בחודש נובמבר 2022, פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מסמך מדיניות בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, כגון מטבעות קריפטוגרפיים, NFT ובורסות מקוונות, מאפשרים סחר, רישום עסקאות וחוזים באופן מבוזר ומוצפן. המסמך קורא ליצירת מסגרת אסדרתית בשוק הנכסים הדיגיטליים, שתאפשר להתמודד עם הסיכונים של שוק זה ותעזור למנוע נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמשק בכללותו אך בו זמנית תביא גם למיצוי ההזדמנויות של שוק זה.
נקודת המוצא למסמך המדיניות, היא שבמקביל ליתרונות הרבים שקיימים בשימוש בנכסים דיגיטליים (כגון שכלול וייעול מערכות תשלומים ושירותים פיננסיים), קיים גם סיכונים משמעותיים למערכת הפיננסית, סיכוני הלבנת הון וסיכוני אובדן הכנסות ממיסים. בנוסף, המסמך מצביע על כך שנכסים דיגיטליים עלולים להוביל לסיכונים גם עבור ציבור המשקיעים, ביניהם סיכונים לפרטיותם, סיכוני שוק חריגים וסיכוני הונאה. המסמך מציג את הטלטלה שעבר שוק זה בשנת 2022, אשר חשפה נקודות חולשה בהגנה על משקיעים ובדרכי הפעולה של החברות הפעולות בתחום, כדוגמא לכך שקיים צורך ברגולציה על תחום זה.
דו"ח אסדרת הנכסים הדיגיטליים: מפת דרכים למדיניות (משרד האוצר, נובמבר 2022)
תמצית המלצות מסמך המדיניות:
הסרת חסמים במסגרת האסדרה הקיימת
- השלמת קבלת ההחלטות ומתן מענה לעניין מתן רישיונות לנותני שירותים פיננסיים מוסדרים במטבע וירטואלי: מהלך זה יכלול בדיקת המוכנות הרגולטורית של כלל הגופים המבקשים לפעול בתחום זה. זאת לצורך החלת פיקוח אפטקיבי, הבטחת התפתחות אחראית של השוק ווידוע הציבור בנוגע לגופים לא מפוקחים. מהלכים אלו יגנו על הציבור ויאיצו את הסרת החסמים של כספים לגיטימיים למערכת הבנקאות.
- הבטחת יישומו המלא של נוהל בנקאי תקין: נוהל זה, אשר פורסם בחודש מאי 2022 על ידי המפקח על הבנקים, מבקש להבהיר את אופן ניהול הסיכונים הנדרש עבור מערכת הבנקאות כאשר היא מאשרת הפקדת כספים שמגיעים מהשקעות בנכסים דיגיטליים.
טיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת
- מתן סמכויות למפקח על נותני שירותים פיננסים: המסמך ממליץ שיש לתת למפקח באמצעות חקיקה את הסמכות לקבוע מדיניות הנוגעת לרשיונות שניתנו במדינות אחרות.
- הסדרת תשלום מיסים: המסמך ממליץ על מתן הבהרות לגבי מספר נושאים שקיימת לגביהן אי ודאות בתשלום מס, לרבות סיווג סוג הנכס ומיקומו, קביעת כללים לחישוב העלות, והוראות דיווח וניכוי מס תוך עידוד שימוש בפלטפורמות מפוקחות. בנוסף, המסמך מציע שרשות המסים, החשב הכללי ובנק ישראל יבחנו קביעת מסגרת שתאפשר להעביר כספי חבות מס שמקורם בנכסים דיגיטליים, באמצעות חשבון של רשות המסים אשר יעזור במקרה של סירוב להכניס כספים אלו על ידי בנקים מסחריים בישראל.
- תיקון דיני ניירות ערך: המסמך ממליץ על תיקון החוק כך שיובהר שיחול פיקוח של רשות ניירות ערך גם על השקעות כאשר הן מתבצעות ביחס לנכסים דיגיטליים. מהלך זה יעזור לשמור על העיקרון של ניטרליות טכנולוגית בפיקוח ועל האינטרס הציבורי בהגנת ציבור המשקיעים.
- ריכוז הפיקוח על נכסים דיגיטליים תחת גוף מפקד אחד:המסמך ממליץ לרכז את כלל סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים תחת גורם אחד, שיהיה כפוף לשר האוצר.
- הבהרת סמכות הפיקוח על פעילות במימון מבוזר: המסמך ממליץ לפרסם הבהרה לרגולטורים הפיננסיים לגבי סמכות הפיקוח על פעילות במימון מבוזר (Defi). לדעת הכלכלנית הראשית, הפיקוח צריך להתבצע על פי מאפייניה הפונקציונליים של הפעולה.
יצירת תשתית אסדרתית חדשה
לפי הכלכלנית הראשית, הסיכונים הייחודיים הגלומים באימוץ נרחב של נכסים דיגיטליים מגובים, דורשים עיגון מפורש בחקיקה של סמכויות הרישוי והפיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים אלו. לכך היא מוסיפה שיש לקבוע אמות מידה לגבי הנכסים בחקיקת משנה. כמו כן, המסמך כולל המלצה לקביעת קריטריונים ומנגנון להעברת הפיקוח על נכסים דיגיטליים מגובים, כאשר הם מגיעים לכדי השפעה משמעותית, לבנק ישראל. להמלצות אלה, מוסיף המסמך מספר המלצות שונות הנוגעות לאסדרה חדשה:
- הקמת ועדה בין משרדית שתבחן את האסדרה על ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAO).
- התאמת המשאבים הרגולטוריים להתמודדות עם האתגרים שתחום הנכסים הדיגיטליים מביא עמו, וחיזוק ועיבוי שיתופי הפעולה הבינלאומיים הנוגעים לאסדרת התחום.
- פיתוח אינדיקטורים למעקב אחר הסיכונים המערכתיים בתחום הנכסים הדיגיטליים.
