתף הנתפסות כשליליות הן חוויות שבהן בני אדם רוצים לחוות רגשות כמו עצב בצפייה בסרט מלודרמטי, פחד בעת רכיבה על רכבת הרים, כעס בעת האזנה למוזיקת ראפ, או תחושת גועל בעת צפייה בתכניות ריאליטי. חוויית משתתף אסימטרית קשורה להגשמת מאוויים שליליים ולתחושות כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שאותן ניתן לייחס לכמה ויקיפדים. חוויית משתתף שלילית, כמו העלבה, עלולה להיווצר בדחייה של תרומת ערך לויקיפדיה.

התיאוריה של ההגדרה העצמית (Self-Determination Theory – SDT)

התיאוריה של ההגדרה העצמית עוסקת במערכת מניעים נזילה בהתאם לצורכי הפרט במצבים שונים, בזמנים שונים ובמטלות שונות. את התיאוריה פיתחו ריאן, קוסטנר ודסי (Deci et al., 2001) על בסיס הפסיכולוגיה ההומניסטית וההיררכית של מאסלו (1943), והיא שוכללה בשנים האחרונות (Deci & Ryan, 2012).

התיאוריה מגדירה את מגוון המקורות הפנימיים והחיצוניים של המוטיבציה ומתמקדת בגורמים חברתיים, תרבותיים ואינדיבידואליים המעוררים אצל האדם רצון ויוזמה למצות את איכות ביצועיו. המוטיבציה היא פונקציה של יכולת הפרט לווסת את פעילותו על פי שלושה צרכים בסיסיים – יכולת, אוטונומיה והתייחסות. הצרכים אינם מסתמכים בהכרח על שיפוט אובייקטיבי, ובשלב זה של המחקר עדיין לא ידוע כמה כל רכיב תורם ובאיזה אופן הוא עשוי להשתנות לפי ההקשר. לפי התיאוריה, הצרכים האנושיים הבסיסיים הם משאב של צמיחה אישית ושל רווחה פסיכולוגית, בהנחה שבני האדם מנסים למקסם את האוטונומיה שלהם על מעשיהם ועל החלטותיהם. התיאוריה היא בסיס בתחומי מחקר רבים, כגון חינוך, ספורט, דת, בריאות, רפואה והתנדבות (Bidee et al., 2013).

התיאוריה של ההגדרה העצמית, המשולבת עם הגישה ההוליסטית של "חוויית משתתף", יושמה ב"מִשׂחוּקיות" (Gamification) ומהווה שינוי מהותי ביחס ל'עצמי' וביחס לחברה, ואף חוללה שינוי בהתפתחותה של החברה העכשווית באפשרויות של הרחבת תחושת החוויות (Kirkpatrick, 2013). היא מאפשרת למנף את הרצונות הטבעיים של בני האדם, כמו את תחושת השיתופיות, התחרותיות, ההישגיות, רכישת עמדות כוח, ביטוי וייצוג עצמי (Hamari & Eranti, 2011). במחקר על משחקי וידאו, למשל, משמשת התיאוריה של הגדרה עצמית דרך לבדוק את הזרימה13 של העוצמות בהקשר לעיצוב חוויית המשתתף ואת ההשפעות האפשריות של גורמים אישיים, של נסיבות ושל הקשר (Brühlmann, 2013). ז'ונג ועמיתיו חקרו את המניעים של המשחקיות, הגורמים לבני האדם להתמיד ולפעול במערכת דיגיטלית ואת תרומתם של המשובים בזמן אמת תוך הצבת מטרות בסביבות המחייבות שיתופי פעולה (Jung, Schneider & Valacich, 2010). אף שמעטים המחקרים שבחנו את התופעה מבחינה אמפירית, רבים הניסיונות ליישמה בעסקים, בפוליטיקה, בחינוך ובספורט (Brühlmann, 2013).

דומה כי בויקיפדיה אפשר ליישם לא רק את העקרונות של "מִשׂחוּקיות", אלא גם את העקרונות של "תורת המשחקים" (Game theory) המדעית, המניחה כי בני האדם מכלכלים את צעדיהם לפי התמריצים שהם צופים לקבל כתוצאה מהפעולות שהם מחליטים לנקוט (אומן, 2010) וכי קבלת החלטה היא בחזקת משחק וכל מקבל החלטה הוא בחזקת שחקן (סולן, 25.4.2010).

המניעים והתמריצים המגוונים בויקיפדיה אינם אפוא קבועים, ונזילותם משתנה לפי צורכי הגולשים בסיטואציות שונות, בזמנים שונים ובמטלות משתנות. להלן כמה דוגמאות:

חוקרים המבקשים לחוות עם הקהילה המדעית את הידע שנוצר לפני הפרסום המדעי הפורמלי ולהתחיל לצבור מוניטין כיצרני ידע המהווה בסיס להתקדמותם. חוויית המשתתף הזאת חופפת במידה רבה את הצרכים של החוקרים בעלי האינטרסים המוסדיים הרחבים יותר של קידום המדע. זו דרך נוספת להשגת חוויית משתתף מלבד בלוג אישי ואתרים כמו (Debrouwere, 19.10.2011) StackOverflow, Quora ו-Flickr.

יש חוקרים הרואים בויקיפדיה במה לפרסום עבודותיהם במסגרת השינויים ההדרגתיים בשיטת השיפוט המדעי ובהערכת העמיתים (Lin, 16.1.2013). השפיטה המדעית הקיימת היא צרת אופקים, יקרה ואליטיסטית ובה קומץ שומרי סף מגבילים את זרימת המידע. גם פרסום המאמרים המאושרים בכתבי העת יקר לרוב, ואלה זוכים בסופו של דבר למספר קוראים מצומצם. באקדמיה העברית לדוגמה אפשר לראות את השילוב ב"קורס כתיבה בויקיפדיה" בלימודי הרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובאתר "עבודות ויקידמיות" באוניברסיטת חיפה, המהווה מיזם שנועד לחבר כותבים אקדמיים, סגל וסטודנטים לכתיבת http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/7/70/Losssoc.png/200px-Losssoc.pngערכים איכותיים בויקיפדיה.

המניעים של הויקיהוליסטים (Wikipediholic), המכורים לויקיפדיה, הצופים בתדירות גבוהה מאוד בדפדפן הפתוח, נהנים מהלחיצה על לחצנים כמו "Reload" or "Refresh" או "random page", עלולים להיות הפרעה אובססיבית כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder).

הכתיבה בויקיפדיה עשויה לשמש בידי הגולשים תחביב לשעות הפנאי. לעתים היא עלולה לגרום לאובדן של קשרים חברתיים.

חוויית המשתתף של הויקיפדים מאפשרת לשחרר בצורה לגיטימית מניעים אגרסיביים בתהליכי העריכה ב"דפי השיחה" תוך שימוש בסגנון של רוע, יהירות, אגרסיביות והתנשאות (Wallace, 2001: 190). הויקיפדים המחזיקים את "המקל" בקהילת ויקיפדיה והעוסקים בתפקידי שיטור, עשויים לזכות בתחושת השמחה לאיד מהמצוקה של אחרים. האשליה של האנונימיות, ההולכת ונעלמת במרחבי הרשת, מתגמלת בויקיפדיה וממשיכה להיות כלי רב עוצמה בידי הויקיפדים רעולי הפנים, שהאגו שלהם ניזון מהעצמת האנונימיות והם חושבים כי "טבעת גיגס"14 על אצבעותיהם. חוויית המשתתף האגרסיבית עשויה להסביר כיצד צברה ויקיפדיה נתח הוגן של מתנדבים תאבי כוח וצדקנים עם "יותר מדי זמן בידיים" (Debrouwere, 19.10.2011).

אם כן, ויקיפדיה גם משפרת את חוויית המשתתף. ראשית, היא עברה מבליל של גופנים לעידן של גופנים חדשים כדי לתת חוויית שימוש אוניברסלית, והנהיגה מותג סטנדרטי (Wilson, 28.3.2014).

שנית, ויקיפדיה משלבת קטעי קול קצרים של ידוענים בערכיה, במסגרת פרויקט .(Owen, 25.1.2014) WikiVIP

שלישית, ויקיפדיה מתמצתת ערכים לרמה של ציוץ ב"טוויטר" כדי לסייע לגולשים חסרי סבלנות לקרוא ערכים בעיון. בעקבות הטענה שהערכים ארוכים מדי ואינם ניתנים לקריאה, מה שמכונה בשפת האינטרנט TLDR (too long; didn't read [tl;dr]), נולד טאמבלר tl;dr Wikipedia (Phi Tran, 17.4.2014) (Tumblr).

סיכום

בויקיפדיה טמונים זרעי הרס רבים, אולם בצורה פרדוכסלית הם אלה שמהווים את המקור לשגשוגה. היא ממשיכה להתקיים למרות העריכה האנושית והאוטומטית, הלוקה לעתים בחוסר אמינות, בתכנים מוטים ומשובשים ובעריכה בוטה, זדונית ונקמנית,

ויקיפדיה פתוחה להשתתפות ההמונים. "חוכמת ההמונים" מושכת גולשים רבים הנהנים מקשת רחבה של "חוויות משתתף". היא מאפשרת לגולשים לבטא את עצמם בצורה אנונימית בכתיבת ערכים ובהשתתפות ב"דפי השיח", בדומה לכותבי הטוקבקים והבלוגים.

נוסף על כך, ויקיפדיה מספקת מענה גם לחסרי ידע וחובבנים המבקשים להתכסות בכיסויים מדעיים.

בתמציתיות אפשר לומר כי ויקיפדיה מהווה מערכת אידיאלית בסביבה של שיתופיות עם חיכוך מזערי, שבה "המדע הפתוח" יכול להשיג הרבה יותר ומהר יותר.

Bibliography, Webliography & Further Reading

  1. Andreoni, J. (1989) – "Giving with impure altruism: Applications to charity and Ricardian equivalence". Journal of Political Economy, 97 (6): 1447–1458.
  2. Algan, Y., Benkler, Y., Fuster, M., Mayo, F., Morell, M. F. & Hergueux, J. (July 2013( – Cooperation in a Peer-Production Economy: Experimental Evidence from Wikipedia. Retrieved 11.10.2013
  3. Banker, Y. (2009) – Peer Production and Cooperation, forthcoming. In J. M. Bauer & M. Latzer (Eds.), Handbook on the Economics of the Internet. Cheltenham and Orthampton, Edward Elgar. Peer Production and Cooperation. Retrieved 11.8.2013
  4. Bauwens, M. (26.2.2009) – "The Epistemology of Wikipedia p2p foundation". Retrieved 11.8.2013
  5. Bauwens, M. (2009) – "Bauwens the Epistemic Cultures of Science and WIKIPEDIA: A Comparison". Episteme 6 (1): 38–51. Retrieved 19.11.2013
  6. Bauwens, M. & Wainwright, H. (July 2012) – "Peer-to-peer production and the coming of the commons". Red Pepper. Retrieved 11.10.2013
  7. Bergstein, B. (25.3.2007) – "Citizendium Aims to be Better Wikipedia use Today". Retrieved 11.8.2013
  8. Bauwens, M. & Kostakis, V. (2014) – "From the Communism of Capital to Capital for the Commons: Towards an Open Co-operativism". Triple C, 12(1): 356–361. Retrieved 17.3.2014
  9. Benkler, Y (2002) – "Coase's Penguin, or, Linux and the Nature of the Firm". The Yale Law Journal, 112: 367–445.
  10. Benkler, Y & Nissenbaum, H. (2006) – "Commons-based peer production and virtue". The Journal of Political Philosophy 14(4): 394–419.
  11. Benkler, Y. (2006) – The Wealth of Networks: How Social Production Transforms Markets and Freedom. New Haven, Conn: Yale University Press.
  12. Benkler, Y. et al. (2013)Peer Production: A Modality of Collective Intelligence. Forthcoming in M. Bernstein & T. Malone (Eds.), Collective Intelligence. Retrieved 19.12.2013
  13. Benkler, Y. & Nissenbaum, H. (2006) – "Commons-based Peer Production and Virtue". The Journal of Political Philosophy. 4 (14): 394–419. Retrieved 22.10.2011
  14. Bergstein, B. (25.3.2007) "Citizendium Aims to be better Wikipedia". USA Today. Retrieved 18.8.2013
  15. Bidee et al., (2013) – Autonomous Motivation Stimulates Volunteers' Work Effort: A Self-Determination Theory Approach to Volunteerism. Voluntas: International Journal of Voluntary and Nonprofit Organizations, 24(1), 32–47. Retrieved 11.11.2013
  16. Bojanowski, M. (10.3.2014) – "Sunbelt 2014: Talk on Collaboration in Science – Brokering Closure". Retrieved 21.3.2014
  17. Buckels et al. (2014) – "Trolls just Want to have Fun: Personality and Individual Differences". Retrieved 1.4.2014
  18. Breeze, M. (13.10.2012) – Wikipedia's Dark Side: Censorship, Revenge Editing & Bribes a Significant Issue. Retrieved 11.8.2013
  19. Brühlmann, F. (2013) – Gamification From the Perspective of Self-Determination Theory and Flow. Bachelor Thesis Institute of Psychology University of Basel. Retrieved 1.12.2013
  20. Castells, M., (2007) – "Communication, Power and Counter-power in the Network Society". International Journal of Communication, 1: 238–266. Retrieved 11.8.2013
  21. Chalmers, D. (1996)The Conscious Mind: In Search of a Fundamental Theory. New York: Oxford University Press.
  22. Cohen, N. (23.4.2007)Wikipedia Serves as Essential Internet News Source on the Virginia Tech shootings. Retrieved 11.8.2013
  23. Cohen, N. (30.1.2011) – Define Gender Gap? Look Up Wikipedia's Contributor List. Retrieved 11.8.2013
  24. Collins, H. M., (1998) – "The Meaning of Data: Open and Closed Evidential Cultures in the Search for Gravitational Waves", American Journal of Sociology, 104 (2), 293–337. Retrieved 11.8.2013
  25. Creative Commons – Creative Commons Attribution–NonCommercial–ShareAlike 3.0 Unported License.
  26. Taraborelli, D. (10.2.2011) – "Why do scientists (not) contribute to Wikipedia?" Academic Productivity. Retrieved 11.8.2013
  27. Dearden, L. (27.5.2014) – "Don't use Wikipedia for Medical Advice", The Independent. Retrieved 5.4.2014
  28. Debrouwere, S. (19.10.2011) – A Wild Success and an Utter Failure. The Guardian in London. Retrieved 11.8.2013
  29. Deci, E., Koestner, R., & Ryan, R. (2001) – "Extrinsic Rewards and Intrinsic Motivation in Education: Reconsidered Once Again". Review of Educational Research, 71(1), 1–27.
  30. Deci, E., & Ryan, R. (2004) – Handbook of Self-determination Research. University Rochester Press.
  31. Deci, E., & Ryan, R. (2012)Overview of self-determination Theory. The Oxford Handbook of Human Motivation. Retrieved 11.8.2013
  32. Dobbs, D. (13.12.2013) – Die, Selfish Gene, Die. AEON Magazine. Retrieved 11.8.2013
  33. Fallis, D. & Sanger, L. (Eds.) (2009) – "Wikipedia and the Epistemology of Testimony in Epistemology of Mass Collaboration: Special Issue". Episteme 6(1): 8–22
  34. FilipacchuI, A. (24.4.2013) – "Wikipedia's Sexism Toward Female Novelists". New York Ttimes. Retrieved 11.8.2013
  35. Fish, A., Kelty, C., Murillo, L., Panofsky, A. & Nguyen, L. (2011) – Birds of the Internet: A Tield Guide to Understanding Action, Organization, and the Governance of Participation. Journal of Cultural Economy, 4(2): 157–187. Retrieved 11.8.2013
  36. Fisher, K. (19.9.2006) – "New Citizendium to Correct Wikipedia's Wrongs?" Ars Technica. Retrieved 11.8.2013
  37. Garber, M. (12.10.2011) – "The Contribution Conundrum: Why did Wikipedia Succeed while Other Encyclopedias Failed?" Nieman Journalism Lab. Retrieved 11.8.2013
  38. Giles, J. (2005) – Special Report Internet encyclopaedias go head to head. Nature 438 (900-901)
  39. Gillmor, D. (2004) – "We the Media (e-book)". Retrieved 11.8.2013
  40. Gold, R. (19.8.2013) – "Women Contributors Still Face Hurdles at Wikipedia". Digits. Retrieved 20.8.2013
  41. Grohol, J.M. (2014) – "Trolls Just Want to Have Fun? World of Psychology Blog". Retrieved 1.4.2013
  42. Halfaker, A, et al. (2013) – The Rise and Decline of an Open Collaboration System: How Wikipedia's Reaction to Sudden Popularity is Causing Its Decline. American Behavioral Scientist, 57(5): 664–688. Retrieved 13.8.2013
  43. Hallam, N. (14.9.2012) – The Greatest WIKI. How WIKIPEDIA has Changed the Way we Communicate and Collaborate". Pepigogo. Retrieved 11.12.2013
  44. Hardwig, J. (1991) – "The Role of Trust in Knowledge". Journal of Philosophy, 88: 693–708.
  45. Hasty, R.T. (2013) – "Wikipedia vs Peer-Reviewed Medical Literature for Information about the 10 Most Costly Medical Conditions". The Journal of the American Osteopathic Association. Retrieved 5.5.2014
  46. Healy, K. (4.2.2007) – "Wikipedia Follies Crooke". Retrieved 11.8.2013
  47. Hergueux, J. (3.12.2013) – "Cooperation in a Peer-Production Economy: Experimental Evidence from Wikipedia". Berkman Center for Internet & Society. Retrieved 11.8.2013
  48. Hicks, J. (18.2.2014) – "This Machine Kills Trolls". The Verge. Retrieved 19.2.2013
  49. Hill, B. M. & Shaw, A. (2013) – "The Wikipedia Gender Gap Revisited: Characterizing Survey Response Bias with Propensity Score Estimation". Plos One. Retrieved 11.12.2013
  50. Hill, B. M. & Monroy-Hernández, A. (2013b) – "The Cost of Collaboration for Code and Art: Evidence from a Remixing Community". In Proceedings of the 2013 conference on Computer supported cooperative work, CSCW ’13, New York (1035–1046). ACM.
  51. Hill, B. M. & Monroy-Hernández, A. (2013a) – "The Remixing Dilemma: The Trade-off between Generativity and Originality". American Behavioral Scientist, 57 (5): 643–663. Retrieved 11.11.2013
  52. Hill, B. M. (2011) – "Causal Effects of a Reputation-Based Incentive in an Peer Production Community. Working Papers (Unpublished and Under Review)
  53. Hill, B. M. (2012) – "Almost Wikipedia: What Eight Early Online Collaborative Encyclopedia Projects Reveal about the Mechanisms of Collective Action". Working Paper.
  54. Hill, B. M., Shaw A., & Benkler, Y. (2012) – "Status, Social Signalling and Collective Action in a Peer Production Community". Working Paper. Retrieved 11.8.2013
  55. Hindman, M. (2008) – The Myth of Digital Democracy. Princeton, N. J.: Princeton University Press.
  56. Hodson et al. (7.3.2014) – The Overwhelmed Employee Deloitte University Press. Retrieved 11.8.2013
  57. Jenkins, H (2006) – Convergence Culture. New York: New York University Press.
  58. Johnson, S. (21.9.2012)"The Internet? We Built That". New York Times. Retrieved 22.9.2012
  59. Jung, J., Schneider, C., & Valacich, J. (2010) – "Enhancing the Motivational Affordance of Information Systems". Management Science, 56(4): 724–742. Retrieved 11.8.2013
  60. Kelty, C. (14.12.2010) – "Limits of Peer Production. P2P Foundation". Retrieved 15.5.2014
  61. Keser, C. & van Winder, F. (2000) – "Conditional Cooperation and Voluntary Contribution to Public Goods". Scandinavian Journal of Economics, 102: 23–39. Retrieved 11.8.2013
  62. Kimmons, R. (5.12.2011) – "Understanding Collaboration in Wikipedia". First Monday, 16(12). Retrieved 11.8.2013
  63. Kirkpatrick, G. (2013)Computer Games and the Social Imaginary. Cambridge: Polity Press, Graeme Kirkpatrick Publications.
  64. Knorr, C. K. (1999) – Epistemic Cultures: Epistemic Cultures: How the Sciences Make Knowledge. Cambridge, MA.: Harvard University Press.
  65. Kurzban, R., McCabe, K., Smith, V. L., & Wilson, B. J. (2001) – "Incremental Commitment and Reciprocity in a Real Time Public Goods Game". Personality and Social Psychology, 27(12): 1662–1673. Retrieved 11.8.2013
  66. Kreiss, D., Finn, M., & Turner, F. (2011) – "The Limits of Peer Production: Some Reminders from Max Weber for the Network Society". New Media & Society, 13(2): 243–259.
  67. Leonard, A. (17.5.2013) – "Revenge, Ego and the Corruption of Wikipedia". Salon. Retrieved 17.5.2013
  68. Lee, T. B. (27.10.2011) – "Citizendium Turns Five, but the Wikipedia Fork is Dead in the Water Ars Technica". Retrieved 27.10.2011
  69. Lin, T. (16.1.2013) – "Cracking Open the Scientific Process". Retrieved 16.1.2013
  70. Lovink & Tkacz (2010) – "Critical Point of View: A Wikipedia Reader". pdf
  71. Magnus, P. D. (2009) – "On Trusting WIKIPEDIA". Episteme 6 (1): 74–90. Retrieved 11.8.2013
  72. McHenry, R. (2004) – "The Faith-Based Encyclopedia, TCS daily, 15.11.2004". Retrieved 10.8.2013
  73. Main D. (14.7.2014) – This Bot Has Written More Wikipedia Articles Than Anybody. Popular Science Retrieved 15.7.2013 from
  74. Mehegan, D. (13.2.2006) – "Many Contributors, Common Cause Wikipedia Volunteers Share Conviction of Doing Good for Society". The Boston Globe. Retrieved 11.8.2013
  75. Mooney, C. (14.2.2014) – "Internet Trolls Really are Horrible People: Narcissistic, Machiavellian, Psychopathic and Sadistic". Retrieved 16.2.2014
  76. Munk, T. B. (2009) – "Self-efficacy and Self-esteem in a Knowledge-Political Battle for an Egalitarian Epistemology in Wikipedia". Observatorio (OBS*) Journal, 11: 13–34. Retrieved 1.8.2013
  77. Nov, O. (2007) – "What Motivates Wikipedians, or how to Increase User-generated Content Contribution?" Communications of the ACM, 50: 60–64.
  78. Owen, W. (25.1.2014)Wikipedia Adding Celebrity Voices to Wiki Pages to Preserve them for Future Generations". The Next Web (TNV). Retrieved 11.3.2014
  79. Phi Tran (17.4.2014)"TL;DR Wikipedia Shortens Long-Form Entries for Humorous, Mobile Browsing". Media Bistro. Retrieved 18.4.2014
  80. Orlowski, A. (13.1.2014) – "Google stabs Wikipedia in the Front is Knowledge Graph killing its Readership?" Retrieved 13.2.2014
  81. Owens, S. (8.10.2013) – "The Battle to Gestroy Wikipedia's Biggest Sockpuppet Army". The Daily Dot. Retrieved 11.8.2013
  82. Page, S. (11.12.2005) – "Author Apologizes for Fake Wikipedia Biography". Usa Today. Retrieved 7.6.2014
  83. Perkel, D. (2011) – "Making Art, Creating Infrastructure: Deviant Art and the Production of the Web". Ph.D. dissertation, University of California, Berkeley. Retrieved 14.5.2014
  84. Paolo, M. P. & Scrinzi, P. (7.1.2013) – "Manypedia: Comparing language points of view of Wikipedia communities". First Monday, 18 (1). Retrieved 11.8.2013
  85. Prpic, J., & Shukla, P. (2013) – "The Theory of Crowd Capital". Proceedings of the Hawaii International Conference on Systems Sciences #46. January 2013, Maui, Hawaii, USA. IEEE Computer Society Press, Forthcoming. Retrieved 11.8.2013
  86. Plato (2008) – The Republic (Benjamin Jowett trans., 1982; Project Gutenberg, 2008).
  87. Rafaeli, S. Ariel, Y. & Hayat, T. (2007) – "Virtual knowledge-building communities". In G. D. Putnik & M. M. Cunha (Eds.), Encyclopedia of Networked and Virtual Organizations. Hershey, Pal: Idea Group.
  88. Rafaeli, S. & Ariel, Y. (2008) "Online motivational factors: Incentives for participation and contribution in Wikipedia". In Barak, A. (Ed.), Psychological Aspects of Cyberspace: Theory, Research, Applications. Cambridge, UK: Cambridge University Press. Retrieved 11.8.2013
  89. Reagle, J. M. (2010) – Good Faith Collaboration: The Culture of Wikipedia (History and Foundations of Information Science). Cambridge, MA: MIT Press. Retrieved 11.8.2013
  90. Reaglel, J. & Rhue, L. (2011) – "Gender Bias in Wikipedia and Britannica International Journal of Communication 5 (1138–1158). Retrieved 11.8.2013
  91. Reuter, M., Frenzel, C., Walter, N. T., Markett, S. & Montag, C. (2011) – Investigating the genetic basis of altruism: the role of the COMT Val158Met polymorphism". Oxford Journals Medicine Social Cognitive & Affective Neuroscience (SCAN), 6(5): 662–668. Retrieved 11.8.2013
  92. Rigi, J. (2.08.2012) – Peer 2 Peer Production as the Alternative to Capitalism: A New Communist Horizon. The Journal of Peer Production (JoPP). Retrieved 11.8.2013
  93. Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000) – Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist, 55, 68–78.
  94. Ryan, R., Rigby, C. & Przybylski, A. (2006) – The Motivational Pull of Video Games: A Self-determination Theory approach. Motivation and Emotion, 30(4): 344–360.
  95. Sanger, L. (30.10.2007) – The Citizendium One Year on: A Strong Start and an amazing Future. Citizendium Organization. Retrieved 11.8.2013
  96. Sanger, L. (31.12.2004) – "Why Wikipedia Must Jettison Its Anti-Elitism Kuro5hin". Retrieved 11.8.2013
  97. Sanger, L. (31.12.2005) – "Why Wikipedia Must Jettison its Anti-Elitism. LarrySanger.org. Retrieved 11.8.2013
  98. Sanger, L. (2007) – "Who says we know: On the new politics of knowledge Edge: The third culture Retrieved June 29, 2007. Retrieved 11.8.2013
  99. Sanger, L. M. (2009) – "The Fate of Expertise after WIKIPEDIA". Episteme, 6 (1): 52–73. Retrieved 11.8.2013
  100. Schiraldi, G. R. (2001) – The Self-Esteem Workbook. New Harbinger Publications
  101. Scott, J. (19.11.2004) – "The Great Failure of Wikipedia". Jason Scott's Weblog. Retrieved 13.9.2013
  102. Seigenthaler, J. (29.11.2005) – "A false Wikipedia 'biography'". USA Today. Retrieved 11.8.2013
  103. Sjöberg, L. (19.4.2006)"The Wikipedia FAQK". Wired. Retrieved 11.8.2013
  104. Sue, B. (2001)The Difference between Self-Esteem and Selfishness". Hub Pages. Retrieved 11.8.2013
  105. Sutton, .M (2013) – "Wikipedia Officially Sanctions Stealth Plagiarism on Grounds that 'All Experts are Scum!'" The Daily Journalist. Retrieved 11.8.2013
  106. Shaw, A. & Hill, B. M. (2014) – "Laboratories of Oligarchy? How the Iron Law Extends to Peer Production". Journal of Communication. Retrieved 11.8.2013
  107. Siddique, A. (12.27.2013) – "Meet the Stats Master Making Sense of Wikipedia's Massive Data Trove". Retrieved 11.8.2013
  108. Simonite, T. (22.10.2013) – "The Decline of Wikipedia". MIT Technology Review. Retrieved 11.8.2013
  109. Steiner, T. (5.2.2014) – "Bots vs. Wikipedians, Anons vs. Logged-Ins". 23rd International World Wide Web Conference (www014), Seoul, Korea. Retrieved 11.8.2013
  110. Tapscott, D. & Williams, A. D. (2006) – "Wikinomics: How Mass Collaboration Changes Everything". Portfolio Books. Retrieved 11.8.2013
  111. Taraborelli, D. (10.2.2011) – "Why do scientists (not) contribute to Wikipedia?" Academic Productivity. Retrieved 11.8.2013
  112. Timmer, J. (19.10.2007) – "Anonymous 'good Samaritans' produce Wikipedia's best content, says study". A new study looks at who produces the best content in Wikipedia by comparing. Ars Technical, Retrieved 11.8.2013
  113. Thagard, P. (1997) – Coherent and Creative Conceptual Combinations. In: T. B. Ward, S. M. Smith, & J. Viad (Eds.), Creative Thought: An Investigation of Conceptual Structures and Processes. Washington, DC. American Psychological Association. Retrieved 11.8.2013
  114. Tollefsen, D. P. (2009) – WIKIPEDIA and the Epistemology of Testimony. Episteme 6 (1): 8–24.
  115. Udupa R. & Khapra, M. (June 2010) – "Improving the Multilingual User Experience of Wikipedia Using Cross-Language Name Search. Human Language Technologies". The 2010 Annual Conference of the North American Chapter of the ACL, pages 492–500, Los Angeles, California,. c 2010 Association for Computational Linguistics. Retrieved 11.8.2013
  116. Wallace, P. M. (1999; 2001)The Psychology of the Internet. Cambridge, UK: Cambridge University Press Retrieved 11.8.2013
  117. Weber, S. M. (2001) – Institution and Interpretation (Expanded ed.). Stanford, California: Stanford University Press.
  118. Wilson, M. (28.3.2014) – "Wikipedia To Redesign Across More Than 32 Million Pages Co". Design. Retrieved 11.8.2013
  119. Wray, K. B. (2001) – "Collective Belief and Acceptance". Synthese, 129: 319–33. Retrieved 11.8.2013 from
  120. Wray, K. B. (2009) – The Epistemic Cultures of Science and WIKIPEDIA: A Comparison. Episteme 6 (1), 38-51. Retrieved 11.8.2013
  121. Yolkowski, J. (9.5.2012)Thoughts on the Future. Blog Retrieved 11.8.2013 http://www.thoughtsonthefuture.com/?p=224
  122. Zhang, X. & Zhu, F. (2011) – "Group Size and Incentives to Contribute: A Natural Experiment at Chinese Wikipedia". The American Economic Review, 101(4): 1601–1615.

מקורות בעברית

  1. אביבי, י' (2011) – "בדקו את עצמכם: האם לקיתם בחרדת FOMO בגלל הפייסבוק?".

 

 

הערות

  1. ברצוני להודות לאלון הסגל, ליורם ליכטנשטיין, לנאורה שם שאול, לשיזף רפאלי, לשאולה הייטנר ולמנחם ארגוב על הערותיהם החשובות, וכן לעורכת הלשונית גילת עירון-בהר. עם זאת, האחריות לנכתב במאמר כולה שלי.
  2. בויקיפדיה העברית יש 113,000 ערכים נכון ליום כתיבת מאמר זה (3.2.2014). היא גדולה פי שלושה מהאנציקלופדיה העברית, ונכתבה תוך עשירית מהזמן (צורף ואח', 26.1.2011).
  3. נרו יאיר הוא ביטוי של כבוד לאדם חי.
  4. גילגמש, שם העת של הויקיפד, היה אל למחצה, מלכה החמישי של העיר ארך, שנמנה עם המלכים השומרים באמצע האלף השלישי לפני הספירה.
  5. קיפודנחש – הקיפוד יכול להתכדרר לכדור קוצים שלם ובכך להגן על עצמו מפני טורפים. לנחש מייחס הנרטיב המערבי תכונות שליליות כגון ערמומיות, נכלוליות ומרמה: "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (בראשית ג, א).
  6. זיגנת'אלר שימש בעבר עורך של Nashville's Tennessean והיה אחד מעורכי USA Today.
  7. ראו גם את הפרק "תופעת השחתת ערכים ומלחמות עריכה" במאמר "ויקיפדיה: מבט על הסביבה ששינתה את מעמד התוכן במאה ה-21" (יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2012).
  8. על סגנון המשפט "מה זה החרא הזה" מעיר דוד שי, מראשי ויקיפדיה העברית: "האתר שמפרסם דפי ויקיפדיה את התחילית 'מה זה החרא הזה' מופעל על-ידי עמר שפירא. האתר אינו חלק מויקיפדיה, עושה ניצול ציני וגס רוח של תכניה, ועושה זאת חרף בקשתי שיחדל מכך. את הטענות על גסות הרוח הזו יש להפנות אל עמר שפירא. אין זו תרבות השיחה של ויקיפדיה" ("אלכסון", 3.12.2013).
  9. בתשובה להדס שטייף נאמר בין היתר כי "הערך שמצאת 'מה זה החרא הזה הדס שטייף' מקורו באתר שאינו קשור לויקיפדיה בכל צורה שהיא, אולם מציג את כל תוכנה של ויקיפדיה בתוספת הפרפיקס 'מה זה החרא הזה'. כניסה לאתר מציגה בכל פעם ערך רנדומלי שונה" (קובי כרמלשיחה: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ספטמבר 2013).
  10. למוניטין רב זכה למשל דוד שי, לשעבר ה"ביורוקרט" היחיד של ויקיפדיה העברית, הנחשב אחד המנהיגים הלא-פורמליים של הקהילה הויקיפדית (גרשוני, 24.11.2010).
  11. המאמר תורגם לעברית ופורסם ב"אלכסון" (דובס, 30.1.2014).
  12. בקבוצת ה"אדמיניסטרטורים" המחזיקים את ה"מקל" של קהילת ויקיפדיה לביצוע תפקיד שיטור בתוך הגוף המורחב של עורכי ויקיפדיה, נמצא קשר שלילי חזק בין ההשתתפות בויקיפדיה לבין הדדיות (Algan et al., 2013).
  13. זרימה (Flow) היא מצב נפשי של אדם המבצע פעילות כשהוא חדור תחושה של מיקוד אנרגטי, מעורבות מלאה והנאה מהתהליך.
  14. "טבעת גיגס" (Gyges) היא טבעת המעניקה לעונד אותה כוח של רואה-ואינו-נראה. היא מתוארת בספר השני של "הרפובליקה" לאפלטון (Plato, 2008).

אודות ד"ר יעקב הכט

 ד"ר יעקב הכט הינו חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית.