ד"ר תומר סיימון | 22.11.2021

בשנים האחרונות, חלקים נרחבים מחיים הפרטיים והעסקיים שלנו סובבים סביב החיבוריות לאינטרנט ותלויים בה. האינטרנט וטכנולוגיות המידע הפועלות על בסיסו הפכו לזירה המרכזית בה מתקיימת תקשורת בין-אישית, חברתית וכלל-עולמית. זאת, בדומה לחלק של אטמוספירת כדור הארץ בו אנחנו חיים ופועלים נקרא ביוספירה, המספק לנו את האוויר והחמצן לנשימה. את המרחב הזה חולק האוויר עם  האינטרנט על שלל גווניו – רשתות wi-fi, סלולר או לוויינים שמספקות לנו יכולת גלישה והעברת נתונים גלובלית ומיידית. האינטרנט הופך את העולם למחובר ורציף.

כיום אנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שהכל מחובר לאינטרנט, אבל ב- 1985 היו מחוברים לאינטרנט 100 אלף מחשבים בלבד, וב-1991 כשהשיקו את האינטרנט היו כבר מיליון מחשבים מחוברים. כשאנו בוחנים את העולם כיום, נראה כאילו הכל מחובר.  קיימות לא מעט השערות והנחות אודות כמות המכשירים המחוברים לאינטרנט היום, אך ישנה הסכמה שמדובר על עשרות מיליארדים.

מאז 1991 התעצמו התהליכים שהפכו את הקשר שלנו לעולם ולאנשים כמבוסס כמעט כולו על האינטרנט. כולנו חווינו את המשמעות של החיבור והיכולת הזו (והיעדרה) במשבר הקורונה האחרון. בשונה ממהפכות טכנולוגיות קודמות, מהפיכת האינטרנט היתה מהירה מאוד. אחד ההבדלים העיקריים בין מהפיכת האינטרנט לבין כל מהפכה קודמת הוא היעדר המימד הפיזי, המכניקה והאלקטרוניקה, והמעבר לשימוש בביטים לצורך ייצוג לא-פיזי של המציאות. הביטים מאפשרים "ייצור", הפצה, עדכון, העתקה והתרחבות מהירים ללא עלויות משלוח או צורך לנהל מחסנים גדולים ומלאי. במהלך המאה ה-20 תיארו מספר חוקרים את התופעה של חדשנות קומבינטורית, הנסמכת על התפתחות מספר טכנולוגיות ושילובן ליצירת משהו חדש. כזה הוא האינטרנט.

תשתית השרתים, מגוון הפרוטוקולים השונים לתקשורת והסיבים האופטיים המרכיבים ומאפשרים את האינטרנט מכונים גם סייבר-ספייס (cyberspace) – המרחב הדיגיטלי שמאפשר לנו לפעול ואף להתקיים בעולם היום. השימושים של האינטרנט רחבים מאוד, וכוללים תקשורת ומיילים, ניהול פגישות, לימודים ועבודה כמו שקרה במהלך הקורונה, וכן מסחר מקוון ואף מלחמות ופשיעה מקוונת. האינטרנט עובר שיפורים ושדרוגים ללא הרף במטרה לאפשר לנו את הקידמה, אך לצערנו אנו  רואים שימוש הולך וגובר באינטרנט כנשק לביצוע תקיפות דרכו ובעזרתו.

המציאות הנוכחית בה העולם כולו מחובר לאינטרנט ונסמך עליו לביצוע הרוב המוחלט של הפעולות יוצרת כר פורה לפגיעות ושיבוש בספירה האישית, המסחרית והפוליטית, כאשר אותה היפר-קישוריות (hyper-connectivity) היא זו שמאפשרת לנו קדמה חסרת תקדים מצד אחד, אך גם מהווה נקודת תורפה שעשויה ליצור מעין אפקט של כדור שלג, מצד שני.

תהליך החיבור של האנושות לאינטרנט היה מהיר מאוד ומקיף. אם בשנת 1985 היו מחוברים כ-100,000 מחשבים לרשת האינטרנט, ב-1991 עם השקתו עלתה הכמות למיליון מחשבים. כיום, ההערכות נעות בין 7 מיליארד ל-15 מיליארד מכשירים המחוברים לאינטרנט. במקביל, כמות המשתמשים באינטרנט עלתה מכ-16 מיליון ב-1995 לכ-4.6 מיליארד ביוני 2020. אף על פי שהגידול בכמות המשתמשים הינו גלובלי, העלייה הגבוהה והמהירה ביותר היתה בסין, הודו וכיום גם בברזיל. בהודו, למשל, מידי שנה מתחברים לאינטרנט כמאה מיליון משתמשים חדשים.

במבט על העשור הקרוב אנחנו צפויים לראות זינוק משמעותי באימוץ האינטרנט במדינות אסיה, ובמבט של 5 שנים קדימה נוכל לראות גם גידול משמעותי מאוד בברזיל.

חשיבותו של האינטרנט היא כלכלית, מדינית, תעסוקתית וחברתית, ולכן כבר בשנת 2016 קבע האיחוד האירופי יעד אסטרטגי לשנת 2025 של חיבור כל משק בית באירופה לאינטרנט רחב פס במהירות של 100 מ"ב, וכן שבכל מדינה באיחוד תיפרס רשת דור חמישי (5G) בעיר גדולה אחת לפחות עד סוף שנת 2020.

לחיבוריות ולקישוריות לאינטרנט חשיבות גיאו-אסטרטגית, שהופכת בהדרגה לזירת מאבקים גיאופוליטית בין ארה"ב, סין ורוסיה.

אחת מנקודות הציון החשובות התרחשה באוקטובר 2016, בה נשיא ארה"ב אובמה שחרר את האחיזה האמריקאית באינטרנט מאז שנת 1969. ב- 2016 העביר אובמה את השליטה לעמותה בקליפורניה, וויתר על יכולת השליטה האמריקאית על האינטרנט – פעולה שהובילה למחאות רבות – אך בבסיסה עמדה הנחת היסוד של גישה שיוויונית לכולם לאינטרנט.

אחת המניפסטציות של תהליך זה מכונה ספלינטרנט (splinternet) – התפצלות האינטרנט העולמי למספר רשתות אינטרנט מופרדות מסיבות פוליטיות, לאומיות ואף דתיות. בסוף שנת 2019 רוסיה העבירה את חוק האינטרנט, המעניק סמכויות רחבות לממשלה,  ביניהן  היכולת לנתק את האינטרנט של רוסיה מהאינטרנט העולמי. בישראל, למשל, עדיין פועלת רשת סלולרית דור שני (2G), שמטרתה לספק אינטרנט כשר לאוכלוסייה החרדית, זאת למרות שמדינות רבות הפסיקו את התמיכה בתקן זה כבר לפני מספר שנים, ועל אף שמשרד התקשורת הישראלי מתכנן להפסיק את התמיכה בדור 3 בשנת 2023.

למרות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת החיבוריות והמידע, מבט עולמי מציג תמונה בה 47% מתושבי העולם עדיין מנותקים מהאינטרנט וכ-1.3 מיליארד אנשים עדיין ללא חיבור לחשמל. הגישה לאינטרנט מוגדרת על ידי רבים כזכות בסיסית בעלת משמעות כלכלית וחברתית עמוקה. גישה לידע, השכלה, תקשורת ולאפשרויות תעסוקה.

ללא אינטרנט לא ניתן לגשת ל"ענן", שמאפשר ומנגיש לנו את כל השירותים המתקדמים, אך בסיסיים מבחינתנו, בהם אנו משתמשים היום (מיילים, תקשורת, שמירת קבצים, רשתות חברתיות, בנקאות, קניות וכדומה). לכן, כיום, בישראל וברחבי העולם ספקיות האינטרנט מבינות שהאינטרנט מהווה תשתית חיונית ואף קיומית, המאפשרת את המשך תפקוד מערכות המדינה, הממשלה והכלכלה שלהן.

משבר הקורונה הביא לשינוי מוחלט בדרך ובהיקף צריכת האינטרנט ברחבי העולם – כ-1.4 מיליארד ילדים ברחבי העולם נאלצו ללמוד מהבית בנוסף לכ-2 מיליארד אנשים שנאלצו לעבוד מהבית, וסך הכל שני שליש מהאנושות היתה בסגר. במהלך תקופה זו שינינו את מרבית המנהגים שלנו – כולנו היינו בבית, אבל העולם המשיך לתפקד בצורה כזאת או אחרת. מה שאיפשר לנו את היכולת הזאת זו אותה חיבוריות וטכנולוגיה של הנגשה מרחוק של עבודה, לימודים, קניות, חינוך, למידה, בנקאות וכדומה. שינוי מקיף כל כך הכולל כמות כה רבה של אנשים מרחבי העולם מדגיש את ההכרח בזמינות של אינטרנט בפס רחב. לקראת סוף חודש מרץ פרסם הפורום הכלכלי העולמי אזהרה מפני קריסת האינטרנט.

אתגר הנגישות לאינטרנט ולתשתיות אינטרנט מתקדמות בפרט

השינוי הגדול שמשבר הקורונה הביא לחיינו הפרטיים והעסקיים והמעבר לדיגיטל העלה את חשיבות נושא הנגישות בעצימות גבוהה יותר. ברחבי העולם ישנם כ-1.4 מיליארד בני אדם בעלי מוגבלויות שונות, נראות ולא נראות, שגם הם נשארו בבית אך לא היו יכולים להשתמש ולצרוך שירותים רבים בגלל שלא היו נגישים. באנגליה, למשל, דו"ח אחד מראה כי 70% מהאתרים עדיין אינם עומדים בתקינת הנגישות, וגם בישראל הפער עדיין גבוה. דו"ח אחר הראה כי 98% מאתרי המסחר המקוון באנגליה אינם מונגשים, כלומר גם בעלי המוגבלויות לא מסוגלים להשתמש בהם, וגם בעלי העסקים מפסידים קהל לקוחות גדול מאוד.

אוכלוסייה נוספת שאינה יכולה להנות ממנעמי העידן הדיגיטלי נמצאת בפריפריה, לשם בדרך כלל לוקח זמן רב והשקעה גדולה על מנת להנגיש אינטרנט בפס רחב שיאפשר צריכה של שירותים דיגיטליים מקוונים. אם בוחנים את ארה"ב, אחת המדינות המתקדמות בעולם, ל- 25 מיליון אנשים עדיין אין גישה לאינטרנט פס רחב, כשמתוכם 19 מיליון מתגוררים בפריפריה בקהילות המרוחקות. בנובמבר 2019 פורסם כי הסיבים האופטיים המאפשרים רוחב פס גבוה וגלישה מהירה יגיעו לפריפריה של ישראל ככל הנראה בעוד עשור. עם זאת, באפריל 2020 איפשר שר התקשורת לספקיות התקשורת לספק אינטרנט בפס רחב לפריפריה ללא הצורך בפריסת סיבים אופטיים, ולשם כך חתם על תיקון לצו הטלגרף. ה-FCC האמריקאי (מקביל למשרד התקשורת) הגדיר לפני מספר שנים כי המהירות המינימלית הנדרשת היא 14 מ"ב לשנייה, אך הנתון העדכני שלהם מראה כי נדרשת מהירות של 25 מ"ב לשנייה. מדובר על רוחב פס שיאפשר לקיים שיחות וידאו ולצרוך מדיה עשירה, שני אלמנטים הנדרשים לעבודה וללמידה מרחוק.

אתגר הצנזורה והסינון המדינתי של האינטרנט

ככל שהזמן מתקדם תופס האינטרנט חלק משמעותי יותר בכל נדבכי החיים שלנו, ולמעשה האינטרנט היא אחת מהטכנולוגיות בעלת ההשפעה הרחבה והעמוקה ביותר על העולם. אחת המטרות של האינטרנט היא גישה חופשית למידע ולידע, פיתוח קשרים אישיים ועסקיים וכן יכולת הבעה עצמית באמצעות דעות ומחשבות. אולם, כשבוחנים את מצב האינטרנט בהיבט הזה, ניתן לראות כי שני שליש מהמשתמשים באינטרנט ברחבי העולם נמצאים תחת צנזורה כזאת או אחרת של ממשלותיהם. שנת 2019 היוותה נקודת ציון בה הגיעה לשיא כמות הממשלות שהפעילו צנזורה מסוגים שונים האזרחים שלהם. הסיבות לצנזורה יכולות להיות פוליטיות, דתיות, לאומיות ואף סיבות של ניסיונות הגנה על הגולשים (בריונות ברשת ופורנוגרפיה).

אתגר הגנת הסייבר של האינטרנט

במקביל, חלה עלייה בפשיעה מקוונת ובהתקפות הסייבר וכן עלייה במודעות ובחשיבות ההגנה על פרטיות האזרחים. בתחום זה אחת הדרכים להגן עלינו, המשתמשים, הינה דרך שימוש בהצפנות – של התכנים, של התקשורת ושל המידע האישי שלנו. קיימת מגמה ברורה של הצפנת האינטרנט. הערכות מצביעות על כך שב-2017 נעשה שימוש בכ-50% הצפנה, בסוף שנת 2018 הגענו ל-72%, וב-2019 חצינו את ה-80%. הצפנה היא אחד המנגנונים שנועדו להגן על משתמשים מפני האקרים ואפילו ממשלות, וכדי לשמור ולהגן על הזהות, הפרטיות והמידע שלנו.

בסוף שנת 2018 יזמה מיקרוסופט, בשותפות עם מספר ארגונים נוספים, את "קריאת פריז" (Paris Call), המהווה אמנה בינלאומית ראשונה מסוגה להגנה על אזרחים, ארגונים פרטיים, מערכות דמוקרטיות ותשתיות קריטיות מפני התקפות סייבר. בשנת 2017 כמיליארד בני אדם ברחבי העולם נפלו קורבן לפשיעות והתקפות סייבר. האמנה, עליה חתומים ממשלות וארגונים רבים מכל העולם, דומה לאמנות בינ"ל אחרות המגנות על ביטחון אזרחי העולם מפני תקיפה (כמו אמנת ז'נבה, האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני והאמנה למניעת ההפצה והשימוש בנשק ביולוגי וכימי), ונועדה לקדם שיתוף פעולה עולמי, אמון ושקיפות בטיפול  באירועי סייבר ובמניעתם.

איך מודדים ומעריכים את מצב האינטרנט?

האינטרנט הפך לחלק אינטגרלי מחיינו הפרטיים והלאומיים ומהווה תשתית יסודית וקריטית לתפקודה של המדינה. מעבר לאינטרנט כאוסף של טכנולוגיות המאפשרות לנו מגוון עצום של אפשרויות, האינטרנט יוצר ומאפשר לנו את ה"דיגיטל" – בנקאות דיגיטלית, מסחר מקוון, רפואה מחוברת, תעשיות חכמות, למידה מרוחקת, ממשל זמין, ערים חכמות וכדומה. כל הרכיבים הללו הם חלק מתפיסת הכלכלה הדיגיטלית (digital economy), שהינה תפיסה כוללת של מדינה, אשר מאפשרת למדוד ולהבין את אופן תפקודה ורמתה. האיחוד האירופי בנה מערכת מדידה המכונה DESI (Digital Economy and Society Index), המורכבת מחמישה מדדים מובילים באמצעותם ניתן להבין את רמת הבשלות הדיגיטלית של המדינה, הכלכלה והאוכלוסייה שלה.

המדד הראשון והבסיסי ביותר הוא קישוריות (connectivity), ממנה הכל מתחיל. האם יש לי חיבור לאינטרנט בפס רחב, או שיש לי חבילת גלישה סלולרית דור 3, 4 או 5. החסם העיקרי למדד זה הינו affordability, המתאר את מרכיב העלות של הקישוריות, והאם אזרחים יכולים להרשות לעצמם לשלם עליה, וכן האם לאור העלות הגבוהה הם נאלצים להשתמש באחת משתי האפשרויות (פס רחב או סלולר) בלבד. במדינות רבות זה לא אפשרי והתושבים נאלצים לבחור מפאת העלויות הגבוהות של החיבוריות לאינטרנט.

מדוע הקישוריות לאינטרנט כה חשובה? התרומה וההשפעה הכלכלית של אינטרנט בפס רחב הן אדירות. האינטרנט מאפשר לנו להיות יעילים יותר, למצוא עבודה ביתר קלות ופותח בפנינו  מגוון אפשרויות תעסוקה והעסקה נוספות מהבית.

שלושה מחקרים מהעשור האחרון הראו את תרומתו הישירה של החיבור לאינטרנט לתעסוקה. מחקר אחד משנת 2019 הראה מתאם גבוה בין איזורים בהם הזמינות של אינטרנט בפס רחב נמוכה לבין ההימצאות של אחוזי אבטלה גבוהים ביותר וצמיחה כלכלית איטית. המחקר השני הראה כי על כל 1,000 מנויים חדשים של אינטרנט בפס רחב נוצרות 80 משרות חדשות באותו האיזור. כלומר, לאינטרנט ולזמינות שלו בפס רחב יש את הכוח להניע כלכלות וצמיחה. לבסוף, מחקר של ה-OECD הראה שהעלאת מהירות הגלישה ב-4 מ"ב מוסיפה כ-2,100 דולר להכנסה הביתית השנתית. אם זה האפקט של 4 מ"ב, תחשבו מה האפקט של העלאת המהירות ל-200 מ"ב ואף ל-1,000 מ"ב?!

מה צופן לנו העתיד?

במהלך השנתיים האחרונות הכריזו מספר מדינות על פרוייקטים מקיפים לשדרוג תשתיות האינטרנט והנגשתן לכלל התושבים, ביניהן ארה"ב, גרמניה וניגריה. קיימות שתי מטרות עיקריות לפרוייקטים אלה, כשהראשונה היא שיפור השיוויוניות בין האוכלוסיות השונות במדינה, והשנייה היא צמיחה כלכלית ושיפור איכות החיים.

במסגרת אחריות תאגידית חברת מיקרוסופט הכריזה לפני מספר שנים על פרוייקט שמטרתו הנגשת אינטרנט לאיזורים מרוחקים ולאוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם. הפרוייקט מבוסס על התדרים עליהן פעלו בעבר טלוויזיות שנעזרו באנטנות כדי לקלוט את השידורים. תדרים אלה, VHF ו-UHF, אינם בשימוש ברחבי העולם ונקראים whitepace, או "רווח לבן", שאותו ניתן לנצל כדי לספק אינטרנט. בעוד שאנטנות wifi רגילות יכולות לספק אינטרנט עד למרחק של כ-100 מ' מהמשדר, בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לספק אינטרנט לטווחים של כ-8 ק"מ. דרך עבודה עם ממשלות ברחבי העולם הצליחה מיקרוסופט להנגיש אינטרנט למקומות ולאנשים שלא היתה להם כל דרך אחרת להשיג זאת. באמצעות הפרוייקט מיקרוסופט התחייבה להנגיש אינטרנט ל-40 מיליון אנשים ברחבי העולם. הפרוייקט נעשה בשותפות עם ספקיות אינטרנט מקומיות כדי לאפשר המשכיות וכן כדי להצמיח אותן במקומות המורכבים האלה.

במבט קדימה, ניתן להבין כי האינטרנט הופך לתשתית קריטית עבור כל מדינה, תעשיה, תחום או אדם. לכן, מספר מדינות החלו להשקיע בטכנולוגיות ובמדע מתקדמים ביותר על מנת לאפשר מרחבי חסינות ועמידות גבוהים יותר מפני התקפות סייבר מתוחכמות ככל שיהיו. אחת הטכנולוגיות המתפתחות ביותר בחמש השנים האחרונות היא הטכנולוגיה הקוונטית, בין אם להצפנה או לתקשורת.  

ביולי 2020 פורסמה ידיעה על כך שמשרד האנרגיה בארה"ב שחרר את הארכיטקטורה החדשה לאינטרנט הקוונטי. פריצת דרך משמעותית זו בשימוש בתקשורת קוונטית נועדה לאפשר להקים ולפרוס רשתות תקשורת חדשות עליהן יתקיים ה"אינטרנט הקוונטי". ארה"ב אינה היחידה במירוץ לכינונו של אינטרנט קוונטי, אלא גם סין והאיחוד האירופי. לפני כשלוש שנים שלחה סין לוויין לחלל המאפשר תקשורת קוונטית, ולפני שנה אף הכריזה על פריצת דרך בשימוש בשזירה קוונטית על פני מרחק של 1,200 ק"מ. האיחוד האירופי הקים את “ברית  האינטרנט הקוונטי", שמטרתה לאפשר יישום של תקשורת קוונטית בין כל שתי נקודות על פני כדור הארץ.

כמו שהחל האינטרנט לפני 50 שנים כחיבור בין מספר מעבדות מחקר אוניברסיטאיות בארה"ב, כך גם היום האינטרנט הקוונטי עומד להתחיל כחיבור של 17 מעבדות מחקר אמריקאיות. חיבור זה יתפתח ויתקדם בסיוע ובשותפות הסקטור הפרטי לכדי רשת אינטרנט חדשה, שלא תחליף את האינטרנט הנוכחי אלא תתקיים לצידה ותאפשר לאנושות אפשרויות ויכולות חדשות ורחבות.

זה רגע הצעד הבא באבולוציה של האינטרנט, ואני ממליץ לכולם ללמוד לעקוב ולהשתתף.

אודות ד"ר תומר סיימון

מחבר המאמר משמש כמדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ומכהן כנציג ציבור בוועדת ההיגוי לתשתיות של איגוד האינטרנט הישראל.

הבהרה
במסגרת מדור זה מתפרסמים גם תכנים שמקורם במחברים "אורחים" וצדדים שלישיים נוספים. לעיתים, כוללים התכנים הללו גם את עמדתם או דעתם האישית של המחברים. איגוד האינטרנט הישראלי אינו אחראי לתכנים אלה והאמור בהם אינו משקף את דעתו או עמדתו של האיגוד, אלא את דעתם ועמדתם של המחברים בלבד, אף אם הם חברי העמותה