פרק 3 (חלק א'): איך מנסחים נכון תוכן בערבית?

נכתב על ידי: ביאן מג'אדלה, מנהלת كل الحق "כל זכות" בערבית | רונית מאי, מנהלת אתר Gov.il בערבית

מידע לציבור המופיע באתר אינטרנט או בעיתון מיועד לכולם וככזה הוא מחויב לדבר בשפה המקובלת והמובנת על כל הציבור הערבי. כאשר עוסקים בהנגשת שירותים דיגיטליים חשוב להבין, שלעתים מי שמחפש את המידע מגיע מתוך מצוקה (תאונת עבודה, מחלה פתאומית, מצוקה כלכלית וכו'), לכן המטרה היא להקל עד כמה שניתן על מקבל/ צרכן השירותים. במקרה של דילמה באיזה מושג להשתמש, רצוי להתייעץ עם "משתמשי קצה" – דוברי ערבית כשפת אם, ולבדוק באיזה מושג הם או סביבתם משתמשים או מכירים.

בערבית ישנם שני סוגי לשון: ערבית מדוברת וערבית ספרותית. הבחירה בשפה צריכה להתבסס על יישום של ערבית ספרותית שהוא "ערבית עיתונאית" – לא שפת רחוב פשוטה ולא שפה אקדמית או ספרותית גבוהה. גם בהתייחס לערבית המדוברת יכול להיות שוני במושגים במילים מסוימות, הנגזר מהאזור הגיאוגרפי בעיקר. ברוב המקרים, החוק, התקנות, הוראות, צווי הרחבה ופסקי דין שמהם נגזרים השירותים והזכויות, מופיעים בעברית, ואין כתובת ברורה  או מקום אחד שבו מוסכם כיצד מתרגמים מושג כזה או אחר, למשל "קצבת נכות", "גמלת היריון", "תג נכה" ועוד. כך נתקלים המתרגמים בחיפושם אחר המונח המתאים, בשלל תרגומים שונים עבור אותו מונח, ובהיעדר קהילה מקצועית של המתרגמים מעברית לערבית בארץ, כל אחד בוחר מה שנראה לו לנכון, מה שמוביל להיעדר אחידות, ריבוי מושגים ובלבול בקרב ציבור המשתמשים הערבים.

كل الحق (כל זכות) ריכזה, באמצעות צוות העובדים והמתרגמים החיצוניים, ובשיתוף ממשל זמין, משרד הבינוי, ביטוח לאומי ועוד מילון מושגים שנותן מענה למושגים הבעיתיים שהמתרגמים נתקלים בהם. במקרים מסוימים אנו ממליצים לצרף בסוגריים גם את המילה בעברית, למשל בדף תלוש משכורת באתר בכל זכות, ראינו לנכון בעת כתיבת הדף בערבית, להשתמש בכותרת בשם הנכון בערבית قسيمة الراتب וגם בשם בעברית בתעתיק تلوش בין סוגריים, כיוון שזאת מילה שנמצאת בשימוש רב וסביר להניח שיש גולשים שיחפשו אותה כפי שהם משתמשים בה בעברית "תלוש". מילון המושגים נמצא כאן לשימוש כולם, ויש לו שלוש מטרות עיקריות:

  1. אחידות במושגים: אם שני מתרגמים יוצרים למושג אחד בעברית שני מושגים שונים בערבית, יגרם בלבול בקרב משתמשי הקצה, דבר שגורם להם לעתים להתייאש ולא לצרוך את השירותים, או לבחור בעברית למרות שאינה שפת אמם, ושליטתם בשפה מוגבלת. 
  2. שימוש במושגים נכונים ומכבדים את השפה.
  3. להקל על עבודת מתרגמים (בהיעדר מושגים ברורים בערבית שעומדים לרשותם בחוקים וכו').

המילון הוא מילון דינמי שצריך להתעדכן כל הזמן. נתקלתם במושגים שאתם מתלבטים לגביהם והם לא מופיעים במילון? ניתן להיעזרבצוות העורכים והמתרגמים של كل الحق (כל זכות), ליצירת קשר לחצו כאן.

יצירת סדרי עדיפויות תוכניים להנגשה

כיוון שבכל פרויקט הקצאת המשאבים מוגבלת, חשוב להבין מי קהל היעד ומהם הנושאים שהציבור הכי זקוק להם. במקרה של הנגשה של מידע כללי לחברה הערבית, מתבקש להתחיל מנושאים כלליים כמו: מענק עבודה, תיאום מס, רישום בשירות התעסוקה, הפעלת תעודת זהות, תג נכה לרכב, הוצאת נסח טאבו, בנוסף לנושאים שקשורים לתעסוקה בכלל ולתעסוקה בשכר נמוך בפרט, כיוון שמדובר באוכלוסייה הסובלת מאחוז גבוה של עוני.  

(50% מהחברה הערבית חיים בעוני, אנדבלד ודהן, 2019). 

משרדי הממשלה, בבואם להנגיש את המידע בערבית, צריכים בשלב הראשון לקבוע סדר עדיפויות לגבי ההנגשה. סדר העדיפויות צריך להיקבע על פי הקריטריונים הבאים: 

  1. טפסים ותהליכי תשלום

ככל שהטפסים ותהליכי התשלום  שמאפשרים ביצוע פעולות וקשורים לשירותים באתר gov.il יהיו מובנים למשתמשים דוברי הערבית, תגדל הסבירות שישתמשו בשירותים אלו. אמנם בשלב הנוכחי עדיין לא ניתן למלא את רוב הטפסים בערבית, אבל חשוב שהציבור הממלא את הטפסים יקבל אותם בשפתו. ככל שהמשתמשים ייאלצו לעבור פחות תהליכים בעברית, מידת האמון שלהם בתהליך הדיגיטלי תגדל. 

בשלב ראשון, כל משרד נדרש למפות את השירותים הנפוצים ביותר שלו (בשפה העברית) ולפעול  להנגשת  הטפסים הקשורים לשירותים אלו גם בערבית. 

ישנן שתי אפשרויות להנגשה: הטופס בעברית עם כפתור מעבר לערבית, או כתיבת הערבית לצד העברית על גבי אותו הטופס. מבין הטפסים והתהליכים, ראוי להנגיש קודם כל את אלו  שקשורים בשירותים דיגיטליים מקצה לקצה- אלו שאינם מצריכים הגעה למשרד וניתן לצרוך אותם באמצעות האינטרנט. לדוגמה: משרד המשפטים ינגיש את תהליך הצפיה והפקת נסח טאבו מקוון- שירות שצריכתו הדיגיטלית תקל מאוד על המשתמשים.  

2. מידת הרלוונטיות של המידע לאוכלוסיה:

קיים מידע רב בדפי משרדים שאינו מונגש כלל לאוכלוסיה הערבית. המידע מצוי במדריכים, בחדשות ופרסומים שונים דוגמת "קול קורא". ישנם חומרים רבים, שאינם מתורגמים שמצויים כעת באתר gov.il :

דוגמאות לחומרים הקשורים ישירות לחברה הערבית:

א. זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים- הדף העוסק בשילוב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בתעסוקה.

ב.  המשרד לשוויון חברתי – קול קורא להגשת מועמדות להיכלל במאגר מועמדים לתפקיד מיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות מקומיות ערביות. 

ג. הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים – אתר בעברית בלבד.

דוגמאות לחומרים הקשורים לכלל האוכלוסייה: 

א. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית – מידע הקשור ברב קו.

ב. רשות האכיפה והגבייה – מדריכים  כגון: מדריך לפתיחת תיקים בהוצאה לפועל, מדריך לחייבים בהוצאה לפועל.

ג. רשות המסים –  האזור האישי. חשוב במיוחד , לאור העובדה שכמעט כל השירותים הדיגיטליים של רשות המסים ניתנים לצריכה דרך האזור האישי.

ד. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – דף על מרכזי הזדמנות לתעסוקה.

3. מידע "בונה אמון"

הנגשת מידע על זכויות או דרכים למיצוי זכויות הכרחיים לבניית אמון. בחברה הערבית, הסובלת מאחוז גבוה של אבטלה, נושאים שקשורים למצוקה כלכלית, עובדי קבלן, חובות, הוצאה לפועל הם רלוונטיים מאוד.

נושאים נוספים שחשוב להנגיש הם מוגבלויות, נכויות, היריון ולידה, חינוך, מחלות (כדאי לעיין במחקרים ולבדוק מהן למשל המחלות הכי נפוצות, כמו סכרת ומחלות לב וכו' ולתת להן עדיפות על פני מחלות אחרות שהשכיחות שלהן נמוכה יותר). מהניסיון של כל זכות, הנושאים הכי שכיחים במנועי חיפוש הם: הבטחת הכנסה, דמי חגים, בחירות – במיוחד לרשויות מוניציפליות, תעסוקה וזכויות לעובדים שעתיים/יומיים, מענק עבודה, זכויות בתקופה הקורונה, במיוחד יציאה לחל"ת ומענקים לעצמאיים. לדוגמה: כאשר משרד ירושלים ומורשת ינגיש את ההודעה לתושבי מזרח ירושלים בדבר סיוע במילוי טפסים עבור דמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, תמנע התחושה שמידע חשוב מוסתר מהאוכלוסיה. 

לזכויות יש ערך כלכלי, ולכן ככל שיונגש המידע על שירותים וזכויות בצורה מותאמת לקהל היעד, הדבר יסייע בסגירת פערים ושיפור המצב הכלכלי של משקי בית רבים. 

כדי להנגיש את אתרי המשרדים השונים בערבית ולנהל את האתרים בצורה מכבדת שלוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית שהוזכרו לעיל, מומלץ לכל משרד לקדם:

  1. הקצאת תקן למשרת עורך תוכן לאתר בערבית. העורך יהיה אחראי על ניהול כל המידע והשירותים שמציע המשרד בערבית. במקביל יבחר המשרד ספק תרגום והנגשה, שמולו יעבוד העורך. בתהליך בחירת עורך התוכן, יש לשים דגש על רמת הלשון וכישורי עריכת התוכן. 
  2. השכרת שירותים מספקי תרגום חיצוניים. על הדרך לבחירת ספקי תרגום והנגשה- ראו בהמשך הפרק. 

לבסוף, חשוב לזכור כי הנגשת המידע בערבית ותרגומו אינם מספיקים, ויש לייצר מודעות לשירות כדי שהציבור ידע לעשות בו שימוש. מידע על אסטרטגיה שיווקית ופרסום יעיל תמצאו בפרקים 4-5. גם כאשר מנגישים תוכן וחומרים בערבית, יש להסתכל על התוצר הסופי למשל אחרי חזרתחומרים מספקים או מעצבים כדי להימנע מטעויות הן ברמת התוכן והן ברמה הויזואלית.

אספנו כמה דוגמאות:

הקנס לפי הכיתוב בעברית ובאנגלית 400 ש"ח, ולפי הערבית 500 ש"ח

הקנס לפי הכיתוב בעברית ובאנגלית 400 ש"ח, ולפי הערבית 500 ש"ח

"בבית" בערבית הפכה ל "פיליפינים" בעברית

"בבית" בערבית הפכה ל "פיליפינים" בעברית

רשות האוכלוסין, דוגמה לשימוש בפונט לא מתאים עם ריווח קטן מדי, הניקוד מתנגש עם האותיות של השורה מתחת ומעל

רשות האוכלוסין, דוגמה לשימוש בפונט לא מתאים עם ריווח קטן מדי, הניקוד מתנגש עם האותיות של השורה מתחת ומעל