חזרה לעמוד הקודם

ארה"ב: הצעת חוק להטלת אחריות על פלטפורמות בגין קידום אלגוריתמי של תוכן מזיק (דצמבר 2021)

בחודש אוקטובר 2021 הוצגה בקונגרס האמריקני הצעת חוק תקדימית המיועדת להגביל את חופש הפעולה והחסינות של פלטפורמות בכל הנוגע למערכות והאלגוריתמים שהן מפעילות לניהול והמלצת תוכן: Justice Against Malicious Algorithms Act (JAMA). הצעה זו נתמכת על ידי ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים.

נוסח הצעת החקיקה: Justice Against Malicious Algorithms Act of 2021

לטענת יוזמי החקיקה, פלטפורמות כיום מגבירות את החשיפה לתוכן מסוכן או מעודד הקצנה מתוך מטרות של רווח כספי. על רקע זה, החקיקה המוצעת מבוססת על ביטול החסינות הרחבה של פלטפורמות מפני אחריות על תוכן מזיק או מסוכן שמשתמשיהם מפרסמים, המעוגנת כיום בסעיף 230 ל-Communication Decency Act.

הצעת החוק קובעת כי פלטפורמות מקוונות יאבדו את הפטור שלהן מאחריות במקרים בהם הן משתמשות ביודעין או בפזיזות באלגוריתם או בטכנולוגיה אחרת כדי להמליץ ​​על תוכן התורם באופן מהותי לפציעה פיזית או רגשית חמורה. כלומר, הצעת החוק מתמקדת באלגרותימים של פלטפורמות לניהול והמלצת תוכן, ואינה חלה על תוכנות חיפוש או אלגוריתמים שאינם מסתמכים על התאמה אישית. בנוסף, החוק לא יחול על תשתיות אינטרנט כגון אירוח אתרים או אחסון והעברה של נתונים, או על פלטפורמות מקוונות קטנות עם פחות מחמישה מיליון מבקרים או משתמשים חודשיים.

בעיותיה הטכנולוגיות והחוקתיות של הצעת החקיקה

ארגון החזית הדיגיטאלית (EFF-Electronic Frontier Foundation), ארגון חברה אזרחית המתמחה בהגנה על זכויות של משתמשים באינטרנט, הצביע על מספר בעיות טכנולוגיות-חוקתיות של הצעת החוק:

  • עמימות ההגדרה של "אלגוריתם מותאם אישית" בחוק: החוק מגדיר אלגוריתם כזה כאלגוריתם המשתמש במידע אינדיווידואלי למשתמש, אך הגדרה זו מנוסחת באופן רחבה מדי (מתאימה גם למקרה בו משתמש דיווח על מיקומו). בנוסף, ההגדרה העמומה אינה מאפשרת לפלטפורמות וודאות בנוגע לפעולות אשר יבטלו את הגנתן תחת סעיף 230.
  • פגיעה בחברות קטנות: מטרת החוק הינה להטיל מגבלות ואחריות על חברות הענק אשר שולטות בשיח הציבורי. עם זאת, החוק קובע שההוראות יחולו על כל חברה לה יותר מחמישה מיליון משתמשים. מדובר בכמות קטנה יחסית מה שעלול להוביל לפגיעה בחברות קטנות אשר אינן מחזיקות בהשפעה רבה. בנוסף, חברות קטנות לא יעמדו בגל התביעות שיוגש כנגדן מה שיחזק את מעמדן של מספר החברות המובילות.
  • חשש לצנזורה: הארגון מציג כיצד הסרת סעיף 230 עלולה להוביל לגל של תביעות אשר יובילו לכך שפלטפורמות יעדיפו למחוק ולהסיר תוכן אשר קיים חשש שיוביל לתביעה כנגדן.

לקריאת ההתייחסות המלאה של ה-EFF ליוזמת החקיקה – לחצו כאן

ביקורות נוספות כנגד יוזמת החקיקה התקדימית הזו הוצגו גם על ידי פרופ' דפני קלר, מנהלת תוכנית הרגולציה על פלטפורמות מקוונות במרכז מדיניות הסייבר באוניברסיטת סטנפורד:

  • החוק חושף את הפלטפורמות לתביעות פליליות ואזרחיות במקרה שישתמשו בהמלצות. בהתאם, כל מדינה תחוקק חוקים המתאימים למצב המשפטי החדש אשר יידרשו לעבור ביקורת שיפוטית מדוקדקת בגין פגיעה בזכות החוקתית לחופש ביטוי.
  • פרצה בחוק מאפשרת לתבוע חברות הן על שימוש בהמלצות והן על כך שהן מנסות למנוע המלצות שהופצו באופן אוטומטי.
  • הצעת החוק מכוונת לאלגוריתם "מותאם אישית" ולא לאלגוריתם כללי שמבוסס על מעורבות. לפי קלר, המקום הנכון לדון בכך היה צריך להיות בזכויות לפרטיות ועל כן השינוי בחוק תוכן כמו  CDA 230 מוטעה.
  • האיסור הרחב עלול למנוע מפלטפורמות לעשות שינויים במערכת ההמלצות שלהן כאשר כאלה נדרשים.

על פי החוק, אחריות תוטל על פלטפורמות עקב המלצה על פעילות של צד ג' ולא על בסיס ידע או התעלמות מתוכן בלתי חוקי, כפי שמקובל לגבי הטלת האחריות משפטית על מתווכים. במקום להתבסס על ההגדרה של תוכן בלתי חוקי, החוק יוצר סטנדרט חדש של נזק על פיו פעולות הפלטפורמות ייבחנו.