חזרה לעמוד הקודם

סקירת חקיקה המחייבת פלטפורמות מקוונות לשלם לגופי חדשות עבור קישור לתכנים

אחת ההשפעות הכלכליות של השימוש הגובר ברשתות חברתיות לצריכת תוכן מקוון היא מעבר המשתמשים לצריכת תוכן חדשותי באמצעות פלטפורמות כגון Google News או פייסבוק. בהתאמה, חברות רבות מעבירות את תקציבי הפרסום שלהם אל הפלטפורמות המקוונות, על חשבון גופי החדשות. מחוקקים ברחבי העולם ערים לבעיה זו, כאשר אוסטרליה וקנדה מובילות חקיקה חדשנית לפיה פלטפורמות דיגיטליות אשר מארחות תוכן חדשותי יצטרכו לשלם עבורו. סקירה זו מביאה שתי דוגמאות לסוג חקיקה זה. 

אוסטרליה – News Media Bargaining Code

ביום 2/3/2021, נכנס לתוקף באוסטרליה ה- News Media Bargaining Code. מטרת החוק היא לאזן את שוק העיתונות בעידן הדיגיטלי על ידי קביעת מסגרת דרכה יוכלו פלטפורמות אינטרנטיות אשר פועלות באוסטרליה לשלם עבור תוכן חדשותי אשר מפורסם או מונגש בעזרת קישור בפלטפורמה. החוק מקווה לתמוך בעיתונות המסורתית אשר נפגעה קשות בעקבות התפתחותן ושליטתן של הרשתות החברתיות בשוק הדיגיטלי, ובכסף הפרסום שנובע משליטה זו.

  • החוק מגדיר תוכן חדשותי, תוכן שעל פי החוק על הפלטפורמות לשלם עבורו, כתוכן חדשותי או תוכן אשר מדווח, חוקר או מסביר סוגיות עכשוויות או אירועים מעניינים.
  • החוק אינו קובע במפורש שפלטפורמות דיגיטליות חייבות לשלם לחברות חדשות עבור פרסום או שיתוף תוכן חדשותי באתרים שלהן. עם זאת, הוא קובע מסגרת לניהול משא ומתן בין הצדדים עבור תוכן חדשותי המשותף בפלטפורמה. כאשר פלטפורמה בקשה למיקוח מתאגיד חדשות, עליה להיכנס למשא ומתן. במידה ונושא התגמול לא סוכם, הצדדים יכנסו לבוררות. אם גם בסופה לא יגיעו הצדדים להסכם, יקבע הרגולטור סכום שעל הפלטפורמה לשלם עבור ההשקעה שגם הגורם החדשותי בתוכן.

לצורך קביעת הפלטפורמות אשר עליהן יחול החוק, הרגולטור יבחן האם קיים חוסר איזון משמעותי בכוח המיקוח בין הפלטפורמה ועסקי החדשות האוסטרליים, וכן האם הפלטפורמה תרמה תרומה משמעותית לקיימות של תעשיית החדשות האוסטרלית, לרבות באמצעות הסכמים לתגמול עסקים אלה עבור התוכן החדשותי שלהם.  נטען כי סייגים אלו להכפפה לרגולציה הוכנסו בשינוי מאוחר לחוק אשר נבע מלחץ של חברת פייסבוק. בפברואר 2021, החברה חסמה למשתמשים אוסטרלים את היכולת לשתף או לראות תוכן חדשותי בפלטפורמה. לאחר שינוי החוק, החברה הגיעה להסכם עם הממשלה האוסטרלית וביטלה את החסימה.

עם זאת, על אף שהרגולטור טרם קבע שפלטפורמות או שירותים דיגיטליים מסוימים כפופים לחקיקה החדשה, ניתן לראות שלקיומו של הקוד ולאיום הייעוד כבר יש השפעה. בעקבות הכנסת הקוד, גוגל ופייסבוק (כיום Meta) הגיעו להסכמים מסחריים מרצון עם מספר לא מבוטל של ארגוני מדיה חדשותית גדולים וקטנים אשר הכניסו 140 מיליון דולר לתעשיית העיתונאות האוסטרלית. עם זאת, עקב סירובה של חברת פייסבוק להיכנס למשא ומתן עם מספר גופים, ישנן קריאות להחיל עליה את החקיקה ולבטל את הפטור לו זכתה עד כה עקב שיתוף הפעולה הוולנטרי שלה.

קנדה – Online News Act

בתחילת אפריל הציגה הממשלה הקנדית את החוק החדשות המקוונות (Online News Act) שנשען החוק האוסטרלי שהוצג להלן. חוק זה יחייב פלטפורמות גדולות לנהל משא ומתן עם מפרסמי תוכן חדשותי עבור פרסום התוכן שלהם. בדומה לחוק האוסטרלי, גם מטרתו של חוק זה הינה שפלטפורמות ישלמו עבור תוכן חדשותי אשר נוצר על ידי גופים אחרים.

החוק קובע כי ערוצי חדשות, באופן יחיד או קולקטיבי (החוק קובע מסגרת מיקוח משותפת) – יפנו לפלטפורמות ויבקשו לנהל משא ומתן עבור תשלום על התוכן שלהם. הפלטפורמות מחויבות להשתתף במשא ומתן זה. במידה והצדדים אינם מגיעים להסכמה החוק קובע כי עליהם יהיה להיכנס לגישור. במידה וגם בשלב זה אם עדיין לא הושג הסכם, פאנל שייבחר על ידי הרגולטור הקנדי (CRTC), יבחר בהצעה סופית של אחד הצדדים.

הצעת החוק מתבססת על המודל האוסטרלי בכמה דרכים חשובות, בעיקר סביב הקריטריונים לפטור. החוק קובע כי ניתן לפטור פלטפורמות מכפיפות לרגולציה במקרה והיסטוריית היחסים שלהן עם מפרסמי תוכן חדשותי עומדת בקריטריונים הבאים:

  • הן מספקות פיצוי הוגן לעסקים החדשותיים עבור תוכן החדשות.
  • הן מבטיחות שחלק מתאים מהפיצוי ישמש את עסקי החדשות להפקת תוכן חדשותי מקומי, אזורי וארצי.
  • הן לא נותנות להשפעה תאגידית לערער את חופש הביטוי ואת העצמאות העיתונאית שמהן נהנות מהדורות החדשות.
  • הן תורמים לקיימות של שוק החדשות הקנדי.
  • הן כוללות מגוון של ערוצי חדשות המשקפים את המגוון של שוק החדשות הקנדי, כולל גיוון ביחס לשפה, גזע, קהילות ילידים, חדשות מקומיות ומודלים עסקיים.

ארה"ב – The Journalism Competition and Preservation Act

ביום 22.08.2022, פרסמו מספר מחוקקים אמריקאים הצעת חוק דומה במאפיינה ומטרותיה לאלה האוסטרלית והקנדית. בדומה לחקיקות שהוצגו לעיל, חקיקה זו מסירה מכשולים משפטיים ליכולת של גופי חדשות לנהל משא ומתן קולקטיבי אשר יבטיח תנאים הוגנים מפלטפורמות המנגישות באופן קבוע תוכן חדשותי מבלי לשלם עבורו. בשונה מהחקיקות האחרות, הצעה זו קובעת שרק גופי חדשות להם פחות מ1500 עובדים, תהיה הזכות לנהל משא ומתן עבור השימוש בתוכן שלהם.

הצעת חוק זו עוררה ביקורת מצד ארגון החזית הדיגיטלית (Electronic Frontier Foundation) אשר טען שמתן האפשרות לגופי חדשות לנהל משא ומתן כקולקטיב בעזרת החרגתם מחוקי הגבלים עסקיים אינה פתרון נכון מכיוון שהדרך להתמודד עם מונופולים (הפלטפורמות הדיגיטליות) אינה על ידי יצירת קרטל נגדי (קולקטיב גופי החדשות). כמו כן, הארגון טוען שאם מטרת סוג חקיקה זו הינה להתמודד עם פערי הכסף שנוצרים עקב עזיבתם של מפרסמים גדולים את מוקדי העיתונות המסורתית, על חקיקת הגבלים עסקיים חדשה להתמקד במפרסמים אלו, ולא בעיתונות.