בית המשפט הפדרלי בארה"ב התבקש לדון בחוקתיות של שיתוף הפעולה בין הממשל האמריקאי לרשתות החברתיות לשם הסרת תכנים מטעים או מזיקים, וכבר במהלך הדיונים הוגבל שיתוף הפעולה בין הממשלה לרשתות החברתיות עד להכרעה בהליך.
בעתירה של עורך דין ממדינת מיזורי נטען כי ממשל ביידן מנצל את שיתוף הפעולה עם הרשתות החברתיות לצנזורה והשתקה של מתנגדיו, תוך פגיעה בחופש הביטוי שלהם ברשת. העותרים טוענים בעיקר נגד הפעילות של הממשל בהסרת תוכן שנוגע לוירוס הקורונה. לטענתם, ההסרה נעשתה תוך כפייה על הרשתות החברתיות, באופן שמהווה פגיעה בחופש הביטוי של אזרחים אמריקאיים ברשת אשר מתנגדים למדיניות החיסונים והסגרים של הממשל. מנגד, ממשל ביידן טוען שלא הופעלה סמכות שלטונית כופה כלפי הרשתות החברתיות, אלא פניה וולונטרית שבעקבותיה החליטו הפלטפורמות להסיר תוכן מזיק מרצונן, על מנת לשמור על ביטחון הציבור ועל בטיחות המשתמשים שלהן.
במרכז העתירה עומדת השאלה מהו ההיקף המותר של ההשפעה והמעורבות של הממשלה בשיח ברשת. בפרט, מתי השיח של הממשלה עם הרשתות החברתיות הופך לשיח של כפייה, שדרכו היא מכריחה את הרשתות החברתיות לצנזר שיח בפלטפורמות שלהן, כדי להשתמש בהן כגורם פרטי "עצמאי" במטרה לעקוף את המגבלות שחוקת ארה"ב מחילה עליה כממשלה, כמו החובה לכבד את חופש הביטוי.
כמו כן, העתירה מעלה שאלות ביחס למקומן של הרשתות החברתיות במימוש חופש הביטוי – האם יש להן מחויבות למימושו של חופש הביטוי כגופים פרטיים? ובהקשר של הפצת מידע מטעה הנוגע לוירוס הקורונה – האם יש להן מחויבות לשמירה על ביטחון הציבור? האם יש להן את הזכות לבחור כיצד הן שומרות על ביטחון הציבור או שעליהן לציית לממשלה בהקשר הזה?
במסגרת ההליך, בית המשפט הוציא צו שאוסר על שיתוף פעולה בין הממשל האמריקאי לבין הרשתות החברתיות בנושאים של בקרה ופיקוח על תוכן. מדובר בצו רחב, שמחריג מתוכו ומאפשר תקשורת בין הממשל לרשתות החברתיות רק במקרים של סכנה לביטחון הלאומי, פעילות פלילית מסוימת וחשש להשפעה זרה על הבחירות. צו זה בוטל באופן זמני לאחר ערעור של הממשל לבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי של ארה"ב.
ביום 08.09.2023 בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי של ארה"ב ציין כי אכן יש חשש ל"כפייה או עידוד משמעותי" של הממשלה להסרת מידע מטעה לגבי וירוס הקורונה, באופן שעלול להוות פגיעה בחופש הביטוי. עם זאת, הוא קבע שאין הצדקה לצו הרחב שהוצא בהליך והוציא צו חלופי. הצו החדש אוסר על הממשלה לנקוט ב-"איומים, הפעלת לחץ או כפייה לשם הסרה, הגבלה, הפחתה או דיכוי של תוכן שמוגן על-ידי חופש הביטוי". לאחר מכן, בית המשפט הפדרלי לערעורים החזיר את הדיון לבית המשפט הפדרלי.
בישראל קיים מנגנון דומה, שבו גופי הממשלה פונים לפלטפורמות ומגישים בקשות להסרת תכנים במסגרת "מסלול וולנטרי", כך שהפלטפורמות רשאיות לסרב ואין להן חובה חוקית לשתף פעולה עם הסרת התכנים. לפי דוח הפעילות של פרקליטות המדינה, בשנת 2021 הוגשו 8,287 בקשות מטעם גופי הממשלה השונים בישראל, ו-82% מתוכן אושרו והובילו להסרת התכנים. הדבר נהוג גם במדינות אחרות בעולם, כפי שניתן לראות בנתונים שסיפקה חברת מטא בנושא.
