ד"ר יעקב הכט | 30.06.2021

On the significance of conspiracy in online politics

מבוא

בעולמנו המבולבל והכאוטי, הרווי בסערה פוליטית וחברתית, מופיעים אי ודאות וחרדה בתדירות הולכת וגוברת. תרבות קונספירציה מספקת מענה לתחושות אי-ודאות וחרדה באמצעות תחושת ביטחון ושליטה במצבים אלה. כדוגמאות עכשוויות לתיאוריות קונספירציה שזכו לתפוצה ובולטות רחבים בעידן הרשת וטכנולוגיות המידע המקוונות ניתן למנות את קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, שתואר כמפיץ תיאוריות קונספירציה במטרה לפגוע ביריביו ולערער את אמון הציבור באמיתות המידע שנמסר להם על ידי רשויות השלטון; ותיאוריות קונספירציה שנפוצו על רקע התפרצות מגפת הקורונה, והתבססותן של רשתות חברתיות כחלופה משמעותית לאמצעי התקשורת הממוסדים בכל הנוגע להפצת מידע אודות המחלה, הגורמים לה ודרכי הטיפול בה.

מאמר זה בוחן את השאלה כיצד תפישת העולם הקונספירטיבית התפשטה משולי החברה למיינסטרים והפכה למקובלת על ידי פלחי ציבור רחב יותר, במיוחד בכל הנוגע לפוליטיקה, ואת תפקידה של הטכנולוגיה בתהליך זה.

א. תיאוריות קונספירציה כתופעה חברתית

תיאוריות קונספירציה הן תגובה רדיקלית לתהיות לגבי תקפות הידע המדעי ולגבי התנהגות השלטון, אשר נבחנות במגוון תחומי מחקר, כולל פילוסופיה (Pauly, 2020), היסטוריה, מדע המדינה, פסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה, ופרט במסגרת לימוד קהילות ופורומים מקוונות (Douglas et al., 2019; Uscinski, 2018).

נרטיבים של חרדה ופרנויה חברתית (כבסיס חברתי להתפתחותן של תיאוריות קונספירציה) התפתחו ונדונו במדעי החברה מאז המאה ה-19. אלה נחשבים לנרטיבים מכוננים ביצירת תרבות, כאשר דוגמאות בולטות לכך במהלך המאה ה-20 הן תיאוריות קונספירציה בנוגע להופעתם של עב"מים וקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, אותן לכאורה מנסות ממשלות העולם (ובראשן, כנטען, ממשלת ארצות הברית) להסתיר;[1] או תיאוריות קונספירציה שנפוצו לאחר רצח הנשיא ג'ון פ 'קנדי ב- 22 בנובמבר 1963,[2] אשר יצר שינוי דרמטי באמון הציבור במידע אותו מוסרות רשויות השלטון.

דוגמאות עכשווית יותר מעידן הרשת ופלטפורמות הביטוי המקוונות הן, למשל קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, הואשם (במידה רבה של צדק) בהפצת תיאוריות קונספירציה במטרה לפגוע ביריביו ולערער את אמון הציבור באמיתות המידע שנמסר להם על ידי רשויות השלטון (ולכן אף תואר טראמפ כ"מועמד קונספירטיבי"). זאת באמצעות פעילותו הישירה רשת החברתית טוויטר ופלטפורמת האלגוריתם שלה; אשר שוכפלה והופצה באמצעות שלל פלטפורמות ביטוי מקוונות. תיאוריות קונספירציה אף זכו לאחרונה לתפוצה ובולטות חסרות תקדים, על רקע התפרצות מגפת הקורונה והתבססותן של רשתות חבריות כחלופה משמעותית לאמצעי התקשורת הממוסדים בכל הנוגע להפצת מידע אודות המחלה, הגורמים לה ודרכי הטיפול בה.[3]

ראוי להדגיש כי תופעת הקונספירציות איננה חדשה ושורשיה ניכרים בחברות מסורתיות ומודרניות, הן במזרח והן במערב (Butter and Knight, 2020). עם זאת, התייחסות לתרבות הקונספירציה כסוגיה של תקשורת המונים החלה בעקבות המצאת מכונת הדפוס בשנת 1440, שאפשרה להפיץ תפיסות עולם נגישות וניתנות לשחזור. המצאה זו אפשרה לבטא תפיסות עולם שונות, וכתוצאה מכך החלו להישאל שאלות לגבי מה נכון ומה שקרי (Romano, 2020a). למשל, הנסיך מאת ניקולו מקיאוולי (Niccolò Machiavelli,) , שפורסם לראשונה בשנת 1513, מתאר את השימוש בקנוניה כדי לעזור לשליט. דוגמה נוספת היא המסמך האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון" (The Protocols of the Elders of Zion) משנת 1903, המכיל דיונים סודיים לכאורה של 'מנהיגים יהודים בינלאומיים' שמטרתם הייתה להשתלט על העולם.[4]

כך גם בתקופת הזמן הנוכחית, בה תרבות הקונספירציה נעשתה יותר ויותר מושרשת בתרבות האמריקאית ומתחזקת על ידי ערעור סמכותם של מקורות הידע ונציגיהם, ועל ידי התפשטותה של רשת אגדות אורבניות רדיקליות בין-תרבותיות, המכונות לפעמים "מילניאליזם מאולתר" (improvisational millennialism) (Barkun 2013, 2016).

בעולם החדש הזה, כל המידע הקשור למגיפה של Covid 19, לרפואה העממית, לאסטרולוגיה, לאלכימיה, לקיומם של חייזרים ועב"מים, אטלנטיס, נוסטרדמוס, אילומינטי ועוד, יהפוך לידיעה נפוצה העומדת בניגוד לאקדמאים השקפה מדעית, המבדילה בין ידע לטעות. ברקון (שם) מראה כיצד האינטרנט והמדיה החברתית אפשרו לרעיונות שוליים לעבור הרבה יותר בקלות למיינסטרים (Barkun 2013, 2016). למשל, הקמפיין של דונלד טראמפ היה רווי בתיאוריות קונספירציה וברעיונות שוליים שהכפישו קבוצות אתניות ודתיות וסייעו לו לזכות בתמיכת קיצונים פוליטיים. ככל שהשוליים הופכים לגיטימטיים, האלימות גוברת.

ב. הפונקציות החברתיות והפסיכולוגיות שממלאות תיאוריות קונספירציה

קונספירציה ממלאת תפקיד חברתי, שכן היא מציעה הסבר ופישוט של תהליכים היסטוריים, שבהם הכל קשור. שום דבר לא קורה בטעות. כל האירועים השליליים, בין אם הם אסונות טבע, פיגועים, חיסולים, אלכוהוליזם, התמכרויות לסמים ועוד, מאורגנים בסתר ומתוכננים הרבה לפני שהם קורים. כל ההיבטים בחיי היומיום שלנו נשלטים על ידי קונספירציה, ולכן שום דבר אינו תהליך כאוטי, תאונה, גורל או צירוף מקרים (Giry, 2017).

גם אם איננו מקבלים גישה פונקציונלית זו, הצורך החברתי בשמירה על דימוי חיובי על העצמי ועל הקבוצה החברתית נובע מכך שבני אדם הם יצורים חברתיים ומעמד בחברה הוא עדיף לרוב, מבחינה אבולוציונית להיות נכון. אנשים משווים את מעשיהם ואמונותיהם לאלו של קבוצת השווים שלהם ומתאימים אותם בהתאם. משמעות הדבר היא שאם קבוצה חברתית מחזיקה באמונות מסוימות, חבריה עשויים לעקוב אחריה. הצגת מידע מתקן לקבוצה עם אמונות מוחזקות יכולה לחזק את השקפתם הקודמת, למרות מידע חדש שמאתגר אותה.

ניתן להפגין משמעויות חברתיות באמצעות שני מושגים שאולים מתחום הפסיכולוגיה החברתית, המסייעים בהבנת ההתנגדות לדעות מנוגדות, ולעתים גם בהצדקתם:

  1. אפקט בומרנג: (Boomerang effect:) ניסיון לשכנע אנשים לשנות את דעתם עשוי להחמיר את השקפותיהם המקוריות ואף להקשיח אותן. לדוגמא, במהלך מגפת ה- Covid-19 המתמשכת, הייתה לאוכלוסייה היהודית החרדית גישה ישירה ונטולת הפרעות לידע מדעי, אך רבים בחרו לדחות ידע זה מתוך דחף לשמר את האופי הקרוב של הקהילה שלהם ואת דרכם הייחודית החיים (Myers, 2020).
  2. רפלקס Semmelweis: דחייה אינסטינקטיבית של רעיונות חדשים ולא רצויים. חוויות של הדרה חברתית עלולות לגרום לאנשים להאמין באמונות טפלות ותיאוריות קונספירציה (Graeupner & Coman, 2017), שביכולתם לשבש את השגרה החברתית, הפוליטית והכלכלית (Papp, 2020).

משהו מרגיע באמונה בקונספירציה, גם אם היא מטרידה, מכיוון שהיא מניחה עולם ללא כאוס או אקראיות, וכך מספקת צורך מוסרי חשוב. סוג זה של אמונה מתעורר בזמן משבר ומציע הסברים פשוטים לתוהו ובוהו. במצב של אפופניה (Apophenia) [5], הנורמליות מרגישה רחוקה יותר ויותר מכל יום, ורבים מתפתים לאמץ נרטיבים ולמצוא דפוסים בתוך מידע אקראי או חסר משמעות. זו סיבה לפופולריות של תיאוריות קונספירציה מאז ומתמיד, וגם סיבה לאמונה באלים בעולם העתיק (McKinty, 2013).

הדיון הפסיכולוגי בקונספירציה רווי במונחים כמו חרדה, פנטזיה, היסטריה, השלכה, תוקפנות, מצוקה ופרנויה (Pipes, 1997; Wilson and Rose, 2014). מחקרים מראים שאנשים נוטים לנקוט בתיאוריות קונספירציה כשהם במצב של דאגה. סיטואציות אלו מאופיינות כשילוב של גורמים אקראיים וכאוטיים שניתן לכנותם 'הכאוס של הצער האסינכרוני' (Applin, 2020). מצבים דומים יכולים להיווצר לאחר מותו של אדם אהוב, על פי אליזבת קילר-רוס (1998 Kübler-Ross) ומורכבים מאסטרטגיות התמודדות שונות הכוללות הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה, העלולים לעורר פחד, הלם, בלבול והימנעות, אך גם התרוממות רוח. סיטואציה דומה התגלעה במהלך מגפת Covid-19. 'נגיף הקורונה שינה את חיינו ללא הכר. זה גרם לתחושת קרע, תחושה שהמגפה הביאה לחיינו מימד של חוסר יציבות וחוסר ודאות, שגורם למציאות להיראות כאוטית וחסרת משמעות' (Baron, 2020). מצד שני, נטען כי לא ניתן לקבוע בוודאות שאמונות קונספירטיביות עונות על צרכי האדם והאם הן עשויות לספק מניע פסיכולוגי מרכזי (Douglas et al., 2017).

ג. תיאוריות קונספירציה בעידן האלגוריתמים ופלטפורמות תוכן מקוונות

המשמעות המקורית של אלגוריתמים [6] מתייחסת למושגים בסיסיים במדעי המחשב שניתן להגדיר כמערכת כללים המשמשים לכיוון התנהגות מכונות וכמערכת כללים לוגית לפתרון בעיה עיצוב תשתיות ויישום נהלים יומיומיים ברחבי העולם. בשלושת העשורים האחרונים, פעילויות תרבות התייעלו באמצעות תהליכי מחשב אלגוריתמים על ידי סיווג והדרג של אנשים, מקומות, חפצים ורעיונות. לפיכך, הלוגיקה האלגוריתמית הורחבה ושולבה במרקם של תהליכים חברתיים ותרבותיים (Striphas, 2015). על פי ריימונד וויליאמס (Williams 2014), העברת יצירות תרבות באמצעות מחשבים, מאגרי מידע וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות עקרה מושגים מוכרים מתחום התרבות והולידה מונחים חדשים המעוררים חוויות חדשות.

כיום, לאלגוריתמים יש תפקיד בסדר החברתי מבחינת קידום נקודות מבט מסוימות וגם מבחינת עמדות רחבות שמושג זה עשוי לטפל בהן (Beer, 2017). הם כבר לא משמשים רק לחישובים בסיסיים, אלא גם לקבלת החלטות אישיות ושלטוניות מורכבות, וכתוצאה מכך הם משפיעים על היבטים רבים של חיינו. אלגוריתמים אינם רק מנגנונים טכנולוגיים המורכבים מקוד ונתונים אלא מהווים ישויות בעלות משמעויות חברתיות, תרבותיות וכלכליות (Ananny and Crawford, 2016).

חברות כמו אמזון, גוגל ופייסבוק משתמשות במערכות עיבוד מידע אלגוריתמיות על מנת לקבל ולהפיץ החלטות תרבותיות, אם כי זה סותר את הרטוריקה הפופוליסטית שלהן (Güçdemir, 2019). בכלל זה, ניתן לתאר את הקשר שבין טכנולוגיות תקשורת מקוונות-אלגורתימיות לבין עליית ההיקף ותמיכה הציבורית ב-"הסברים אלטרנטיביים" באשר לתופעות חברתיות שונות, בניגוד להסבר המוצע על ידי מוסדות שלטון ומחקר, במספר מישורים:

ראשית, טכנולוגיות מתוחכמות הובילו לדמוקרטיזציה של פרסום ולמחזור חדשות מתמיד. יחד אלה מספקים שיטפון של חומר גלם המאכיל תיאוריות קונספירציה. מסרים קיצוניים מקודמים על פני מסרים ניטרליים מפיצים דיסאינפורמציה ולא מידע; ותיאוריות קונספירציה קודמות לעובדות. אנשים עם דעות דומות לא יכולים רק לחלוק את דעותיהם אלא גם לחסום כל עובדה או נקודת מבט שהם לא מסכימים איתם (McNamee, 2019).

שנית, ניתן להפיץ מזימות על פי מודל עסקי. רשתות כמו גוגל, פייסבוק ויוטיוב חולקות מידע על בסיס תגמולים ורווח. פעולות כמו איסוף חדשות, שנעשו בעבר על ידי עיתונאים ועורכים ברחבי העולם, עברו כעת כמעט לחלוטין לרשתות המשתמשות ב'קווי קודים 'השולטים בכל מגוון העדכונים הדיגיטליים, ויוצרים מצב בו השיח הציבורי מתמקד. בפרספקטיבה צרה של מידע (McNamee, 2019). ההחלטה של ​​פייסבוק לחסום זמנית את חשבונו של טראמפ בעקבות ההתפרעויות וההשתלטות על בניין הקפיטול האמריקני, החלטת טוויטר לחסום את חשבונו לצמיתות וההחלטה של ​​אפל לחסום את אפליקציית הרשת החברתית הימנית פארלר (Parler) [7], אינן נובעות מצפונן המיוסר של התאגידים הללו רצון להילחם ברוע.

ד. דיון וסיכום: השפעותיה של טכנולוגיות מידע על תפוצתן של תיאוריות קונספירציה

כשהתחלתי בתהליך כתיבת מאמר זה, השערת המחקר הייתה כי הגורם המשמעותי ביותר לעליית בהיקף ובבולטות של תיאוריות קונספירציה בעידן הרשת והמידע הוא טכנולוגיות התקשורת הדומיננטיות בעשור האחרון, המבוססות על שימוש באלגוריתמים המעצבים את השיח הציבורי.

עם זאת, בתהליך המחקר הגעתי למסקנה כי האלגוריתם הוא רק מרכיב ממכלול הגורמים, בין היתר, על בסיס התובנה כי שינויים פוליטיים אינם קשורים בהכרח לתרבות הדיגיטלית (Duca, 2020). כלומר, טכנולוגיה לא בהכרח תמיד שולטת בהפצת תיאוריות אלה וכי מרכיבים נוספים המסייעים לתהליך כוללים (בהתבסס על: 2020 Tuters):

  • רשתות חברתיות הפועלות על פי מודל עסקי ומעדיפות מידע ויראלי שמניב רווח באמצעות אלגוריתמים המסייעים להם לאתר צרכנים, גם אם זה כולל דיסאינפורמציה, מניפולציה, שקרים, הפחדות, קונספירציות ואיומי אלימות;
  • שימוש במנגנוני 'מעקב' ('tracking') ו'לייקינג ('liking') 'בפלטפורמות דיגיטליות לסיווג אנשים וקבוצות הנוטים להאמין בקונספירציות, תורמים להקצנה של קבוצות ימין ולהפצת שנאה עקב תיאוריות קונספירציה מוזרות כמו Pizzagate ו- QAnon, אשר תמכו בטראמפ;
  • חיזוק הלכידות הקבוצתית ברשתות החברתיות, שלעיתים עצם ההשתתפות חשובה יותר מהאמת (Shaver and Sosis, 2018). בעבר הלכידות הזו התבטאה באמונות טפלות בנוגע לאופן שבו העולם עובד, ומי שהטיל ספק בכך הושמד (Hübl, 2018);

* גידול במגמות אנטי-מדעיות המאפשרות מיזוג של מידע חוץ-עובדתי עם מידע מבוסס עובדות, מה שמוביל לטשטוש של ידע מדעי ושיטות אחרות לאימות ידע (Robertson, 2016);

  • שימוש יעיל ב'מסגור מדיה ' ('media framing'), המאפשר ליצור מחדש, מזוויות שונות, קטע קטן מ'המציאות' הרצויה באמצעות תהליך סלקטיבי (Romano, 2020a);

לסיכום, מסקנתו של מאמר זה היא שטכנולוגיות מידע, לרבות כאלו המבוססות על מנגנונים אלגוריתמיים לארגון התוכן בהתאם למאפייני המשתמש, אינן מהווה גורם יחיד או מכריע המאפשר את ההפצה של תפישת העולם הקונספירטיבית להתפשט לזרם המרכזי של החברה וכי משולבים בהפצה גם תפיסות עולם פוליטיות שאינם קשורים בהכרח לתרבות הדיגיטאלית כן מגמות אנטי-מדעיות כתפיסות עולם. עם זאת, המחקר מלמד כי לטכנולוגיות התקשורת הדומיננטיות כיום, בדמות פלטפורמות מקוונות ורשתות חברתיות, ישנה תרומה משמעותית לתפוצתם של תיאוריות קונספירציה, שכן האלגוריתמים המכוונים את התוכן, והשיקולים העסקיים העומדים בבסיסים, אינם מכוונים בהכרח לחקר האמת או קיומו של דיון רציונלי.

רשימת מקורות

  1. Ananny M and Crawford K (2016) Seeing without knowing: Limitations of the transparency ideal and its application to algorithmic accountability. New Media & Society 20(3): 973-989. DOI: 10.1177/1461444816676645
  2. Anderson B (2017) Tweeter-in-chief: A content analysis of president Trump's tweeting habits. Elon Journal of Undergraduate Research in Communications 8(2): 36-47.‏
  3. Applin SA (2020) The chaos of asynchronous grief. Medical Anthropology Quarterly 3. https://allegralaboratory.net/the-chaos-of-asynchronous-grief/
  4. Arnold M (1869) Culture and Anarchy and Other Writings (Matthew A and Arnold M eds). Reprint, New York: Cambridge University Press, 1993.
  5. Barkun M (2013) A Culture of Conspiracy: Apocalyptic Visions in Contemporary America (vol. 15). Oakland, CA: University of California Press.
  6. Barkun M (2016) Conspiracy theories as stigmatized knowledge. Diogenes. DOI: 10.1177/0392192116669288
  7. Baron A (2020) Think of the Corona, organize the chaos. Times of Israel, 11 April. Available at: https://www.zman.co.il/98290
  8. Beer D (2017) The social power of algorithms. Information, Communication & Society 20(1): 1–13. ‏DOI: 10.1080/1369118X.2016.1216147
  9. Butter M and Knight P (2020) Routledge Handbook of Conspiracy Theories. Oxon, UK: Routledge. DOI: 10.4324/9780429452734
  10. Dawkins R (2016) The Selfish Gene. Oxford UK: Oxford University Press.
  11. Douglas KM, Sutton RM and Cichocka A (2017) The psychology of conspiracy theories. Current Directions in Psychological Science 26(6): 538–542. DOI: 10.1177/0963721417718261
  12. Douglas KM, Uscinski JE, Sutton RM et al. (2019) Understanding conspiracy theories. Political Psychology 40: 3–5. ‏DOI: 10.1111/pops.12568
  13. Duca L (2020) How to Start a Revolution: Young People and the Future of American Politics. New York: Simon and Schuster.
  14. Giry J (2017) A functionalist analysis of conspiracy theories: Conspiracy theories and their social functions. Cost COMPACT Research Reports 65(2):187-202.
  15. Gopnik A (2016) Trump and the truth: Conspiracy theories. The New Yorker, 13 September. Available at: ‏https://www.newyorker.com/news/news-desk/trump-and-the-truth-conspiracy-theories
  16. Graeupner D and Coman A (2017) The dark side of meaning-making: How social exclusion leads to superstitious thinking. Journal of Experimental Social Psychology 69: 218–222.
  17. Güçdemir D (2019) Algorithmic culture and data ethics. Master's Thesis, Ankara University.
  18. Hallinan B and Striphas T (2016) Recommended for you: The Netflix Prize and the production of algorithmic culture. New Media & Society 18(1): 117–137. DOI: 10.1177/1461444814538646
  19. Hübl P (2018) The power of political emotions: On political camp formation and the new right-wing populism. In: Tillmans W and Oetker B (eds) What is Different? Jahresring 64. Berlin: Sternberg Press.
  20. Kübler-Ross E (1998) The Wheel of Life: A Memoir of Living and Dying. New York: Simon and Schuster.
  21. Latour B (2013) Reassembling the social. An introduction to actor-network-theory. Journal of Economic Sociology 14(2): 73–87.
  22. Machiavelli N (1513) The Prince (Marriott WK trans). Reprint, Project Gutenberg, 1998.
  23. Marino G and Thibault M (2016) Viralità. Per una epidemiologia del senso. Aracne. Available at:‏ http://www.aracneeditrice.it/index.php/pubblicazione.html?item=9788825503159
  24. McKinty A (2013) Cold Cold Ground. Alianza Editorial.
  25. McNamee R (2019) I mentored Mark Zuckerberg. I loved Facebook but I can't stay silent about what's happening. Time Magazine, 28 January. Available at: https://time.com/magazine/us/5505429/january-28th-2019-vol-193-no-3-u-s/
  26. Minnite LC (2011) The Myth of Voter Fraud. Ithaca, NY: Cornell University Press.
  27. Myers, DN (2020). Products of Israelization. Hazmat Hazeh. Available at: Https://hazmanhazeh.org.il/benami-forum
  28. Paczkowski J and Mac R (2021) Amazon is booting Parler off of its web hosting service. Buzzfeed News. Available at: https://www.buzzfeednews.com/article/johnpaczkowski/amazon-parler-aws (accessed January 9, 2021).
  29. Papp J (2020) President Trump has a bad case of Semmelweis Reflex. Here's what that means. The Tribune, 31 March. Available at: https://www.sanluisobispo.com/opinion/opn-columns-blogs/article241645951.html
  30. Pauly M (2020) Conspiracy theories. In: Fieser J and Dowden B (eds) The Internet Encyclopedia of Philosophy. Available at: https://www.iep.utm.edu/conspira/
  31. Pipes D (1997) Conspiracy: How the paranoid style flourishes and where it comes from. Free Press.
  32. Popper K (2014) Conjectures and Refutations: The Growth of Scientific Knowledge. London, UK: Routledge.
  33. Robertson DG (2016) UFOs, Conspiracy Theories and the New Age: Millennial Conspiracism. London, UK: Bloomsbury Publishing.
  34. Rolnik G (2021) This is not a seizure of conscience. Twitter and Facebook know exactly why they blocked Trump. Haaretz, 9 January. Available at: https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium.HIGHLIGHT-1.9437558?fbclid=IwAR1HOVLrfTUHsMwd37lE8s3V-RGPrv2-WkSU_jlDKqQecJWyRIhmWt10
  35. Romano A (2020a) Conspiracy theories explained. Vox, 18 November. https://www.vox.com/21558524/conspiracy-theories-2020-qanon-covid-conspiracies-why
  36. Romano A (2020b) Study: Nearly a third of Americans believe a conspiracy theory about the origins of the Coronavirus. Vox, 12 April. https://www.vox.com/covid-19-coronavirus-us-response-trump/2020/4/12/21217646/pew-study-coronavirus-origins-conspiracy-theory-media
  37. Seyfert R and Roberge J (eds) (2017) Algorithmic Cultures: Essays on Meaning, Performance and New Technologies. New York: Taylor & Francis.
  38. Shaver JH and Sosis R (2018) Costly signaling in human culture. The International Encyclopedia of Anthropology, 1–7.
  39. Striphas T (2015) Algorithmic culture. European Journal of Cultural Studies 18(4– 5): 395–412. DOI: 10.1177/1367549415577392
  40. Tuters M (2020) How conspiracy theories spread online. The Conversation, 7 April. Available at: https://theconversation.com/how-conspiracy-theories-spread-online-its-not-just-down-to-algorithms-133891
  41. Uscinski JE (ed.) (2018) Conspiracy Theories and the People Who Believe Them. Oxford, UK: Oxford University Press.
  42. Vrzal, M. (2020). QAnon as a variation of a Satanic conspiracy theory: An overview. Theory and Practice in English Studies 9(1).
  43. Weill K (2018). Right-wing pundits say the dead are committing voter fraud. The Daily Beast, 6 September. Available at: https://www.thedailybeast.com/right-wing-pundits-say-the-dead-are-committing-voter-fraud
  44. Williams R (2014) Keywords: A vocabulary of culture and society. Oxford UK: Oxford University Press.
  45. Wilson MS and Rose C (2014) The role of paranoia in a dual-process motivational model of conspiracy belief. In: van Prooijen J-W and van Lange P (eds) Power, Politics, and Paranoia: Why People Are Suspicious of their Leaders. Cambridge, MA: Cambridge University Press, pp. 273-291.
  46. [1] Jensen, T. (2013). Democrats and Republicans differ on conspiracy theory beliefs. Public Policy Polling News Release. https://www.publicpolicypolling.com/wp-content/uploads/2017/09/PPP_Release_National_ConspiracyTheories_040213.pdf‏
  47. [2] Douglas, K. M., Sutton, R. M., & Cichocka, A. (2019). Belief in conspiracy theories: Looking beyond gullibility. The social psychology of gullibility: Fake news, conspiracy theories, and irrational beliefs, 61-76 .https://www.researchgate.net/publication/332195815_Belief_in_Conspiracy_Theories_Looking_beyond_gullibility‏
  48. Jensen, T. (2013). Democrats and Republicans differ on conspiracy theory beliefs. Public Policy Polling News Release. https://www.publicpolicypolling.com/wp-content/uploads/2017/09/PPP_Release_National_ConspiracyTheories_040213.pdf‏

רשימת מקורות

  1. [3] מגמת הסירוב לחיסונים (refusing vaccines) החלה בשנת 1853 עם החיסון נגד אבעבועות שחורות והמשיכה בהתנגדות לחיסון נגד קורונה. טראמפ כינה את הנגיף 'מתיחה' וטען כי שיעור התמותה של המחלה יהיה נמוך בהרבה ממה שחזו גורמי בריאות הציבור באומרו: 'יום אחד, כמו נס, זה ייעלם' (Romano, 2020b).
  2. [4] הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא מסמך בן כ-100 עמודים, המתאר תוכנית פעולה גלובלית הכוללת 24 פרקים, שכל אחד מהם מכונה "פרוטוקול". החיבורים (המקוריים) נכתבו בין השנים 1868 ל-1903.
  3. [5] אפופוניה (Apophonia) היא תפיסת דפוס הזויה. המונח הפסיכולוגי הוטבע בשנת 1958 על ידי קלאוס קונרד (Klaus Conrad) כדי לתאר חוויה או חזון של דפוסים או קשרים בין מידע אקראי או חסר משמעות.
  4. [6] מושג האלגוריתם נטבע במאה התשיעית על ידי מוחמד בן מוסא אל-חוואריזמי (Muhammad ibn Mūsa al-Khwarizmī), אסטרונום, גיאוגרף ומתמטיקאי הידוע בתרומתו לחקר האלגברה. בשנת 825 לספירה, הוא חיבר ספר בפרסית (محمد بن موسی خوارزمی), שכותרתו בלטינית Algoritmi de Numero Indorum נכון לעכשיו, אלגוריתם הוא רשימה מסודרת של כללים שנועדו לפתור בעיות על ידי ביצוע סדרה של הוראות מוגדרות היטב. כיישום בעולם המחשבים והמערכות הדיגיטליות, הוא מאפשר למכונות ללמוד עלינו דברים שאיננו יודעים על עצמנו ולהעביר ממצאים אלה ליוצריו ומפעיליו. לפעמים הוא פועל באופן עצמאי, ללא התערבות אנושית, כמו הגולם שעלה על יוצרו.
  5. [7] פארלר (Parler) היא רשת חברתית אמריקאית שהוקמה באוגוסט 2018 ונחשבת לחלופה לטוויטר ופייסבוק. מיליוני תומכים של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, מזוהים עם רשת זו והיא הפכה לאחת האפליקציות הצומחות ביותר בארצות הברית, כאשר פייסבוק וטוויטר פיצחו מספר גדל והולך של פוסטים שהפיצו מידע שגוי והסיתו לאלימות. נטען כי פרלר זרע פחד ושנאה, מה שהוביל להתקוממות בקפיטול האמריקני בתחילת ינואר 2021 (Paczkowski and Mac, 2021)

אודות ד"ר יעקב הכט

כותב המאמר הוא חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות המקוונת וחוקר במרכז לחקר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה (http://jacobhecht.com)

הבהרה
במסגרת מדור זה מתפרסמים גם תכנים שמקורם במחברים "אורחים" וצדדים שלישיים נוספים. לעיתים, כוללים התכנים הללו גם את עמדתם או דעתם האישית של המחברים. איגוד האינטרנט הישראלי אינו אחראי לתכנים אלה והאמור בהם אינו משקף את דעתו או עמדתו של האיגוד, אלא את דעתם ועמדתם של המחברים בלבד, אף אם הם חברי העמותה