האם רשויות האכיפה רשאיות להפעיל חשבונות פיקטיביים על מנת לאסוף ברשתות החברתיות ראיות נגד חשודים או שמא מדובר בפגיעה לא-חוקתית בזכות לפרטיות?
בתאריך ה7.2.2022, דן בית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס במקרה בו הנאשם פרסם תמונה שלו עם נשק ברשתות החברתיות, אותו אסור היה לו להחזיק עקב עברו הפלילי. את הגישה לתמונה אשר שימשה כראייה העיקרית בדיון, השיגו רשויות האכיפה בעזרת שימוש במשתמש פיקטיבי ברשת החברתית סנאפצ'אט אשר ביקש חברות מהנאשם ובדרך זו הצליח לצפות בתמונה. הדיון סבב סביב השאלה האם איסוף ראיה בצורה שכזו פוגע בזכות לפרטיות של הנאשם. ביהמ"ש קבע שבמקרים בהם רשויות האכיפה משתמשות במשתמשים פיקטיביים על מנת לאסוף ראיות ברשתות החברתיות, קיימת פגיעה בפרטיות של החשודים, ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
ההלכה הרווחת לפני פסיקה זו קבעה שכאשר תוכן פורסם ברשתות החברתיות, לא קיימת צפיות סבירה לשמירה על הפרטיות. בפסיקה המוזכרת אשר שינתה את ההלכה, התבסס ביהמ"ש העליון של מסצ'וסטס על פסיקה של שופטת ביהמ"ש העליון סוטומאייר, אשר קבעה שכלל קטגורי אינו מותאם לעידן הדיגיטאלי בו תוכן אישי רב נמסר לצדדי ג'.
בית המשפט ציין שעבור משתמשים רבים, הרשתות החברתיות הינן חלק מהותי מחייהם החברתיים ושבאמצעותן הם בונים ומשמרים מערכות יחסים אישיות ומשמעותיות. על כן, ביהמ"ש קבע שמעקב ממשלתי אחר פעילות זו עלול לפגוע בזכויות הפרטיות המוגנות על ידי התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. וכיוצא מכך, קבע שיש לבחון כל מקרה לגופו על פי מכלול נסיבותיו.
במקרה של האדם הספציפי אשר בתיקו דן ביהמ"ש, נמצא האדם אשם. ביהמ"ש קבע שלא הייתה ציפייה אובייקטיבית או סובייקטיבית סבירה לפרטיות של הפוסטים שלו מכיוון שהוא לא ידע להגיד מה הן הגדרות הפרטיות שלו (האם המשתמש שלו או פרסומיו הינם פרטיים או נגישים לכלל הציבור) ומכיוון שהוא קיבל בקשת חברות אנונימית מבלי לברר מיהו האדם. כלומר, הנאשם נתן למשתמש הפיקטיבי של השוטר את הרשות לצפות בתוכן המדובר. עם זאת, ההחלטה הינה מעודדת עבור תומכי הפרטיות, מכיוון שהיא מעידה על כך שלאנשים שנזהרים ומודעים לנוהלי הפרטיות שלהם, עשויה להיות הגנה מסוימת מפני חיפוש בלתי מוגבל ומפוקח של רשויות האכיפה.
קישור לפסק הדין (SJC-13122 Commonwalth vs. Averyk Carrsquillo)
