חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חימי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ניהל את ענייני אביו, שהלך לעולמו בשנת 2010. בין היתר חיבר התובע את אביו לרשת הכבלים של הנתבעת ומילא בטופס ההצטרפות את מספר הטלפון שלו עצמו (אך טען כי לא התיר לנתבעת לשלוח לו דברי פרסומת). לאחר פטירת אבי התובע, הוא דאג לנתקו משירותי הנתבעת. לטענתו, מאז אותו מועד פנו אליו נציגי הנתבעת בעשרות שיחות טלפון, בהן הם פונים אליו בשמו של אביו ושואלים מדוע התנתק, על-אף שביקש מהם לחדול מכך. הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח את תביעתו וכי סעיף 30א לא חל על שיחות טלפון אנושיות.

נפסק

אמנם המסרים האסורים מפורטים ומוגדרים בסעיף 30א לחוק, אולם ברור כי הסעיף מכוון גם לשיחות יזומות והפירוט נועד לוודא כי יהיה ברור שהכוונה למסרונים, דוא"ל והודעות אוטומטיות, בנוסף ולא במקום שיחות טלפון יזומות. סעיף 30 לחוק התקשורת ("הטרדה") קובע כי מי שמשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי להטריד, דינו מאסר 3 שנים. האם מעוניינת הנתבעת כי יוחל עליה סעיף זה? הנתבעת תשלם לתובע בגין השיחה שתיעד סך של 1,000 ש"ח בתוספת הוצאות בסך 200 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא