חזרה לעמוד הקודם

שוטר! המחשב שלי בבעיה

מבקר המדינה העביר ביקורת קשה מאוד על מערך הסייבר של המשטרה ויכולתו להתמודד עם פשיעה מקוונת. כמה ישראלים פונים למשטרה במקרה של פגיעה מקוונת? באילו נושאים?

חלק מדוח מבקר המדינה התפרסם לאחרונה והעלה ממצאים מדאיגים מאוד- מערך הסייבר של המשטרה לא מסוגל להתמודד עם פגיעות בציבור. וכך נכתב בלשון הדוח: "המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית. המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב את הפערים במענה הניתן לפשיעה זו."
עוד נמצא בדוח כי התקציב שהוקצה לפגיעות סייבר דווקא ירד במהלך שלוש השנים האחרונות ב-30%, ושרוב המשרות במחלקת הסייבר לא מאויישות (מאוישות רק כשליש מכוח האדם הנדרש לטיפול בפגיעות סייבר). עוד נמצא, כי גם העובדים שנמצאים המחלקה, מועסקים בחלק ניכר מהזמן בטיפול בתיקי חקירה של יחידות מחוזיות אחרות, למשל מחלק הונאה.

זאת בעוד דוח של המשטרה מ-2015 מוכיח שפשיעת הסייבר דווקא נמצאת במגמת עלייה. ב-2015 חלה עלייה של 22.4% במספר התיקים בגין עבירות מחשב בהשוואה לשנת 2014 ;1076 תיקים בנושא עבירות מחשב ב- 2015, לעומת 879 תיקים ב-2014. לפי המידע שחושפת המשטרה, סעיף האשמה השכיח ביותר בעברות הסייבר הוא חדירה לחומר מחשב- 44% מהתיקים. 21% מהתיקים עסקו בחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, 20% בהעברת מידע כוזב במחשב, 6% במחיקה או שינוי חומר במחשב, 4% בשיבוש פעולות מחשב, ו-4% נוספים בהעברת נגיף מחשב כדי לגרום נזק. אחוז אחד מתיקי העבירות עסק בהכנת נגיף מחשוב.

מהנתונים שנאספו בסקר איגוד האינטרנט של 2017, נמצא כי הישראלים מודעים במובן מסוים למצב החמור של מחלקת הסייבר. רוב הישראלים מוטרדים מפגיעה בפרטיותם או פגיעה במחשב שלהם והמידע שיש עליו. סקר האיגוד מתעד עלייה בחשש מפני פגיעה בפרטיות מהשנה שעברה. מ-36% שהוטרדו מהנושא ב-2016, ל-53% שמוטרדים ממנו ב-2017. בין הנסקרים גם ישראלים שהעידו על עצמם כי נפגעו בעבר. על פי הסקר 21% מהישראלים חוו פגיעה בפרטיות, 27% נדבקו מווירוס במחשב, ל-17% נגנבו פרטי האשראי, ב- 9% פגעה נוזקת כופר, ו-8% התמודדו עם שיימינג.

אז המשטרה לא ערוכה לטיפול בפניות שלנו בנושאי סייבר, אבל כמה אנחנו באמת פונים אליה בכלל? סקר שבדק את אחוז הנפגעים משיימינג בקרב מבוגרים ב-2015, מצא כי למרות ש-18% מהציבור הישראלי נחשף לעבירות ביוש והשפלה באינטרנט, רק 3% מהם פנו למשטרה. הרוב העדיפו לפנות לחבר, 38%, או למשפחה, 28%. חלק ניכר מהנפגעים, 26%, לא סיפר לאף אחד על הפגיעה.

המצב נראה עוד יותר גרוע בסקר דומה שנערך בקרב בני נוער. שם, למרות שהיקף הפגיעה גדול יותר, 33% בני הנוער נפגעים משיימינג, רק אחוז אחד של נפגעים דיווח למשטרה. אך מספר הנפגעים שלא מספרים לאף אחד נמוך יותר מאשר אצל המבוגרים, 18%. בני הנוער מספרים על השיימינג בעיקר להורים, 38% ולחברים 26%.

דוח אחר של חברת סייברזון, העוסק בהתגוננות מפני מתקפות כופר, מצביע על מגמה דומה. מבין הנסקרים שנפגעו מתוכנת כופר, רק 7% פנו למשטרה. רוב הנחקרים, 37% פנו לחנות או מעבדה לתיקון מחשבים, ו- 30% לבני משפחה וחברים.

ככל הנראה, המשטרה לא תוכל לעזור לנו אם המחשב שלנו או הפרטיות שלנו יפגעו. זה מאוד מדאיג כיוון שהישראלים מאוד חוששים מהפגיעות האלו ולא בהכרח יודעים כיצד להתמודד איתן. 28% מהישראלים חוששים לפגיעה בפרטיותם, אבל מטפלים בנושא, בעוד 25% מהישראלים חוששים מפגיעה בפרטיות, אבל לא יודעים איך להתמודד עם זה (סקר איגוד האינטרנט). מצד שני, גם אנחנו האזרחים, לא באמת רואים בפנייה אל המשטרה פתרון.

ואולי בכדי שהמערכת תעבוד כמו שצריך ומחלקת הסייבר תהיה ערוכה ומוכנה לפגיעות סייבר, אנחנו דווקא צריכים ללכת להתלונן. פנייה למשטרה היא פעולה שביכולתה לשנות משהו, ובטח שלא כדאי לשמור לעצמנו עניין כמו פגיעה מקוונת. גם כאשר אנו מעדיפים פשוט לגשת לטכנאי שיסדר לנו את המחשב, צריך להגיש תלונה במשטרה. ייתכן ועלייה משמעותית במספר התיקים והפונים יעירו את מקבלי ההחלטות שירחיבו את תקציב המחלקה ויאיישו אותה בעובדים נוספים.

מידע

קטגוריות נתונים: