חזרה לעמוד הקודם

האם הנוער הישראלי מספיק זהיר ברשת?

מחקרים גלובליים שנערכו בשנה האחרונה מצביעים על כך שדווקא בני הנוער שנולדו לתוך הסביבה הדיגיטלית, לא יודעים כיצד להסתדר בה ואפילו מסכנים את עצמם ברשת. האם גם בישראל זה המצב?

נדמה לנו שהנוער שלנו, אלו שנולדו אל העולם הדיגיטלי, מסתדרים בו הרבה יותר טוב מאתנו, ושבזכות הטכנולוגיה הם חכמים יותר ומגיעים לעמקם של דברים במהירות. הרי יש להם אפליקציה לכל בעיה והם מגגלים תשובה לשאלה עוד לפני שסיימנו לשאול אותה. אך מחקרים שהתפרסמו במהלך השנה האחרונה מראים שלא זה המצב. לא רק שהילידים הדיגיטליים(digital natives)  לא מנצלים  את הטכנולוגיה באופן מוצלח יותר, הם גם חשופים ליותר סכנות וסובלים מחוסר יכולת לשפוט כראוי את המציאות.

במחקר שנערך בשנה וחצי האחרונות באוניברסיטת סטנפורד נמצא כי תלמידי חטיבת הביניים לא מסוגלים להבדיל בין פרסומת לסיפור חדשותי באינטרנט. עוד גילו במחקר כי תלמידי התיכון קראו נתונים מופרכים בלי לשאול שאלות ותלמידי הקולג' התייחסו באמון למלא לתוכן מכל אתר שהכתובת שלו נגמרת בסיומת .org

תלמידים מחטיבת הביניים ועד לתיכון לא ראו למשל, בעיה בכך שמאמר על תכנון פיננסי מומן ונכתב על ידי אחד הבנקים הגדולים בארה"ב. עובדה זו לא פגעה לדעתם באמינותו של הטקסט, למרות שמעורבותו של הבנק בכתיבת המאמר בהחלט יכולה להשפיע על האובייקטיביות של הכותב. בניסוי נוסף, תלמידים התייחסו למאמר שנכתב תחת הכותרת "תוכן פרסומי" כחדשות לכל דבר.

החוקרים טוענים כי למרות הזמן הרב שהם מבלים ברשתות החברתיות, התלמידים מרוכזים בתוכן שהם קוראים ולא במקורות שלו. הרבה תלמידים, למשל,  לא הכירו את סימן האימות הכחול בפייסבוק ובטוויטר ולא השתמשו בו בכלל בכדי לאמת את התכנים בניסוי. פרופ' סם וינברג שהוביל את הפרויקט טוען שבכוונתו להמציא תכניות לימוד עבור בתי ספר, בכדי להדריך את התלמידים לחקור ולאמת את התוכן במדיה החברתית.

במחקר אחר, של מעבדות קספרסקי, נמצא שגם אם נדמה לנו שהנוער שולט בכל רזי האינטרנט, ייתכן שדווקא הרשת היא זו ששולטת בו. המחקר שכלל נוער משבע מדינות ברחבי העולם (אך לא מישראל), מאבחן בעיה של "תלות באינטרנט", בקרב ילדים ובני נוער. תלות באינטרנט היא מצב בו העולם הווירטואלי חשוב עבור הילד או המתבגר, יותר מהעולם הפיזי, ובא על חשבון התפקוד שלו במציאות היומיומית.  במחקר נמצא כי 55% מהילדים בגילאי 8 עד 16 תלויים באינטרנט. התלות באינטרנט עולה ככל שהגיל עולה. מ-35% ילדים תלותיים בקרב בני ה-8 ועד 77% תלותיים בקרב בני ה-16.

עוד נמצא במחקר כי ילדים שתלויים באינטרנט נוטים, יותר מילדים אחרים, להתנהגות מסוכנת ברשת. 28% מהילדים התלותיים העידו שהם נתקלים בתכנים שאינם מתאימים לגילם באינטרנט, לעומת 11% משאר הילדים. כמעט מחצית מהילדים התלותיים, 48%, נחשפו לאיומי סייבר, לעומת 24% בלבד בקרב ילדים שאינם תלויים באינטרנט. איומי הסייבר כללו בעיקר חשיפה לתוכן פורנוגרפי, גניבת סיסמאות, פריצה לחשבונות אישיים, ובריונות מקוונת.

יותר משליש מהילדים עם תלות באינטרנט, 36%, חשפו מידע אישי קריטי, כמו הכתובת שלהם ברשתות החברתיות, זאת לעומת 25% בקרב הילדים האחרים. 71% מהילדים התלותיים מספרים ברשת באיזה בית ספר הם לומדים, 60% מספרים ברשת על מקומות אחרים שהם מבקרים בהם על בסיס קבוע, ו- 63% סיפרו היכן ההורים שלהם עובדים.

ואיך נראים החיים של בני הנוער בישראל?

גם בנוף המקומי לא קל להסתדר ברשתות החברתיות. דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל 2016 חושף כי 68% מהישראלים נחשפו לשיימינג ברשת. בקרב בני הנוער התופעה מתעצמת וכשליש מהם, 28%, חוו או מכירים מישהו שחווה שיימינג ברשת. 19% מתוכם העידו כי הם או בני משפחתם היו קורבנות לשיימינג ברשת.

בני הנוער נראים כמו אלו שחשופים ליותר סכנות ברשת, אך למעשה הם זהירים יותר מההורים שלהם.  בקרב בני הנוער יותר ממחצית, 55% מעידים על עצמם כי הם שומרים תמונות מביכות על הסמארטפון. עם זאת 79% מהם מאבטחים את המידע על המכשיר הנייד בעזרת סיסמה או טביעת אצבע. זאת לעומת רק 41% מבני ה-18 ומעלה שמאבטחים את המכשיר הנייד. כמעט כל בני הנוער, 92%, משנים את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. זאת לעומת 71% מהצעירים שמשנים את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק, ורק 48% מבני ה-55 ומעלה שעושים זאת.

באופן כללי נראית מגמת עלייה במודעות של הישראלים לסכנות ברשת, ושמירה על פרטיותם. 49% מהישראלים נמענים מהעלאת תמונות מסוימות לרשת. זאת לעומת 32% שהעידו כך בשנה שעברה. 38% נמנעים מלכתוב על נושאים מסוימים ברשת (לעומת 30% בשנה שעברה). 34% אומרים שהם נמנעים מכניסה לאתרים מסוימים (לעומת 26% בשנה שעברה), ו- 32% מקפידים לנקות את נתוני הגלישה והסיסמאות (לעומת רק 23% בשנה שעברה).

למרות המחקרים מחו"ל, שמצביעים על שימוש מסוכן ולא נכון של בני הנוער ברשת החברתית, להורים הישראלים יש סיבות להתעודד. המגמה הכללית שמראה דוח בזק האחרון היא של מודעות גוברת באשר לסכנות ולפגיעה בפרטיות במרחב המקוון, וכן מצביע על זהירות ומודעות של בני הנוער בפרט. הנוער הישראלי מאוד פעיל ברשתות החברתיות, אבל גם נזהר ושומר על פרטיותו.