מדי כמה שבועות עולים לכותרות החדשות פרשיות שונות, הממחישות שוב ושוב שהזירה הדיגיטלית מקשה על שמירת מרחב פרטי.
חמישה כללים פשוטים יעזרו לכם להגן על מידע רגיש במרחב הדיגיטלי
- שימו לב בידי מי אתם מפקידים את המידע – החשיפה של המידע שלנו לא חייבת להיווצר דווקא בגלל גניבתו על ידי האקרים, אלא גם כתוצאה משימוש רשלני שלכם, או של מי שהפקדתם אותו בידיו. למשל, אם חבר משתמש בטלפון שלכם, או שהעברתם את הטלפון למעבדת תיקונים – גם לחבר וגם לטכנאי יש כעת גישה מלאה לכל המידע שלכם. בנוסף, אנחנו לא תמיד מודעים האם שירות שהשתמשנו בו משתף מידע שאנו יוצרים. לא בהכרח ייעשה בו שימוש לרעה, אולם לבטח יש מידע שלא תרצו שייחשף.
- הימנעו מגיבוי של מידע רגיש לענן לא מאובטח, או כזה שפתוח לכל – דמיינו לרגע שאותם קבצים / תמונות / מסמכים היו משותפים ללא רשותכם ברשתות החברתיות. צאו מנקודת הנחה כי ברגע שהמידע עובר ממחשבכם, איבדתם שליטה עליו. בחרו שירות גיבוי בענן לפי רמת אבטחת המידע שלו, וממשו את האמצעים הניתנים לכם בו.
- גבו מידע רגיש לדיסק קשיח – אם לא מצאתם שירות ענן בטוח, הורידו את התמונות או המידע הרגיש לדיסק גיבוי קשיח או התקן נייד אחר ושמרו במקום בטוח.
- השתמשו בהצפנה – מסמכים חשובים ורגישים מומלץ להצפין באמצעות כלים כמו B1 או ZIP מוגן סיסמה מורכבת, אך כזו שתוכלו לזכור. העדיפו שירותי ענן המאפשרים הצפנה של הנתונים שהעליתם, ואם המידע רגיש במיוחד – הצפינו בעצמכם גם לפני ההעלאה לענן.
- בדקו לפני אישור של סנכרון אוטומטי של נתונים ע"י מערכת הגיבוי – לעיתים, שירותים שונים (כגון: Google Drive / iCLOUD / DropBox) כוללים תהליך גיבוי אוטומטי של קבצים, תמונות ומסמכים הנעשה במסגרת גיבויים תקופתיים. לפעמים גיבוי אוטומטי כזה מציל מידע יקר ערך, אך לפעמים הוא מיותר. בררו האם השירות האוטומטי מופעל, ושקלו האם הוא נדרש לכם. שימו לב לסוג המידע שיגובה בהפעלת הגיבוי האוטומטי.