רשת האינטרנט מאפשרת למשתמשים להעלות תכנים בעצמם לפלטפורמות המנוהלות על ידי אחרים. כך למשל אתרי חדשות מאפשרים הוספת טוקבקים (תגוביות) לידיעות, אתרים המאחסנים סרטוני וידאו או תמונות, אתרים המחזיקים פורומים או ניהול בלוגים ועוד.
על מי מוטלת האחריות לתכנים המועלים לאתרים אלה? האם על הפלטפורמה שאיפשרה את פרסום התכנים או על הכותב שלהם? אולי גם וגם?
מה קורה אם מישהו העלה באופן אנונימי תוכן לאתר?
איגוד האינטרנט היה פעיל במהלך השנים בקביעת המדיניות בתחום.
במהלך שנת 2007 הגיש ח"כ ישראל חסון הצ"ח אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן, התשס"ח-2007 (נודע בכינוי חוק הטוקבקים)
הצ"ח אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן
לבקשת ועדת המדע של הכנסת (ביום 13 במאי 2008), הוביל איגוד האינטרנט הישראלי רב-שיח בין גופי תוכן גדולים באינטרנט בישראל במטרה לנסח כללים ונורמות התנהגות וולונטריים, שיחולו על אתרי אינטרנט בישראל בהתמודדותם עם תוכן משתמשים באינטרנט. הכללים שגובשו נועדו לטפח את חופש הביטוי באינטרנט בצד הגנה על שמם הטוב ופרטיותם של בני-אדם . כחלק מכללים אלה המליץ האיגוד כי האתרים יפעלו בהתאם למנגנון של הודעה והסרה. מנגנון זה אומץ לאחר מכן ע"י בתי המשפט ונכון להיום הוא המנגנון לפיו פועלים מרבית אתרי האינטרנט.
נושא ההתמודדות עם חשיפת פרטי משתמש שהעלה פרסום אנונימי שנטען לגביו כי הוא עוולה המפרה את החוק נמצא עדיין בתהליך.
בתחילת 2010 קבע ביהמ"ש העליון כי לא יאפשר יותר חשיפת פרטי משתמשי אינטרנט אנונימיים, אף אם הוכח כי ביצעו עוולה. זאת, עד לחקיקת הוראת חוק ברורה שתקנה לבית המשפט את הסמכות לחשוף את פרטיהם (רע"א 4447/07, רמי מור נ' ברק אי.טי.סי [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ). במהלך 2010 הגיש ח"כ זבולות אורלב הצ"ח איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול).
הצ"ח איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול), התש"ע–2010
הערות איגוד האינטרנט להצ"ח איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול)
זמן קצר לאחר מכן, בשנת 2011 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק חשיפת פרטי משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית.
תזכיר חוק חשיפת פרטי משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"א-2011
הערות איגוד האינטרנט לתזכיר חוק חשיפת פרטי משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית
שתי ההצעות לא התקדמו נכון להיום.
