חזרה לעמוד הקודם

ככה האינטרנט נראה בעיני הילדים שלכם

החופש התחיל, והילדים תפסו את מקומם מול המחשב? כדאי שתדעו איך נראית הרשת מנקודת מבטם. וגם- מה עושים עם אלימות ברשת? ולמה לחתום על ההסכם המשפחתי?

למרות הפעילויות הרבות הזמינות בחוץ, ברור לנו שהילדים יבלו גם זמן ניכר מהחופש מול המחשב. אם כן, זה הזמן לדעת: איך נראה המרחב הווירטואלי של הילדים ובני הנוער הישראלים?

הנוער בישראל (בדומה למבוגרים) פעיל בעיקר בוואטסאפ ובפייסבוק. דוח בזק 2016 מציין כי 90% מהנוער פעיל בוואטסאפ לאורך זמן, ו-75% נוספים, ציינו כי הם פעילים בעיקר בפייסבוק לאורך זמן. אינסטגרם היא האפשרות הבאה, 61%, ואחריה סנאפצ'אט, 48%, שם המבוגרים כמעט ולא נמצאים (רק 10% מעל גיל 18 ציינו כי הם פעילים באפליקציה).

גם הילדים גולשים באינטרנט וברשתות החברתיות. במהלך 2016 חלה עלייה במספר הילדים עד גיל שלוש עשרה המשתמשים באינטרנט. 51% מההורים ציינו שילדיהם בגילים אלה צופים בווידאו ביוטיוב, 43% משוחחים עם חברים, 20% נעזרים ברשת לצורכי לימודים ו-11% גולשים בפייסבוק.

בני הנוער לא כותבים, הם מעדיפים לשלוח הודעות קוליות בוואטסאפ, ולא הודעת טקסט. כך ציינו 43% מבני הנוער בסקר בזק 2016. 55% מהם גם ציינו כי הם משתמשים באימוג'י כמעט בכל הודעה, ו-55% נוספים אמרו שהם שולחים תמונות במקום הודעות. 75% מהשיחות של בני הנוער עם חברים הן שיחות וידאו.

אבל גם אם זה נראה שהם מתעצלים, או לוקחים את השימוש באינטרנט בקלות, לא קל במרחב המקוון של בני הנוער והילדים. בדוח בזק נמצא כי שליש מהילדים בישראל חווה שיימינג או מכיר מישהו שעבר שיימינג. ורוב בני הנוער לא עושים עם זה כלום- 33% לא עושים כלום, 22% מוחקים מיד ו- 13% משתפים ברשתות החברתיות. בכדי לנסות ולמנוע את התופעה הזו, צריך להדריך את בני הנוער והילדים ולהעביר להם את המסר שיש מה לעשות בנוגע לבריונות ברשת. בדוח מוגנות ילדי ישראל של מכון כנרת, פרטו הילדים מדוע הם לא פעלו כשראו מישהו שנפגע ברשת. רוב הילדים, 41%, ענו כי הם פשוט לא ידעו מה לעשות, 37% לא רצו להתערב, 31% פחדו להסתבך, ו-30% חששו להפוך לקורבן הבא. (מה לעשות אם נפגעתם ברשת?)

הבריונות המקוונת היא תופעה חברתית רחבה, שנפרשת על גבי שנים. על פי דוח המיצ"ב של משרד החינוך, וגם על פי דוח מוגנות ילדי ישראל, למרות מודעות רבה לעניין, התופעה אינה במגמת ירידה בשנתיים האחרונות, וככל שהילדים גדלים ועולים כיתה, הם חשופים ליותר אלימות ברשת. בדוח מוגנות ילדי ישראל נמצא כי יש שכיחות גבוהה יותר של בריונות במרחב הווירטואלי בכיתות ד- ה- ו (72%, 75%, 75%), מאשר בכיתות ג' (63%).

בדוח המיצ"ב נמצא כי שיעור האלימות גדול בחטיבה העליונה מאשר בחטיבת הביניים. עוד נמצא בדו"ח כי האלימות הדיגיטלית ברשתות החברתיות ובאינטרנט גבוהה יותר בבתי ספר דוברי ערבית.

הפגיעה הנפוצה ביותר היא פגיעה כתוצאה מקללות ועלבונות, 21% מכלל התלמידים שנפגעו במהלך 2016, 20% נפגעו מקריאה להחרים אותם ברשת, על 18% הפיצו שמועות ברשת החברתית, ו-18% נוספים דיווחו כי הפיצו תמונה שלהם ברשת במטרה לפגוע בהם.

האלימות ברשת לא מסתכמת בבריונות מקוונת ושיימינג, כאשר ילדים ונוער גולשים באינטרנט הם חשופים לתכנים בעייתיים ומסוכנים. דוח של מעבדות קספרסקי, שאסף מידע ממערכות הגנה ובקרת הורים של החברה ברחבי העולם, מודיע כי הילדים הישראלים הם הגולשים הכי פחות זהירים בעולם. על פי הדוח, בישראל נעשו הכי הרבה ניסיונות להיכנס לאתרים מסוכנים- 775 ניסיונות לכל משתמש בשנה (זאת בעוד בבריטניה נספרו רק 460 ניסיונות עבור משתמש, ובארה"ב 352). עוד מספר לנו הדוח, שהילדים הישראלים מתעניינים בעיקר באתרים לממכר אלכוהול, טבק וסמים (687 כניסות למשתמש), וגם קצת באתרים העוסקים בנשק (3.8).

תרחיש אפשרי נוסף של הגלישה ברשת הוא חשיפה של בני הנוער לפורנוגרפיה ולעירום. על פי דוח התקשורת השנתי 2016, בהוצאת אוניברסיטת אריאל, 38% מהנערים עד גיל 18 ציינו כי ראו תמונות מביכות או תמונות עירום של מפורסמים שהועברו ברשת. לעומתם רק 8% מהנערות נחשפו לתמונות מסוג זה. הצעת החוק שאושרה בכנסת במהלך 2016, מטילה על ספקי האינטרנט לספק עבור המנויים שלהם שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בלא לגבות על כך תשלום נוסף. אולם בדוח בזק נמצא שלא כולם תומכים בהצעה. בקרב הגברים שנסקרו, רק 23% היו בעד החוק. גם בקרב הנשים, רק מחצית תומכות בחוק, ובקרב הורים לילדים בגילאי 6-17, רק 47% תומכים בחוק.

הדרך הטובה ביותר לשמור על ילדינו באינטרנט היא שיח פתוח עם הילדים. איגוד האינטרנט מציע לחתום על הסכם משפחתי, הכולל הצעה להסכמות הדדיות המכבדות את הצרכים והרצונות של הילד, בצורה שתגן עליו מפני הסכנות ברשת. ההסכם כולל 3 גרסאות: לילדי הגן, לילדי בית הספר היסודי ולבני נוער. ההדרכה והכוונה של ההורים היא הדרך הבטוחה לחצות את האינטרנט.