נושא חסימת משתמשים או מגיבים ברשתות חברתיות על ידי נבחרי ציבור, ולעתים על ידי מובילי דעה אחרים בעלי תהודה ברשתות אלו, חוזר ועולה לדיון בהקשרים שונים. רבים מנבחרי הציבור עושים שימוש ברשת החברתית כבמה להפצת רעיונותיהם, ולשיח עם הציבור. לאחרונה נשמעו טענות בנוגע לחסימות של משתמשים על ידי נבחרי ציבור, באופן שחוסם מאותם משתמשים את האפשרות להשתתף בשיח ברשת. מנגד, בין משתמשי הרשתות יש הנוקטים בלשון אלימה ופוגענית באופן המקשה על שיח ענייני.
ניסיון לבחון את השאלה הנוגעת לחסימת משתמשים ברשתות חברתיות על ידי נבחרי ציבור, מעלה שאלות מזוויות שונות, ולעתים סותרות. לדוגמא: מהי הפגיעה במשתמש שנחסם, והאם היא מצדיקה התערבות חיצונית בהחלטתו של בעל החשבון לחסום תכנים בחשבונו; האם הזכות לביטוי חלה גם בחשבונות של נבחרי ציבור ומה גובר על מה – חופש הביטוי של נבחר הציבור או של המשתמש; כיצד ניתן להבחין בין חשבון "פרטי" של נבחר הציבור לבין חשבון "ציבורי" עליו רצוי להחיל נורמות מהמשפט המינהלי ועוד.
הנושא נדון בישראל ובמדינות נוספות במספר הקשרים (לדוגמא, עת טראמפ חסם מספר משתמשים שניהלו נגדו הליך משפטי), אך טרם גובשה מדיניות סדורה בנושא. במסמך מדיניות זה אנו מבקשות לפרוס בקצרה את השאלות הנורמטיביות, המצב המשפטי הקיים בישראל, ובמדינות נוספות (ארה"ב, קנדה וספרד) ומספר עקרונות שאנו סבורות כי רצוי שנבחרי הציבור יאמצו.
לצורך זיקוק העקרונות המנחים לגיבוש מדיניות, בוחן המסמך גם את סוג ההגבלות הקיימות ברשתות המרכזיות בישראל (פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק), ומונה נסיבות בהן יש להכיר בלגיטימיות של ההגבלה, כגון במקום בו התוכן כולל דברי אלימות בוטה, פורנוגרפיה או אלימות. כמו כן דן המסמך בחשיבותה של השקיפות בשני היבטים: פרסום מדיניות ההגבלה הננקטת על ידי נבחרי הציבור, ודיווח על אופן העמידה של נבחרי הציבור במדיניות זו.
מסמך מדיניות זה נועד להיות כלי עזר למי שמבקש לגבש ולאמץ מדיניות שימוש ברשתות חברתיות. הנספח שנלווה למסמך זה משרטט מספר סוגיות שראוי לתת עליהן את הדעת בעת גיבוש מדיניות בנושא זה.
הדיון בנושא חסימת משתמשים על ידי נבחרי ציבור מצוי בראשיתו. אנו מקוות כי מסמך זה יסייע בידי השחקנים הרלוונטיים להבין את הרקע לסוגיה, ולסייע בבחירת דרכים להתמודדות עמה.
המסמך נכתב על ידי עו"ד רבקי דב"ש, עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה.
