חלופה זו מציגה מתאר לפיו מבנה המרחב מאפשר רישום ישיר של שמות מתחם מתחת ל".ישראל", למשל "איגוד-האינטרנט.ישראל".
תיאור
במתאר זה שמות מתחם במרחב ".ישראל" יירשמו ישירות תחת הרמה העליונה (".ישראל"), בלי חלוקה לסיומות מגזריות; דוגמה: "איגוד-האינטרנט.ישראל".
על פי עמדת האיגוד, ניהול מרחב ישיר, מחייב הגדרת רשימת "מילים שמורות", שיהיה אסור לרשום שמות מתחם בהן מסיבות של הגנה על המרחב ועל הציבור, או שיהיו אפשריות לקבוצה מוגדרת בלבד. מוסדות מדינה רבים כוללים בסיפא של שמם את המילה "ישראל". האיגוד מעריך כי קיים סיכון מסוים להטעיית הציבור הרחב ברישום שם מתחם המתחזה לגוף מדינה, כמו: "כנסת.ישראל", "משטרת.ישראל", "ממשלת.ישראל", "בנק.ישראל" וכדומה בשל הסיומת ".ישראל" שנבחרה לשמש במתחם זה.
מעמד שמות מתחם הרשומים כיום בעברית במרחב "IL". לפי המתאר
במתאר זה, נדרש מנגנון מורכב של הקצאת כל שמות המתחם שנרשמו תחת ה-SLD של מרחב IL ברמה השלישית לרמה השניה, תחת ".ישראל". במועד כתיבת מסמך זה יש כ-150 שמות מתחם שנרשמו תחת שני SLD או יותר (כלומר קיימים "co.il.שם-מתחם" ו"org.il.שם-מתחם") על ידי מחזיקים שונים (כלומר כ-300 מחזיקים). עוד יש לציין כי אם יומרו שמות המתחם הרשומים היום במרחב "IL." לשמות הרשומים ישירות תחת ".ישראל", הם עלולים ליפול להגדרת "מילים שמורות" כאמור לעיל (למשל אם היום רשום שם מתחם "org.il.כנסת", המרתו תהיה "כנסת.ישראל", ורצף זה אמור להיות "מילה שמורה").
על כן, בחירה במתאר "מרחב ישיר" מחייבת הקמת מנגנון מסודר לפתרון ניגודי האינטרסים של מגוון המחזיקים – בין שמדובר בשניים האוחזים אותו שם מתחם בסיומות משנה שונות, ובין שמחזיק אחד אוחז בשם מתחם שהמרתו ל".ישראל" ברמה הישירה תיצור "מילה שמורה".
כמה מנגנונים אפשריים לפתרון סתירות בין מחזיקים. אם ייבחר הרישום בשלבים, יהיו כל המנגנונים הללו כפופים לכללי sunrise בנוגע לסימני מסחר ותאגידים:
- קיום הגרלה (כפוף לקבלת היתר לכך) בין שניים (או יותר) מהמחזיקים. הזוכה בהגרלה יקבל את שם המתחם המקורי, ולמפסיד(ים) תהיה זכות לרשום שם מתחם אחר על פי בחירתו (טרם תחילת הרישום).
- הסכמה בין המחזיקים – עידוד מחזיקים להגיע להסדר ביניהם בתוך פרק זמן מוגדר, ומתן זכות למי שמוותר על שם המתחם במרחב ".ישראל" לרשום שם מתחם אחר על פי בחירתו (טרם תחילת הרישום).
במקרים שפרק הזמן המוגדר חלף בלי שדנו בהם, או שהצדדים הודיעו כי למרות הדיון לא הגיעו להסדר ביניהם– יקבל כל אחד מהצדדים שם מתחם בעל שלוש רמות המקביל לזה שקיים להם כיום (למשל, אם שם המתחם הוא "מחלוקת", האחד מחזיק ב"co.il.מחלוקת" והשני מחזיק ב"org.il.מחלוקת" והמחזיקים לא הגיעו להסכמה – הם יקבלו את "מחלוקת.עסק.ישראל" ו"מחלוקת.מלכר.ישראל". השם "מחלוקת.ישראל" ישאר בסטטוס שם מתחם במחלוקת עד להסכמה בין הצדדים או דורש יחיד לשם). החרגה של רישום ברמה השלישית תתאפשר רק במקרים של מחלוקת בין שתי ישויות שונות על אותו שם מתחם ובמקרים בהם שם המתחם הוגדר "מילה שמורה".
- מתן עדיפות לשמות מתחם הרשומים ב-IL על פני SLD אחרים, תוך מתן זכות למחזיקי שם מתחם ב-SLD האחרים לרשום שם מתחם אחר על פי בחירתם (טרם תחילת הרישום).
- מתן עדיפות לשמות מתחם לפי מועד רישום שם המתחם בעברית במרחב IL. במערכות האיגוד, תוך מתן זכות למחזיקי שם מתחם שנרשם מאוחר יותר לרשום שם מתחם אחר על פי בחירתם (טרם תחילת הרישום).
המחזיק בשם מתחם שהמרתו לשם מתחם תחת ".ישראל" יוצרת "מילה שמורה", יוכל לבחור אחת משתי חלופות:
- קבלת שם מתחם ברמה המגזרית המקביל לזה הרשום במרחב IL. (לדוגמה המחזיק ב"co.il.בנק" יקבל את "בנק.עסק.ישראל", מתוך הנחה ש"בנק.ישראל" היא מילה שמורה).
- זכות לבחור שם מתחם במרחב ".ישראל" טרם פתיחת הרישום לציבור כפוף לכללי sunrise לסימני מסחר ותאגידים והעדר סתירה עם כללי הרישום (למשל מקום שה-label הרשום הוא של SLD).
תהליך פתיחת הרישום
לאחר פתרון הבעיות המתוארות לעיל (סתירות בין מחזיקים ואחזקה במילים שמורות), ובהנחה שייבחר מסלול הרישום בשלבים, ייפתח המרחב לרישום על פי השלבים האלה:
- שלב של רישום מוקדם (sunrise) למחזיקי סימני מסחר ותאגידים.
- לאחר השלמת הרישום המוקדם – פתיחת הרישום לקהל הרחב באמצעות הרשמים על בסיס עיקרון "כל הקודם זוכה" (first come, first served).
