"מגאזין ברשת" מבוסס על תרגום מאמרים איכותיים מאנגלית ומאמרים מקוריים בעברית, בתחום האינטרנט, ומטרתו להוות במה לא מסחרית לכתבות ומאמרים בנושאים מקצועיים שלא תמיד זוכים לביטוי הולם בעיתונות המחשבים הישראלית.
נשמח לשמוע ממכם, הקוראים, הצעות למאמרים נוספים הראויים לתרגום וכמובן לקבל מאמרים מקוריים.
שאולה הייטנר, עורכת.
להלן המאמרים האחרונים שעלו לאתר
חשיבותו של ה-HTML5 נובעת מכך שהוא גורם לכל הרעיונות הטובים שנלמדו במהלך השנים להפוך לרשמיים, תוך כדי נסיון לבטל את רוב הדברים שנחשבים כיום לטעויות. בנוסף, הוא מעניק שכבה נוספת של עקביות ושלמות ל-DOM APIs - ולאלמנטי ה-HTML. וכנראה הכי חשוב - הוא גרם ליצרניות הדפדפנים השונות להסכים ביניהן. הכוונה היא שמפתח ווב שמפתח לפי מפרט ה-HTML5 יוכל ליצור אפליקציה אחת שתעבוד בצורה הולמת בכל גרסאות הדפדפנים המודרניים בלי הצורך להתאים את קוד האפליקציה לכל שטיק של כל דפדפן.
אירועי "האביב הערבי", שנועדו להפיל משטרים אוטוריטטיביים ורודניים, מהווים זרז (קטליזטור) לשיח בדבר מקומה של המדיה החדשה כמחוללת מהפכות חברתיות. השיח קיבל תאוצה עקב המחאות הגלובליות של קיץ 2011 על "הצדק החברתי" (social justice struggles), שהתרחשו גם במדינות הדמוקרטיות בעלות משטר קפיטליסטי ניאו-ליברלי. במקביל לגל המחאות העולמי החלה בישראל המחאה על מחיר ה"קוטג'", התרחבה למחאה על יוקר שכר דירה, והפכה למחאה על "צדק חברתי".
הזמינות והנגישות של המדיה החדשה במרחב הציבורי, לא הייתה יכולה לגרום לבדה לשינוי פוליטי. לא האינטרנט, ואף לא הטלפונים הסלולריים המשוכללים, הם שהביאו לגילויי המחאה נגד סדרי השלטון המסורתיים. לא כל גולש מציץ המפרסם סטטוס בפייסבוק או מעלה סרט ל-YouTube, הופך לעסקן פוליטי בעל השפעה. עם זאת, בעידן המידע אי-אפשר לחולל שינוי חברתי ללא הטכנולוגיות החדשות, המהוות היום תשתית בסיסית לרבות מפעולותינו השגרתיות.
במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין הרעיונות שעליהם ויקיפדיה נוסדה לבין המדיניות, הפרקטיקות ודרכי ההתנהלות של חברי הקהילה שהתפתחו סביב הפעילות המשותפת של בניית האנציקלופדיה.
הניתוח שלנו חושף מתח מובנה בין הערכים שבהם מחזיקים רוב הויקיפדים, אותם ערכים שבאים לביטוי בייעוד המוצהר של ויקיפדיה, לבין ערכי הקוראים של הקהילה הגלובלית שאותם נועדה ויקיפדיה לשרת.
קהילת האינטרנט נוטה להתנגד להתערבות חקיקתית ברשת. אבל, מתברר שהמחוקק לומד להכיר את הרשת ולהשתמש בה דווקא כדי לקדם מטרות דמוקרטיות ומנהליות שונות. במחקר חדש שמתפרסם במגזין האיגוד נבדקו מופעי האינטרנט בחקיקה הישראלית (חקיקה ראשית וחקיקת משנה), למן האזכור הראשון, בשלהי המילניום הקודם לפי התפקידים השונים שהמחוקק מייעד לאינטרנט. החוקרים מציעים להרחיב את השימושים האלה, של שיתוף הציבור והנגשת החקיקה באמצעות האינטרנט. לפי שעה, עיקר ההסדרה של הרשת נותר בידי בתי המשפט ורשויות המנהל.
עם סיום כתיבת המאמר הנוכחי החלו מחאות חברתיות בהיקפים חסרי תקדים בישראל. המניעים למחאה החברתית בישראל ובעולם כולו הם בעיות חברתיות מצטברות שהחלו עוד לפני עידן הרשתות החברתיות המקוונות, כגון הטוויטר, הפייסבוק וה-YouTube, אך אין ספק שאלו מסייעות להצלחתן של תנועות המחאה.
המאמר שלפניכם אין עניינו בשיח על מקומן של הרשתות החברתיות ככלל כמחוללות מהפכות חברתיות, אלא בהתפתחותו של מיתוס פוליטי המתייחס ל"מהפכת הטוויטר", כפי שעלה במקרה של השתלבות רשת האינטרנט בדיפלומטיה האמריקנית.
המאמר שלפניכם משתמש ב"מודל מחזור החיים של קהילה וירטואלית" (Iriberri & Leroy, 2009) כדי לספק מידע אמפירי על ההצלחה היחסית של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. המחקר האתנוגרפי שעליו מבוסס המאמר הוא מבט השוואתי על תשע קהילות וירטואליות. בשמונה מהן הכתיבה והצפייה בתכני הפורום חופשיות, ואילו אחת מגבילה את ההצטרפות לשורותיה והרשאת הכתיבה בפורום שלה מותנית בעמידה בתנאי קבלה קפדניים. בסיס הנתונים הם הפוסטים הנצפים ביותר במשך שנים-עשר ימים במהלך מבצע עופרת יצוקה (13.1.2009-1.1.2009). הקריטיות של התקופה ברמה הלאומית, ובמיוחד לקהילות וירטואליות המתמקדות בעדכוני חדשות ובדיון בהם, הגבירה את הצפי ל"תחרות" בין תשע הקהילות שבמדגם. בשל כך עשויה הייתה הקהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה לאבד משתתפים פעילים ולהסתכן בדלדול המסה הקריטית שלה, על כל המשתמע מכך. מכלול הממצאים מוביל לתובנות המתייחסות הן למדדי ההצלחה של קהילה מסוג זה והן לסיכויי ההצלחה שלה לאורך זמן.