בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים.
מתוך התפיסה כי מידע ונתונים איכותיים ונגישים הם תשתית חיונית לעיצוב מדיניות ולשיח ציבורי, פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי מידע כמותי-סטטיסטי רלוונטי על הזירה הישראלית יחד עם סקירות וניתוחים של מודלים ויוזמות אסדרה בולטים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן.
לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: policy@isoc.org.il
חוק האוסר על פלטפורמות אינטרנטיות להסיר משתמשים ותכנים עקב השתייכות פוליטית, הוקפא על ידי בית המשפט העליון של טקסס בטענה לפגיעה רחבה ובלתי-חוקתית בזכות לחופש ביטוי. עדכון: ההקפאה בוטלה על ידי בית משפט פדרלי לערעורים, והחוק נכנס לתוקף.
קראו עודממשל ארצות הברית הכריז ב־28 באפריל 2022 על התנעת ההצהרה לעתיד האינטרנט (Declaration for the Future of the Internet), יחד עם כ־60 מדינות וישויות ברחבי העולם, ובכללן ישראל, נציבות האיחוד האירופי, בריטניה ואוסטרליה. ההצהרה, הכוללת התחייבות לקידום ״חזון משותף״ הנוגע לעתיד האינטרנט והשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, היא ההסכם העולמי הראשון הפועל לעיגון זכויות דיגיטליות וסט ערכים דמוקרטיים כבסיס לעיצוב נכון של…
קראו עודבמסגרת שורת המהלכים שנוקט האיחוד האירופי במטרה להגן על משתמשים ברשתות חברתיות ולהגביר את האחריות של הפלטפורמות, המועצה האירופית להגנה על פרטיות (European Data Protection Board) פרסמה ביום 21 למרץ 2022, טיוטה של הנחיות לזיהוי והימנעות מ"תבניות אפלות" (Dark Patterns) בממשקי פלטפורמות של רשתות חברתיות.
קראו עודעמוד תוכן זה מספק סקירה וניתוח מתעדכנים של המנגנון הרגולטורי החשוב ביותר כיום לגבי שירותים מקוונים, הצעת חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) באיחוד האירופי.
קראו עודמסמך מדיניות משותף לאיגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה: מהן הפעולות בעולם ואלו כלים רגולטוריים יוכלו לאפשר לממשלת ישראל לצמצם פגיעות חברתיות הנוצרות בעקבות תוכן חוקי אך בעייתי ברשת - תוך הימנעות מהגדלת הנזק בהסרה של תוכן חוקי ורצוי. המסמך מציג בהרחבה את שלושת חלופות המדיניות המרכזיות הנבחנות בימים אלו ברחבי העולם.
קראו עודהיועצת המשפטית לממשלה פרסמה לאחרונה את עמדה הקובעת כי בתובענה ייצוגית של ישראלים נגד חברת אמאזון – יש לדון על פי הדין הישראלי – לרבות חוק הגנת הצרכן – גם אם ההסכם מול הפלטפורמה הבינלאומית קובע שיחול דין זר.
קראו עודהסקירה כוללת ניתוח של התכליות והמטרות העומדות בבסיס הצעת החקיקה, מונחי מפתח ופירוט של החובות אותן מטילה החקיקה על שירותים מקוונים בהיבטי תחרות, הגנת צרכן וטיפול בפערי כוחות בין פלטפורמות מקוונות למשתמשים העסקיים שלהן; כמו גם סקירה של ביקורות והתייחסויות להצעת החוק.
קראו עודבמסגרת המאמצים האירופאיים לגבות מחיר משמעותי מהמשטר הרוסי בעקבות הפלישה לאוקראינה, האיחוד האירופי פרסם ביום 1.3.2022 הנחיה האוסרת על ספקי טלוויזיה ופלטפורמות אינטרנטיות להעביר את תכני גופי החדשות Russia Today (RT) ו-Sputnik, הנמצאים בשליטת המשטר הרוסי.
קראו עודבית המשפט המחוזי בירושלים הורה לפייסבוק להסיר לאלתר את המגבלות שהטילה על חשבונותיהם של חבר הכנסת איתמר בן גביר ומפלגת עצמה יהודית. למרות שמדובר בסעד זמני בלבד, מדובר בהתערבות חריגה יחסית, שלה תקדימים מעטים בעולם.
קראו עודביהמ"ש העליון במדינת מסצ'וסטס קבע בניגוד להלכה הרווחת, כי במקרים בהם רשויות האכיפה משתמשות במשתמשים פיקטיביים על מנת לאסוף ראיות ברשתות החברתיות, קיימת פגיעה בפרטיות של החשודים, ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
קראו עודנציבות האיחוד האירופי פרסמה מסמך עקרונות הצהרתי על זכויות יסוד במרחב הדיגיטלי. המסמך מכיל בעיקר עקרונות המנוסחים באופן כללי ונדמה כי משמעותם הצהרתית בלבד. עם זאת, ישנם מספר עקרונות בעלי משמעות אופרטיבית, ככל שיקודמו בהליכי חקיקה קיימים או עתידיים.
קראו עודבעמדתו שפורסמה עבור תיק שעסק במחיקת תגובות וחסימת מגיבים מדפים של נבחרי ציבור, קבע היועמ"ש שעל חשבון או דף של איש ציבור הממומן מכסף ציבורי חלים כללי המשפט הציבורי. כלומר, חל איסור על מחיקת תגובה של אדם או חסימת גישתו לעמוד רק משום שהביע ביקורת על הרשות או על איש הציבור, זאת מכיוון שפעולה זו תיחשב כפגיעה בחופש הביטוי לתכלית…
קראו עודבמרץ 2021, פרסמה הנציבות של האיחוד האירופי מתווה לטיפול בפערים ובחסרונות של קוד ההתנהגות בנושא דיסאינפורמציה שפורסם ב2018, במטרה להבטיח סביבה מקוונת שקופה יותר, בטוחה ומהימנה יותר.
קראו עודסקירת עומק מטעם איגוד האינטרנט הישראלי הבוחנת את ההגדרות האפשריות למונחים "דיסאינפורמציה" או "ידיעות כזב" בחקיקה ורגולציה של מדיניות אירופאיות המבקשות להתמודד עם תופעות אלו, יחד עם ניתוח השלכות המדיניות של הניסיון להגדיר תכנים מסוג זה עבור הזירה הישראלית.
קראו עודהצעת החוק מבקשת להסמיך את בתי המשפט המחוזיים בישראל, לפי בקשה של גורמי הפרקליטות הרלוונטיים, לתת צו המחייב מפרסם תוכן, בעלים או מפעילי אתרי אינטרנט (לרבות אפליקציות ורשתות חברתיות) להסיר מהם תכנים, אם בית המשפט שוכנע כי פרסום התוכן מהווה עבירה פלילית ובנסיבות העניין קיימת אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחונו של הציבור או בביטחון המדינה.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
