קרין ברזילי-נהון וגד ברזילי | 06.01.2005

הקדמה

יחסי הגומלין בין טכנולוגיות מידע חדשניות (להלן: IT ) לבין דת, נתפסים לרוב כדבר והיפוכו, במיוחד כאשר מדובר בדתיות במובנה השמרני ביותר. המאבק הבולט ביותר בתחום זה הוא בין הפונדמנטליזם הדתי לבין הטלקומוניקציה. כתוצאה מהתפתחותן של רשתות תקשורת ותוכנות מקומיות וגלובליות כאחד, הסייברספייס – אותו מרחב מטפורי חסר ממשות פיזית שבסיסו במערכות מחשב מרושתות – התרחב לאין שיעור כשהוא נתמך במדיניות IT ובהסכמים לאומיים ובינלאומיים. במקביל, ממשיכות דתות להשפיע על כל תחומי החיים בכל רחבי העולם, וזה כולל גם את האינטרנט [Ref : 19, 32, 38]. בעוד שהמדיניות המוצהרת של ה-IT מכוונת להשגת גלובליזציה מרבית ביישומי האינטרנט ובסטנדרטים שלו, תוך אימוצם ברמה המקומית, הקהילות הדתיות המקומיות, ובפרט הפונדמנטליסטיות שבהן, מתנגדות למדיניות זו בצורה נחרצת ברגע שהיא נתפסת אצלם כאיום על תרבותן ועל אורחות חייהן.[Ref: 47].

אנו רואים באינטרנט את נקודת המפגש המרכזית ביחסי הגומלין בין המודרניות העכשווית לבין המסורות הדתיות הפונדמנטליסטיות. במאמר זה אנו מבקשים לדון בשאלת היקפם של יחסי הגומלין הללו, ובשאלה עד כמה ניתן ליישב את הסתירות בין המאפיינים של פונדמנטליזם דתי לאינטרנט. ביתר פירוט, אנו מציגים כאן מחקר ראשוני ומקיף על המפגש בין ה-IT לבין הפונדמנטליזם הדתי של היהדות החרדית בישראל, שנערך במטרה להדגים כיצד הותאם האינטרנט מבחינה תרבותית לצרכיהן של הקהילות הפונדמנטליסטיות, ומהי ההשפעה שיש לו על הקהילה היהודית החרדית.

הפונדמנטליזם הדתי הינו מערכת של ערכים מוחלטים ושל סגידה לאלוהים, המתבססת על טקסטים קנוניים שאין עליהם עוררין. הוא מתאפיין על-פי-רוב ברמה גבוהה מאוד של אחידות מחשבתית בין חבריו, בהתנתקות מהעולם החיצוני, במשמעת קהילתית נוקשה ובהיררכיה פטריארכאלית. לעומת זאת, הסייברספייס נחשב לבבואתם של הרציונאליות בת זמננו ושל המודרניות המדעית. בעיני רבים המרחב הווירטואלי מסמל את החופש האישי, את המכלול, את הניידות הסוציו-אקונומית, את השוויון, ואפילו את המרחב הכאוטי של יחסי הגומלין האינסופיים ומרובי הפנים בין הפרט לקבוצה [Ref: 13,21,26,43]. לעומת זאת, בעיני הפונדמנטליים הדתיים נתפסת המודרניות ככל הנראה כמושג של כפירה, ולכן הם רואים את עצמם כמחויבים להתנגד לה. [Ref: 54,56] . כפי שנראה בהמשך, הקהילות של הפונדמנטליזם הדתי מתייחסות בחשדנות רבה לטכנולוגיה בכלל ולסייברספייס בפרט, מפני שהן רואות בהם איום על קיומה התרבותי של קהילתם.

במאמר זה אנו מטפלים בארבעת ההיבטים העיקריים של יחסי הגומלין בין הפונדמנטליזם הדתי לבין האינטרנט: היררכיה, פטריארכיה, משמעת והסתגרות. אנחנו מתמקדים בעיקר בהשפעות ההדדיות שנוצרות בין צמד תופעות אלה, אשר שתיהן קשורות למודרניות ועם זאת מתיימרות לייצג שני תחומים מנוגדים בפעילות האנושית החשובה ביותר של זמננו
[Ref: 18]. או ביתר פירוט, אנו מנתחים כיצד ניתן ליישב את הסתירות בין המשמעת החברתית והחופש האישי המוגבל, שקיימים בקהילות הפונדמנטליות הדתיות, לבין טכנולוגיות הטלקומוניקציה המודרניות, שהן נתפסות כחילוניות.

כץ ואקהוז [Ref: 42] טוענים שהטכנולוגיות המאפשרות ניידות אישית הן אלה המשפיעות בצורה הניכרת ביותר על חייהם של בני-האדם. הם מציינים בהקשר לכך את התהליך הקרוי apparatgeist, שהוא "מונח חדש לתיאור התמורות החברתיות ויחסי הגומלין שלהן עם דפוסים חברתיים במסגרת התקשורת הטכנית" [Ref: 42, p 304]. לדבריהם, במודרניות של העידן הנוכחי, הטכנולוגיה היא זו שמעצבת את פני ההיסטוריה. במחקרם מציינים כץ ואקהוז שלושה היבטים של ה-apparatgeist: ההיבט הראשון מתייחס לעובדה שהגבולות בין התחום הפרטי והציבורי הוגדרו מחדש, עקב "הקשר התמידי" בין בני-האדם. ההיבט השני מתייחס לעובדה שהקשר בין המין האנושי לטכנולוגיה אינו מוגבל לתפקוד היומיומי, אלא חובק בתוכו ערכים ותכנים רחבים יותר. ההיבט השלישי מתייחס לעובדה שגם אלה המנסים להתעלם מהטכנולוגיה, להימנע משימוש בה או אפילו להילחם נגדה, מושפעים ממנה בעל כורחם. בעיקרון אנו מסכימים עם שלוש הטענות המרכזיות של כץ ואקהוז, המבוססות על מחקרם בתחום הטלפונים הניידים, אולם המחקר שלנו ומסקנותיו שונים מהן שינוי ניכר.

בניגוד למחקרם של כץ ואקהוז, במחקר שלנו אין apparatgeist אחיד ואובייקטיבי הכופה את עצמו על כל התרבויות בלי יוצא מהכלל (לטיעון דומה על הרבגוניות של הטכנולוגיה, ראה דוסון וקוואן,[Ref:19] ). לאור הניתוח השיטתי של הספרות הקיימת בנושא, ולאור הבדיקות האמפיריות שקיימנו בקהילה החרדית, הגענו למסקנה הבאה: סביבות תרבותיות, שבתחילה מתנגדות בכל תוקף למודרניות טכנולוגית, מושפעות מהאינטרנט באמצעות תהליכים קהילתיים מורכבים, שבסופם הן מאמצות את האינטרנט למילוי צרכיהן הדתיים הפונדמנטליסטיים ויוצרות בכך סוג חדש ושונה של טכנולוגיה המתאימה לקהילותיהם. בדומה לכץ ואקהוז [Ref: 42], גם אנו גילינו שכאשר קהילה חרדית משנה את האינטרנט מבחינה תרבותית, הגבולות בין הפרטי לציבורי משתנים אף הם. מכאן שהטכנולוגיה נתפסת הן כדבר שימושי והן כמערכת של ערכים, המשפיעה גם על אלה שמתנגדים לה.

עם זאת, במסגרת מחקרנו אנו מציגים גם טיעון תיאורטי חילופי, ובודקים אותו. במקום להדגיש את האופנים שבהם "רוח הטכנולוגיה" מעצבת תרבויות, אנו בוחנים את האופן שבו תרבויות משנות את הטכנולוגיות ומעניקות להן הקשרים קהילתיים חדשים. בכך הופך האינטרנט להיות מערכת של טכנולוגיות מתורבתות שונות בעלות מגוון של הקשרים קהילתיים. אנו מקדישים תשומת-לב מיוחדת למפגש בין האינטרנט לבין הפונדמנטליזם של הקהילה היהודית החרדית. אנו מציגים את ממצאינו על המשמעות של הטכנולוגיה המתורבתת בארבעה הקשרים המהווים את יסודות הקהילות הפונדמנטליסטיות: היררכיה, פטריארכיה, משמעת והסתגרות.

ליתר דיוק, אנו טוענים שיישומי האינטרנט עוברים שינויים חברתיים ותהליכי לוקליזציה באמצעות רשתות התקשורת, המשמעת, הפיקוח והבקרה הקיימים בתוך הקהילות המקומיות השונות. עם זאת, התהליכים הללו הם דו-כיווניים: בעוד שהקהילה מתאימה את הטכנולוגיה לצרכיה הספציפיים, היא עצמה עוברת שינוי כדי להיעשות לחלק מהגלובליזציה הטכנולוגית. הטכנולוגיה המתורבתת נעשית אפוא הכרחית גם לקהילות של פונדמנטליזם הדתי, אם ברצונן להמשיך להתקיים בתוך הגבולות המסורתיים שלהן – החיצוניים והפנימיים כאחת. אנו טוענים כי היכולת הרבה לשנות את הטכנולוגיה מבחינה תרבותית, נותנת לחברי הקהילה הזדמנויות לבטא את עצמם.

חלקו השני של המחקר כולל ניתוח תיאורטי מקיף של ארבעת ההיבטים המאפיינים את הקונפליקטים האפשריים בין האינטרנט לבין הפונדמנטליזם הדתי, ואת היחסים הסימביוטיים שנוצרים ביניהם. לאחר מכן אנו מציגים ניתוח של דוגמאות מחיי הפונדמנטליסטים הדתיים בישראל, דהיינו החרדים, אשר מבוסס על נתונים אמפיריים שהתקבלו ממקורות ראשוניים ומשניים.

מה קורה במפגש בין הסייברספייס לפונדמנטליזם הדתי: סקירה תיאורטית

קהילות דתיות היו קיימות עוד לפני שנוצרו מדינות הלאום הראשונות, וחוקרי הפוליטיקה של הזהות מגדירים אותן כצורה הקדומה ביותר של קבוצות זהות[Ref: 31, p 151]. בתרבות העממית, המונח פונדמנטליזם דתי מציין על-פי-רוב תפיסות פוליטיות קיצוניות, אלימות וטרור. בניגוד לכך, אנחנו עוסקים בפונדמנטליזם דתי במובן הרבה יותר רחב. הפונדמנטליזם הדתי, בלי יוצא מהכלל, מייצג בהכרח גישה שמרנית בצורה קיצונית לטקסטים דתיים, השואפת להימנע מכל פשרה פרגמאטית עם המודרניות. מכאן נובע שהפונדמנטליזם הדתי יכול להיתפס כריאקציה למודרניות, אשר מטרתה להגן על הטקסטים הדתיים מפני הפיתויים החילוניים של המודרניות [Ref: 54, 55].

בהתאם להגדרה שלמעלה, היהודים החרדים הם פונדמנטליסטים [Ref: 27, 50]. אמנם הספרות מראה בבירור שבנסיבות מסוימות קהילות לא מקוונות יכולות להיות גם קהילות מקוונות [Ref: 17, 25, 81], אולם אצל הפונדמנטליסטים הדתיים המשמעות של יחסי הגומלין בין קהילות מקוונות לקהילות לא מקוונות רחוקה מלהיות ברורה. לורן ל. דוסון
[Ref: 16, 17, 18] טוען בתוקף שעקב קיומה של ספרות מועטת בלבד על הקשר בין דת לאינטרנט, חייבים החוקרים להבין טוב יותר את דרכי התפתחותן של הזהויות הדתיות ושל הקהילות הדתיות המקוונות.

כעת נשרטט בקווים כלליים את ארבעת ההיבטים המגדירים את המאפיינים הסוציו-פוליטיים של הקהילות הפונדמנטליסטיות הדתיות, בהקשר של יחסי הגומלין שלהן עם האינטרנט. הסקירה התיאורטית הזאת נחוצה להבנת המשמעות של האינטרנט כטכנולוגיה מתורבתת.

א. היררכיה: ממד ראשון של מתיחות

המפגשים בין הדת הפונדמנטליסטית לאינטרנט הם למעשה פעולת גומלין בין היחסים ההיררכיים המתוחים מאוד ששולטים בקהילה הפונדמנטליסטית מחד גיסא, לבין הפתיחות, הדינמיות והחופשיות לכאורה של האינטרנט מאידך גיסא. קהילות פונדמנטליסטיות-דתיות מאופיינות בהיררכיה נוקשה ביותר[Ref: 4, 50, 78]. ההיררכיה בקהילות הדתיות מבוססת בעיקר על כפיפותן של קבוצות גדולות למרותה של סמכות דתית עליונה, שלעיתים קרובות נתפסת כמי שסמכותה ניתנה לה מידי שמים. דוגמאות לכך הם העולמא המוסלמית, הרבנים של היהדות החרדית, הבישופים והכמרים של הקהילות הנוצריות והבודהיסטיות. כפי שציין מקס ובר, ההיררכיה מבוססת על אישיות כריזמטית הטוענת לסמכות אלוהית, ועל יכולתה לזכות בלגיטימציה ולהשליט מרות באמצעות האמונה הדתית ולמענה [Ref: 76, 77]. הנחתו של אמיל דורקהיים [Ref: 63] כי המודרניזציה מובילה בהכרח לחילון ומכאן שהיא מחלישה את ההיררכיה הדתית, נראית לנו פשטנית מדי ומוטעית ברובה, כפי שנטען ונוכיח בהמשך מאמר זה.

ההיררכיה, שצומחת מתוך השכבה העילית של הקהילה ומתבססת עליה, מפקחת על זרימת המידע [Ref: 3, 41, 52, 62]. כנהוג בקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות, ערוצי התקשורת הפנימיים הם אנכיים, שכן את המקור העיקרי למידע מהווים פסקי הלכה דתיים המתועלים מלמעלה למטה, מהמנהיגים אל המונהגים [Ref: 74]. צנזורה היא האמצעי העיקרי שבו משתמשת ההנהגה הקהילתית כדי לקיים בידה שליטה מוחלטת במידע
[Ref: 23, 53, 60, 72]. בדרך הטבע כפוף גם האינטרנט לצנזורה, בין אם באמצעים המופעלים מראש ובין אם בדיעבד [Ref: 5]. הצנזורה מראש, שנועדה להגביל את הזמינות של מקורות המידע ואת הגישה אליהם, מופעלת באמצעות מנגנונים טכניים כגון חסימה, סינון, תיחום ופיקוח על התשתיות של רשתות התקשורת. בקהילות מסוימות דוגמת ההאמיש בארצות-הברית או קהילות מוסלמיות שמרניות במיוחד, הכניסה לאינטרנט אסורה לחלוטין והקהילה כלל אינה מחוברת לתשתית הטכנולוגית המתאימה [Ref: 40]. בו בזמן, ניתן לכפות את הצנזורה גם באמצעות שימוש במנגנונים שלאחר מעשה, כמו מחיקת המידע אחרי שהועלה ברשת או הענשת העבריינים. המנהיגים הדתיים חוששים מאובדן השליטה על זרימת המידע בתוך קהילותיהם, מפני שלהשקפתם האינטרנט מהווה איום על תרבותה של הקהילה וקורא תיגר על הלגיטימיות שלהם עצמם.

אלא שאפילו הקהילות המבודדות והסגורות ביותר לא יכולות למנוע מחבריהן לצאת למרחב הוירטואלי. מממצאי מחקרים עולה שגם אנשים המשתייכים לקהילות הקנאיות והשמרניות ביותר משתמשים באינטרנט הכלל-עולמי למטרותיהם השונות, החל ממסחר אלקטרוני, בקשות מידע, בידור, חילופי דעות ועלייה לרגל וירטואלית, קיום קשרים חברתיים עם אנשים מבחוץ וכלה בהשמעת ביקורת נגד הקהילה שאליה הם עצמם משתייכים
[Ref: 16, 17, 18, 19, 38, 66, 74]. כפי שנראה בהמשך המאמר, כל הפעילויות הווירטואליות האלה לא מועתקות מהעולם החילוני כפי שהן. ה-IT והמידע עוברים שינוי והתאמה באמצעות תהליכי לוקליזציה (או "גיור", כפי שהתהליך מכונה בארץ), שנועדו לסגלם למאפיינים המיוחדים של הקהילות השונות. גם בתנאים הקשים ביותר של פיקוח קהילתי, מוצאים יחידים דרכים לעקוף את הצנזורה, להגיע לחומרים אסורים ולהפעיל יישומים העומדים בסתירה לאופי ולעקרונות הבסיסיים של הקהילה, ואף קוראים עליהם תיגר.

הטכנולוגיה בכלל, וזו של האינטרנט בפרט, משרתת היטב את המשטר ההיררכי בכך שהיא מאפשרת להתאים את הכלים השונים לצרכי ההנהגה [Ref: 5]. למשל, השכבה השלטת יכולה לנצל טכנולוגיות ומערכות מידע שונות כדי להפיץ באמצעותם מידע ברמה האישית למשתמשים ייעודיים, ולגייסם למטרות חברתיות שונות של הקהילה. הקהילה יכולה לשמור על הסדר ההיררכי בצורה המקוונת, לא פחות מאשר בצורה הלא מקוונת, תוך כדי זה שהיא מציעה לחבריה שירותים וירטואליים (כמו למשל תפילות אלקטרוניות וייעוץ מקוון של גדולי הפוסקים), שלפני היות האינטרנט ניתן היה לקבלם רק באינטראקציות של פנים מול פנים. בדו"ח המובסס על סקר של Pew Internet & American Life Project ניתן למצוא דוגמה אחרת לגבי האופן שבו משרת האינטרנט את ההיררכיה הדתית. לפי המדווח שם, השימוש במאפייני תקשורת חד-כיווניים במקום בתקשורת אינטראקטיבית דו-כיוונית, מאפשר למנהיגי הקהילה לשלוח מסרים אל חבריה [Ref: 45]. כתוצאה מכך, רובם של 1,309 משתתפי הסקר אמרו שהם "שמחים מאוד להשתמש באתר האינטרנט שלהם כדי להציג את עצמם, להגדיל את חשיפתם לקהילות המקומיות שלהם ולהסביר את אמונותיהם. לדבריהם, קיים סיכוי גדול יותר שהם ישתמשו במאפייני תקשורת חד-כיווניים של הרשת כמו הפצת דרשות או מידע בסיסי על הכנסייה, מאשר במאפייני תקשורת דו-כיווניים או במאפיינים אינטראקטיביים כמו דיונים רוחניים, תפילות מקוונות או גיוס תרומות" [Ref: 45, p. 2].

שני יישומי האינטרנט העיקריים שבהם משתמשת האליטה הדתית הם תקשורת דואר אלקטרוני בין אנשי הדת לבין עצמם (91%), וגיוס תמיכה. הדבר משתקף מדבריהם של 83 אחוזים ממשתתפי הסקר, המשתמשים באינטרנט לעידוד ביקורים בכנסיותיהם, ו-77 אחוזים המשתמשים בו להפצת דרשות ומסרים מיסיונריים. התועלות שמפיקות האליטות מהתרת הגישה לאינטרנט ומהשימוש בו עולות לעין ערוך על המחיר שהן משלמות באובדן שליטה מסוים, במיוחד כאשר השימוש ביישומי האינטרנט הוא מוגבל ונתון לפיקוח קפדני
[Ref: 75 p. 3]. מאחר שהטכנולוגיה הותאמה תרבותית להקשרים הקהילתיים, כלומר עוצבה מחדש בתהליך הלוקליזציה, הקהילה יכולה להשתמש בטכנולוגיה תוך שמירה על הדפוסים המסורתיים הממוסדים של ההיררכיה. באופן כללי ניתן לומר שקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות הן חלק מתהליך הגלובליזציה, בהיותן קשורות אליו, בין היתר, דרך השימוש באינטרנט. ועם זאת, הן ממשיכות לשמור בקפדנות על צביונן המיוחד.

כל יישום של האינטרנט מספק סוג תקשורת שונה. כתוצאה מכך חברי הקהילה נוטלים חלק בצורות שונות של דיונים קהילתיים. למשל, יישום המספק פלטפורמות להתקשרות בין מספר רב של משתמשים בו-זמנית (דוגמת הפורומים וקבוצות הדיון) יקל קרוב לוודאי על כניסתם של כוחות חיצוניים אל תוך הקהילה ועל יציאתם של חברים אל מחוץ לקהילה. טיעוניהם של חוקרים אחרים [Ref: 33, 69, 80] משמשים ביסוס להנחתנו שה-IT עשוי לאפשרגלוקליזציה בקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות. גלוקליזציה, בהקשר זה, פירושה תהליך שבאמצעותו הגלובלי מוחדר בצורה חלקית ומבוקרת אל הלוקלי, וההיררכיה המקורית נחלשת במידה זו או אחרת אבל עדיין נשמרת. לסיכום, ניתן לבנות את האינטרנט בצורה כזאת שהוא יתאים לצרכיה של ההיררכיה הפונדמנטליסטית-הדתית.

ב. פטריארכיה: ממד שני של מתיחות

מהממצאים עולה שנשים עשויות להשתמש באינטרנט כדי לתת ביטוי למורת רוחן מההיררכיה הפטריארכאלית של קהילותיהן הפונדמנטליסטיות-דתיות[Ref: 6]. למשל, נשים משתמשות באינטרנט לאיסוף ולהפצת מידע מקוון. בדרך זו הן מנצלות את האינטרנט להרחבת מחקריהן והכרותן בתחומי ההיסטוריה, המדע והפילוסופיה של האישה. דוגמה לפעילות מסוג זה ניתן למצוא באתר SisterSite, אתר המשרת קהילות פונדמנטליסטיות דתיות ומיועד להפצת מידע על קהילות דתיות של נשים, על ההיסטוריה של חיי הדת מנקודת מבט נשית, ועל סוגיות עכשוויות הנוגעות לנשים דתיות. אתרים אחדים מתמקדים בנשים קתוליות, אבל הם מנסים לענות גם על צורכיהן של נשים בנות דתות אחרות. בנוסף לאתרי אינטרנט שבהם נשים משתמשות ככלי מידע, ישנם אתרים המעודדים הידברות מקוונת בין נשים (בנושאים כגון רוחניות נשית, בניית קהילות וחוויות נשיות) באמצעות קבוצות דיון ויישומי listserv, שרת המאפשר להקים במחשב המחובר לאינטרנט רשימות דיוור אלקטרוני, כתחליף לתקשורת פסיבית.

באתר "נשים ועקרות בית" ניתן למצוא את דבריהן של פונדמנטליסטיות איסלמיות מעיראק, אירן, ערב הסעודית, עזה והגדה המערבית, המחליפות ביניהן דעות באמצעות "חדרי צ'ט איסלמיים של אמריקה אונליין ולוחות מודעות אלקטרוניים דוגמת MSN האיסלמי, וכן באמצעות הדואר האלקטרוני, כמו כל אחד אחר בעולם. הן משוחחות על ילדיהן, ומשפרות בתוך כך את יחסיהן עם אללה […]" [Ref: 67]. עם זאת, גם בתקשורת המקוונת שלהן מדגישות הנשים הללו את מחויבותן לאימהות ואת רצונן להיות "נשים טובות".

שימושי האינטרנט המפורטים למעלה מעידים על פעילות מקוונת הבאה כהשלמה לחיים הלא מקוונים של קהילות דתיות ואפילו פונדמנטליסטיות. באחרונה ניתן לראות מספר גדל והולך של מקרים שבהם נשים משתמשות באינטרנט כדי להימלט בצורה מקוונת מהחיים הלא מקוונים והפטריארכלים בקהילותיהן הדתיות. במקרים אחדים הן אפילו יוצרות אלטרנטיבות לחוקים הפנימיים הקיימים בקהילותיהן הפונדמנטליסטיות. למשל, האגודה המהפכנית של נשות אפגניסטן ( The Revolutionary Association of Women of Afghanistan או RAWA ) היא הארגון הפוליטי והחברתי הוותיק ביותר של נשים אפגניות הנאבקות למען זכויות דמוקרטיות ונגד הטאליבן הפונדמנטליסטי של אפגניסטן. דוגמה נוספת להתנהגות שלא הייתה אפשרית אילולא האינטרנט היא השימוש שעושות בו נשים יהודיות לצורכי עיון במחקרים הלכתיים (בתחום התנ"ך והתלמוד), נוהג הנאסר על-פי-רוב על נשים בקהילות חרדיות. האינטרנט מיטיב אפוא לשמש את הקהילות הפונדמנטליסטיות-דתיות, אם כאמצעי קשר פנים-קהילתי ואם כאמצעי קשר עם העולם החיצוני, החורג מהגבולות שכופה ההיררכיה הפטריארכלית הדתית על הקהילה שלה. נשים דתיות משתמשות באינטרנט כדי לעקוף את ההגבלות המוטלות עליהן בחייהן הפרטיים והציבוריים. מכאן שהאינטרנט משמש, במידה מסוימת, כאמצעי קהילתי לפמיניזם ולשחרור האישה, אפילו בהקשר הפונדמנטליסטי הדתי של המונחים הללו.

הספרות ההשוואתית שעוסקת בפער הטכנולוגי הקיים בין המגדרים מבולבלת למדי. מצד אחד עומדים אלה הטוענים שיש פער טכנולוגי ברור בין גברים לנשים
[Ref: 8, 30, 37, 59], בעוד שמהצד האחר עומדים אלה הטוענים שפער כזה כלל אינו קיים [Ref: 29,48]. מחקרים עדכניים קובעים שהפער המגדרי אכן קיים, אבל לא מבחינת הנגישות לאינטרנט אלא מבחינת התדירות והאינטנסיביות של השימוש בו: "בשנות התשעים של המאה ה-20 הסיכוי שנשים ישתמשו באינטרנט היה קטן משמעותית מהסיכוי שגברים יעשו זאת, אבל הפער המגדרי בשימוש בשירותים מקוונים נעלם החל מ-2000 ואילך. עם זאת, גם הנשים המקוונות עדיין משתמשות באינטרנט בתדירות ובאינטנסיביות נמוכות יותר מגברים." [Ref: 59 p. 1]. גם גלסנר [Ref: 29] מודה כי "לפי מדידות צפייה שערכה חברת נילסן/נט רייטניג, 49.5 אחוזים מכל משתמשי האינטרנט בארצות-הברית הן נשים"… "סטטיסטיקות עדכניות מעידות שבדרך-כלל נשים אינן מבלות ליד המחשב זמן כה רב כמו הגברים."

נראה שהאינטרנט לא חולל מהפכות בחברה הפונדמנטליסטית-דתית, מאחר שנגישותן של הנשים לאינטרנט, כמו גם התדירות והאינטנסיביות של השימוש שהן עושות בו, עדיין מוגבלות ביותר בהשוואה לאלה של הגברים [Ref: 67]. הסייברספייס גאל אמנם במידה מסוימת את הנשים מחוסר יכולתן לחרוג מגבולות קהילותיהן המקומיות, אולם במרבית המקרים הוא עדיין לא נתפס כאלטרנטיבה לחיי הדת הקהילתיים. הוא כן נתפס, במידת מה, כפלטפורמה המאפשרת תקשורת בתוך הקהילה ומחוצה לה, באופן שמחזק את הזהות הנשית.

לסיכום, אנו טוענים שהאינטרנט מספק הזדמנויות טובות יותר להשמעת הקול הנשי בהקשרים פונדמנטליסטים-דתיים, על אף שהזדמנויות אלה נתונות במסגרת הנוקשה של ההקשרים הקהילתיים ושל ההיררכיה הקהילתית. טכנולוגיה מתורבתת יכולה אפוא למתן את הקונפליקט האפשרי בין הפמיניזם לבין הדת והקהילה.

ג. משמעת: ממד שלישי של מתיחות

קהילות פונדמנטליסטיות-דתיות מצטיינות ברמת משמעת גבוהה, מאחר שהתנהגותן מבוססת על כתבי הקודש ועל הפרשנויות השמרניות הקשורות בהם[Ref:4 p. 209-278 ]. המונח פונדמנטליסטיות בא לציין שקהילות אלה שואפות לשמר את המשמעות המקורית של כתבי הקודש שלהן, עם התאמות מועטות ככל האפשר לחיים המודרניים. המשמעת נתפסת אצלן כאלטרנטיבה היחידה לחילול השם. שינוי משמעותי מתאפשר רק כאשר המנהיגות הרוחנית של הקהילה מוציאה פסק הלכה המכשיר אותו. המשמעת מוטבעת עמוק בהכרה הקולקטיבית של הקהילה באמצעות הסמכות הרוחנית, החוקים, מערכות הלימוד והחינוך, והמנהגים המשפחתיים היומיומיים [Ref:74 ]. לא מדובר כאן בהיבט פורמלי בלבד, או בתופעה שהיא אך ורק טקסטואלית. אדרבה, מדובר בסדרת הלכות ומנהגים השולטים בחיי הקהילה בכל מקום ובכל זמן. המערכת החברתית-פוליטית-חוקית, שמבטיחה את המשמעת, עוינת לרוב את האינטרנט [Ref:2, 9, 40 ]. כיוון שבקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות נתפסת המודרניות כשם נרדף להתפקרות ולתמיכה בחופש מדת, הן משתמשות בטכנולוגיות צנזורה ובעונשים לבלימת כל ניסיון של הבעת דעות אסורות [Ref:64 ]. כתבי הקודש הם הטקסטים שעל פיהם נוצרה חוקת הקהילה, ופרשנויות שלא קיבלו את אישור הסמכות הרוחנית של הקהילה אסורות בהחלט. עם זאת האינטרנט, כפי שנראה להלן, יכול לשמש כאמצעי לעקיפת האיסורים הללו, על אף ההיררכיה הנוקשה, הפטריארכליות והדרישה לצייתנות חסרת פשרות.

לנדאו ודילני [Ref:44 ] מתייחסים לטקסט המודפס כאל דבר ליניארי, תחום, מובנה על-פי היגיון מסוים, וקבוע. ויליס [Ref:82 ] מציין שיש לו "מיקוד מדויק, קהל יעד מוגדר בבירור וקול יחיד"… "תכונה עיקרית נוספת של המדיה המודפסת היא יצירת קאנון: הכתבים הנבחרים אמורים להכיל את עיקרי 'האמיתות' המבוססות של תורה מסוימת. היכולת להשיגם בדפוס עוזרת להם לשמור על תפקידם המרכזי" [Ref:82 p. 134 ]. המאפיינים הללו תקפים בלי ספק גם לגבי טקסטים מודפסים דתיים, הנהנים ממעמד מיוחד של כתבים המשקפים אמיתות מקודשות, אלוהיות וקאנוניות.

טקסטים דתיים מודפסים נועדו לכוון את לבם של המאמינים אל תוך הקהילה פנימה ולעודד אותם לשמור על המסורת הכתובה, בעוד שהחידושים הטכנולוגיים מאפשרים יחסי גומלין אינטנסיביים אשר חוצים את הגבולות הנוקשים של הקהילה עצמה. הפרוטוקול האחראי להצגת מידע ברשת נקרא היפרטקסט. ההיפרטקסט מעביר מידע לא ברצף, אלא בדרך של דבר מוליך לדבר, באמצעות קישורים המעבירים את המשתמש למסמכים או לאתרים אחרים ברשת. ההיפרטקסט שובר אפוא את ההיררכיה המסורתית בתוך הטקסטים "ומחזק את הדעות הביקורתיות בדבר הגבול החמקמק שקיים בין הטקסטים לבין הסמכות המפוקפקת של מחבריהם" [Ref:82 p. 135 ].

שלא כמו הטקסטים המודפסים, ההיפרטקסט הוא אינטראקטיבי, לא ליניארי, אסוציאטיבי, לא קבוע, מודולרי, ולא בהכרח שייך למחבר אחד מזוהה. מכאן שההיפרטקסט אמור לכאורה לחתור תחת קיומה של המשמעת, מכיוון שהוא מוציא את הכוח של הצגת טקסטים דתיים מידיה של הסמכות הרוחנית ומעביר אותו אל המאמינים, שהם המשתמשים (users). אין פלא אפוא שהטלקומוניקציה כשלעצמה מעוררת חשדנות רבה בהקשר של המשמעת הקהילתית. יתרה מזאת, האינטרנט עלול לאיים באופן ישיר על ההגבלות המשמעתיות שהוטלו על הקהילה הפונדמנטליסטית-דתית, מכיוון שהוא פותח פתח לפרשנויות ולזוויות ראייה חדשות לעומת תכתיביהן של הקהילות הפונדמנטליסטיות.

שום קהילה דתית לא יכולה להתעלם לחלוטין מקיומו של האינטרנט ולהימנע משימוש בו למטרותיה הפנימיות [Ref:17 ]. יתר על כן, אותה טכנולוגיה עצמה שנתפסת כאיום על קיומן של הקהילות הפונדמנטליסטיות יכולה להיות מוצגת גם ככוח מלכד. "אנו מאמינים שטכנולוגיה המאפשרת שילוב של אמצעי ביטוי שונים (טקסט, קול, תמונות) וקישורים שרירותיים של אלמנטים לכלל יצירת 'היפרטקסטים', היא בעלת תכונות עשירות דיין כדי לתמוך בבניית סיפור קהילתי" [Ref:7 p. 644 ]. ניתן לעשות את זה, למשל, באמצעות שימוש ביישומי אינטרנט דוגמת פורומים או קבוצות דיון, אשר יאפשר למספר רב של אנשים להשתתף בו זמנית בסיפור של הקהילה.

בדומה למה שאמרנו בפרק על הפטריארכליות, גם כאן ניתן לעצב את האינטרנט בצורה שתתאים מבחינה תרבותית למשמעת הדתית הפונדמנטליסטית. באינטרנט ניתן למצוא קהילות פונדמנטליסטיות-דתיות רבות המחזקות את המשמעת הקהילתית שלהן באמצעות שימוש ביישומים דוגמת קבוצות דיון, אינטראנט, שרתי רשימות דיוור, צ'טים ופורומים, שמאפשרים למספר רב של משתמשים לשתף פעולה בחיזוק ההכרה הקהילתית. מכאן שהיישומים הללו לא בהכרח מפרים את המשמעת הקהילתית. אדרבה, הם מגבשים את המשמעת במקרים שבהם הקהילה מקוטבת, מפולגת או שחלקים מחבריה יושבים בפזורה [Ref:80 ]. במובן זה, האינטרנט נעשה גורם בעל השפעה רבה על ההון האנושי של הקהילה, לטוב ולרע [Ref:11, 65, 79 ]. אנו טוענים שחרף ההשפעה הרבה שיש למשמעת על החיים בקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות, האינטרנט מסוגל לחדור לקהילות אלה ובלבד שיהיה מותאם מבחינה תרבותית.

להלן מספר דוגמאות לאופן שבו מסייע האינטרנט בשמירה על המשמעת הדתית הקהילתית, בעיקר באמצעות שמירה על ערכי יסוד תרבותיים. מחקרים על הסייברספייס האיסלמי מגלים כיצד האיסלם מגביר את כוחו בצורה ניכרת באמצעות האינטרנט
[Ref:1, 10 ]. חוקר האיסלם, עבדאללה אובה אדמו, כותב: "אחד הסימנים המעידים על האפשרויות הטמונות ביכולותיו של האינטרנט לשנות את צורתו, מבחינת המוסלמים, הוא המגוון הגדול של 'דרשות' מקוונות שניתן למצוא בו." למשל, האתר הפקיסטני טאנזים-אלאיסלמי מציע מבחר של דרשות מוקלטות שניתן להורידן מהרשת. פלטפורמות אחרות המייצרות דרשות מקוונות למטרות צריכה בינלאומית הן אלה של הטאליבן, כותבה אונליין ואל-מוהאג'ירון.

באשר לדתות אחרות, Pew Internet & American Life Project מדווח כי מחקרים שנערכו בקרב קהילות דתיות שונות בארצות-הברית מעידים שקרוב ל-82 מיליון אמריקנים (64% מכלל הגולשים האמריקנים) משתמשים באינטרנט למטרות דתיות [Ref:39 ]. במחקר אחר [Ref:46 ] נמצא כי "81% מהגולשים הדתיים אמרו שאמונתם הדתית 'חזקה מאוד'. זאת לעומת סקר גאלופ שנערך ב-2000, בו אמרו רק 61% מכלל הציבור כי הדת תופסת מקום חשוב מאוד בחייהם" [Ref:46 p. 3 ]. מעניינת עוד יותר היא המסקנה הבאה: "מן הראוי לציין שמספרם של האנשים שקיבלו באמצעות האינטרנט מידע דתי או רוחני עולה על מספרם של האנשים שהשתתפו בהימורים מקוונים, רכשו מוצרים דרך אתרים של מכירות פומביות, סחרו במניות מקוונות, ביצעו שיחות טלפוניות באינטרנט, השתמשו בבנקאות מקוונת, או השתמשו בשירותי היכרות מבוססי אינטרנט" [Ref:46 p. 2 ].

דוח דומה [Ref:45 ] מספר לנו כי 83% מהקהילות שהשתתפו במחקר דיווחו שאתרי האינטרנט שלהן והשימוש בדואר האלקטרוני תורמים לחייה הרוחניים של הקהילה "במידה כזאת או אחרת." אמנם הסוקרים לא הבחינו בין קהילות פונדמנטליסטיות לקהילות של מאמינים אחרים, אבל באופן כללי ברור לגמרי שבארצות-הברית נעשה האינטרנט, בין שאר הדברים, ספק של שירותי דת. עובדה זאת יכולה אולי להסביר גם מדוע, לפי הדו"ח, האנשים הדתיים הפעילים ביותר כגולשים באינטרנט הם גם החברים הפעילים ביותר בקהילותיהם הלא-מקוונות [Ref:45 p. 3 ].

למשמעת הקיבוצית בקהילות הפונדמנטליסטיות-דתיות יכולות להיות גם השלכות שליליות, מאחר שקבוצות שוליים הכוללות בין השאר ארגונים אלימים בצורה קיצונית דוגמת החמאס, החיזבללה ואל-קאעידה יכולות לנצל את האינטרנט לתיאום מבצעים לא חוקיים ובדרך זו להתגבר על מכשלת הגבולות הטריטוריאליים [Ref:10, 15, 71 ]. למשל, האינטרנט משמש ככלי תעמולה בידי החיזבללה, שמנהל שלושה אתרי אינטרנט: האחד משמש כלשכתעיתונות מרכזית, בשני מתוארות התקפות החיזבללה על מטרות ישראליות, והשלישי מיועד להפצת חדשות ומידע. באותה מידה יכולים אנשי כת השטן או כתות של דתות חדשות למיניהן לעשות שימוש מסיבי באינטרנט כדי לגבש לעצמן קהילות של מאמינים [Ref:20, 61 ].

ד. הסתגרות: ממד רביעי של מתיחות

מההיבטים שבהם דנו עד כה עולה השאלה באיזו מידה מצמצם האינטרנט בפועל את הסתגרותן של קהילות פונדמנטליסטיות-דתיות. כאן המקום להזכיר כי ממצאי מחקרים שנערכו בקהילות שונות מעלים שהסתגרותן בתוך הגבולות התרבותיים של עצמן היא חלק מזהותן הקולקטיבית כקהילות [Ref: 4]. לאמיתו של דבר, האינטרנט יכול להעמיק את ההסתגרות הזאת לא פחות מאשר לצמצמה. למשל, מחקר של Pew Internet & American Life Project[Ref: 46 ] העלה שמרבית הגולשים הדתיים (67%) משתמשים באינטרנט כדי לאסוף מידע על אמונתם ולא כדי ללמוד על דתות אחרות.

הקהילות משנות ומתאימות את הטכנולוגיות בדרכים המשמרות את הסתגרותן. הן יכולות לאלץ את חבריהן לתקשר ביניהם רק דרך פלטפורמות אינטרנט פנים-קהילתיות, להימנע מכל שימוש בפלטפורמות חילוניות ולפקח על זרימת המידע כדי לאפשר רק למידע בעל תכנים מתאימים להגיע אל בני הקהילה[Ref: 17]. שנויים אלה מאפשרים להן "להגן" על הקהילות מפני כל השפעות תרבותיות חיצוניות.

עם זאת, שחיקה של ההסתגרות יכולה להתרחש כאשר הקהילה פונה מיוזמתה לזרים כדי להטיף להם את עיקרי אמונתה, או כאשר אנשים שאינם חברי קהילה מנסים להתחבר אליה. בשני המקרים האלה יהיה פשוט יותר לנהל את המגעים דרך האינטרנט. הקהילות האיסלמיות, למשל, משתמשות באינטרנט כדי להפיץ את אמונתן מחוץ לגבולותיהן ולהטיף לאחרים [Ref: 1]. אולם פריצת הגבולות גורמת ליותר פלורליזם בתוך הקהילה, בדרכים שעושות את הקולקטיביות הרעיונית פתוחה יותר לחילוקי דעות ולוויכוחים פנימיים, על אף ההיררכיה והמשמעת הקהילתית. חוקרי איסלם גילו, למשל, שהאינטרנט עורר ויכוחים רבים יותר בין קהילות דתיות לבין עצמן על הפרשנויות של הקוראן [Ref: 1]).

התרחבות גבולות הקהילות באמצעות ה-IT מגבירה גם את שקיפותן לציבור הרחב. למשל, ברגע שקהילה נמצאת ברשת, ניתן לאסוף סטטיסטיקות ומידע אחר על ההרגלים המקוונים שלה ולנתחם, מה שמאפשר לקבוצות זהות שונות להפעיל לחץ חילוני גדול יותר על הקהילה. בנוסף, יכולים חברי הקהילה להשתמש באינטרנט בצורה אנונימית בפלטפורמות שקהילותיהם אינן תומכות בהן [Ref: 49], ובדרך זו להגיע לתכנים אלטרנטיביים שאולי אינם מקובלים על דתם. מכאן שגם כאשר האינטרנט מעוצב על-פי ההקשר התרבותי של הקהילה, הוא עדיין יכול לצמצם את ההסתגרות הקהילתית או הבין-קהילתית.

לסיכום, הניתוח לפי היררכיה, פטריארכיה, משמעת והסתגרות שופך אור על מוקדי המתיחות העיקריים שקיימים, בפרקטיקה ובתיאוריה, בין הקהילות הפונדמנטליסטיות-דתיות לבין האינטרנט. הניתוח המקיף והתיאורטי שלנו, שהובא לעיל, מגדיר את תחומי האתגר הגלובלי, של התמודדות עם האינטרנט, שחוצה גבולות לאומיים וגיאוגרפיים.

אמונה בסייברספייס: היהדות החרדית כקהילה מקוונת

רקע ומתודולוגיה

בפרק זה אנו מבקשים לבדוק את הקהילה היהודית החרדית בהתאם לארבעת ההיבטים שתוארו בפירוט למעלה. הבדיקה כוללת נתונים ראשוניים ומשניים, ונתמכת בסקירה ספרותית. הניתוח של הנתונים המשניים מתבסס על נתונים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל. הנתונים הראשוניים נלקחו מהאתר הישראלי חברה, והם כוללים מידע נדיר על 686,000 משתמשי אינטרנט ישראלים. דרור [Ref: 22] מעריך שבערך 20% מהחרדים משתמשים באינטרנט (כ-80,000 משתמשים). מתוך אוסף הנתונים הנדיר של חברה הצלחנו לזהות ולנתח 14,000 גולשים חרדיים. חברה הוא אתר ישראלי המאפשר הקמת קבוצות וירטואליות, בדומה לקונספט האמריקני ClassMates. האתר חברה מאפשר לארגונים, לקבוצות ולקהילות לא מקוונות דוגמת בתי-ספר תיכוניים, בתי-ספר יסודיים, מוסדות אקדמיים, יחידות צבאיות, ועמיתים לעבודה לבנות מרחב וירטואלי המשמש גורם מלכד, בכך שהוא מספק להם שירותי ערך מוסף. כל קבוצה מקוונת כזאת יכולה להשתמש בשירותים דוגמת פורומים, דואר אלקטרוני, SMS, הודעות קוליות, קישורים, במה לרכילויות, נתונים אישיים, אלבום תמונות ועוד. בניגוד לאתרים דומים אחרים באינטרנט, האנשים החברים בחברה נדרשים לזהות את עצמם. הם לא אנונימיים ואינם משתמשים בשמות בדויים. יתר על כן, הקבוצות המקוונות האלה קיימות רק כחלק מקבוצות לא מקוונות הקיימות בפועל. כלומר, מי שרוצה להשתייך לקבוצה מקוונת, חייב לספק פרטים אישיים רבים דוגמת גיל, דת, משלח יד, כתובת, מצב משפחתי, מין וכדומה. הפרטים האלה מאומתים תוך כדי תהליך הרישום ובמהלך התקופה שהמשתמש נשאר חבר בקבוצה הווירטואלית.

למטרותיו של מחקר זה העמידה חברה לרשותנו את אוסף הנתונים המקורי שכלל כמיליון משתמשים. אנו פסלנו על הסף את אותם משתמשים שלא ניתן לשייכם לאחת מקבוצות הזהות המוגדרות (כלומר, חרדיים, דתיים או חילונים), או כאלה שבפרופיל האישי שלהם חסרו מאפיינים אחדים. כתוצאה מכך נשארו בקבוצת הנתונים 60,000 קהילות מקוונות שונות ו-686,000 משתמשים, שמוינו לחילונים, דתיים ויהודים פונדמנטליסטים (חרדים) ישראלים. באמצעות ניתוחים של מסד הנתונים של חברה ותוך הסתמכות על נתונים משניים וספרות מתאימה, יכולנו לבחון כיצד הפונדמנטליסטים היהודים משתמשים באינטרנט ואיך הם מתנהגים כקהילה וירטואלית תוך שימוש ביישומים הלא דתיים ובטכנולוגיות אינטרנט.

היהודים החרדים מהווים 6% מכלל אוכלוסיית ישראל [Ref: 28]. רובם חיים בשתי ערים: ירושלים ובני-ברק. בעבר היו רוב יהודי העולם חרדים. אולם תקופת ההשכלה, או עידן הנאורות, של המאה ה-18; עליית הציונות במאה ה-19; והשואה (1945-1939), שינו בהדרגה את התרבות ואת הדמוגרפיה של היהדות. מהמאה ה-18 ואילך עברו רוב היהודים ברחבי העולם תהליך חילון, ונטמעו באוכלוסיה המקומית. במהלך מלחמת העולם השנייה השמידו הנאצים את מרבית הקהילות החרדיות, בעיקר במזרח אירופה ובמרכזה. את היהודים החרדיים ניתן לזהות בנקל מאחר שרובם שמרו על הלבוש ועל אורח החיים הפונדמנטליסטי של אירופה הישנה.

הקהילה היהודית החרדית מאורגנת בצורה הדוקה סביב קבלה חסרת פשרות של דיני ההלכה. עבור קהילה זו התנ"ך והתלמוד נותרו עד היום הסמכות העליונה והבלעדית שלפיה מתנהלים חיי הקהילה. החרדים נבדלים מהציבור שאימץ את אורח החיים המערבי ומהציבור הציוני הדתי בלבושם ובמנהגי היומיום שלהם, שנועדו לבודד את הקהילה מסביבתה "הכופרת בעיקר" [Ref: 9, 27, 51]. פסקי ההלכה שעליהם מסתמכים החרדים כה שמרניים, שרק פשרות מעטות מאוד נעשו לטובת החיים המודרניים, אם בכלל. מיום לידתם ועד מותם חיים היהודים החרדים בצורה שונה מהציבור הכללי ובנפרד ממנו. ליהודים החרדיים, ממש כמו להאמיש האמריקנים ולקהילות האיסלמיות הפונדמנטליסטיות השונות, יש מערכת חינוך אוטונומית לילדים החל מגיל שנתיים-שלוש, ולימודי ההלכה מהווים מרכיב עיקרי בתוכנית הלימודים. התמקדות זו באה כמובן על חשבון מקצועות כמו לימודים הומניים, מתמטיקה, מחשבים ומדעים. מכאן ואילך נבחן את האופן שבו ניגשת הקהילה החרדית אל האינטרנט, לאור האתגרים הרציניים שמעמיד כל אחד מארבעת הממדים אשר פורטו לעיל.

א. היררכיה: ממד ראשון של אתגר

הפרשנות הרשמית של ההלכה כמקור עיקרי לחוקים שיש לציית להם, נתונה בלעדית בידיה של הסמכות הרוחנית העליונה של הקהילה, הכוללת את הרבנים והדיינים. בשנות התשעים של המאה ה-20, חתמו מרבית הרבנים החשובים של הקהילה החרדית על הצהרה המזהירה את הציבור מפני סכנת החיבור לאינטרנט הביתי. בדומה לאיסור שהטילו בשעתו על החזקת מכשירי טלוויזיה, גם כאן הגדירו המנהיגים הרוחניים של הקהילה את האינטרנט כטכנולוגיה חילונית מסוכנת, העלולה לחשוף את המשתמשים לחילול השם. רשמית נחשב אפוא האינטרנט מוקצה מחמת מיאוס בקהילה היהודית הפונדמנטליסטית [Ref: 70], ומנהיגי הקהילה אוסרים לרוב את השימוש בו, לבד ממקרים מסוימים שבהם השימוש מותר למטרות עבודה בלבד [Ref: 73]. אלא שבפועל המצב שונה במקצת.

מכשירי הטלוויזיה אינם הכרחיים לצורכי עבודה, בעוד שהאינטרנט שימושי למגוון פעילויות יומיומיות, החל מצריכת מידע ועיסוקים מקצועיים אחרים וכלה במסחר. מכאן שיש לו השפעה גם על קהילות פונדמנטליסטיות-דתיות, חרף ההתנגדות ההלכתית הקנאית. למרות האיסור הרשמי, עולה בהתמדה מספרם של החרדים המשתמשים באינטרנט. בהתבסס על קבוצת הנתונים שלנו, תרשים 1 שלהלן מציג את נוכחותם של יהודים חרדיים על פלטפורמות חילוניות ומשווה אותה עם נוכחות האוכלוסייה הכללית. תרשים 1: בעלות על מחשב אישי ונמוי לאינטרנט בערים הגדולות בהתחשב בנתונים הנמצאים בידינו לגבי הפעילות הווירטואלית של פונדמנטליסטים דתיים על פלטפורמות חילוניות, אין ספק שהמספרים הללו מפתיעים לאור החשדנות ההלכתית המתלהמת כלפי כל חדשנות טכנולוגית. עם זאת, כפי שניראה בבירור מתרשים מס' 1, שיעור החרדים המשתמשים באינטרנט נמוך יחסית לאוכלוסייה הכללית (2% לעומת 6%).

הפער בין הפונדמנטליסטים הדתיים לבין האוכלוסייה הכללית בולט עוד יותר כאשר ההשוואה נערכת על-פי מספר מינויי האינטרנט למשק בית, ועל-פי מספר המחשבים האישיים למשק בית. בטבלה מס' 1 שלהלן, המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל [Ref: 34, 35, 36], ניתן לראות שגם בבני-ברק, העיר הראשית של האוכלוסייה החרדית בישראל, משתמשים הפונדמנטליסטים הדתיים באינטרנט. העובדה כי ב-37 אחוזים ממשקי הבית של בני-ברק יש מחשבים אישיים, מוכיחה שחדירתה של הטלקומוניקציה אל המעוזים האחרונים של התנגדות חרדית היא עובדה קיימת. עם זאת, אחוז זה קטן עדיין במידה ניכרת מהנעשה אצל כלל האוכלוסייה, בעיקר בשל ההתנגדות ההלכתית הרשמית לסייברספייס ובשל האיסור על החזקת מחשבים אישיים שלא לצרכים מקצועיים. בנוסף, מכיוון שהמנהיגות הרוחנית של הקהילה החרדית נוטה להתיר גישה לאינטרנט אך ורק לצורכי עבודה, אחוז קטן בלבד (בערך 6.4%) מחוברים לאינטרנט מבתיהם הפרטיים. בקהילה החרדית בה קיימים באופן קבע פיקוח וסמכות קפדניים, היקף ההתחברות לאינטרנט בבתים פרטיים מוגבל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

טבלה מס' 1
בעלות על מחשב אישי ומינוי לאינטרנט בערים הגדולות (באחוזים)
בעלות על מחשב אישי ומינוי לאינטרנט
בני ברק ראשון לציון חיפה תל אביב ירושלים ממוצע
2002
37.5 67.4 51.6 57.1 51.0 53.8 בעלי מחשב אישי
6.4 37.9 28.9 33.2 20.2 25.4 מנויי אינטרנט
2001
29.1 61.6 50.0 47.6 48.0 49.9 בעלי מחשב אישי
3.0 33.9 24.5 28.6 19.0 22.5 מנויי אינטרנט
2000
34.0 63.9 51.1 45.5 50.0 47.1 בעלי מחשב אישי
7.4 28.8 24.6 25.8 20.7 19.8 מנויי אינטרנט
1999
28.2 57.2 38.7 42.1 34.5 40.7 בעלי מחשב אישי
3.5 17.9 13.6 14.1 10.0 11.9 מנויי אינטרנט

עם זאת, השימוש בפלטפורמות חילוניות שלא תחת עינם הפקוחה של מנהיגי הקהילה נרחב בהרבה, והוא נעשה ממקומות ציבוריים המאפשרים גישה לאינטרנט או ממחשבים פרטיים שנמצאים בתוך הקהילה. כפי שראינו בתרשים מס' 1 שלעיל, המשתמשים החרדיים בפלטפורמות החילוניות מהווים כשליש מכלל האוכלוסייה החרדית, שיעור העולה במידה ניכרת על מרבית ההערכות.

המנהיגות החרדית נאלצת להסתגל במידה גדלה והולכת למציאות ולהתיר קשר כלשהו בין חברי הקהילה לבין התהליך הגלובלי של התפשטות הטלקומוניקציה, שהפכה להיות חלק אינטגרלי מקהילת המידע ומהכלכלה המודרנית [Ref: 68]. האלטרנטיבה להסתגלות לאינטרנט תהיה בהכרח עוני עמוק עוד יותר בקהילה שמרבית גבריה (70% בערך) מבלים את כל זמנם בישיבות בלימוד תורה [Ref: 68]. משום כך הוציאו אחדים ממנהיגיה הבולטים של הקהילה פסקי הלכה רבים המתירים לחבריה לשבות מלימוד תורה כדי לרכוש השכלה מקצועית – ואפילו אקדמית – בתכנון מחשבים ובתחומים טכנולוגיים אחרים. בפברואר 2003 פתחה חברת סיסקו בירושלים ובבני-ברק קורסים לחרדים בטלקומוניקציה של מחשבים, במסגרת אקדמית שהקימה הרשת הגלובלית של סיסקו [Ref: 68]. זהו רק ביטוי אחד לאופן שבו הקפיטליזם הבינלאומי והתפשטותו באמצעות ה-IT השפיע אפילו על המנהיגות החרדית, וגרם לה להתחיל להתייחס אל הטלקומוניקציה הממוחשבת כאל מכשיר חיוני להתמודדות עם מצבה הכלכלי הקשה של הקהילה. עם זאת, השימוש באינטרנט לכל מטרה אחרת אסור עדיין באיסור חמור. האינטרנט בחברה החרדית עבר אפוא שינוי תרבותי כדי שיתאים לצרכים ולמרקם החיים הקהילתי.

יתר על כן, המשכילים מבני הקהילה הטמיעו את האינטרנט במידה מסוימת (ראו תרשים מס' 2). אוכלוסיית המחקר שלנו מצביעה בבירור על קשר משמעותי (γ = 0.364) בין השכלה לבין שימוש באינטרנט. משתמשים חרדים הם לרוב יותר בעלי השכלה פורמלית מאשר משתמשים חילונים ודתיים, והתוצאות מדברות בעד עצמן
2= 11,250, α < 0.001).

תרשים מס' 2: התפלגות משתמשי אינטרנט לפי השכלה

( γ = 0.364, χ2= 11,250, α < 0.001, N = 686,220)

אותה תופעה של שימוש היררכי מתגלה גם כאשר מודדים את מצבם הסוציו-אקונומי של משתמשי האינטרנט. אנחנו מדדנו את המצב הסוציו-אקונומי באמצעות שלושה משתנים: משלח יד, היסטוריית הקניות באינטרנט, ורמת ההשכלה. מדידה כזאת נותנת לנו מידע מדויק ביותר על מעמדו החברתי של המשתמש. תרשים מס' 3 שלהלן מראה את המצב הסוציו-אקונומי של שלושת המגזרים הרלוונטיים:

תרשים מצבם הסוציו אקונומי של משתמשי האינטרנט

( γ = 0.02, χ2= 2581, α < 0.001, N = 677,543)

בעליל ברור שאין קורלציה ישירה בין מאפייני התרשים המציגים את רמת הדתיות לבין מצבם הסוציו-אקונומי של משתמשי האינטרנט, לכן מקדם ה- γ נמוך מאוד. ובכל זאת, כיוון שהניתוח הסטטיסטי של האוכלוסייה הכללית נותן תוצאה משמעותית (α < 0.001 ), אנו יכולים להסיק שאחוז המשתמשים בני המעמד הגבוה בקרב האוכלוסייה החרדית יהיה גבוה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה החילונית או הדתית. למרבה ההפתעה, גילינו שהפער הדיגיטלי אצל החרדים המקוונים קטנים יותר מהפער הדיגיטלי אצל המשתמשים החילונים והדתיים: אצל החרדים יש שוויון בין אחוז המשתמשים מהמעמד הבינוני לבין אחוז המשתמשים מהמעמד הנמוך (42%), בעוד שאצל הדתיים והחילונים אחוז המשתמשים בני המעמד הבינוני גבוה יותר, דבר המעיד על כך שרוב הדתיים והחילונים מהמעמד הנמוך עדיין אינם מחוברים לאינטרנט. כפי שניתן לראות בתרשים מס' 3, ברגע שהמשתמשים החרדים מתחברים לאינטרנט דרך פלטפורמות חילוניות, ההשפעה ההיררכית נעשית מוגבלת למדי.

לעומת זאת, רוב אתרי הרשת של החרדים נועדו לחזק ולשמר את ההיררכיה הקהילתית והם נמצאים תחת פיקוח קפדני של המנהיגות הרוחנית. אתרים אלה נבנו לצורך הפצת טקסטים דתיים ומידע דתי או לסתירת דברים שמפרסמים מתנגדים פוליטיים נגד הקהילה. דוגמה לכך הוא אתר שנועד להדוף את הביקורת נגד מתן פטור גורף משירות צבאי לבחורי ישיבה, או אתר הטוען שבניגוד לטענותיהם של חילוניים-ליברלים, נשים חרדיות נהנות משוויון זכויות.

ב. פטריארכיה: ממד שני של אתגר

תכניהם של אתרי האינטרנט שסרקנו משקפים נאמנה את ההיררכיה ההדוקה של הקהילה החרדית ואת היבטיה הפטריארכליים. ממאגר הנתונים עולה שבכל המגזרים של האוכלוסייה הכללית – החילונים, הדתיים והחרדים – רוב הגולשים באינטרנט הם גברים (ראו תרשים מס' 4 להלן). עם זאת, כפי שניתן לראות מתרשים מס' 4, במגזר החרדי פער השימוש באינטרנט המבוסס על מגדר גדול בצורה משמעותית מזה שבשאר המגזרים. רק 35% ממשתמשי האינטרנט במגזר החרדי הם נשים
(התוצאה היא משמעותית α < 0.001 ).

ממשתמשי האינטרנט לפי מגזר

( χ2= 519.13, α < 0.001, N = 686,192)

כפי שהסברנו לעיל, הסוגיה של פער טכנולוגי על בסיס מגדר היא נושא לוויכוח בספרות המקצועית, ולא כל החוקרים מסכימים שמגדר גורם לפער טכנולוגי. אולם לפי הממצאים שלנו, לנשים חרדיות יש פחות גישה לאינטרנט והייצוג שלהן בקרב הגולשים קטן בצורה משמעותית. אלו ממצאים מפתיעים מפני שרוב הגברים החרדים הישראליים עוסקים בלימוד תורה, לפחות עד גיל 28, שאחריו הם פטורים משירות חובה בצבא. לפיכך שוק העבודה החרדי הוא נשי מעיקרו, לרבות מקצועות הדורשים שימוש באינטרנט. את ממצאינו יש להבין אפוא בהקשר הקהילתי של פטריארכיה, היכן שהקול הנשי תופס מקום שולי ביותר, ומנוע מלהישמע בתחום הציבורי [Ref: 24]. נשים רשאיות להשתמש באינטרנט רק בתנאי שהשימוש הזה משרת את לימוד התורה של הגברים ונדרש בשוק העבודה.

אתרי האינטרנט החרדיים שהוזכרו למעלה מוצגים בקהילה החרדית כעיוורי-מגדר. אלה שמוקדשים לאישה החרדית, מתארים אותה לרוב כחברה נאמנה בקהילה וכמי שנהנית משוויון זכויות. טענות הליברלים על קיפוח האישה נדחות בתוקף באתרים החרדיים ומוצגות כהפגנה של בורות ושנאה עיוורת לדת.

ג. משמעת: ממד שלישי של אתגר

הקהילה החרדית מלוכדת מאוד סביב מנהיגיה הרוחניים וסביב כתבי ההלכה. מוסדות הקהילה מדרבנים את החברים להתגייס לשמירה על ההלכה, וכל סטייה מהכיוון הכללי ומהמסורת נענשת בחומרה, בנידוי ובחרמות. לקהילה יש חוקים משלה שאינם בהכרח מוכרים ע"י המדינה ובתי דין שבהם רבנים מכהנים כשופטים, וכן זרועות אכיפה לא פורמליות המענישות את החברים שסרחו [Ref: 4 p 203-278]. הרבנים הראשיים של הקהילה אוסרים על חבריה להשתמש בכל חידוש טכנולוגי שנחשד כמאיים.

בינואר 2000 הוציאה מועצת חכמי התורה פסק הלכה האוסר על כל שימוש באינטרנט, במחשבים, בנגני הדיסקים ובסרטי הקולנוע בגלל הסכנות הצפונות בהן, וקובע שהאינטרנט הוא "גורם הפיתוי הגדול ביותר בעולם." החרדים חוששים מאוד מפלישתו של כל מידע העלול לחלחל לקהילה בצורה לא מבוקרת. בלקסיקון של הקהילות הפונדמנטליסטיות-דתיות, "פיתוי" הוא מילה נרדפת לבגידה קיצונית בתרבותה של הקהילה, המסכנת את עצם קיומה. שני סוגים של פיתוי שמקורם באינטרנט עלולים לפגוע במשמעת הקהילתית. הראשון הוא בזבוז הזמן. הקהילה מותירה בידי חבריה מעט מאוד זמן פנוי, מאחר שפעילויות פנאי גורמות לביטול תורה. השני הוא היסח הדעת. הגלישה באינטרנט עלולה להסיח את הדעת אל פיתויים שיש בהם משום חילול השם ואיום על שמירת ערכי המסורת, כמו פורנוגרפיה, הימורים, משחקי מחשב ומוסיקה.

מכאן נובע חוסר האמון של החרדים כלפי ערוצי התקשורת החילוניים. בדומה לקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות אחרות, הם חשים שהמודרניות החילונית שמה עליהם מצור המסכן את עצם קיומם התרבותי [Ref: 12]. כתוצאה מכך מפתחת הקהילה החרדית אמצעי תקשורת משלה, דוגמת כרזות קיר, עיתונים ומקומונים, תחנות קהילתיות של טלוויזיה לוויינית, פרשנויות מודפסות על פרשת השבוע, וקלטות אודיו ווידיאו עם דרשות מיוחדות וברכותיהם של רבנים[Ref: 12]. כל הערוצים, כולל אלה שאנשי מקצוע מנהלים אותם, נמצאים תחת פיקוח קפדני של רבני הקהילה והם מבוססים על שפת ההלכה והתלמוד.

ה- (World Wide Web) WWW זכה לתשומת לב מיוחדת כמקור המסכן את קיומה של הפונדמנטליסטיות הדתית. כפי שצוין לעיל, ההיפרטקסט מהווה איום בשל מאפייניו האינטראקטיביים, הלא ליניאריים, המודולריים, מרובי הבעלים. יתר על כן, ברגע שלא ניתן לפקח ביעילות על הגישה לרשת, יכול המשתמש לשוטט במרחב הווירטואלי כאוות נפשו, שיטוט שכולל בהכרח מפגשים רבים עם אתרים חילוניים.

הקהילה החרדית אינה מעודדת דיונים בעקרונות היסוד שלה כקולקטיב דתי. לעומת זאת, יישומי האינטרנט מאפשרים דיונים כאלה, בתוך הקהילה עצמה או בין קהילות שונות. מנקודת מבט קהילתית, אפוא, לא די להגביל את הגישה לאינטרנט ולחסום אותה חלקית; מן ההכרח גם לסנן את התכנים לפני התרת השימוש ברשת. רמת המשמעת הכללית של ציבור המשתמשים החרדיים גבוהה בצורה מרשימה גם כשהם משתמשים בפלטפורמות חילוניות. כפי שניתן לראות מתרשים מס' 5 שלהלן, שיעור התלונות של חרדים החברים בקבוצות וירטואליות נגד חבריהם החרדים לאותה קבוצה נמוך ביותר (3.6%). יתר על כן, רמת המשמעת הגבוהה משתקפת גם במספרם הנמוך של החברים שסולקו מהפלטפורמה בגלל תלונותיהם של חברים אחרים (0.9%).
תלונות בתוך קבוצות וירטואליות

לא כל הארכיטקטורות הווירטואליות המאפשרות פעילויות קבוצתיות מספקות את פרטי זהותם של המשתמשים. במסגרת מחקרנו הבחנו בתופעה מעניינת: חרדים משתמשים בצורה אנונימית ביישומים חילוניים, בעיקר בפורומים , לדיון בנושאים פנים-קהילתיים וחיצוניים. האנונימיות משחררת מעט את המשמעת, מפני שהמשתמש חושש פחות מחשיפה ומענישה. פורומים אנונימיים נמצאים מחוץ לתחום הפיקוח ההדוק של הרשויות הפונדמנטליסטיות הדתיות, ולכן הדיונים בהם יכולים להיות יותר פלורליסטיים ומעודדי ביקורת נגד הקהילה. למשל, באחד הפורומים ששמו "בחדרי חרדים", טוען כותב חרדי כי המנהיגים הרוחניים איבדו את הלגיטימיות שלהם ואת כוחם בתוך הקהילה [Ref: 22]. אילו דעה כזאת הייתה מודפסת או מקבלת ביטוי באחד מערוצי התקשורת החרדיים, היה מוטל חרם על הכותב. במרחב הווירטואלי, לעומת זאת, היא עוררה מחאה חלושה ותו לא.

מכאן שבנסיבות מסוימות מחליש האינטרנט את המשמעת בתוך הקהילה החרדית. בעוד שכל ביקורת שתועלה באמצעי התקשורת המסורתיים, תזכה לחשיפה מינימלית עקב הפיקוח הקפדני שקיים בתוך הקהילה. האינטרנט שינה את גבולות התקשורת המסורתיים. הוא מאפשר חילופי דעות פוריים יותר, בעיקר דרך הפלטפורמות החילוניות, מבלי להרוס את המסגרות הפנימיות של הקהילה.

מנהיגי הקהילה החרדית יראים מההתפתחות הזאת. במקרה חשוב אחד, קרובי משפחה ומקורבים פוליטיים של המנהיג החרדי הספרדי הרב עובדיה יוסף ספגו ביקורת אישית וישירה באחד מהפורומים של היידפארק. חבר הפורום האשים אותם בחילוניות ובכפירה בעיקר. ההאשמות שהוטחו נגד מקורביה של אחת מהדמויות החרדיות הידועות והפופולריות ביותר במאה ה-20 עוררו שערורייה ציבורית, בעיקר מפני שהרב עובדיה יוסף הוא המנהיג הפוליטי הבלתי מעורער של ש"ס, אחת מהמפלגות החזקות ביותר בישראל. בין אם הביקורת הזאת הייתה מוצדקת ובין אם לאו, אין שום סיכוי שהיו מפרסמים אותה באחד מערוצי התקשורת המסורתיים של היהדות החרדית. כיוון שהמשתמש מפרסם הדברים נותר אלמוני, לא הייתה כל אפשרות להטיל עליו/עליה עונש בתוך הקהילה. וכך, למרות כוחם הפוליטי, לא הייתה למקורביו של הרב יוסף כל ברירה אלא לפעול מחוץ לקהילה ולפנות לבית-משפט חילוני של המדינה כדי לתבוע את פורום האינטרנט על הוצאת דיבה [Ref: 58].

למרות שערוריות מסוג זה, מרבית המשתמשים החרדיים מחליפים באינטרנט מידע על אירועים בתוך קהילותיהם, לומדים משניות, מתווכחים על נושאים פנימיים, ומחווים דעה על נושאים לאומיים. מנקודת מבט זו, הפן הווירטואלי של הקהילה משלים את הפן הלא וירטואלי. האינטרנט עושה את הקהילה הפונדמנטליסטית-דתית דמוקרטית יותר, ומאפשר לגורמים פנימיים שונים להשמיע את קולם מבלי לסכן בצורה רצינית את הקהילה ולמוטטה מבפנים. כך שבאופן פרדוקסלי, ה-IT השפיע על הקהילה, פלש לתוכה, ובה בעת גם חיזק אותה.

ד. הסתגרות: ממד רביעי של אתגר

כפי שציינו בסקירה התיאורטית, האינטרנט כרסם במקצת ברמת ההסתגרות הקהילתית של הפונדמנטליסטים הדתיים. כעת נבחן את היקף השינוי בקרב הקהילה החרדית. מאז ומתמיד הייתה הקהילה החרדית מסוגרת בתוך עצמה ומבודדת מסביבתה, שהיא חילונית על-פי-רוב. בתמורה להכרתה התועלתית במדינה, שומרת הקהילה על המבנה האוטונומי שלה ויכולה לספק לחבריה את מרבית השירותים, הכוללים בין השאר חינוך, תיווך ובוררות, בתי-דין, שירותי דת ופעילויות חברתיות [Ref: 9, 27]. מאחר שצעירי הקהילה פטורים כולם משירות חובה בצבא, ההזדמנויות שלהם לסימביוזה תרבותית עם החילונית מוגבלות ביותר. יתר על כן, רוב הקבוצות החרדיות הן אנטי-ציוניות מוצהרות המשתדלות להתנתק מהאידיאולוגיה של המדינה עד כמה שאפשר.

עם זאת, מסיבות חומריות נוצרו יחסי גומלין לא מעטים בין הקהילה לסביבתה. בדומה לקהילות פונדמנטליסטיות-דתיות אחרות, גם בקרב הקהילה החרדית קיים שיעור ילודה גבוה, עם 6 ילדים למשפחה בממוצע [Ref: 14]. כאמור, כל הגברים חייבים ללמוד בישיבה עד גיל 28 כדי להיות פטורים משירות צבאי. על הנשים נאסר פעמים רבות לרכוש השכלה אקדמית חיונית במוסדות חילוניים. כתוצאה מכך זאת קהילה ענייה, הענייה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל [Ref: 14]. ה-IT מאפשר לחרדים לקיים קשרי גומלין עם העולם הגלובלי בעבודה מהבית, או ממקומות עבודה בתוך הקהילה. נשים חרדיות יכולות מעתה לעבוד במקצועות דוגמת עיצוב גראפי או ארכיטקטורה, מבלי לבוא במגע פיזי עם הסביבה החילונית. במילים אחרות, האינטרנט מאפשר לקהילה לעשות גלובליזציה של עצמה מבחינה כלכלית, תוך שמירה על מאפייניה המקומיים מבחינה תרבותית. המספרים ממאגר הנתונים שהבאנו לעיל מעידים שלחרדים ישנם מאפיינים ייחודיים כקבוצה מקוונת. באופן פרדוקסלי, האינטרנט לא הרס את הפונדמנטליזם הדתי הלא מקוון. נהפוך הוא, האינטרנט שינה את הפונדמנטליזם הדתי באופן שהוא נעשה יותר אינטראקטיבי עם סביבתו המקוונת בעוד שהקהילה עצמה ממשיכה להסתגר מבחינה תרבותית.

המניע לצמצם את ההסתגרות באמצעות השימוש באינטרנט הוא גם פוליטי, מפני שהאינטרנט משמש לא אחת לגיוסם הפוליטי של בני הקהילה. המנהיגים הרוחניים הגיעו למסקנה שאם האינטרנט ממילא חוצה את הגבולות בתוך הקהילה, כדאי להשתמש בו כאמצעי לגיוס תמיכה פוליטית. משום כך הקימו העיתונים החרדים ומפלגת ש"ס אתרי אינטרנט משלהם. כאשר הרב עובדיה יוסף נשאל אם ש"ס רשאית להקים אתר אינטרנט, הוא ענה: "מותר לנו להילחם בהם (ביהודים הלא חרדים) בכלים שלהם." [Ref: 57]. בניגוד לרבנים האשכנזיים, שבתחילה אסרו רשמית כל שימוש באינטרנט, הרב עובדיה יוסף היה פרגמאטי יותר. רבים ממצביעי ש"ס אינם חרדים אלא יהודים מסורתיים מבני עדות המזרח, ולכן הוא רצה להשתמש באינטרנט כדי לתקוף מפלגות פוליטיות אחרות המשתמשות באינטרנט דרך קבע, ולגייס מצביעים לש"ס.

למרות סימנים אלה של טשטוש הגבולות בין החרדים לסביבתם הקרובה, תרשים מס' 6 ותרשים מס' 7 מציגים נתונים אחדים על המשך הסתגרותה של הקהילה החרדית. מאגר הנתונים שלנו מודד את ההשתייכות לקבוצות וירטואליות. הפלטפורמה כוללת בסך הכול 60,346 קבוצות וירטואליות שונות. אותנו עניין לבדוק באיזו מידה משפיעה הדתיות על ההצטרפות לקבוצות הווירטואליות השונות. הנחנו שככל שקהילה תהיה סגורה יותר, כך יטו פחות מחבריה להצטרף בו-זמנית לקבוצות וירטואליות שונות. ואכן, הנתונים מעידים שמכלל המצטרפים בו-זמנית לקבוצות השונות, החרדים הצטרפו רק ל-1% מכלל הקבוצות הווירטואליות שעל הפלטפורמה. המספר הזה נמוך משמעותית ממספרם הכולל היחסי של החרדים המקוונים.

השתייכות לקבוצות וירטואליות
(N= 60,346)

תרשים מס' 7 מתאר ארבע פעילויות מקוונות של משתמשי האינטרנט בישראל: מסחר אלקטרוני, דואר אלקטרוני, פורומים ובמות לרכילות. באתר חברה מסתמנות בבירור שתי מגמות בולטות של פעילויות מקוונות: אלו המכוונות אך ורק פנימה אל חברי אותה קהילה (פורומים ובמות לרכילות), ואלה שהן בין-קהילתיות (מסחר אלקטרוני ודואר אלקטרוני). המספרים שלהלן מייצגים את אחוז המשתמשים שמבצעים פעילות מקוונת מסוימת בתוך המגזר שלהם. מהממצאים עולה שהחרדים נוטים פחות מהדתיים ומהחילוניים להשתמש ביישומים לפעילויות בין-קהילתיות כמו מסחר אלקטרוני ודואר אלקטרוני. אנו רואים ש-52.2 מהחילונים המקוונים משתמשים בדואר אלקטרוני בהשוואה ל-26.4 בלבד מהחרדים המקוונים. המסחר האלקטרוני פחות מקובל בכל שלושת המגזרים, אם כי גם כאן ברור שהחרדים מבצעים פחות עסקאות (7.5%) בהשוואה לחילונים (10.1%) ולדתיים (9%). מצד שני, בפעילויות מקוונות שניתן לבצען רק בתוך הקהילה הווירטואלית הספציפית, נראה שהחרדים משתמשים ביישומים באותה מידה כמו האחרים, ואולי אפילו יותר. למשל, החרדים משתמשים בפורומים יותר מכל מגזר אחר.

פעילויות מקוונות של משתמשי האינטרנט בישראל (קניות-62,599, N דואר אלקטרוני – 334,518, N פורומים- 19,115, N רכילויות 8,650)

מכאן שלמרות המערכת המסועפת של יחסי גומלין שמקיימים הפונדמנטליסטים הדתיים באמצעות האינטרנט, ולמרות האתגרים שאיתם היו צריכים להתמודד במגעיהם עם הסייברספייס, ההסתגרות עדיין קיימת, אם כי ברמה פחותה משהייתה לפני פריצת האינטרנט לחייהם.

מסקנות: קהילה ודת סביב הטכנולוגיה

במסגרת מחקרנו בדקנו והמשגנו את המפגש בין הפונדמנטליזם הדתי לאינטרנט דרך ארבעה היבטים: היררכיה, פטריארכיה, משמעת והסתגרות, עם מתן תשומת-לב לשאיפתן של קהילות לשמר את תרבותן הייחודית. בניגוד למה שניתן לשער, הדת, אפילו בביטוייה השמרניים ביותר, אינה מתייחסת ל-IT בעוינות חסרת תקנה. ברוב הדתות נתפסת הטכנולוגיה עצמה כמכשיר רב תועלת, או לפחות ככזה שאי אפשר בלעדיו, אם ברצונן להפיץ את תורתן ברבים, בתוך הקהילות ומחוצה להן. בנוסף, ה- IT נחוץ למטרות של גיוס תמיכה פוליטית וגם נחוץ בשל סיבות כלכליות של פעילות גומלין ענפה יותר עם מה שנראה כשוק הגלובלי. הסייברספייס דינמי מטבעו, מהיר ונוח לגישה, ומעניק למשתמשים שיקול דעת, כח ואפשרויות מגוונות יותר ליצירת תקשורת מכל טכנולוגיה אחרת. תכונות אלה מעניקות ל-IT ערך מיוחד בעיני המאמינים הדתיים.

במסגרת מחקרנו הצגנו תפיסה חדשה שלה קראנו טכנולוגיה מתורבתת (cultured technology) כדרך להבין כיצד הטמיעו הפונדמנטליסטים הדתיים את האינטרנט בקהילותיהם ובאיזה אופן הוא השפיע על גבולותיה הפנימיים והחיצוניים של הקהילה. מחקרנו על היהדות החרדית מציג את התהליכים המורכבים שהחדירו את המרחב הווירטואלי אל לב המרחב הקהילתי ואת ההשפעה שיש לחדירה הזאת על המסגרות המסורתיות של הקהילה, ובודק באיזו מידה הן נשמרו או אפילו התחזקו. היכולת לעצב טכנולוגיית מידע ייחודית סייעה לפונדמנטליסטים הדתיים לא רק לשרוד, אלא אף להשתמש בה לצרכים הדתיים שלהם. כתוצאה מכך הקהילה נעשתה רבת פנים יותר ובמידה מסוימת גם פלורליסטית יותר. בנוסף, הפיכת האינטרנט למרחב המשלים של הקהילה הלא מקוונת עשתה אותה חזקה ויעילה יותר. האינטרנט עבר אפוא "גיור כהלכה" מפני שהוא השתנה מעיקרו ועוצב מחדש. מחד גיסא, חדירת ה-IT לא שינתה את הקהילות הפונדמנטליסטיות-דתיות מן היסוד. מאידך גיסא, אנו רואים בהן פלורליזם רב יותר במונחים של היררכיה, פטריארכיה, משמעת והסתגרות.

References

  1. Adamu, U. A. 2002. Islam and the Internet. KanoOnline, January 12. (accessed September 20, 2003).
  2. Asad, T. 1993. Genealogies of Religion: Discipline and Reasons of Power in Christianity and Islam. Baltimor: Johns Hopkins University Press.
  3. Bachrach, P. and M. S. Baratz. 1970. Power and Poverty: Theory and Practice. New York: Oxford University Press.
  4. Barzilai, G. 2003. Communities and Law: Politics and Culture of Legal Identities. Ann Harbor: University of Michigan Press.
  5. Barzilai-Nahon, K. 2004. Gatekeepers and Gatekeeping Mechnanisms in Networks, PhD dissertation, Management of Technology and Information Systems Program, Tel-Aviv University, Tel-Aviv.
  6. Bastani, S. 2000. Muslim Women On-Line. Arab World Geographer 3(1):40-59.
  7. Beeson, I. 2002. Exquisite Variety: Computer as Mirror to Community. Interacting with Computers 14(6):643-662.
  8. Bimber, B. 2000. Measuring the Gender Gap on the Internet. Social Science Quarterly 81(3):868-876.
  9. Boyarin, D. 1997. Unheroic Conduct. Berkeley: University of California Press.
  10. Bunt, G. 2003. Islam in the Digital Age: E-jihad, Online Fatwas and Cyber Islamic Environments. London: Pluto Press.
  11. Burt, R. 2000. The Network Structure of Social Capital. In Research in Organizational Behaviour, Vol. 22 eds. R. Sutton and B. Staw. Greenwich, CT: JAI Press.
  12. Caplan, K. 2001. The Media in Haredi Society in Israel. Kesher 30.
  13. Castells, M. 2000. The Rise of the Network Society. Oxford Basil Blackwell.
  14. Dahan, M. 1999. The Haredi Population in the Local Government [in Hebrew]. Jerusalem: Jerusalem Institute for Israel Studies.
  15. Davis, J. 2003. Terror Groups Use Anonymity, Cover of Web to Spread Message. Knight Ridder Newspapers, September 15. (accessed March 16, 2004).
  16. Dawson, L. L. 2000. Researching Religion in Cyberspace: Issues and Strategies. In Religion on the Internet: Research Prospects and Promises, Vol. 8 eds. J. K. Hadden and D. E. Cowan, pp. 25-54. Elsevier Science Inc.
  17. Dawson, L. L. 2001. Doing Rligion in Cyberspace: The Promis and the Perils. CSSR 30(1):3-9.
  18. Dawson, L. L. 2004 forthcoming. The Meiation of Religious Experience in Cyberspace: A Preliminary Analysis. In Religion in Cyberspace, eds. M. Hojsgaard and M. Warburg. London: Routledge.
  19. Dawson, L. L. and D. E. Cowan, eds. 2004 forthcoming. Religion Online, Routledge.
  20. Dawson, L. L. and J. Hennebry. 1999. New Religions and the Internet: Recruiting in a New Public Space. Journal of Contemporary Religion 14(1):17-39.
  21. DiMaggio, P., et al. 2001. Social Implication of the Internet. Annual Review Sociology 27.
  22. Dror, Y. 2003. New Ultra-Orthodox Communities operate in the Internet without Rabbis [In Hebrew]. Haaretz, August 27. Tel-Aviv.
  23. Edelman, B. 2002. Sites Blocked by Internet Filtering Programs. Expert report for Multnomah County Public Library et al., vs. United States of America, et al.
  24. El-Or, T. 1994. Educated and Ignorant: Ultra-Orthodox Jewish Women and Their World. Boulder, CO: Lynne Rienner.
  25. Etzioni, A. 2003. Are Virtual and Democratic Communities Feasible? In Democracy and New Media, eds. H. Jenkins and D. Thorburn. Boston: MIT Press.
  26. Fisher, D. J. and L. M. Wright. 2001. On Utopias and Dystopias – Toward an Understanding of the Discourse Surrounding the Internet. JCMC 6(2).
  27. Friedman, M. 1991. Haredi Society: Sources, Trends, and Processes [in Hebrew]. Jerusalem: Jerusalem Institute for Policy Studies.
  28. Gaist, I. 2003. Selected Social Indicators from data of social survey 2002 [in Hebrew], September 2, p. 5. Jerusalem: Central Bureau of Statistics.
  29. Glasner, J. 1999. Gender Gap? What Gender Gap? WiredNews, November 8.
  30. Goulding, A. and R. Spacey. 2002. Women and the Information Society: Barriers and Participation, In 68th IFLA COuncil and General Conference, 10. Glasgow, Scotland.
  31. Gutmann, A. 2003. Identity in Democracy. New Jersey: Princeton University Press.
  32. Hadden, J. K. and D. E. Cowan, eds. 2000. Religion on the Internet: Research Prospects and Promises, London: Elsevier Science Inc.
  33. Hampton, K. 2001. Living the Wired Life in the Wired Suburb: Netville, Glocalization and Civil Society, Doctoral Dissertation, Graduate Department of Sociology, University of Toronto, Toronto, Canada.
  34. Heller, H. 2000. Houshold Expenditure Survey 1999 in Large Cities [in Hebrew]. Central Bureau of Statistics, September 6. (accessed September 27, 2003).
  35. Heller, H. 2001. Houshold Expenditure Survey 2000 in Large Cities[in Hebrew]. Central Bureau of Statistics, November 7. (accessed September 27, 2003).
  36. Heller, H. 2002. Findings about the 12 Biggest Cities in Israel, from 2001 Household Expenditure Survey [in Hebrew]. Central Bureau of Statistics, October 23. (accessed September 27, 2003).
  37. Hoffman, D., T. Novak and A. Schlosser. 2000. The Evolution of Digital Divide: How Gaps in Internet Access may Impact Electronic Commerce. JCMC 5(3).
  38. Hojsgaard, M. and M. Warburg, eds. 2004 forthcoming. Religion in Cyberspace, London: Routledge.
  39. Hoover, S. M., L. S. Clark and L. Rainie. 2004. Faith Online [PDF file] , April 7, p. 28. Washington D.C.: Pew Internet & American Life Project. .
  40. Hostetler, A. J. 1993. Hamish Society. Baltimore: Johns Hopkins University Press.
  41. Jasperson, J., et al. 2002. Review: Power and Information Technology Research: A Metatriangulation Review. MIS Quarterly 26(4):359-397.
  42. Katz, J. E. and M. A. Aakhus. 2002. Making Meaning of Mobiles – a Theory of Apparategeist. In Perpetual Contact: Mobile Communication, Private Talk, Public Performance, eds. J. E. Katz and M. A. Aakhus, pp. 301-320. Cambridge: Cambridge University Press.
  43. Kling, R. 2000. Learning about Information Technologies and Social Change: The Contribution of Social Informatics. The Information Society 16:217-232.
  44. Landow, G. and P. Delany. 1991. Hypertext, Hypermedia and Literary Studies: The State of the Art. In Hypermedia and Lietrary Studies, eds. G. Landow and P. Delany, pp. 3-50. Cambridge, MA: MIT Press.
  45. Larsen, E. 2000. Wired Churches Wired Temples: Taking Congregations and Missions into Cyberspace, p. 22. Washington D.C: Pew Internet & American Life.
  46. Larsen, E. 2001. CyberFaith: How Americans Pursue Religion Online [PDF file] , December 23, p. 21. Washington D.C: Pew Internet & American Life.
  47. Lawrence, B. 2000. Shattering the Myth – Islam Beyond Violence. NJ, Princeton University Press.
  48. Lebo, H. 2003. The UCLA Internet Report: Surveying the Digital Future – Year Three, February, p. 89. Los-Angeles: UCLA Center for Communication Policy. .
  49. Lee, G. 1997. Addressing Anonymous Messages in Cyberspace. JCMC 2(1).
  50. Liebman, C. S. 1993. Jewish Fundamentalism and the Israeli Polity. In Fundamentalism and the State, Vol.3, eds. M. E. Marty and S. R. Appleby. Chicago: University of Chicago Press.
  51. Liebman, C. S. and E. Katz, eds. 1997. The Jewishness of Israelis, Albany, NY: State University of New York Press.
  52. Lukes, S. 1974. Power: A Radical View. London: Macmillan.
  53. Machlis, A. 2003. Can Israeli Rabbis Enforce their Ban against the Internet? Jewsish Bulletin New of Northern California, (accessed July 9, 2003).
  54. Marty, M. E. and S. R. Appleby, eds. 1991. Fundamentalism Observed, Vol. 1, University of Chicago Press.
  55. Marty, M. E. and S. R. Appleby, eds. 1993. Fundamentalism and the State, Vol. 3, University of Chicago Press.
  56. Marty, M. E. and S. R. Appleby, eds. 2004. Fundamentalisms Comprehended, Chicago: University of Chicago Press.
  57. Mor, G. 2003a. Shas Online [in Hebrew]. Ynet, January 15. (accessed September 30, 2003).
  58. Mor, G. 2003b. Slander Suit against "Hydepark" Site [in Hebrew]. Ynet, June 10. (accessed September 30, 2003).
  59. Ono, H. and M. Zavodny. 2003. Gender and the’ Internet. Social Science Quarterly 84(1):111-121.
  60. Peled, A. 2000. Debunking the Internet Myth: Technological Prophecies and Middle East Politics. The Middle East Quarterly 7(3).
  61. Perlmutter, D. 2002. Skandalon 2001: The Religious Practices of Modern Satanists and Terrorists. Anthropoetics 7(2).
  62. Pfeffer, J. 1994. Managing with Power: Politics & Influence in Organizations. Harvard Business School Press.
  63. Pickering, W. 1984. Durkheim's Sociology of Religion. London: Routledge.
  64. Privacy International and GreenNet Education Trust. 2003. Silenced: An International Report on Censorship and Control of the Internet, September. London.
  65. Putnam, R. 2000. Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community. A Touchestone Book.
  66. Rafaeli, S. and F. Sudweeks. 1998. Interactivity on the Nets. In Network and Netplay: Virtual Groups on the Internet, eds. F. Sudweeks and M. McLaughlin. Menlo Park, CA: MIT Press.
  67. Ramos, D. 2002. The Veiled Ummah of Islam find their voices on the Internet. (accessed September 29, 2003).
  68. Rebibo, Y. 2002. Back from Utopia [in Hebrew]. Tchelet, Spring. (accessed September 29, 2003).
  69. Robertson, R. 1995. Time-Space and Homogeneity-Heterogenity. In Global Modernities, eds. M. Featgerstone, S. Lash and R. Robertson, pp. 25-44. London: Sage Publications.
  70. Rosenblum, J. 2000. Of Ostriches and Caveman. Jerusalem Post, January 21. (accessed September 24, 2003).
  71. Rozen, L. 2003. Forums Point the Way to Jihad. WiredNews, August 6. (accessed September 20, 2003).
  72. RSF. 2003. The Internet Under Surveillance: Obstacles to the Free Flow of Information Onlins, July, p. 151. Reporters Without Borders.
  73. Schechter, E. and S. Ser. 2000. Gods Workers: Ultra-Orthodox Jews Make their Way into the World of High Tech. RedHerring, September. (accessed September 23, 2003).
  74. Spigelman, S.-l. 2000. Islam and Internet: The Correlation between Islamic Religion and Internet Diffusion, p. 24. Harvard, John F. Kennedy School of Governanment. .
  75. Tonn, B. E. and E. Ogle. 2002. A Vision for Communities in the 21st. Century: Back to the Future. Futures 34(8):717-734.
  76. Weber, M. 1946. Politics as a vocation. In From Max Weber: Essays in Sociology, eds. H. Gerth and C. Wright Mills, pp. 77-128. New York: Oxford University Press.
  77. Weber, M. 1947. The Theory of Social and Economic Organization. New York, NY: Free Press.
  78. Weber, M. 1964 (1922). The Sociology of Religion. Boston: Beacon Press.
  79. Wellman, B. 2001. Does the Internet Increase, Decrease or Supplement Social Capital? American Behavioral Scientist 45(3):437-456.
  80. Wellman, B. 2002. Little Boxes, Glocalization and Networked Individualism. In Digital Cities II: Computational and Sociological Approaches, eds. M. Tanabe, P. van den Besselaar and T. Ishida. Berlin: Springer.
  81. Wellman, B., J. Boase and W. Chen. 2002. The Networked Nature of Community: Online and Offline. IT&Society 1(1):151-165.
  82. Wills, D. 1999. The Nature of Hypertext: Background and Implication for Librarians. The Journal of Academic Librarianship 25(2):134-139.

הערות שוליים

  1. לוקליזציה פירושה התאמת מוצר או שירות טכנולוגי (כולל התוכנות והתיעוד שלו, ושאר החומר הקשור אליו) לתרבות ספציפית. תהליך הלוקליזציה מבטיח גם שהגרפיקה, הצבעים, האפקטים הקוליים, המונחים, ופריטים רלוונטיים אחרים כגון תאריכים, לוחות שנה, יחידות מידה, סימונים מוניטריים והליכים חוקיים יהיו בפורמטים ובהקשרים הנכונים ויתאימו מבחינה התרבותית.
  2. למשל, הכניסה לחומרים אסורים יכולה להיעשות באמצעות הרשאה מרחוק או אתרים ששירותם הוא להעביר הודעות דואר אלקטרוני באופן אנונימי, לאחר שכל מידע מזהה על השולח נמחק טרם שיגור ההודעה. דרך נוספת להערים על הפיקוח היא באמצעות שימוש במנגנונים השייכים לקהילה עצמה, מכיוון שבמנגנוני חסימה וסינון ישנם ליקויים טכנולוגיים המאפשרים למשתמשים בעלי ידע מתאים לעקוף אותם.
  3. " גלוקליזציה מתוארת כגידול בהון האנושי ברמה המקומית תוך כדי קשרים מחוץ לקהילה באמצעות תקשורת מבוססת מחשב" (המפטון,2001, עמ' 6; באופן כללי ראו רוברטסון, 1995).
  4. למשל: Women and Religion
    כניסה מה-1 בנובמבר 2003.
  5. SisterSite
    כניסה מ-1 בנובמבר 2003.
  6. Women's Spiritualities
    כניסה מ-1 בנובמבר 2003
  7. RAWA
    כניסה מה-15 בינואר 2004.
  8. Women and Judaism
    כניסה מ-15 בינואר, 2004.
  9. Tanzeem-e-Islami
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  10. Khutbah Online
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  11. Al-Muhajiroun
    כניסה מה-15 בינואר 2004.
  12. ב-2001 דווח רק על 28 מיליון אמריקנים המשתמשים באינטרנט למטרות דתיות
    Larsen, E. "CyberFaith: How Americans Pursue Religion Online," Pew Internet & American Life, December 23 2001,
  13. Hizbollah
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  14. Islamic Resistance Support Association
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  15. Almanar
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  16. Classmates.com
    כניסה ב27 באוקטובר 2003.
  17. המשתמשים סווגו לפי כתובת מגוריהם, משלח ידם והשתייכותם לקהילה מזוהה.
  18. המידע על האוכלוסייה הכללית לקוח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, 2003.
  19. המספרים מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (הלר, 2000; הלר, 2001; הלר, 2002).
  20. מנוף
    כניסה ב-15 בינואר 2004;
    צומת
    כניסה ב-15 בינואר 2004
    חב"ד
    כניסה ב-15 בינואר 2004;
    הגאולה
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  21. בין צבא לישיבה
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  22. קולן של הנשים החרדיות
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  23. ראו הערת שוליים מס' 20.
  24. ראו הערת שוליים מס' 22.
  25. ראו: ויסות תכנים, מהדורה מס' 139 מ-16 בינואר 2000
    כניסה ב-15 בינואר 2004.
  26. חרדים מקוונים יוצרים ביניהם קשרים במספר קבוצות מקוונות. החברים יכולים להגיש תלונה נגד חברים אחרים בקבוצה הווירטואלית שאליה הם משתייכים. מנהל הקבוצה הווירטואלית בודק את התלונות, ואם נמצא שהן מוצדקות, החבר הנאשם מסולק מהקבוצה הווירטואלית ואינו יכול להיכנס אליה יותר.
  27. אחת הפלטפורמות הישראליות הפופולריות להקמת פורומים היא היידפארק. בהיידפארק ישנם לא מעט פורומים חרדיים.
    כניסה ב-15 בינואר 2004.

תודות

אנו מבקשים להודות למר שלומי אונגר, מייסד-שותף של האתר להקמת קהילות וירטואליות, "חברה", על האמון הרב שנתן בנו כשאפשר לנו לגשת למאגר הנתונים שלו ועל הסיוע הרב שהושיט לנו לכל אורך המחקר. תודות מיוחדות מגיעות גם למר טל הרוש מ"חברה" שעבד קשה כדי לספק לנו את הנתונים. אנו אסירי תודה גם לשופטים האנונימיים של המאמר, וכן לדר' מיכאל בירנהאק, לפרופ' פיליפ עין-דור, לפרופ' זאב ניומן ולפרופ' לורן ל. דואסון על עזרתם ועל הערותיהם החכמות והמחכימות לטיוטות הראשונות של המאמר.

אודות קרין ברזילי-נהון וגד ברזילי

קרין ברזילי-נהון הינה מרצה וחוקרת בפקולטה למידע באוניברסיטת וושינגטון. בעבר כיהנה בתפקידים בכירים במחקר ופיתוח בתעשיית ההייטק. היא משמשת כמרכזת וחברת וועדת מידע לכל של הועד הישראלי לאונסקו, כמו כן גם כיהנה כנציגת ישראל בועידת הפיסגה של חברת המידע. מחקרה האקדמי דן בהיבטים שונים חברתיים ועסקיים של אינטרנט וטכנולוגיה. אתר :http://www.tau.ac.il/~karine


גד ברזילי
הוא פרופסור למשפט ומדע המדינה וראש התוכנית למשפט, פוליטיקה וחברה בחוג למדע המדינה של אוניברסיטת תל-אביב. הוא מלמד כיום כפרופסור באוניברסיטת ושינגטון, ובעבר לימד וחקר באוניברסיטאות ייל וברקלי. ברזילי הרבה לכתוב על נושאי משפט, פוליטיקה וחברה. לאחרונה פרסם ספר בשם:Communities and Law: Politics and Cultures of Legal Identities
(Ann Arbor: University of Michigan Press, 2003).
אתר : http://www.tau.ac.il/~gbarzil