חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: דור נ' חוף שלוותה (2002) בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [ת"צ 68353-10-18], שדחתה את בקשת המשיבים לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדם. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבים הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בבקשת רשות הערעור המבקש אינו מלין על התוצאה האופרטיבית של החלטת ביהמ"ש המחוזי, אלא על שתי הערות שצוינו במסגרתה: האחת נסבה על הסכמת המבקש לקבלת ההודעות, והשנייה על היקף הפיצוי המבוקש. המבקש טען כי בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי ממצאים עובדתיים מכריעים ביחס להסכמתו לקבל את הפרסומים וביחס לסכום התביעה, וזאת מבלי שהוצגו לו ראיות וטרם שנשמעו עדים.

נפסק

דין הבקשה להידחות. הבקשה תוקפת 2 הערות שנכללו בהחלטת הביניים שניתנה בבקשה המקדמית לסילוק על הסף, עוד טרם שהוכרעה בקשת האישור, שהיא בעצמה הליך מקדמי. החלטות ביניים מתקבלות על יסוד "ראיות לכאורה" בלבד, טרם שנדונו ונתבררו לאשורן העובדות הצריכות לעניין. הלכה מושרשת היא שהחלטות אלה אינן מהוות מעשה בית דין. בניגוד לטענת המבקש, אין לראות בהערות משום ממצאים עובדתיים מכריעים, וכך ביתר שאת משעה שמדובר באמרות אגב שלא היו חיוניות לצורך ההכרעה בבקשות. אין מקום להתערב בהערות שנזכרו בהחלטה.

קישור לפסק הדין המלא