בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לפייסבוק להסיר לאלתר את המגבלות שהטילה על חשבונותיהם של חבר הכנסת איתמר בן גביר ומפלגת עצמה יהודית. למרות שמדובר בסעד זמני בלבד, מדובר בהתערבות חריגה יחסית, שלה תקדימים מעטים בעולם.
בחודש פברואר 2022 הטילה פייסבוק מגבלות על פעילות ח"כ בן-גביר ומפלגתו בדפי הפייסבוק שלהם, על רקע העלאת קטעי וידאו מאירוע בשכונת שיח ג'ראח בירושלים בהן מופיע מר בנצי גופשטיין, אשר לדברי פייסבוק הוא "ראש ארגון להב"ה ואחד האנשים המסיתים בישראל וכל מה שקשור לדברי שנאה ודברי שטנה". ביום 1.3.2022 הגישו בן-גביר ועוצמה יהודית לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לסעד זמני שיאסור על פייסבוק להגביל את פעילותם בפלטפורמה.
בדיון שהתקיים בבית המשפט, פייסבוק טענה גופשטיין עצמו הפר את תנאי השירות של פייסבוק והתנהגותו חרגה מכללי הקהילה, שכן "אנשים שעומדים בראש ארגונים או שבעצמם תומכים בדברי שנאה ושטנה וגזענות, לא יכולים להיות חברים בפייסבוק". כלומר, פייסבוק הבהירה כי לפי מדיניות ניהול התוכן שלה היא מסירה או מגבילה חשיפה של סרטונים בהם מופיע גופשטיין וניתן לסלק מהפלטפורמה כל משתמש אשר ייתן לו במה כלשהי. כך התבטאו בעניין זה עורכי הדין של פייסבוק בישראל:
"התמונה [של גופשטיין] לא יכולה להיות בפייסבוק… אם ימצאו את התמונה היא תסולק כי הבן אדם הורחק בפייסבוק ואף אחד לא צריך לראות את זה… גם אם בסרטון היו רואים את מר גופשטיין מבלי שהוא אומר דבר, היה בכך משום הפרה של כללי הקהילה… גופשטיין הוא אדם שהורחק מפייסבוק… גופשטיין לא יכול להיות בפייסבוק. התמונה הזאת לא תמימה, גם אם היתה הוא לא יכול להיות בפייסבוק, אנשים לוקחים את זה למקומות אחרים…. בסופו של דבר גופשטיין מקדם דעות שלא מקובלות בפייסבוק, דיבור שנאה בפייסבוק על פי החוזה שלה, זכותה להורידו".
ביום 6.3.2022 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את הבקשה לסעד זמני נגד פייסבוק, והורה לה להסיר לאלתר את כל ההגבלות שהטילה על בן-גביר ועצמה יהודית, עד למתן פסק הדין המלא בהליך. בין הנימוקים העיקריים להחלטה, הדגיש בית המשפט כי פייסבוק לא יידעה את משתמשיה שהיא רואה בכל התייחסות לגופשטיין כהפרה של תנאי השירות ושל כללי ההתנהגות שלה וכי המגבלות שהוטלו על פעילות בן-גביר ועצמה יהודית בפייסבוק לא רק פוגעות בחופש הביטוי שלהם והיכולת להביא את דבריהם לציבור, אלא גם מונעות מהציבור לפנות לבן-גביר לצורך סיוע ועזרה בבעיות של יום יום.
הגם שמדובר בסעד זמני בלבד, מדובר בהתערבות חריגה יחסית, שלה תקדימים מעטים בעולם. בישראל, מקרה דומה התרחש בפסק דין אבי לן נגד פייסבוק, אז בית המשפט המחוזי התערב בסנקציה שהטילה פייסבוק על מפעיל עמוד ״סטטוסים מצייצים״ בעקבות הפרת תנאי שימוש הנוגעים להעלאת תוכן ממומן. עם זאת, הסעד שניתן במקרה של ח״כ בן-גביר מרחיב את היקף ההתערבות של בית המשפט מתנאי השימוש לכללי הקהילה הנוגעים הקובעים את גבולות חופש הביטוי בפלטפורמה.
