חזרה לעמוד הקודם

עדכון קוד האיחוד האירופי להתמודדות עם דיסאינפורמציה ופייק ניוז

החל משנת 2018 מקדם האיחוד האירופי קוד התנהגות בנושא דיסאינפורמציה עבור פלטפורמות מקוונות, מפרסמים ושחקני מפתח אחרים במרחב המקוון, כמסגרת של רגולציה עצמית להתמודדות עם תופעת מידע הכזב ברשת (EU Code of Practice on Disinformation). עם התקדמות חקיקת חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) בשנה האחרונה, ניכרת כוונת האיחוד להפוך את הקוד למסגרת רגולטורית משותפת, ככלי חדשני להבטחת שקיפות ואחריות רבה יותר של פלטפורמות מקוונות.

במרץ 2021, פרסמה הנציבות של האיחוד האירופי מתווה לטיפול בפערים ובחסרונות של הקוד הקיים, במטרה להבטיח סביבה מקוונת שקופה יותר, בטוחה ומהימנה יותר. לפי עמדת הנציבות, יש לעדכן את קוד ההתנהגות בנושא דיסאינפורמציה על מנת להתמודד עם האתגרים הבאים: יישום חלקי ולא עקבי של הקוד על פני פלטפורמות ומדינות חברות, מגבלות מהותיות לאופי הרגולציה העצמית של הקוד, כמו גם פערים בכיסוי ההתחייבויות של הקוד.  תהליך עדכון הקוד הקיים צפוי להסתיים להסתיים במרץ 2022.

תמצית עמדת הנציבות בנוגע לעדכון קוד הדיסאינפורמציה:

  • התמודדות עם מידע כוזב או מטעה שמופץ ללא כוונת זדון (misinformation): במקרים של סיכון גדול לציבור (מגפה עולמית, אירוע פוליטי), יש לדרוש מהגופים החתומים על הקוד, לנקוט פעולות אפקטיביות נגד מידע שגוי או מטעה העשוי לגרום נזק, גם במקרים שהפצתו נעשתה שלא מתוך כוונה רעה.
  • הרחבת סוג הגופים שפועלים בהתאם לקוד: למשל פלטפורמות דיגיטאליות קטנות יותר ומנועי חיפוש. בכלל זה נדרש לעדכן את הקוד כך שיכלול התחייבויות מותאמות למגוון השירותים הניתנים במרחב המקוון. בפרט, גם פלטפורמות מסרים מיידיים נדרשות צריכות לבדוק וליישם אפשרויות טכניות המסייעות למשתמשים לזהות דיסאינפורמציה המופצת באמצעות שירותים כאלה.
  • חיזוק מעמדם ותפקידם של בודקי עובדות, חוקרים אקדמיים וגופים רלוונטיים נוספים: לצורך כך הקים האיחוד גוף שמטרתו לשפר ולפקח על מערכת יחסים זו: The European Digital Media Observatory, ומסמך הנציבות לעדכון הקוד כולל התייחסות מפורטת לאופנים בהם שירותים דיגיטליים צריכים לאפשר לחוקרים ובודקי עובדות גישה למידע ונתונים רלוונטיים.
  • חיזוק ההתחייבויות שמטרתן למנוע את הפצת הדיסאינפורמציה בשירותים הדיגיטליים החתומים על הקוד ובשירותים או אתרים של צדדים שלישיים. בכלל זה, החברות החתומות יתבקשו לספק מידע על האופן בו הן ממקמות, מאשרות וקובעות את התפוצה של מודעות בשירותיהן.
  • התמודדות עם הפצת דיסאינפורמציה באמצעות פרסומות או תכנים מקודמים: השירותים הדיגיטליים החתומים על הקוד נדרשים להתחייב לעיצוב מדיניות פרסום מתאימה ומותאמת שתטפל בשימוש לרעה במערכות הפרסום שלהם להפצת דיסאינפורמציה. כמו כן, כל השחקנים המעורבים בקנייה, מכירה והצבת פרסום דיגיטלי, נדרשים להתחייב להעביר ביניהם שיטות עבודה מומלצות ולחזק את שיתוף הפעולה. שיתוף פעולה כזה אמור להקל על האינטגרציה והזרימה של מידע על פני כל שרשרת הפרסום, ובפרט מידע הרלוונטי לזיהוי ספקי דיסאינפורמציה.
  • התמודדות עם מניפולציה: הנציבות מבקשת להטיל על החותמות דרישות רחבות יותר לפעולה נגד מגוון הצורות של התנהגות מניפולטיבית המשמשת להפצת דיסאינפורמציה, כגון: פעולות פריצה והדלפה, השתלטות על חשבון, יצירת קבוצות לא אותנטיות, התחזות, זיופים עמוקים(Deep Fakes), רכישת התקשרויות מזויפות (רכישת עוקבים) או התנהגות לא שקופה של משפיענים.
  • שקיפות מערכות המלצה ותעדוף תכנים: ישנה חשיבות עליונה שהחותמים על הקוד המחוזק יתחייבו להפוך את מערכות ההמלצה שלהם לשקופות, ובמיוחד לגבי הקריטריונים המשמשים לתעדוף או ביטול תעדוף מידע, עם אפשרות למשתמשים להתאים אישית את אלגוריתמי הדירוג. יכולת זו תעזור להילחם בהפצה של דיסאינפורמציה.
  • העצמת משתמשים: הנציבות קוראת לחזק את קוד ההתנהגות כך שגופים החתומים יתחייבו לחזק את האוריינות הדיגיטלית של משתמשיהם וכן להציע נהלים ידידותיים ויעילים למשתמש בשירותיהם, המאפשרים למשתמשים לסמן דיסאינפורמציה עם פוטנציאל לגרום לנזק ציבורי או אישי. בהמשך למגפת הקורונה, החותמים על הקוד המחוזק צריכים להתחייב לפתח וליישם כלים ספציפיים (כגון לוחות מידע, באנרים, חלונות קופצים, מפות והנחיות) המובילים משתמשים למקורות סמכותיים בנושאים בעלי עניין ציבורי וחברתי מסוים או במצבי משבר.
  • הרחבת שיתוף הפעולה בין פלטפורמות מקוונות למערכת התראות של האיחוד (EU Rapid Alert System), אשר מחברת בין כלל מדינות האיחוד וגופיו הרלוונטיים במטרה להפיץ תגובת מהירות למיסאינפורמציה תוך שיתוף מידע ביניהם, ושיתוף מידע מהימן לציבור.