לקראת בחירות 2022 לוועד המנהל, שלחנו לחברי איגוד האינטרנט הישראלי הזמנה לשאול את המועמדים שאלות.
ארבעה מתוך חמשת המועמדים.ות השיבו לשאלות שנשלחו אלינו, והנה תשובותיהם (לפי סדר ה-א'-ב' של שם המשפחה):
נשמח לדעת כיצד המועמדים רואים את האינטרנט? האם הוא צריך להיות חופשי או שיש להטיל עליו מגבלות?
ד"ר האמה אבו-קשק
חשוב לפעול למען שמירה על אינטרנט פתוח וחופשי, המאפשר שיח שוויוני ומגוון לכלל הקבוצות בחברה ואינו מושפע מיחסי כוח פוליטיים וכלכליים או לחצים חברתיים. היום באינטרנט יש מאבקי כוח בזרימת המידע ומבנה המרחב, מאבקי הכוח הללו מנסים להשפיע על ההחלטות שלנו, סדר יום, ההתנהגות והערכים. אחת הדוגמאות הבולטות היא "בועת הפילטר" שאתרי אינטרנט ומנועי חיפוש עושים שימוש באלגוריתמים כדי לסנן מידע המוצע בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש, שומרי הסף "הבלתי נראים" מונעים מאיתנו נגישות לזרימה חופשית של מידע וכתוצאה מכך מוגבלת הנגישות שלנו למידע חדש ומגוון.
עו"ד קרן אלבורג-רימון
בנוגע לחופש האינטרנט, לגישתי יש להפריד בין שני האינטרנט עצמו לבין הפלטפורמות הפועלות באמצעותו. אני לא רואה טעם או היתכנות בהטלת מגבלות על התווך הטכנולוגי שהוא האינטרנט, אבל מאמינה שיש מקום לרגולציה ובקרה על הפלטפורמות הגדולות, שהאינטרנט הוא שמאפשר להן לצבור את הכח והמעמד שהן נהנות ממנו. בסופו של דבר אני מאמינה בחופש הביטוי, אך מאמינה גם באיזונים שנועדו לשמור על בטיחותם ובטחונם של משתמשי הפלטפורמות והאינטרנט בכללותו.
משה הגאי
רשת האינטרנט היא מרחב חופשי, נייטרלי, דמוקרטי ונגיש לכל.
הטלת מגבלות על גישה לרשת האינטרנט או מגבלות על פרסום תכנים הנגישים באמצעות רשת האינטרנט היא צעד דרסטי, שיש לנקוט לגביו זהירות יתרה לפני ששוקלים להפעילו. הגבלת גישה לאינטרנט בעולם הדיגיטלי, שקולה להגבלה של חופש הדיבור, חופש התנועה או חופש ההפגנה – ובהתאם נדרשים מנגנוני בקרה משמעותיים בטרם הפעלת צעדים כגון אלה.
יהונתן כהן
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, האינטרנט הוא מימד נוסף ועל כן אם ישנן מגבלות על האינטרנט הן רק לפי הכתוב בחוק. לפי השקפתי ולמרות החוק, האינטרנט כיום הוא חופשי – שכן החוק מאפשר זאת – וככזה הוא צריך להישאר.
לדעתי איגוד האינטרנט הישראלי יושב על צומת מאוד חשובה – מדינתית, עסקית וחברתית ועל כן הוא צריך לפעול ב- 3 צירים אלה באלומה אחת. משמע הציר המדינתי, העסקי וחברתי צריכים לדבר באותה השפה ולעבוד יחדיו.
מהם 3 הדברים הכי חשובים לדעתך לקדם באיגוד אינטרנט הישראלי?
ד"ר האמה אבו-קשק
בכוונתי לפעול למען צמצום פערים דיגיטליים ובמיוחד בקרב קבוצות מוחלשות (אם בגישה וקידום תשתיות, הנגשת תכנים או פיתוח מיומנויות דיגיטליות), לכן אשמח לתרום את הידע והניסיון האקדמי והמחקרי שלי בנושא כדי לקדם מדיניות מועילה בתחום זה. חשוב לי גם לפעול למען שמירה על אינטרנט פתוח וחופשי, המאפשר שיח שוויוני ומגוון לכלל הקבוצות בחברה ואינו מושפע מיחסי כוח פוליטיים וכלכליים או לחצים חברתיים. נושא נוסף שאני מעוניינת לקדם הוא פרויקט מחקרי יישומי בנושא ילדים ואינטרנט, בהיעדר מידע רב-תחומי מהימן על עולמם הדיגיטלי של הילדים מנקודת המבט שלהם עצמם, וכן עיצוב תוכניות בדגש על חינוך ואזרחות דיגיטלית.
עו"ד קרן אלבורג-רימון
שלושת הדברים שחשוב לי לקדם באיגוד הם הנגשת הרשת לכל האוכלוסיות מבחינת שפה, תשתיות וגילאים, בדגש על קידום אוריינות אינטרנטית לגיל השלישי; שמירה על בטחונם ובטיחותם של משתמשי האינטרנט; ופעילות למיתון השיח ומניעת הפצת מידע שקרי.
משה הגאי
- ביסוס מעמדו של איגוד האינטרנט בתור Policy Maker מוכר ומקובל בכל הקשור לקידום רשת האינטרנט: רגולציה שקשורה לרשת האינטרנט, הגנה על חופש הביטוי, ושמירה על נגישות מלאה לרשת האינטרנט עבור כלל האזרחים.
- קידום תשתיות איגוד האינטרנט (מחלף האינטרנט, תשתיות ה- DNS) כך שיתאימו לעולם המודרני מבחינת זמינות, שרידות ויתירות – וזאת כולל התאמות למעבר של מערכות רבות לפעילות בסביבות Cloud בישראל או מחוצה לה.
- פעילות לפתיחת ערוצים נוספים וקידום ערוצים קיימים הקשורים לרשת האינטרנט בישראל, כדוגמת האצת קישוריות לאינטרנט מהיר, ביסוס קישוריות מהירה למרכזי רשת האינטרנט הציבורית מחוץ לישראל, יצירת שיתופי פעולה עם גופים דומים מחוץ לישראל, פעילות להנגשת האינטרנט לאוכלוסיות שונות וכיו"ב.
יהונתן כהן
לדעתי איגוד האינטרנט הישראלי יושב על צומת מאוד חשובה – מדינתית, עסקית וחברתית ועל כן הוא צריך לפעול ב- 3 צירים אלה באלומה אחת. משמע הציר המדינתי, העסקי וחברתי צריכים לדבר באותה השפה ולעבוד יחדיו.
