עמוד זה מרכז תכנים באשר לחובות שחלות על רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות בזירה הישראלית: הלכות שנקבעו בידי בתי המשפט הישראליים וסקירה של יוזמות חקיקה ורגולציה עכשוויות בזירה הישראלית.
סקירת החלטת רשם הפטנטים לדחות את הבקשה לרישום פטנטים של ד"ר סטפן ת'אלר, שהמציא מכונת בינה מלאכותית וביקש לרשום את המצאותיה של המכונה כפטנטים.
קראו עודסקירת פסק דין שניתן ביום 13.2.2023, בו נקבע כי חברת Meta תחויב למסור את הפרטים המזהים של מחזיקי החשבון שבבעלותו קבוצת פייסבוק שמעורבת בפגיעה בפרטיות, פגיעה בשם הטוב, הסתה והוצאת דיבתו של עורך דין ישראלי.
קראו עודסקירת פסיקה של בית משפט השלום בתל אביב מיום 12.2.2023 בה חויבה פייסבוק להסיר פרסומים שפגעו בפרטיותו של אדם ותפצה אותו, אך לא תחויב לפצותו על פרסומים שמהווים לשון הרע, כך שאין לה חובה לוודא את נכונות הפרסומים בפלטפורמות שלה.
קראו עודסקירת עתירה לבית המשפט העליון בנושא חסימה של משתמשים מדפי רשתות חברתיות של נבחרי ציבור. הסקירה כוללת גם את פסיקת בית משפט קמא אשר אישרה חסימת משתמשים ואת טיעוני העותרים אשר טוענים כי פסיקה זו פוגעת עמוקות בזכויות יסוד ואינה מתיישבת עם עמדת יועמ"ש שהוגשה בתיק זה.
קראו עודניתוח חישובי של כלל ההתייחסויות שהוגשו על ידי גופים ציבוריים ופרטיים בתגובה לשימוע משרד המשפטים בנושא אסדרת תוכן פוגעני ברשתות חברתיות, במהלך שנת 2022: הנושאים שמרכיבים את השיח ודרישות הציבור, כמו גם מידת דמיון ושוני בין העמדות שהגישו הגופים השונים.
קראו עודבית המשפט העליון קובע שפרסום פרסומים פוגעניים אשר מהווים "תקיפה ישירה" כנגד ציבור מסוים על בסיס מאפיינים מוגנים כפי שמוגדר בכללי הקהילה של פייסבוק, מפר את תנאי ההסכם של המפרסם עם הפלטפורמה, ועל כן סגירת החשבון מוצדקת.
קראו עודסקירת המלצותיה של הוועדה לבחינת אסדרת פעילותן של רשתות חברתיות שמונתה על ידי המשרד התקשורת, הכוללות מנגנון רגולטורי מקיף אשר נשען על חוק השירותים הדיגיטליים האירופי עם תוספות הנוגעות לאחריותן של פלטפורמות לתוכן שמפורסם על גביהן.
קראו עודסקירה וניתוח של המתווה לאסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, כגון מטבעות קריפטוגרפיים, NFT, בורסות מקוונות ועוד. המסמך קורא ליצירת מסגרת אסדרתית בשוק הנכסים הדיגיטליים, שתאפשר להתמודד עם הסיכונים של שוק זה ותעזור למנוע נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמש'
קראו עודפסק דין של בית המשפט העליון העוסק בתביעת לשון הרע כנגד יוצר הסרט ג'נין ג'נין בעקבות פרסומו של הסרט באתר YouTube (על אף שהפרסום לא נעשה על ידי היוצר ולא בידיעתו). בית המשפט פסק כי ניתן לראות ביוצר המקורי כאחראי לפרסום באינטרנט מכיוון שהיה עליו לצפות שתרחיש זה אפשרי ומכיוון שלא פעל להורדת הסרט כחלק מהגנה על זכויות יוצרים.
קראו עודדו"ח הנכתב על ידי גורם חיצוני הבודק את השפעת מטא על על זכויות האדם של משתמשים ישראלים ופלסטינים במהלך מאי 2021. הדו"ח סוקר האם אופן הפעילות של מטא בזמן תקופה זו או הטיות שהיא מחזיקה הובילו לפגיעה במשתמשים.
קראו עודפניית איגוד האינטרנט הישראלי לפייסבוק ישראל ולחברת Meta בדרישה להתמודד עם כשלי האכיפה שלה בישראל ולהיערך בהקדם האפשרי לקראת מערכת הבחירות בישראל, כפי שעשתה החברה במקומות אחרים כדי להגן על האינטרס הציבורי, על טוהר הבחירות ועל שלום המשתמשים ברשתות החברתיות שלהם בתקופה רגישה זו.
קראו עודסקירת הצעת חוק הקובעת שינוי דרמטי ברגולציית השידורים הישראלית. השינויים המרכזים אשר מופיעים בהצעה כוללים הקמת רשות שידורים חדשה אשר תחליף את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, הטלת חובה על השקעה בתוכן מקורי מקומי על כל גופי השידור והסטרימינג, ופתיחת שוק אספקת שידורי החדשות לגופים חדשים.
קראו עודבית המשפט העליון פוסק כי תניית ברירת הדין הקובעת כי תביעות נגד חברת פייסבוק יתנהלו לפי הדין של מדינת קליפורניה הינה תנייה מקפחת וקובע כי התביעות יתנהלו לפי הדין הישראלי.
קראו עודתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) תוך קביעת איסור על פרסום מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ושל האדם שהוא פועל מטעמו. זאת, מתוך הכרה בכך שכיום רוב תעמולת הבחירות נעשית במרחב המקוון וברשתות החברתיות בפרט ובמטרה להתמודד עם הפצת פייק ניוז או שימוש באמצעים טכנולוגיים להשפעה לא הוגנת על דעת הקהל.
קראו עודבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי שירותים מקוונים גלובליים הפונים לצרכנים בישראל אינם יכולים לקבוע בתנאי השימוש שלהן כי תביעות שיוגשו כנגדן יתנהלו על פי דין המדינה מתוכה הם פועלים, מכיוון שמדובר בתנאי מקפח בחוזים אחידים.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
