מדד Freedom on the Net מטעם ארגון Freedom House הוא מחקר שנתי המכסה 88% מאוכלוסיית העולם ובוחן חקיקה, גישה לאינטרנט והגבלה של תכנים
המידע עבור הדו"ח נאסף על ידי יותר מ-70 חוקרים, ב-65 מדינות ברחבי העולם. הדו"ח הנוכחי מתייחס לתקופה בין יוני 2015 למאי 2016.
ירוק: חופשי; צהוב: חופשי חלקי; סגול: לא חופשי; אפור: מדינות שלא נדגמו
ממצאים עיקריים
חופש האינטרנט בעולם פחת השנה, זו השנה השישית ברציפות. יותר מאי פעם, קיימים נסיונות ממשלתיים לעצור מידע מלהתפרסם ברשתות החברתיות, ובאפליקציות, במיוחד בזמן מחאות ציבוריות. מגמה חדשה בקרב ממשלות בעולם, היא לשים למטרה אפליקציות להעברת מסרים כמו WhatsApp ו- Telegram, אפליקציות המאפשרות הפצה מהירה מאוד ובטוחה יחסית של מידע. צורת ההפצה הזו מקשה על הממשלות לאתר את מקור המידע ולבצע מעקב אחריו. חלק מהרשויות אף ניסו השנה לסגור לחלוטין את המרחב המקוון בכדי למנוע העברת מסרים בעלי השלכות חברתיות, מסחריות או הומניטריות, בזמן מתיחות פוליטית.
המדד של FOTN) Freedom on the net), המעריך את חופש האינטרנט בעולם, קובע כי ב-2016 רק ל-24% מאוכלוסיית העולם יש חופש מוחלט באינטרנט. (המדד כולל כאמור 88% מאוכלוסיית העולם)
אלו הממצאים המדאיגים שעולים מן הדו"ח:
- 35% ממשתמשי האינטרנט לא חופשיים, 29% חופשיים חלקית, 24% חופשיים, 12% לא נכללו בדוח.
- חופש האינטרנט בעולם פחת בשנת 2016 ונמצא במגמת ירידה כבר 6 שנים ברציפות.
- שני שלישים ממשתמשי האינטרנט בעולם 67% חיים במדינות בהן ביקורת על הממשלה, הצבא או משפחת המלוכה מצונזרת.
- ב-38 מדינות, ביצעו הרשויות מעצרים על סמך פוסטים במדיה החברתית בשנה האחרונה. 27% מהמשתמשים בעולם חיים במדינות בהן נעצרו אזרחים בשל פרסום פוסט, שיתוף של פוסט או סימון לייק.
- מהדוח עולה כי ממשלות שמות למטרה גם אפליקציות לשליחת מסרים כמו WhatsApp ו- Telegram, שיכולות להפיץ תוכן במהירות ובבטחה.
המדינות החופשיות ביותר
עשר המדינות החופשיות ביותר על פי הדוח הן (לפי דירוג מהחופשית ביותר לפחות חופשית): אסטוניה, איסלנד, קנדה, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, יפן, בריטניה, צרפת, גאורגיה.
עשר המדינות הכי פחות חופשיות לפי הדוח (לפי דירוג מהכי פחות חופשית): סין, סוריה, איראן, אתיופיה, אזרבייג'ן, קובה, ווייטנאם, ערב הסעודית, בחריין, פקיסטן.
35% לא חופשי; 29% חופשי חלקי; 24% חופשי; 12% לא נדגמו.
מגמות עיקריות
יותר מדינות מבצעות מעצרים על סמך פעילות ברשתות חברתיות. מספר המדינות שביצעו השנה מאסר על סמך פעילות ברשת החברתית עלה השנה ב-50% מאז 2013. הסיבות למאסר נעות מפרסום של תוכן שנוי במחלוקת, שיתוף תכנים או סימון לייק ועד לקבלת מסרים עם תכנים ביקורתיים, מבלי להביע התנגדות אליהם. עברות שהביאו למאסרים במדינות שונות הן למשל לעג ברשת החברתית לכלב של מלך תאילנד, או הפצת מסרים אתאיסטיים בערב הסעודית.
יותר תכנים עוברים צנזורה. ממשלות הרחיבו את הנושאים שהן מנסות לצנזר ברשת. בכלל זה צונזרו יותר אתרים המשמשים את בגולשים ליצור להעביר עצומות או ליזום מחאות, יותר אתרי חדשות המקדמות את השקפת האופוזיציה, ואתרים של הקהילה הלהט"בית. יותר תמונות צונזרו השנה, בעיקר עקב ההכרה של הממשלות בקלות שבה ניתן לשתף תמונות ובמידה בה הן משמשות עדות לעוולות.
חוקים חדשים המגבילים את חופש הביטוי והפרטיות של המשתמשים נחקקו השנה. גם במדינות דמוקרטיות וגם במדינות לא דמוקרטיות, נחקקו השנה חוקים המגבילים את חופש הביטוי והפרטיות של האזרחים למען שמירה על ביטחון המדינה.
האקטיביזם המקוון במגמת עלייה. עם כל המגבלות האינטרנט ממשיך להיות כלי לשיפור השלטון, שמירה על זכויות אדם, ושקיפות. בשני שליש מהמדינות במחקר, אקטיביזם מקוון הביא במידה מוחשית להשגת מטרות הקשורות בטיב השלטון ובזכויות אדם, כמו מניעת חקיקה מגבילה, או חשיפה של שחיתות. בסוריה למשל, קבוצות וואטסאפ סייעו בהצלת חיים, כאשר דיווחו בהם על הפצצה מתקרבת.
חסימות וסנקציות נוספות
חסימה של אפליקציות להעברת מסרים. ממשלות רבות חסמו את האפשרות להעביר מסרים בעזרת אפליקציות כמו וואטסאפ וטלגרם, מתוך ההנחה שהן חיוניות לשם התארגנות של מחאות. כך קרה באתיופיה, שם בכדי למנוע מחאה אזרחית נחסמו WhatsApp, Facebook Messenger וטוויטר. בבחריין האפליקציה טלגרם נחסמה בימים שקדמו ל"יום הזעם", כנראה בכדי למנוע התארגנויות פוליטיות חוזרות.
עונשים חסרי פרופורציות על התבטאויות במרחב המקוון. במהלך השנה אזרחים במדינות שונות הועלו למשפט בשל סיבות מגוונות, חלקן עברות מינוריות כמו משתמש לבנוני שנשפט בעקבות ביקורת על זמרת לבנונית, או חיילים מערב הסעודית שהואשמו בביזיון הצבא בעקבות העלאת סרטון בו הם רוקדים במדים. עונשים חמורים הוטלו בערב הסעודית, למשל, שם הואשם משתמש בהפצת אתיאיזם בטוויטר ונשפט למאסר של 10שנים ו-2,000 מלקות. בתאילנד ניתנו מספר גזרי דין של 60-56 שנות מאסר בשל פרסומים המבקרים את שלטון הכתר. מאסרים אלו הופחתו בהמשך ל-28-30 שנים.
במדינות דמוקרטיות יש מתיחות בין חברות טכנולוגיה לממשלות, סביב נושא הביטחון הלאומי. במדינות דמוקרטיות רבות השנה, חל דיון סביב היכולת של המדינה לאסוף מודיעין ולמנוע התקפות טרור, ומידת שיתוף הפעולה הרצוי מצד חברות פרטיות כמו Apple או Facebook. בארה"ב סירבה חברת Apple לבקשת הממשלה לבצע שינוי במערכת האייפון בכדי לאפשר פריצה למכשיר של טרוריסט מבוקש. תקיפות טרור ברחבי אירופה הגבירו את המתיחות שם והביאו למספר פעולות ממשלתיות שנוגדות את החופש הרשת. בצרפת למשל, בעקבות מתקפת הטרור בפריז, הוכרז על מצב חירום שאפשר לרשויות לבצע מעקב ומעצרים ללא הצדקה משפטית ראויה. בגרמניה הועבר חוק המחייב את ספקי האינטרנט להחזיק במידע של משתמשים עד ל-10 שבועות, לשם ביצוע מעקב. זאת למרות התנגדות חריפה של האופוזיציה ושל האיחוד האירופי.
