ד"ר יעקב הכט | 06.07.2003

הרחבת השיח

האינטראקציה החברתית, כמי שתלויה ומושפעת מאופיין של מערכות תקשורתיות שונות, זוכה כיום לעיצוב מחודש עם חדירתה העמוקה של תקשורת מתווכת המחשב לחיי היום יום. בעידן הנוכחי, השחרור הזמני מהשגרה החוץ וירטואלית, והכניסה לעולמות הווירטואליים החדשים והמתהווים יצרו גבולות חדשים ליחסי הגומלין – לשותפות ולקהילתיות, ועם זאת גם לניכור ולעוינות. היא יצרה ערוצים חדישים לחברויות, לסובלנות, להומור ואפילו לאהבה ועם זאת גם לצורות הבעה חדישה של שנאה, אלימות, בושה ואשמה.

מגמות אלה עולות בקנה אחד עם תהליכים חברתיים בארץ ובעולם. המצב הביטחוני, המיתון במשק ומצב הרוח הציבורי מעודדים ישראלים רבים להישאר בבית ולקיים ברשת רבות מפעולות היומיום שלהם – נכונותם של הגולשים לנצל את ערוצי התקשורת על מנת להגיב, לפעול, להקים אתר, לשדר ולהשמיע את קולם – היא מדד חשוב בשיח הדיגיטאלי, המצביע על מידת החיוּניות של הקשרים החברתיים שיש ברשת הישראלית בניגוד לתנועה הדלילה ברחובות ובבתי הקפה. ( 1999 Wellman).

לאחרונה, נודע כי מספר המחוברים לאינטרנט המהיר בישראל עלה כבר ל-120,000 מתוך כ-1.7 מיליון הגולשים כבר ברשת (21.08.02 ynet) שהם כ-26 אחוז מכלל אוכלוסיית ישראל. על פי סקר TIM של קבוצת TNS טלסקר, 49 אחוז מכלל משקי הבית באוכלוסייה היהודית מחוברים כיום לאינטרנט.

גם האינטרנט הסלולארי זוכה להצלחה – מאות אלפי ישראלים ובכללם צעירים רבים משוחחים באמצעות המכשירים הניידים הנתפסים כצמודים לאדם ולא למקום מסוים ומאפשרים לנהל דרכו שיח המשוחרר פיקוח של מאזינים נוספים.

אין ספק כי חדרי הצ'ט ההומים, המגיבים הרבים לאתרי החדשות והקהילות המלאות גולשים מעידים על הרחבת השיח הדיגיטאלי. השאלה הנשאלת האם זה מבנה הרשת, הנוצר באמצעות ה"טכנולוגיות החברתיות" (Social Technology), כמו הדוא"ל, הממסר המידי, דואר קולי, Homepages, MOOs, IRC, Chats, Web, Usenet, Newsgroups משנה גם את מהותן ואת תוכנן של יחסי החליפין בשיח הדיגיטאלי.

אולם למעשה נוצר תהליך הפוך, הטכנולוגיות החדשות לא זו בלבד שהן אינן מצמצמות את יחסי הגומלין החברתית, אלא הן אף מגוונות ומעשירות אותן. הן מקרבות בין אנשים, יוצרות קבוצות שיח חדשות, קהילות (Online Community) וזירות חדשות. הסימטריה היחסית, הרווחת ביחסים בין הגולשים, ההסכמה הלטנטית על דפוסי חליפין וסממני השוויון בין הגולשים מאפשרות כיוונים נוספים בשיח האנושי. דפוס השיח הבלתי מחייב והבחירה החופשית, מעלים שאלות רבות כמו זהות, אוריינות, הבדלים בין המינים, קהילתיות, פרטיות, מסחר, אתיקה ומשפט, עבודה ולימוד מרחוק.

נורמות חדשות, נוגדות ומשלימות

בעידודה הסמוי של תקשורת מתווכת מחשב באו אפוא, לידי ביטוי הרבה מהיצרים של האדם כגון, פורנוגרפיה, סקסיזם, ניכור, עוינות, אגרסיביות, תוקפנות (תורגמן-גולדשמידט, 2001:38). זו הקנתה לגיטימציה לנורמות חדשות, נוגדות ומשלימות, ואף עודדה התנהגויות המנוגדת לנורמות החברתיות הרווחות מחוץ לרשת. אפילו גבולותיה של טכנולוגיות ההיכרויות , המאפשרת מעבר חד מאנונימיות וירטואלית למפגש פיזי פנים מול פנים

(F2F), התפתחה אל מעבר להיכרויות בין בני המין השני. רבים מהמפגשים הללו מסתיימים ביחסים בינאישיים ומיניים נטולי אינטימיות (הדר, 2002:30). טכנולוגיות ההיכרויות באמצעות התחזויות ברשת, עלולים להוביל למעשים מיניים החוצים טאבואים חברתיים נוסח יחסי מין עם קטינים (מור, 2003).

דומה כי כיום הולכת ונותרת הסכמה בין חוקרים רבים כי הטכנולוגיות החברתיות מאפשרות לממש את החופש האישי, לפעול על פי פנטזיות, לאתגר נורמות חברתיות ולממש היבטים על הזהויות האישיות אשר בנסיבות אינטראקטיביות רגילות היו מוגבלות ואף אסורות (Turkle, 2002; Read, 1991). החופש מתבטא אמנם בהעדר פיקוח חברתי שגרתי ועם זאת נטול משמעויות אוטופיות המאפיינות אידיאולוגיות של חופש.

זירות השיח

לרבות מזירות השיח מעוצבות תבניות חליפין על פי צרכיהן הכוללות מערך (Setting) חברתי ומבנה ממשק (Interface) ייחודיי העשוי לענות על צרכיהם המגוונים של הגולשים. רבות מהטכנולוגיות מתעצבות על הנדסה חברתית באמצעות מערכות קודים המאפיינות מערכות תרבות כמו שפה בעלת סמנים משלה ואף סימבולים בלתי וורבליים. יש אף המייחסים לתופעה זו משמעות כשל תרבות ויזואלית חדשה (Visual Culture) המתמזגת ומשתלבת בתקשורת מתווכת מחשב (Rose, 2001:9-10). את טכנולוגיות השיח הללו, המצויות בתהליכי צמיחה והעצמה חברתית, ניתן לחלק לשלוש תצורות שיח חברתי (בניגוד לשיח עצמי המכונה לעתים "Face to Interface" קרי בין ממשק המחשב לפרט שהיא קונמפלטיבית במהותה), ולאתרם בזירות הנפרדות לרוב ושזורות לעתים:

הזירה הראשונה מתייחסת לטכנולוגיות המתמקדות יותר בשיח הבין אישי כפי שזה בא לידי ביטוי בולט ב"אתרי הבית" וב"בלוגים" המיועדים בעיקרן ליישום "טכניקות העצמי" ("Technologies of the Self) וההבניה החברתית של הזהות האישית).

הזירה השנייה, מתמקדת יותר בטכנולוגיות המזמנות יחסי גומלין אינטנסיביים במרחב הקבוצתי המתבטא למשל, בתרבות ה"צאטים" המתנהל בין ידידים וירטואליים.

הזירה השלישית, מתייחסת לקבוצות שיח רב – משתתפים המתייחסת לצרכים של העצמה חברתית והשפעה על שינויים ביחסי הכוח בחברה, למשל במגמות לדמוקרטיזציה וירטואלית ולגיבושם של התארגנויות החברה אזרחית ברשת.

השיח הבין-אישי

הרבה מתרבויות המערב מיחסות יותר ויותר חשיבות למערכת היחסים במרחב השיח הבין-אישי ומתמקדות באפשרויות ביטוי האני ובפתיחות הגוברת לחשיפה אישית ולגילוי רגשות. יעידו על כך התרחבותן של קבוצות שיח המתמקדות בבעיות של יחסים בין-אישיים שהתאפשרו עם התפתחותן המואצת של אמצעי התקשורת השונים (כתריאל 1999:213). ההתכנסות המחודשת לקבוצות שיח ולקבוצות אינטימיות במרחב הווירטואלי ניתן לכנות כ"פרדוכס החשיפה", כריאקציה לחיפוש של גולשים רבים לביטוי עצמי עם בני שיח אלמוניים. הצורך בשיח אישי הוא, כנראה, תולדה של הניכור הפוסט מודרני, המשמש למעין תחליף לשיחות רעים. בניגוד לטענה בדבר בידוד ובדידות חברתית (Kraut, et. al. 1998) הוא מחזק דפוסי אינטראקציה בינאישיים, ומעניק הזדמנות להתייחד מחדש עם יומני המגירה האישיים. המרחב הקיברנטי מאפשר ומעודד אנונימיות, אולם למעשה אותם האמצעים המשמשים לחשיפה וירטואלית מסיעים גם להציג את השיח האישי בלבוש חדש ואת הטכנולוגיות החברתיות כ"טכניקות של העצמי" ("Technologies of the Self") המאפשרות את ההבניה החברתית של הזהות האישית (Foucault 1988).

בשונה ממרחבי האינטרנט האחרים, אשר במהותם יותר ארעיים ונזילים, "עמודי/אתרי בית" (Homepages) היא טכנולוגיה א-סינכרונית המשדרת יותר יציבות כטכסטים של היפרטקסט אשר אינם אינטראקטיביים במהותם. היא מאפשרת תקשורת ברת קיימא תוך נוכחות מתמדת, ומהווה מרכיב מרכזי בזהות הווירטואלית של הפרט. זהות המאפשרת ליחיד לסמן את נוכחותו, קיומו ועקבותיו, מבלי לציין ולפרט את הזהות המלאה. היא אף נושאת לעתים מטאפורה של ביקור בית – "ברוך הבא לבואך לחצרי" ("Welcome to My Place") -, ואף ניתן לחתום בה ב"ספר האורחים" ולקבל דואר אלקטרוני להתכתבות עתידית. הטכנולוגיה אשר יועדה לשיח ויצירה אישיים, אחד לאחד ("דיאדה", כפי שיפורט בהמשך), במערך הווירטואלי, אולם היא התפתחה לטכנולוגיה הפותחת צוהר למרחבי הקומוניקציה הפועלים בליבה יציבה ובשטח "מיושב" עם קהילות ספציפית (Beaudouin & Velkovska, 1999).

תופעת הגולשים הפרטיים, הפותחים "אתר בית" הולכת ומתגברת באירופה, בארה"ב ואף בישראל ("שטח פרטי 2002" 21.08.02 ynet). תופעה זו בולטת לאור שיעורי ההשתתפות הגדלים והולכים באתרי מפתח ברשת המופעלים על ידי חברות כלכליות-מסחריות מאפשרים לגולשים הבודדים בשלב זה חשיפתם בקבוצות דיון (Newsgroup), במסגרת "תגובות קוראים" ובקהילות גולשים (Community Visibility) מגוונות (וללא הצורך בתמורה כספית).

אחת הטכנולוגיות המשוכללות ההולכות ומעצימות היא שיטת ה- "יומן האישי המקוון" –

ה- "בלוג" (Web log), המשמשת במה לטעמו האישי ולהעדפותיו של בעל האתר המכונה "הבלוגר" (Blogger) . אחד מחצי מליון הבלוגרים בארה"ב הוא ההומלס קווין ברבריה (Kevin Barbieux), בן 41 (2002) המקפיד לעדכן את היומן פעם ביום ולתאר את שגרת יומו של הומלס באמריקה האורבאנית של תחילת המאה ה- 21 (הדר 2002). בראיון אתו אמר בין היתר, "..יש בעיה אמיתית בלייצר תחושת אינטימיות מדומה מול אנשים שעוקבים אחרי עבודתך. נוצרות ציפיות שאתה לא מסוגל – או פשוט לא רוצה – לעמוד בהן …בצד החיובי, אני מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי ותפישת העתיד שלי התבהרה. דרך המסך, קהל גולשים רחב עוקב אחרי מחשבותיי… בלוגים וצ'טים מאפשרים לי להתקשר עם אנשים ממרחק בטוח, אני לא חושב שהאינטרנט היא במה מתאימה לקיים בה חיים קהילתיים, אבל לאלה שאין להם את היכולת להשתייך לקהילה בדרכים הטבעיות, זה תחליף סביר. אין ספק כי הטכנולוגיה החברתית חשפה בפני קווין ברבריה את עולם הגולשים שבנסיבות אחרות קרוב לודאי שהיו מדלגים מעליו, מעל המדרכה עליה נוהג לשבת כאשר אינו מפעיל את הבלוג מהספרייה הציבורית בעירו בדרום נאשוויל. בודאי אין זה מפתיע כי רוב הבלוגרים אינם הומלסים וכי הבלוגים הם יותר מאתרים אישיים שעברו שידורג שכן טכנולוגיה זו מאפשרת גם לבלוגרים להיהפך למעין עיתונאים חובבים למשל, במטאפורה של "הייד פארק וירטואלי" ולשדר חדשות ללא צנזורה או להנחות תוכנית אירוח. ברחבי הרשת הישראלית קיימים כבר מאות יומני רשת למשל Tal G מירושלים (אנדרמן 2002) וכן "ישרא-בלוג", ב"ביפ" ( מור 06.09.02 ) וכן קיימים גם בלוגים קבוצתיים כמו "סלאש" כמו דוט קוף או whatsup.

התפתחות נוספת בטכנולוגית הבלוג משלבת את סצינת הבלוגים אל מחוץ המחשב האישי – לטלפונים הניידים. חברה אירלנדית בשם "ניוביי" (Newbay) השיקה תוכנת ניהול בלוגים (יומני רשת) בשם "פון בלוג" (FoneBlog), המיועדת לטלפונים ניידים המצוידים במצלמה. משתמשי התוכנה יכולים לנהל ולעדכן בלוגים באמצעות משלוח תצלומים וטקסט לאתר מהטלפון הסלולארי.

השיח הקבוצתי

הטכנולוגיות החברתיות זוכות במשמעויות חדשות מדי תקופה. אם בעבר, הטכנולוגיה של ה- MUDs – (Multi-User Dungeons) התבססה על סביבה מובנית בה שחקנים משחקים במסגרת חוקים המוגדרים על ידי תוכנה המתבססת על טכסט מובנה של עולם דמיוני, המתאפיין בתכונות יציבות לאורך זמן המאפשרים לגולשים הכרויות ומעניקות הרגשת ההשתייכות הרי טכנולוגית ה- MOOs (Multi-User Domains Object Oriented ) מתבססת אף היא על טכסט אבל עם משתנים של זמן, מרחק וקהל משתתפים והמאפשרת ליצור סביבה בנויה שניתן לשנות בה אף את הסביבה, למשל על ידי הוספת חדרים בארמון, לרהטם, ליצור תכונות דמיוניות של הדמויות וכיוב'.

לעומתם, דוגמאות שכיחות לתוכנות לניהול יחסים בינאישיים וקבוצתיים המאפשרות גמישות רבה יותר לגולש: ה- Mirc, תוכנות הממסרים המיידיים (יאהו, אודיגו, ICQ).

השיח האזרחי והפוליטי

הטכנולוגיה החברתית מאפשרת להעמיק את השיח הישיר והמידי בויכוחים ובדיונים, היא מעודדת חילופי דעות, מספקת מידע ומאפשרת לקיים בחירות במסגרת ווירטואלית, ובכך ניתנת לגולשים אפשרויות השפעה על סדר היום הציבורי , על מנת לעצב מחדש את החיים הפוליטית והציבוריים (11: Wilhelm 2000) ניתנה הזדמנות לארגן חברה אזרחית חדשה לאותם ארגוני מתנדבים, וכן לעוסקים בפעילות ציבורית בעלי גישה חופשית לטכנולוגיות החדשות. לכך מסייעת גם הגישה המהירה למידע בארה"ב עם הצטרפות הקונגרס, המחלקות הפדראליות המתייחסות לתכניות ולתחיקה, וכן ממשלים מקומיים ומדיניים, אל העולם המקוון.

כמו כן, התאפשרה לקבוצות עצמאיות להבהיר את נקודת מבטן הן לאזרחים והן לפוליטיקאים (Schwartz 1998). הממשל הפך את המידע לזמין יותר לקהל הגולשים רק בשלהי שנת 2002 באמצעות חקיקה (E-Government Act 2002). הכוונה היא לעצם האפשרות לזָמן באמצעות הרשת את המידע המבוזר בסוכנויות ממשלתיות שונות. הסוכנויות הללו בעצם טיבן לא הקלו על האזרח את חייו ולא פעם הוא היה נזקק למתווכים, בדמותם של עורכי דין אשר התמחו בייצוגו בפני השלטונות הפדראליים . (Raney, 2002)

אחד מהניסיונות החלוציים להתארגנותה של חברה אזרחית התבסס על קהל הגולשים (הקרוי לעתים Netizen). במגמה להפוך את קהילת הגולשים למקור של משאבים אינטלקטואליים וחברתיים אשר יהוו כוח אזרחי ולא יסתפקו כמקבלי שירות בלבד (Hauben, 1996) ניסיון זה לא התממש כלל. אשר לרעיון להפוך את אזרחי השלטון המקומי לגולשי רשת (Civic Networking), רעיון אשר התבסס על עקרונות הדמוקרטיה הישירה ועלה עוד בטרם הכנסת האינטרנט (עציוני, 1972) עבר אמנם את שלב הניסוי אולם גם הוא נכשל. הכוונה לערים הדיגיטאליות (Digital Cities) בהן הופעלה השתתפות דיגיטאלית פעילה חלקית או מלאה במספר ערים כמו בולוניה, ברלין, לונדון, סנטה מוניקה ואמסטרדם. באמצעות תקשורת מתווכת המחשב (CNC ) הפכו מידע מקומי לזמין יותר, סיפקו מצעים לדיון בסוגיות פוליטיות אזוריות, ארגנו קבוצות ווירטואליות בעלות עניין משותף ואף נערכו התנסויות בהצבעה אלקטרונית (Tambini, 1999). כמו כן, הוקמו רשתות של מידע ותחנות הצבעה במקומות ציבוריים, נפתחו ערוצי תקשורת באמצעות דוא"ל בין תושבי הערים לבין עובדי מחלקות שונות של השלטון המקומי. ביטוי לניסיונות אלה בולטים בסיכומים חלקיים מתבררים הנתונים הבאים:

בבולוניה זכו כל 390,000 התושבים לגישה לרשת העירונית באמצעות האינטרנט. העירייה אף אפשרה את הנגישות לרשת לכלל התושבים והקנתה מיומנויות מחשב לכל דורש. אולם בתום שלוש שנים, היה ברשותם של רק למעלה מ- 5500 אזרחים ולכ- 200 ארגונים חשבון דרכו ניתן להם השימוש ברשת. כלל המשתמשים ברשת הם גברים, צעירים, משכילים, ובעלי מקצוע. בשנת 1996 היו ברשת בבולוניה 72% בגילאי 20 עד 40, 86% ה גברים 19% סטודנטים מהם 41% בעלי צווארון הלבן, ורק 18 אחוז בעלי מקצוע.

בסנטה מוניקה מתוך אוכלוסיה של 86,000 היה מספר המשתמשים בשנת 1990 (שהשתמשו מביתם ברשת בעיקר בעזרת מודם) כ – 7000 תושבים בעוד מספר הגולשים ברשת לפחות פעם בשבוע נע רק סביב ה- 400 גולשים.

באמסטרדם מספר המשתמשים הרשומים ברשת תמורת תשלום, הגיע ל – 45,000, אשר היוו כ – 5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (Francissen and Brants 1998) בעיר. ממצאים מפורטים על אמשטרדם (DDS) כעיר דיגיטאלית, (שתחילתה בפברואר 1994 וסיומה ביולי 2001) מופיעים בתזה שכותרתה "עלייתה ונפילתה של העיר הדיגיטאלית " בה נאמר בין היתר:

The experience with DDS suggests that the free and open information and communication space can hardly be institutionalized. Compared with the success of the Internet in this regard we can see that open standards and protocols that respect the gift economy in cyberspace are important to achieve this.
(Rustema 2001:5)

למרות ההיבטים החיוביים שתיאורטיקנים של החברה האזרחית מפליגים בשבחה

(Whitley, 1995; Leighley, 1995) מתברר כי למעשה לא התקיימה הצבעה אלקטרונית באף רשת עירונית אחת.

דומה כי כל זמן שהשיח של החברה האזרחית בא לכדי ביטוי בקבוצות דיון וולונטריות, א-סינכרוניות, המשוחררת ממגבלות של זמן ומקום, הן פעלו ברמה זו או אחרת, אולם כאשר החל תהליך ההתמסדות יעילותן פחתה. הסיבות לקשיים בשיח הדיגיטאלי האזרחי שהועלו

(Tambini 1999, Rustema 2001) אינן רק נובעות מליקויים בטכנולוגיות החדשות עצמן ולהתייחסויות המגוונות כלפי חדירת הטכנולוגיה לפעילות מוסדית. כך למשל, עובדי הרשויות התייחסו לשרות זה כאל הטרדה, לא נקבע מעמד חוקי, פוליטי ונורמטיבי ברור לצורות ההתקשרות הללו (Rustema, 2001:5).

השיח של החברה האזרחית (Wilhelm, 2000:110) ברשת לא התפתח עדין בצורה משכנעת, זאת למרות השיפורים הטכנולוגיים שהוכנסו, כמו הרחבת פס הרשת והעלאת מהירות הביצועים. אבל עדין לא ניתן לממש באמצעותן את הציפיות ברוח העתידנות האופטימית שלוותה את התפתחות הטכנולוגיה החברתית.(Wilhelm, 2000:9)

במילים אחרות, הטכנולוגיות החדשות כשלעצמן אינן ערובה ליצירת השיח האזרחי עקב המחסומים החברתיים השונים שאינם מאפשרים את הכניסה למרחבים האזרחיים החדשים (New Civic Spaces).

השיח הווירטואלי: בין פתיחות למיסוד

האינטרנט מהווה מצע פורה ליזמות ויצירתיות מסוגים שונים, אולם כאשר חודרים לתחומו קודים של פיקוח ומיסוד הוא מאבד מאופיו והשפעתו משתנה. השיח הדיגיטאלי מתקיים לרוב בתנאים בלתי ממוסדים – המעבר ממסגרת א-פורמאלית למסגרת פורמאלית בשיח רב משתתפים נבחנה כמעט בתנאי מעבדה, הכוונה לקשיים שהתגלו בנסיונות למיסודה הדיגיטאלי של שיח "החברה האזרחית". מקרי המבחן של הדמוקרטיה הישירה ברשת ממחישים את הפרדוכס הטבוע בשיח הווירטואלי אשר מיסודו גורע מרמות האטרקטיביות והפעילות המתקיימת במסגרתו, ומונעים את כינונם של מוסדות הניזונים מרחשי הקהל ותגובותיהם.

פעילות הומה בשיח החברה האזרחית הרשת תלויה ומועבת, אפוא, על ידי מספר מימדים מרכזיים:

ספונטאניות ודינאמיות

1. וולונטריזם – יחסי הגומלין באינטרנט הם וולונטריים מטבעם. הם אינם מותנים בהתחייבות חברתית כלשהי ולא חלים סנקציות המחייבות את השתתפות במסגרתם. ההשתתפות היא על פי רוב ספונטאנית ודינאמית. חברות מסחריות, משקיעות משאבים רבים על מנת למפות את שיעורי ההשתתפות של הגולשים בזירות השונות. (בארץ ניסתה בעבר חב' נילסן ולאחרונה (16.01.03 YNAT) חברת "רד שריף" (Red Sheriff), ולאחרונה חברת סופר פאנל מקבוצת TNS טלסקר.

נראה כי המיסוד ועיצוב הממשק הסגור (הבולטות למשל, בקבוצות דיון ובצ'אט) אשר אפיין את הערים הדיגיטאליות, ולא היה פתוח לעיצובם והשפעתם האינדיווידואלית של הגולשים עורר ניכור , זאת בניגוד לניסיונות אחרים בפעילות הדיגיטאלית בעבר שהמידע נתפש כפתוח, חופשי, ופתוח לפרשנות ופעילות אקטיבית של הקהל (דוגמת תרבות ההקרים), ותרם לנסיגת המשתמשים מהדמוקרטיה הדיגיטאלית (Rustema 2001).

רוטיניזציה ואובדן הכריזמה

2. מיסוד – מיסודן של פעילויות ברשת מובילים לרוטיניזציה ולאובדן הכריזמה המאפיינת אתרים אלה. לאחר התמסדותה של הקהילה ברשת, נהפכו חבריה לפסיביים והקהילה התפוררה (Rustema 2001). במקרה המבחן ההולנדי, כל זמן שהפעילות הייתה וולונטרית, ועומס העבודה היה מפוזר, התקיים שיתוף פעולה באמשטרדם (DDS), כאשר ועד המנהל נבחר, היזמה הפכה למונופול. כל המשתמשים שלא היו מרוצים עם בחירת ההנהלה פרשו ונעו למעוזות אחרים באינטרנט.

הסתאבות

3. סימטריה ועוצמה– פיזור הכוח בתוך החברה האזרחית, בה כל אחד שווה, לכאורה, נמצא במגמת ערפול בתקשורת מתווכת המחשב. היחסים ההדדים והשוויוניים המאפיינים את החברה האזרחית ברשת בשלביה המוקדמים, הולכים ומסתאבים עם הזמן וגידול התנועה . עם הזמן, היזמים שבין הגולשים מתחלקים במטלות הקולקטיביות, ומגדירות את הרכב הקבוצות, מטרתן והפרקטיות היישומיות. הרחבה זו של התנועה החברתית מעלה מתח וקונפליקטים בין ובתוך הקבוצות (Flint 1996: 20), ובסופו של התהליך מחלישים את האטרקטיביות של הקבוצה ומכרסמים בעוצמתה.

רשתות המאורגנות באורח ריכוזי נוטות לעכב את צמיחתם של מרכזי כוח מחוץ לשליטת השלטון המרכזי, או לפחות נוטות לוודא כי הרשת אוכפת את דעת הממשל המקומי כספק העיקרי של מידע ושל הבמה לסיג ולשיח לקבלת החלטות. הדמוקרטיזציה של האליטות הפוליטיות מחלישה אפוא את כוחם של עסקני הביניים ומפחיתה בעוצמתם של המוסדות הפוליטיים המתווכים בין הגולשים לבין מרכזי הכוח הפוליטיים (Schudson 1998). הפוליטיקאים נשארים ממוקדים בעבודתם הפוליטית וממעיטים בשימוש באינטרנט לצורת תקשורת ישירה עם האזרחים.

מידת רבה של כוח מרוכז גם בידי אלה הבוררים את המידע, אנשי קשר ושומרי סף (Gate Keepers), המגדירים את אמות המידה של העניין והחשיבות. בציר זה באים לידי ביטוי שומרי סף מתוך המערכת הכלכלית (למשל, נציגי חברות הפורטלים ברשת: יאהו, AOL, וכיוב'). חברות אלה מגייסות משאבים להפיכת הממשק הווירטואלי לידידותי יותר למשתמש, וכך מחזק את עוצמתן של מנהלי הרשת ומתכנניה לקביעת סדר היום, על חשבות תנועות מקומיות (Grassroot Movements).

מעמדות החופש

4. "אריסטוקרטיה דיגיטאלית" – האליטות המתהוות ומעצבות במידה רבה את השיח ברשת מתאפיינות בסמיכות לחברות מסחריות גדולות ו/או צבירת הון אינטלקטואלי-דיגיטאלי. למעשה החברה ניצבת בפני קוטביות חדשה בין התושבים הבקיאים בטכנולוגיית המידע שיש להם גישה אל המידע המשמעותי ואל ערוצי השיח הפוליטיים לבין המעמד השרוי באי-ידיעה, שדעותיו והעדפותיו נשלטות בין היתר, על ידי חברות פרסום ויחצנים למיניהם . הגלישה תובעת משאבים תקשורתיים, יכולת תפעול ונווט בסביבות חדשות וכשרי חשיבה ביקורתית הנדרשות לשם השתתפות אפקטיבית במרחב הדיונים והויכוחים. האוריינות הדיגיטאלית, מהווה סוג של משאב תרבותי וחברתי ההכרחי לקיומו של כל שיח דיגיטאלי. רכישת משאבים אלו כרוכה באמצעי חליפין מגוונים הן כרכישת סחורות פיזיות כחומרה וכתוכנה הכרוכים ב"כסף עובר לסוחר" או לפעמים בבַרְטֶר, והן ביכולת אישית וברכישת מיומנויות שאינן נחלת כלל האוכלוסייה. השוויוניות ברשת לא נפתרה גם עם הקמת רשת מידע ותחנות הצבעה במקומות ציבוריים כמו ספריות .

"האריסטוקרטיה הדיגיטאלית" תרמה לפיתוח הרשת, תוכנותיה והפכה ליזמית וחלוצה בתחום הווירטואלי, ועם זאת, היא נותרה נחלתם של קבוצות מצומצמות ואינטרסנטיות לעתים. למרות ניסיונותיהם של קבוצות אינטרס מתוך החברה האזרחית והמדינה להשפיע על הפעילות הפופולארית ברשת ולפעול לטובת הכלל, ריכוז המשאבים האינטלקטואליים והמוניטאריים בידי האריסטוקרטיה הדיגיטאלית פיתחה את הרשת במגמות של ביזור מחד, וקומודיפיקציה מאידך תוך הזנחת אפשרויות ההשפעה של הקהל הרחב והחברה האזרחית על המרחב הדיגיטאלי כמו גם פיתוח אפשרויות הדמוקרטיה הקיברנטית.

הזירה הדיגיטאלית אשר פתחה, כאמור, אפשרויות של ביטוי ומידע המוגבל לאלה שיש ברשותם הזמן, הכסף והכישורים הדרושים, כלומר נגישות תלוית מחשב היא בלתי שוויונית, אליטיסטית ומסוגרת למיעוט בלתי-מייצג. השיח הדמוקרטי של "מעמדות החופש" או האליטות ("Democratization of Elites") (Bimber 1998b) הפוליטיות וקבוצות נלוות זוכות למשאב נוסף בצלמו של האינטרנט המסייע בשיח הפוליטי אבל אינו מרחיב את הדמוקרטיה לאוכלוסיות נוספות.

יש הגורסים כי התפתחה למעשה גרסא חדשה של קפיטליזם שכן הפיכת המידע לסחורה והחלפתם של עובדי הכפים לעובדי מידע אינה אלא תהליך התפתחותי של ה"קפיטליזם המאוחר" (Jameson 1991) (Wilhelm 2000:39)

גבולותיו של השיח בהתקהלויות הווירטואלית

זירות חדישות נפתחו באמצעות תקשורת מתווכת המחשב והפכו לצורות ביטוי, למפגשים ולמערכות גומלין המאפשרות את בנייתו של העצמי ומרחיבות ומעמיקות את מעגלי החיים. הטכנולוגיות החברתיות יוצרות מסגרות פתוחות, שניתן להתבטא בהם באופן שגרתי, חופשי וספונטאני כך שהגולשים יכולים במידה רבה, להבנות את אמונותיהם ונטיותיהם בדרך אותנטית. לשם כך מקימים המון רב של גולשים שיחות וולונטריות ואופציונאליות ארעיות וקבועות המהוות מתכונת נוספת ואולי אף מתכונת חדשה של תלות הדדית ביחסי הגומלין הווירטואליים.

כאוס ווירטואלי

מתוך הכאוס שהטכנולוגיות החברתיות יצרו נוצרו התקהלויות ווירטואליות שיש המבחינים בהם בתכונות ליבה כמו אמונות ודעות משותפות (Taylor 1982) ויש ורואים בהם אף קהילות. המושג קהילה מתקשר למסגרות קימות כמו – שכנות, כפרים, ערים, לאומים, קבוצות אתניות, נזירות, אוטופיות, וקהילות בינלאומיות, אקדמיות, עסקים ולקהילות מיוחדות. הקהילות הווירטואליות עשויות על פי גישה זו, להיות בעלות תכונות של קהילה אמיתית אולם הם מתפקדות למעשה כשלוחות של מערכות חברתיות רחבות יותר .(Fox & Roberts 1999) הכוונה למתכונת של רשתות פתוחות הממוקמות במקום גיאוגרפי מסוים, כמו עיר או שטח חקלאי שבהם התקשורת ממוקמת בין אזרחים שכבר קיימים כקהילה בחיים מחוץ לרשת.

אולם השימוש במושג קהילה נעשה כה נפוץ עד כי אף לבש צורה מחודשת בהקשר לערים הדיגיטאליות, ונהפך ל- (Rustema 2001) "Virtual Gemeinschaft"

דומה כי השימוש במושג קהילה במרחב הווירטואלי הוא מעורפל למדי (2000 Rheingold), שכן הוא נעשה ללא קני מידה ברורים המבדילים בין התקהלויות השונות של יחידים. החברות בקהילה ברשת היא נזילה והפרסונה והזהות הווירטואלית ('cyber-identities') של חבריה שונות מהמקובל בקהילות שמחוץ לרשת.

הדיון במושג קהילה הוא רב היקפי ומתקיים מזה שנים רבות. אחדים משורשיו נוצרו כבר בבית מדרשו של טוניס במאה ה- 19 (Tonnies 1887 ,2001) אשר הבדיל בין Gemeinschaft (יחסים קהילתיים המתבססים על עומק ואינטימיות) לבין Geselleschaft (יחסי התאגדות חלקיים ותועלתיים). המסגרת החברתית של ה-Gemeinschaft מייצגת, לדעתו טוניס, את התופעה הפרה-מודרנית שתוצאותיה התמדה, אותנטיות, ויחסים אנטומיים ששורשם במשפחה, בקרבת דם היוצרת קשרים של שיתוף והבנה של שפה ומנהגים, בעוד המסגרת החברתית של Geselleschaft מוגדרת כתופעה בתר – תעשייתית במושגים של שטחיות, מעברים מלאכותיים בעלי אופי חוזי ויחסים בלתי-אישיים ואינדיבידואליים המובילים לאינטרסים אגואיסטיים.

את מודל ה Gemeinschaft ניתן למצוא עדין בקרב מספר חברות בעולם השלישי, ואף ברשתות קהילתיות ווירטואליות (Community Networks -CN). ברשתות אלו (CN) קיימים עדין יחסים קרובים הדומים ליחסים בתוך המשפחה ובין השכנים. את היחסים הבין אישיים הללו ברשת מנסים להמשיך לטפח ולהפוך את גולשיה ל,,שכנים ווירטואליים" ('Virtual Neighbors').

אולם קשה לכנות את היחסים הבין אישיים הנוצרים ברשת כ – 'Gemeinschaft' (קהילה) שכן הגולשים יכולים להינתק מהרשת בכל רגע ולהסתתר תחת מחסה של אנונימיות, בעוד אזרחי Gemeinschaft המקוריים אינם יכולים להינתק.

המושגים Gemeinschaft ו – Geselleschaft יכולים אמנם לסייע בהבהרת התלות ההדדית הקיימת בקהילה, לעומת התלות ההדדית המתרחשת בחברה ובמידת מה היא מאפשרת להסביר את מערכות היחסים הנוצרים בהתקהלויות הווירטואליות אולם אין בהם כדי להסביר את התלות ההדדית ביחסי השיח ואת גבולות השיח בקהילה הווירטואלית.

הדיאד והטריאד

דומה כי ניתן להסתייע לשם כך בכמה מהמושגים שיצאו מבית מדרשו של זימל (1858-1918) המאפשרים להבהיר יותר את יחסי השיח ואת יחסי החליפין בשלושת הזירות הבסיסיות (השיח הבין-אישי, הקבוצתי, ורב – המשתתפים) ואף לעמוד על כמה מהמגבלות החברתיות המתאימות במידה רבה, גם לעידן הטכנולוגיות החברתיות. החיים החברתיים והקומוניקציה, לפי זימל (Simmel 1908, 1950), היא תבנית של חליפין המתקיימת בין משתתפים חופשיים. תבנית זו של יחסי החליפין, היא הצורה הבסיסית של האינטראקציה החברתית המתקיימת ביחסי הדיאד (Dyad) שהם יחסי גומלין מידיים בין שני משתתפים (שיח בין אישי). היחסים הללו המתקיימים בצמד (דיאד) הם ישירים, אינטנסיביים ולרוב גם אינטימיים. היחסים בדיאד יכולים להיעשות בצורה ישירה ושקולה יחסית וכל צד יכול להציג את עצמו לזולת תוך שמירה על זהותו ואף להביא את הקשר ליידי סיום. זימל חשף לראשונה את הדיאלקטיקה שבין היחס של חופש הפרט ומבנה הקבוצה. בדיאד האילוצים המבניים אינם מגבילים את התגובות המידיות של המשתתפים, ולכן כאשר אחד יפרוש תיפסק האינטראקציה ויקיץ הקץ על הקבוצה. הדיאד, שונה מאד מיחסי הגומלין בין שלושה, הטריאד (1993:133Farganis) (Triad). כאשר מצטרף משתתף שלישי (שיח קבוצתי), והקבוצה נהפכת לטריאד (Triad), נחלשים מאד יחסי הגומלין אף אם נושאי האינטראקציה לא ישתנו כלל (ולטי, 1996). העלאה במספר חברי הקבוצה מגבילה את החופש האישי (שם: 167). בטריאד (Triad) שני משתתפים יכולים להגביל את השתתפותו המידית של המשתתף השלישי. אם יש קונפליקט בין שני משתתפים מסוגל השלישי, שאינו לוקח חלק בסכסוך, להציג את עמדתו של משתתף האחר ולתווך ביניהם. במילים אחרות בטריאד, מתפתחות אסטרטגיות העשויות להוביל לתחרות, להתקשרות או לצורך בתווך (Mediation). בטריאד יכול להתפתח מבנה של קבוצה בלתי תלוי בעוד אפשרות זו פחותה בדיאד (Ritzer 1992: 166). ככל שהקבוצה קטנה יותר כך גדלה המעורבות הבין אישית של חבריה שכן קימת נטייה ליחסי חליפין אינטנסיביים יותר בין מעטים מאשר בין רבים, ולו רק בגלל תדירותם של המגעים. בקבוצות קטנות, למשתתפים יש הזדמנות לתקשר באופן בלתי אמצעי האחד עם השני. קבוצה קטנה יכולה לתפקד ללא יצירת תשתית ארגונית של ניהול הקבוצה, דיפרנציאציה של תפקידי יוקרה, נציגויות של מטלות והטלת אחראיות.

מסימני ההיכר של קבוצה בת שלושה חברים הם יחסים בלתי ישירים, תיווך, קואליציות ועוד. מאפיינים אלו מתייחסים גם לקבוצות בנות מספר גדול יותר של משתתפים. בקבוצה של שבעה חברים מסתמן כבר פער בשיעורי ההשתתפות של הגולשים. גם תחושת הסולידאריות ושביעות הרצון מעצם ההשתייכות לקבוצה בולטת יותר בקבוצות קטנות, גם ההזדמנויות לאינטראקציה ישירה הולכת ופוחתת. ככל שהקבוצה גדלה (שיח רב – משתתפים) קיים צורך בתווך, בקביעת הסדרים פורמאליים וביצירת כלים מיוחדים שיסייעו בהפעלת מערכות היחסים של מספר גדול של משתתפים. קבוצות גדולות מתמסדות עצמית ונהפכות לחברות בלתי שוויוניות זאת על מנת לשמר את עצמם (קהילה ווירטואלית?). לשם הדגמה ניתן להביא את המקרה העיר הדיגיטאלית אמשטרדם (DDS), שבתהליכי התמסדותה נהפכו חבריה לפסיביים והקהילה האזרחית הווירטואלית התפרדה. לכך ניתן להוסיף את התמסדותה של תקשורת מתווכת מחשב באמצעות ממשק חדש שלא תמך בצורות הקומוניקציה הגמישות כמו(Rustema 2001) homepages, newsgroups, chat . ככל שהקבוצה גדולה יותר, ההשתתפות של חבריה חלשה יותר, הסיכויים רבים שהם היו מעורבים רק בחלקים של אישיותם במקום בכל ההוויה כולה (Coser, 1977:186-189)

הדיאד נשאר שונה מאד מיחסי הגומלין בין שלושה, הטריאד (Triad) כאשר מצטרף משתתף שלישי, והקבוצה נהפכת לטריאד (Triad), נחלשים מאד יחסי הגומלין גם בין הגולשים זאת מתרחש אף אם נושאי האינטראקציה לא משתנים כלל. לשם הדגמה, התרחבותה של טכנולוגית הדוא"ל, שיועדה בעקרה ליחסי חליפין בין שני גולשים בלבד (יחסי דיאדה), למשתתפים נוספים ובכך היא נהפכה לשיח קבוצתי ולקבוצת דיון בדואר אלקטרוני (למשל yahoogroups), שינתה את מהותה. במחקר (יחיעם 2002) אודות השפעת פיזור אחריות על התגובה לבקשות עזרה באינטרנט, הראה כי בקשות עזרה הנשלחות לקבוצת הדיון מקבלות פחות תגובות מאשר בקשות הנשלחות באופן פרטני לחברים (יחסי דיאדה) בקבוצת הדיון. מעבר לכך, גולשים שהיו רשומים לקבוצות דיון גדולות הגיבו פחות לבקשות עזרה, הן אם נשלחו לקבוצה כולה והן אם נשלחו לגולשים בקבוצה. תוצאות אלו מוסברות במונחי התפקידים הנפרדים לרמזים חברתיים ולניסיון בתופעת פיזור האחריות.

טכנולוגית הצ'אט, מאפשרת חשיפה לקבוצת גולשים בעלי עניין משותף וממחישה את הרחבת יחסי הגומלין. טכנולוגיה זו פופולארית, נגישה ופשוטה לשימוש. באמצעות טכנולוגיה זו נוצרת תחושת נוכחתו של בן-השיח, למרות שאינו נראה ולמרות שחסרים באינטראקציה כל רמזי התקשורת הלא מילוליים, כגון מראה, הופעה, ושפת גוף. הגלישה מהווה מאין כאוס מהיר של פטפטת וירטואלית בה ניתן לעיתים להיווצר קשרים ואף חברויות עם גולשים זרים לחלוטין. חדרי השיח הקבוצתי משמשים כפורומים זמניים כמו ב"תגובות קוראים" על כתבות וירטואליות או לפורומים קבועים בעלי עניין משותף ההולכים ומתמסדים ומעניקות לגולשים תחושת השתייכות. הרב שיח הקבוצתי יכול להפך למעין דינאמיקה של יחסי גומלין הדוקים האופייניים למסגרות סולידארית בקבוצות המרושתת (Tightly-Bound) ביחסי גומלים צפופים .(Densly-Knit) אולם אין ערובה לכך כי השיח בקהילת הגולשים תהיה דמוקרטית וליברלית! כאשר מערכת החליפין היא בין גולשים קבועים ושהשיח מתבסס על גוף ידע משותף (Schutz 1976:251 ) יכולים להיווצר בקבוצה נורמות וערכים יחד עם ריטואלים של טכסי חניכה (Initiation) .(Beaudouin & Velkovska 1999) בחדרי השיח יכולים גם להתפתח הסדרים לא פורמאליים מגוונים המתבטאים בבעלי תפקידים ובהיררכיות ועמדות של סמכות (Turkle1966; בלייס, 2001) של מתווכים ואנשי קשר או לחילופין הצבתם של ראשי אתרים ברשתות מסחריות כשומרי סף (Gate Keepers)

(Kurt, 1951: 177).

בשיח רב משתתפים ההתקשרויות הן יותר רדודות (Sparsely-Knit), יחסי החליפין והקשרים החברתיים הן הטרוגניים באופיין החברתי והן יותר מורכבות. הטכנולוגיות החדשות, כאמור, מקרבות מבחינה טכנולוגית מאד בחברה האזרחית בין האזרח לרשויות ובין האזרח לנבחרים אולם הקרבה לא תמיד מטיבה עם הנושא ומקשה לעיתים קרובות בתפעול השוטף.

השיח הווירטואלי איננו אמורפי

לסיכום, גבולות השיח הווירטואלי אשר נראה בעיני חלוצי הרשת כאזור ספר פתוח בעל גבולות אינסופיים ופוטנציאל לצמיחתן של קבוצות ותנועות חברתיות אלטרנטיביות, הולכת ומעוצבת בדמותה הייחודית. אומנם, היא איננה מהווה שיקוף ושכפול של מערכות הכוח, המוסדות והתנועות החברתיות המאפיינות את חברת האוף ליין המוכרת. עם זאת, היא איננה כה אמורפית כפי שסברו חלוצי התחום. קבוצות חדשות של יזמים (צעירים ובעלי אוריינות דיגיטאלית) בשילוב כוחות קפיטליסטיים תרמו לעיצוב צביונה בעוד המבנה הצורני (כמות המשתתפים שבה, אילוצי המרחב הממשקי שהיא מציעה וכיוב'), כמו גם תהליכי המיסוד שחלו בה עם הזמן יצרו תמונת עולם ווירטואלית חדישה אשר יצרה מרחב המתבסס על עקרונות שאינם שוויוניים בהכרח, ומעיבים על אפשרויות פיתוחה של חברה אזרחית ודמוקרטיה קיברנטית-ישירה.

קבוצות חברתיות אלטרנטיביות (נוסח קבוצות ירוקות, חתרניות ואחרות) אשר ביקשו לזכות להעצמה במבנה החברתי המתהווה, אינם זוכים בהכרח להכרה ונותרים בשולי המערכת התרבותית ברשת. אם כן, גבולותיו של השיח החברתי בסופו של דבר תחמו את העולם החברתי הקיברנטי והותירו את הספר החדש כערוץ נוסף וחלקי בלבד לשינוי תרבותי וחברתי.

הטכנולוגיה החברתית אשר מרחיבה מאד את יחסי הגומלין החברתית, מאפשרת צורות מגוונות של שיח ומעמיקה אף את אפשרויות השיח האזרחי והדמוקרטי אינה אלא אמצעי שלא שינה בינתיים בצורה משמעותית את יחסי החליפין החברתיים וקבעה גבולות על פי דרכי התגובה…

הערות שוליים

  1. 34% מבני העשרה בארה"ב מחזיקים בטלפון סלולארי. גלובס (26.08.02)
  2. email, chatrooms, webpages, various forms of "instant messaging," MUDs and MOOs, USENET newsgroups, audio/video exchanges
  3. למשל "קופידון" אתר ההיכרויות הגדול בישראל בו תמורת 95 שקלים לחודש ניתן לגלוש מידית לכל הרשומים באתר ואפילו לעבור לשיחה טלפונית גלויה או אנונימית.
  4. Participants feel free to act out their fantasies, to challenge social norms, and exercise aspects of their personality that would under normal interactive circumstances be inhibited. The medium itself blocks some of the socially inhibiting institutions that users would, under other circumstances, be operating within(Reid 1991).
  5. המושג של פוקו לבניית העצמי (self-constructions) שימש כמודל במחקר על עיצוב עצמי ברשת (Online Fashioning of Personal Identity) (Aycock 1995)

    נבדקו במשחק שחמט (rec.games.chess) וירטואלי כמה מרכיבים של מושג של "עיצוב העצמי" (Self-Fashioning, "souci de soi") כמו "תוכן פנימי" ( Inner Substance) המשמש כמקור המשמעותי של הזהות האישית (Ultimate Source of Personal Identity), כאשר המחויבות לפעילות הנתונה והשגרתה בפרקטיקה היומיומית מאפשרת לעצב מחדש את האישיות.

  6. כיום פועלים בישרא-בלוג כ-500 בלוגרים, שכותבים לפחות קטע אחד בחודש, בחודש ספטמבר 2002 נרשמו קרוב ל-200,000 דפים שנצפו בכל הבלוגים ב"ישרא-בלוג" (YNET 21.10.02).
  7. Blogger offers you instant communication power by letting you post your thoughts to the web whenever the urge strikes http://www.blogger.com
  8. On Being Homeless – I first became homeless in the winter of 1982. I was 21 years old then, yet had no idea how to take care of myself in this world. The past 20 years have been a struggle, trying to get a grip on what most everyone else considers to be normal life. I've never been able to fit into "normal." And I've never been able to fit into our society, which I doubt is anywhere near normal, either. I have discovered recently some of the causes of my problems and am working to overcome them as best as I can
    http://thehomelessguy.blogspot.com
  9. "Several excellent case studies have appeared of late, including the volume entitled Cyberdemocracy: Technology, Cities and Civic Networks, which examines a range of civic networks in Europe and the United States, including the well-publicized Public Electronic Network in Santa Monica, California, and Amsterdam's Digital City", (Wilhelm 2000:24).
  10. "The Rise and Fall of DDS Digital City", or "De Digitale Stad" (DDS).Doctoral Thesis in the Communication Science. University of Amsterdam.November 2001
  11. הפערים החברתיים בחברה האמריקאית שעליהם התריע בזמנו הרינגטון (Harrington 1962) וכינה אותה "אמריקה האחרת" ("The Other America") אינם אלא המשך לפערים הקיימים בחברה (Hoffman & Novak 1998),

    U.S. and Department of Commerce 1999, (Wilhelm 2000:67). גם הדו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי משנת 2001 מצביע על פערים דיגיטאליים הנוצרים במדינות רבות (Pastore2001).

  12. "מעמדות החופש" הם בעלי המשאבים הדיגיטאליים שרבים מעיסוקם הוא בצורות השונות של מוזיקה ביתית ושאר אמנויות בית… ושל משחקים…( ובלן 1931:85). בעוד ש"האמצעי הרגיל" של המעמדות הנמוכים "לרכישת סחורות הוא עבודה יצרנית" (ובלן 1931 :82).
  13. עדות לגודל הפער הדיגיטאלי בארה"ב מראה כי 80% מהמנהלים ואנשי מקצוע אחרים משתמשים במחשב בעבודה, לעומת 19% בלבד מהפועלים, מפעילי מכונות, עובדי חקלאות, עובדי יער ודייגים. עוד נמצא, כי 94.2% מהעובדים עם תארים מתקדמים משתמשים במחשבים, בהשוואה ל-16.2% בלבד ממי שלא סיימו תיכון (מלץ 2002).
  14. אלעד יחיעם – עבודה לקראת תואר שלישי בתעשייה וניהול בטכניון 2002.

מקורות בעברית

  • גלובס (26.08.02) – 34% מבני העשרה בארה"ב מחזיקים בטלפון סלולארי.
  • "שטח פרטי 2002" – ynet (21.08.02 )
  • גופמן א' ( 1989) – הצגת האני בחיי היומיום. תל אביב: רשפים
  • הדר ד' (2002) – "כתובת בלי בית" קפטן אינטרנט (05.11.02)
  • הדר ד' (2002) – "רומיאו וגוליה עושים את זה" מוסף הארץ (11.10.02)
  • המבורגר י"ע ופוקס ש' (2000) – "ארגונים וירטואלים עסקיים באינטרנט: מהות ארגונית חדשה". מגמות מ' 12: 513 – 530.
  • ובלן ת' (1931) – " התיאוריה של מעמד הפנות", 78-88 בתוך: משה ליסק (1973) (עורך) סוגיות בסוציולוגיה: מבנה וריבוד חברתי. תל אביב: עם עובד.
  • טמביני ד' (2002) – תקשורת מתווכת מחשב – והחברה האזרחית ברשת. איגוד האינטרנט הישראלי
  • כתריאל ת' (1999) – מילות מפתח (דפוסי תרבות ותקשורת בישראל).ת"א: אוניברסיטה חיפה וזמורה-ביתן.
  • מועלם מ' (2002) – "כך נהפכת מדינת הרווחה למדינת עמותות הרווחה"

    הארץ (04.11.2002)

  • מור ג' (2002) – 'מאטריקס' להמונים: האם אנו חיים בסימולציית מחשב? ידיעות אחרונות (26.08.02)
  • מור ג' (2003) – "פושעי המחשבה בטוחים פחות" YNET(02.01.03)
  • מלץ ג' (2002) – עובדים ממוחשבים גלובס (03/11/02 ).
  • פוקו מ' ( 1986) – תולדות השיגעון בעידן התבונה. ירושלים: כתר.
  • תורגמן- גולדשמידט א' (2001) – להיעשות סוטה: הבניית המציאות של עברייני מחשב (האקרים, קראקרים ואחרים), חיבור לשם קבלת תואר דוקטור האוניברסיטה העברית בירושלים.

References

  1. Abbott, C. (1998) Making Connections: Young People and the Internet. In J. Sefton-Green (Ed.) 84-105 Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia . London: UCL Press.
  2. Aycock A. (1995) "'Technologies of the Self': Foucault and Internet Discourse" Journal of Computer-mediated Communication, 1, 2 editorsThe Journal of Computer-Mediated Communication
  3. Beaudouin V. & Velkovska J. (1999) "The Cyberians: an Empirical Study of Sociality in a Virtual Community" in Buckner K., (ed.), Proceedings of Esprit in Workshop on Ethnographic Studies in Real and Virtual Environments: Inhabited Information Spaces and Connected Communities, Edinburgh, p. 102-112.
  4. Bechar-Israeli, H. (1995) "From 'Bonehead' to 'Clonehead': Nicknames, Play and Identity On Internet Relay Chat." Journal of Computer-mediated Communication, 1, 2 editors.
  5. Bimber, B. (1998a) "Toward an Empirical Mapping of Political Participation on the Internet." Paper presented at the annual meeting of the American Political Science Association 1998, Boston.
  6. Bimber, B. (1998b) "The Internet and Citizen 3-35. Paper presented at the annual meeting of the American Political Science Association 1998, Boston.
  7. Bostrom N.(2002) The Simulation Argument – ARE YOU LIVING IN A COMPUTER SIMULATION? Forthcoming in Philosophical Quarterly
  8. Cohen, J. (2001) On the Net, Love Really Is Blind. New York Times (18. 01. 2001).
  9. Costigan J.T.(1999) Forests, Trees, and Internet Research. pp. ix – xxiii, in Jones S. (1999) (ed.) Doing Internet Research. Newbury Park, CA, Sage.
  10. Danet B. (1994) "Hamming It Up on the Net," Wired 2, 10: 38
  11. Foucault, M. (1988) Technologies of the Self: A Seminar with Michel Foucault. (L.H.Martin, H. Gutman, P.H. Hutton, Eds.). Amherst, Mass.: University of Massachusetts Press.
  12. Foucault, M. (1990) The Use of Pleasure (The History of Sexuality, Vol. 2), New York: Random House
  13. Foucault, M. (1991) Governmentality. In. Burchell G;, Gordon C., and Miller P. (Eds.)., The Foucault effect, studies in governmentality, pp. 87-104. London: Harvester
  14. Foucault, M. (1991) Politics and the Study of Discourse. In G. Burchell, C.Gordon, and P.Miller (Eds.), The Foucault effect, studies in governmentality, pp. 53-72. London: Harvester.
  15. Fox N. & Roberts C. (1999) GPs in Cyberspace: the Sociology of a 'Virtual Community'. Sociological Review 47(4): 643-671
  16. Francissen L. and Brants K (1998) 'The New Canals of Amsterdam', in. Tsagarousianou R., Tambini D. and Bryan C. (eds) Cyberdemocracy: Technology, Cities and Civic Networks. London: Routledge.
  17. Garton, L. Haythornthwaite, C. & Wellman, B. (1997) Studying Online Social Networks. Journal of Computer-Mediated Communication 3 (1) June 1997.
  18. Giddens, A.(1987) Social Theory and Modern Sociology. Cambridge: Polity
  19. Harrington M. (1962) The Other America. New York, NY: Macmillan
  20. Hauben 1996 "What is a Netizen?"
  21. Heidegger, M. (1977) [1952] "The Question Concerning Technology." In The Question Concerning Technology and Other Essays, pp 3-35. Translated by Lovitt W., New York: Harper & Row.
  22. Hoffman & Novak 1998 Bridging the racial divide on the Internet. Science 280(17.4):390.
  23. Huizinga J. (1955) Homo Ludens: A Study of the Play Element in Culture, Boston & New York: Beacon.
  24. Jameson, F (1991) Postmodernism or the Cultural Logic of Late Capitalism. Durham, NC, Duke University Press.
  25. Johansen R, Vallee J. & Spangler K. (1979) Electronic Meetings: Technical Alternatives and Social Choices. Reading, Mass.: Addison-Wesley Publishing Company, Inc.
  26. Jones S. (ed) (1999) Doing Internet Research. London: Sage Publications.
  27. Kahane R. (2001) "Informal Socialization, Creativity, and Entereprenship Creativity Conference" Paper presented at the Academy of Humanities and Economics Lodz, Poland, ( 1-3.8.01)
  28. Kraut, R., Kiesler, S., Boneva, B., Cummings, J., Helgeson, V., & Crawford, A. (2002) The Internet paradox revisited. Journal of Social Issues, 58:49-74
  29. Kraut, R., Patterson, M., Lundmark, V., Kiesler, S, Mukophadhyay,T & Scherlis, W. (1998). Internet Paradox: A Social Technology That Reduces Social Involvement and Psychological Well-Being? American Psychologist 9:1017-1031.
  30. Levin K.( 1951) Field theory in social science: Selected theoretical paper.New York: Harper Torch books
  31. Levy S. (2002) "Living in the Blog-osphere" Newsweek (19.08.02)
  32. Miller, D, & Slater, D. (2000) The Internet: An Ethnographic Approach. New York: Berg Publishers. Partially on-line at http://ethnonet.gold.ac.uk/index.htm
  33. Pastore P (2001) Michael P. Cyberatlas, (24.01.01) "Global Digital Divide Still Very Much in Existence"
  34. Raney R. F. (2002) Move to Open Government Electronically NYT- News (23.12.02)
  35. Reid, E. (1991) "Electropolis: Communication and Community on Internet Relay Chat." Intertek. 3.3 (Winter 1992): 7-15.
  36. Rheingold, H.( 2000 ) The Virtual Community: Homesteading on the Electronic Frontier. Revised ed. Cambridge, MA: The MIT Press.
  37. Rose, G. (2001) Visual Methodologies London: Sage Publications
  38. Rustema R.R (2001) The Rise and Fall of DDS [PDF file] (Evaluating the Ambitions of Amsterdam's Digital City) Doctoral Thesis in the Communication Science/ University of Amsterdam (November 2001)
  39. Schement, J. R., & Curtis, T. (1995) Tendencies and Tensions of the Information Age: The Production and Distribution of Information in the United States, New Brunswick, N.J. Transaction
  40. Schudson M. (1998) "Changing Concepts of Democracy" A National Conference: democracy and digital media. ( 8-9.5.1998) Massachusetts Institute of Technology.
  41. Schudson, M. (1997) Why conversation Soul of democracy. Critical Studies in Mass Communication, 14 : 297-309.
  42. Sefton-Green J. (1998) Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press.
  43. Simmel, G. (1950) (1908) Pp. 402-408. in Kurt H. Wolff (ed.) The Sociology of Georg Simmel. New York: Free Press.
  44. Sproull, L., & Samer F. (1995) Atheism, sex, and databases: The net as a social technology. In Brian Kahin and James Keller (eds.), Public Access to the Internet: 62-81. Cambridge: The MIT Press.
  45. Sudweeks, F. & Simoff, S. J. (1998). in S. Jones (ed.), pp. 29-56, Doing Internet ResearchSage Publications, Thousand Oaks Complementary Explorative Data Analysis: [PDF file] The Reconciliation of Quantitative and Qualitative Principles
  46. Sudweeks, F., & Simoff, S.J. (2000) Complementary explorative data analysis: The reconciliation of quantitative and qualitative principles. In Jones, S., (ed.) pp. 29-56 Doing Internet Research. Sage Publications, Thousand Oak.
  47. Tambini D. (1999) "New Media and Democracy: The Civic Networking Movement". New Media & Society 1(3): 305-329. London: SAGE Publications.
  48. Tim
  49. Tonnies F. (1887, 2001) Community and Civil Society. Cambridge University Press
  50. Transhumanism
  51. Tsagarousianou, R., Tambini D, & Bryan C., (ed). (1998) Cyberdemocracy: Technology, Cities and Civic Networks. London: Routledge
  52. Turkle S. (1995) Life on the Screen, Identity in the Age of the Internet". New York: Touchstone.
  53. Turkle S. (2002) Whither Psychoanalysis in a Computer Culture? (10/24/2002)
  54. Turkle, S (1996) 'Virtuality and its Discontents. Searching for community in Cyberspace'. The American Prospect, 7 (24) Online:
  55. Turkle, S. (1984) The Second Self. Simon and Schuster.
  56. United States Department of Commerce. (1999) Falling through the Net: Defining the digital divide
  57. Veblen, T. (1953 1899) The Theory of the Leisure Class: An Economic Study of Institutions, New York: Mentor
  58. Walther, J. (1996) Computer-Mediated Communication: Impersonal, Interpersonal, and Hyperpersonal Interaction. Communication Research 23/1: 3-43
  59. Webster, F., & Robins, K. (1998) The Iron Cage of the Information Society. Information, Communication, and Society, 1(1), 23-45
  60. Wellman, Barry and Milena Gulia. 1999)) "Net Surfers Don't Ride Alone: Virtual Communities as Communities" in Communities in Cyberspace (Ed.) Peter Kollock and Marc Smith. New York: Routledge.
  61. Whitely, P.F. (1995) 'Rational Choice and Political Participation – Evaluating the Debate', Political Research Quarterly 48(1): 211- 34.
  62. Wilhelm A.G. (2000) "Democracy in the digital age". New York and London: Routledge
  63. Yunxiang Y. (1996) The Flow of Gifts. California: Stanford Un. Press Stanford

אודות ד"ר יעקב הכט

ד"ר יעקב הכט עסק בייעוץ בבחירת מקצוע ובהכשרה מקצועית וניהל את האגף להכשרה ולפיתוח כ"א של משרד העבודה והרווחה בשנים 1989 – 1994.

משמש כיועץ בנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש ופרסם מאמרים רבים בנושאי ייעוץ, הכשרה וחינוך למקצוע ובשנים האחרונות התמקד בכתיבת מאמרים העוסקים בתרבות הדיגיטאלית.

ספרו תמורות בחיברות לתעסוקה: "מהאתוס היישובי לאתוס הפוסטמודרני" הופיע בשנת 2000.