חזרה לעמוד הקודם

מוכנים היכון…. חופש!*

אורנה היילינגר | 04.07.2016

שנייה לפני שאנחנו מגבילים, מתנצחים, נכנסים לחרדות – מה לעשות כדי שהקיץ המקוון יעבור רגוע?

מדהים איך בדיוק נמרץ החופש הגדול לא שוכח להגיע שנה אחרי שנה אחרי שנה.. באותו תאריך, באותה התלהבות, עוטה שמחה מצד אחד וחרדות קיומיות מן הצד השני.

אז מה הם עושים בחופש?

הם מסתובבים פחות ברחובות, הם בחדרים ממוזגים. זה מסיר כמה דאגות. לעומת זאת, הם גם לא מתרוצצים ומשחקים משחקי כדור, תופסת, מחבואים. הם בבית בכל מיני מצבי צבירה בעיקר נוזליים מול מסך כזה או אחר.

ברור לחלוטין מה הם עושים. הם שרויים במרחב המקוון. משחקים, מצלמים ומפיצים, מתכתבים , מפלטרים, רואים סרטים, "מצ'וטטים".

נכון שהם ככל הנראה לא מחפשים מידע, ולא רואים נשיונל ג'יאוגרפיק, ומרביתם כנראה לא מקימים קבוצות סיוע לנזקקים. זה נכון, אבל בואו נודה, יש משהו מרגיע בעובדה שהם עסוקים.

כל אלו שנעים בחוסר נוחות כעת ומעלים במחשבתם, פדופילים, אתרי פורנו, צ'טים שהס מלהזכיר ועוד התנהגויות אנטי-חברתיות מוכרות וכואבות, נכון – גם אלו נמצאים במרחב המקוון, ולא נשכחו ממני למרות שיר ההלל לקיץ ולמסך.

לפני שאנחנו מגבילים אותם..

אז כן, שנייה לפני שאנחנו מגבילים, מתנצחים, נכנסים לחרדות (קיומיות יותר או פחות) חשוב שנזכור כמה דברים:

  • המסך הוא סם חיים עבורם (במידה רבה גם עבורנו)
  • האבחנה בין המרחבים (מקוון ופיסי) היא אבחנה שלנו ולא של הצעירים (למרביתם אין מושג על מה אנחנו מדברים)
  • המתבגרים יודעים בד"כ ממה להיזהר (הצעירים עדיין לא תמיד)
  • בסופו של דבר, עדיף למצוא פשרה חכמה (ממילא רוב הסיכויים שרובנו ייכנע..)

מה כן לעשות?

  • דברו איתם: להביע בקול את החששות, להזמין לשיחה. להחליט שפעם בשבוע, (נניח ביום שלישי פעמיים כי טוב) עוצרים ושואלים מה נשמע במרחב המקוון שלהם.
  • היו ערניים לסימני מצוקה: או כל התנהגות חריגה – האם חל שינוי כלשהו בהתנהגות שצריך להדליק לנו נורה אדומה?
  • הזכירו שוב את כבוד האדם: דברו איתם על הקלות שבה ניתן לפגוע באחר. הסבירו שאתם מצפים מהם שלא להשתתף בפעולות פוגעות כלפי חברים (ובוודאי לא ליזום).
  • הגדירו גבולות: השתדלו לקבוע ביחד ובהסכמה מראש שעות מסכים וגם פעילות מחוץ למסך (יומית, פעמיים בשבוע…).
  • הזמינו אותם לפנות אליכם: שידעו שאתם שם בשבילם אם משהו קורה.
  • הכי חשוב – הגיבו במתינות: ואם חלילה קרה משהו, לקחת נשימה ובאמת להיות שם בשבילם.
  • ו… אמצו כלב: שלוש פעמים ביום לפחות חצי שעה בלי מסך…! (לא חייבים דווקא כלב אבל הבנתם את העיקרון :) )

לסיכום, בדיוק כמו שהחופש מגיע בכל שנה, כך גם הוא מסתיים בכל שנה.

החופש יסתיים, אבל המסך יישאר, לכן ההמלצה המרכזית שלי היא להתיידד איתו ככל הניתן.

*הפוסט עושה הכללה לבני הנוער. יש כמובן גם ילדים אחרים שהולכים לחוגים, משחקים כדורגל, מתנדבים בבתי אבות (לצערי בני אינו כזה).

שלכם,
אורנה היילינגר

אודות אורנה היילינגר

הכותבת הנה מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי. אמא לבן 13 חובב מסכים מכל סוג ובעלת קילומטראז' עצום של הרצאות והדרכות ברחבי הארץ בנושא גלישה בטוחה ופעילות למען שיח מכבד ברשת.