במסגרת המאמצים האירופאיים לגבות מחיר משמעותי מהמשטר הרוסי בעקבות הפלישה לאוקראינה, האיחוד האירופי פרסם ביום 1.3.2022 הנחיה האוסרת על ספקי טלוויזיה ופלטפורמות אינטרנטיות להעביר את תכני גופי החדשות Russia Today (RT) ו-Sputnik, הנמצאים בשליטת המשטר הרוסי.
ההנחיה אסרה על ספקי טלוויזיה ופלטפורמות אינטרנטיות להפיץ את הערוצים הללו ותכנים שהופקו על ידיהם, מכיוון שהממשל הרוסי מנצל את ערוצים הללו לתמיכה או קידום המלחמה מול אוקראינה. על פי האיחוד האירופי, ישנה הצדקה להגביל את תפוצתן בהתאם לסעיף 11 של כתב זכויות האדם של האיחוד, העוסק בחופש הביטוי וגבולותיו.
כתוצאה מההנחיה, פלטפורמות תוכן רבות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, הודיעו שיחסמו את הגישה לחשבונות הערוצים בתוך האיחוד האירופי, היכן שההנחיה בעלת תוקף משפטי.
כשבוע לאחר מכן, גוגל פרסמה מכתב שקיבלה מנציבות האיחוד האירופי ממנו עולה שהשלכות ההנחיה היו נרחבות בהרבה. כחברה המפעילה פלטפורמה חברתית, אתר יוטיוב, גוגל התבקשה על-ידי האיחוד לפעול באופן דומה לפייסבוק וטוויטר ולהסיר תוכן המועלה על-ידי הערוצים RT ו-Sputnik. אולם המכתב כלל שתי הוראות נוספות הנחשבות חריגות ושנויות במחלוקת:
- ראשית, גוגל התבקשה להסיר את האתרים של ערוצי התעמולה מתוצאות מנוע החיפוש גוגל, פרקטיקה המכונה Delisting. משמעות הדבר שכל אדם בתוך מדינות האיחוד אשר חיפש את המונחים “Russia Today” או ״Sputnik״ לא קיבל כתוצאת חיפוש לינק לאתרי הערוצים. על פניו, הוראה זו נרחבת בהרבה מההנחיה המקורית. על-ידי הסרת אתרי הערוצים מתוצאות חיפוש, הגישה אליהן הפכה למוגבלת מאוד דה-פקטו, וזאת למרות שההנחיה לא כללה איסור גישה לאתרי הערוצים עצמם, אלא רק איסור על הצגת תוכן המופק על-ידם באתרים של גופים בעלי נוכחות אירופאית.
- ההוראה השנייה שנחשפה דרשה מפלטפורמות חברתיות לאתר ולהסיר לא רק תוכן שהעלו ערוצי התעמולה, אלא גם תוכן של הערוצים אשר הועלה על-ידי משתמשים אחרים. כאמור, הוראה הזו לא נכללה במפורש בלשון ההנחיה המקורית. לא זו אף זו, האיחוד לא פירסם שדרש מפלטפורמות ליישמה, זאת על אף שהיא בעלת השלכות משמעותיות על המשך החסינות לה זוכות הפלטפורמות מפני אחריות פלילית או אזרחית לתוכן המועלה על-ידי גורמי צד שלישי.
באיחוד האירופי, כמו בארה״ב, ישראל וכמעט כל מדינה אחרת בעולם, החוק מסיר מהפלטפורמות אחריות לתוכן לא חוקי שהועלה על-ידי משתמשים, לפחות ככל שהפלטפורמה עומדת בתנאי סף מסויימים כגון הסרת תוכן בעייתי שהובא לידיעתה. במקרה של האיחוד האירופי, החקיקה המקנה חסינות זו מכונה ה-E-Commerce Directive, ועל אף שהיא מטילה מגבלות מסוימות לחסינות הפלטפורמות, היא אוסרת במפורש הטלת חובת ניטור כללי אשר משמעותה בפועל הסרת חסינות הפלטפורמות מאחריות פלילית לסוגי תוכן מסויימים. אחת הסיבות לכך הינה החשש שחובה כזו תוביל פלטפורמות להסרת-יתר שתוצאתה פגיעה אנושה בחופש הביטוי – אם הפלטפורמות יחששו מהשלכות משפטיות במידה והן יבצעו שגיאה בעת סיווג תוכן הנמצא בתחום האפור שבין מותר לאסור, הן יעדיפו להסיר תוכן מותר אשר יש להן ספק, ולו הקטן ביותר, שייתכן וחורג מגבולות החוק.
הגם שקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי ער באשר לאיסור המצוין ב-E-Commerce Directive ולשאלה האם החסינות שמקבלות הפלטפורמות ראוי ונכון, עד היום לא שונה החוק והטלת חובת ניטור כזו היא צעד חריג מאוד. מסיבה זו, הוראת האיחוד כפי שפורסמה על-ידי גוגל מהווה תקדים בעל משמעויות נרחבות בהרבה משאלת הגישה לתוכן תעמולה רוסי. על אף זאת, גם הוראה זו, כמו ההוראה בדבר הסרת האתרים מתוצאות חיפוש, לא פורסמה במפורש כחלק מהנחיית האיחוד הפומבית.
המידע אודות שתי ההוראות התפרסם הודות לאתר Lumen המופעל על-ידי ארגוני חברה אזרחית ומוסדות אקדמיים על מנת לחשוף פניות ממשלתיות לפלטפורמות אינטרנטיות. כדבר שבשגרה, גוגל מעלה לאתר כל פניה שהיא מקבלת מגורם ממשלתי, וכחלק מכך היא העלתה את פניית האיחוד בנושא אכיפת ההנחיה הנוגעת לערוצי התעמולה. ללא ההעלאה של גוגל, הוראות האיחוד היו נשארות במחשכים, מבלי שניתן היה לקיים דיון ציבורי ראוי אודות משמעותן. חוקרים וגורמי חברה אזרחית רבים ביקרו את נציבות האיחוד על התנהלותה במקרה זה והדגישו כי ללא קשר לשאלת הלגיטימיות של ההוראות, יש למחות על היעדר השקיפות בנושא בעל השלכות הרות גורל לעתיד חופש הביטוי ברשת.
