ביום 15.03.2023, דחה רשם הפטנטים הישראלי בקשה לרישום שני פטנטים שלטענתו הומצאו על-ידי "DABUS" – מכונה מבוססת בינה מלאכותית (AI). זאת משום שהחוק בנוסחו הנוכחי אינו מקבל את האפשרות שפטנט יומצא בידי ממציא שאינו אנושי.
החלטת רשם הפטנטים בבקשות רישום מס' 268604 ו-268605
רקע והדיון בהליך
המבקש, ד"ר סטפן ת'אלר, ביקש לרשום שני פטנטים: אחד מתואר כ"מכשירים ושיטות ליישום תשומת לב מוגברת" והשני "מיכל מזון". הוא טען כי מכונה מבוססת בינה מלאכותית שפיתח, בשם DABUS, היא ממציאת הפטנטים. לטענתו, תהליך ההמצאה של המכונה כולל שני שלבים: א) יצירת רעיונות חדשים על ידי רשת נוירונים מלאכותית שאומנה באמצעות מידע כללי מעולמות ידע מגוונים ב) בחירת רעיונות שהם חדשים מספיק ביחס לידע קודם מתוך אלו שחוללה המכונה בשלב א' וזאת בעזרת רשת נוירונים מלאכותית שנייה. הבוחן ברשות הפטנטים סירב לאפשר את הרישום, ועל כך ערער ד"ר ת'אלר לרשם הפטנטים.
ראשית, בחן רשם הפטנטים האם הדבר אפשרי מבחינת ניסוח חוק הפטנטים. הוא הגיע למסקנה שכאשר החוק מתייחס ל"ממציא", הכוונה חייבת להיות בן אנוש, והפרשנות לפיה יכול להיות מדובר גם במכונה נשללה.
לאחר מכן, בחן הרשם את טענתו של המבקש לפיה תכלית החקיקה תואמת הכרה בקיומו של ממציא לא אנושי. המבקש טען שרישום הפטנט שנוצר על ידי מכונה לא שונה מרישום פטנט שהומצא על ידי אדם, משום שאם לא תינתן הגנה של פטנט להמצאות האלה, התמריץ לפיתוח מכונות מבוססות בינה מלאכותית יפחת, או שבעלי המכונות הללו יסתירו את ההמצאות שלהם מהציבור מחשש לגניבת הרעיונות שלהם.
ביחס לשאלה הזו, הרשם קבע שמדובר בשיקולי מדיניות, ולכן יש להשאיר את ההחלטה בעניין להכרעת הכנסת. בנוסף ציין הרשם שמדינות רבות אחרות סירבו להכיר במכונות כממציאות, ולכן טענתו של המבקש חלשה בהרבה. כי ממילא אם מדינות אחרות לא יכירו ברישום הפטנט, הרי שלא תהיה הגנה עליו מחוץ לישראל, ולכן חשיבות ההגנה שהוא מבקש פוחתת.
המבקש טען בנוסף לתחולת של Doctrine of Accession, שמקורה בדין האנגלי ולפיה בעל העץ זכאי לפירותיו. כלומר, גם אם המכונה המציאה משהו, ממציא המכונה יהיה זכאי לפירות ההמצאה. נעשתה פנייה בנושא למחלקה למשפט עברי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה. לפי חוות הדעת, דוקטרינת ה־Accession חלה לפי הדין העברי גם ביחס לתוצרים בלתי מוחשיים (ההמצאה) של נכס מוחשי בבעלותו של אדם (המכונה). הרשם נמנע מהכרעה בנושא, משום שבחינת לשון החוק שנעשתה לעיל מספיקה לשלילת רישום הפטנט.
השוואת ההחלטה בישראל למדינות אחרות
החלטת רשם הפטנטים באה לאחר מספר ניסיונות נוספים של ד"ר ת'אלר לרישום הפטנטים באופן דומה ברחבי העולם – באנגליה, אוסטרליה, גרמניה, האיחוד האירופי וארה"ב. במרבית המקרים נדחו הבקשות בנימוק לפיו לשון החוק מחייבת ממציא אנושי, כפי שהחליט הרשם בישראל. באנגליה אושרה הגשת ערעור לבית המשפט העליון, שצפוי לדון בהליך בהמשך. באוסטרליה התאפשר לו לרשום את הפטנט בתחילה, אך לאחר ערעור של רשם הפטנטים האוסטרלי על ההחלטה, בית המשפט הפדרלי שלל את רישום הפטנט בנימוק שנדרש ממציא אנושי.
