חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אברהמי נ' בית ספר למקצועות הספורט והבריכה בע"מ

התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו 13 הודעות פרסומת ללא הסכמתו וללא אזכור כי מדובר ב"פרסומת", בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הוא "תובע סדרתי" הפועל בחוסר תום-לב וכי לא הייתה מודעת לחובות להן טען התובע.

נפסק

משלא הציגה הנתבעת את אישור התובע למשלוח ההודעות, הרי שהן נשלחו תוך הפרת החוק. טענת הנתבעת לפיה לא ידעה שעליה להשיג את הסכמת התובע, מתעלמת מהחזקה הקבועה בסעיף 30א(י)(5) לחוק. צודק התובע גם בכך שההודעות לא הוכתרו כנדרש כדבר פרסומת, תוך הפרת הוראות סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק. בנסיבות המקרה, בהן התובע השתהה יותר משנה טרם פנה לנתבעת, עד שאחד בידיו את צבר ההודעות בגינן תבע, יש לשקלל את העובדה כי התובע לא לחץ על לחצן ההסרה. את טענת הנתבעת אודות היות התובע "סדרתי" יש לבחון באספקלריה של כל מקרה לגופו, על מכלול השיקולים היפה לנסיבותיו. הנתבעת טענה כי הודעת "שנה טובה" אינה מהווה דבר פרסומת. לא ניתן לנתק הודעה זו מהקשרה המסחרי. העסק שמנהלת הנתבעת אינו מיזם חברי והמניע מאחורי הפצת ברכה כאמור הוא גם שיווקי-כלכלי ונועד הן לשמר את מאגר הלקוחות של הנתבעת והן לחשוף אותה ללקוחות חדשים. עם זאת, בקביעת גובה הפיצוי יש להתחשב גם בכך שהמסר המסחרי בהודעה זו אינו בוטה ביחס להודעות האחרות. בהתאם למכלול השיקולים נפסק פיצוי בסך 500 ש"ח עבור כל אחת מ-12 ההודעות ופיצוי נוסף של 250 ש"ח עבור ברכת השנה הטובה. הנתבעת תשלם לתובע 6,250 ש"ח וכן הוצאות בסך 450 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא