החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

חוק ותקנות מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה והפעלתם נגד ערוצים ואתרי אינטרנט מאז חרבות ברזל

איגוד האינטרנט הישראלי | 10.07.2024

ביום 20.10.2023 פורסמו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023, אשר מאפשרות לממשלה לסגור או להגביל את הפעילות של כלי תקשורת זרים עוינים במדינה. התקנות חוקקו לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, אשר מאפשר לממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי "להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים". החל מפברואר 2024, מקדמת הכנסת הצעת חוק ממשלתית בנושא, אשר תעלה לקריאה ראשונה ודיון בוועדות הכנסת במרץ 2024. 

תקנות שעת החירום והפעלתן לחסימת אתרי אינטרנט (אוקטובר-נובמבר 2023)

לפי התקנות החדשות, אם שוכנע שר הביטחון כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני):

  1. להורות לספק תכנים (לדוגמה, ערוץ טלוויזיה) על הפסקת שידור של ערוץ כאמור; 
  2. להורות על סגירת משרדי ערוץ כאמור הנמצאים בשטח ישראל:
  3. להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים;
  4. להורות על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור לגורם אחראי (ספק גישה לאינטרנט או ספק שירותי אחסון באינטרנט), אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או להורות על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של ערוץ כאמור.

הוראות אלו יינתנו רק לאחר שהוצגה בפני שר הביטחון, שר התקשורת וועדת השרים חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון שמראה צורך למתן הוראה בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה. כל הוראה שתינתן תהיה תקפה ל-30 יום, וניתן יהיה להאריכה ב-30 ימים נוספים באותה צורה – שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.  

האפשרות להגבלת גישה או הסרה של אתרים בסעיף (4) דומה לסמכות שקיימת כבר היום בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע״ז–2017. אולם, חוק הסמכויות מוגבל להגבלת גישה או הסרה של אתרים רק במקרה שהם מכילים תוכן שכולל זנות, הימורים, טרור או פדופיליה (ראו הרחבה, סקירה וביקורת על החקיקה במסמך של איגוד האינטרנט כאן). ביחס לאתרים, התקנות החדשות מרחיבות את הסמכות גם על אתרים של ערוצים זרים המשדרים בישראל, אם הם פוגעים בביטחון המדינה. 

סעיף 4 לתקנות החדשות מגדיר מנגנון פיקוח שיפוטי על החלטות שיתקבלו בהתאם לתקנות. כל החלטה שתתקבל תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו "בהקדם האפשרי", גם בקבלת החלטה ראשונית וגם בהארכת התוקף שלה. כמו כן, יחולו סעיפים 8-12 של חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, בשינויים המחייבים. בעת הזו לא ברור מה יהיו "השינויים המחייבים". סעיפים אלו של חוק הסמכויות קובעים בין היתר:

  1. חובת פרסום – הודעה בדבר הצו תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ושל משטרת ישראל. אם יוחלט להגביל גישה לאתר האינטרנט של הערוץ, הודעה שמסבירה על ההגבלה תוצג באתר האינטרנט.
  2. זכות ערעור ועיון מחדש – כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו יכול לערער תוך 30 יום, וכן בית המשפט יכול לקבוע בכל זמן שיתקיים הליך עיון מחדש. 
  3. חומר חסוי – ניתן יהיה להציג במשפט חומר חסוי כראייה אם בית המשפט השתכנע שחשיפת החומר החסוי תוביל לפגיעה באינטרס ביטחוני או באינטרס ציבורי חשוב אחר. 
  4. בקבלת החלטות, בית המשפט יכול להתחשב בראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

התקנות תקפות ל-3 חודשים מיום פרסומן, או עד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד סיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות במלחמה, לפי המוקדם שבהם. ביום 09.01.2024 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק להארכת תוקפן של התקנות עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה. 

הסמכות להורות על חסימת אתרי אינטרנט בישראל מכוח סעיף 4 של תקנות שעת החירום החדשות הופעלה לראשונה על ידי שר התקשורת ביום 13.11.2023 כנגד מספר אתרי אינטרנט של רשת אלמיאדין. ביום 16.11.2023 אושררה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוראת שר התקשורת לחסום את אתרי האינטרנט של רשת אלמיאדין בישראל (בצ"א 29666-11-23 מדינת ישראל נ' מפעילי אתר האינטרנט almayadeen). ביום 17.12.2023 אושררה בשנית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוראת שר התקשורת לחסום את אתרי האינטרנט של רשת אלמיאדין בישראל ל-30 ימים נוספים.

חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (אפריל 2024)

ביום 12.02.2024 פורסם נוסח הצעת החוק הממשלתית לקריאה ראשונה בכנסת ולטובת דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. נוסחו של החוק לקריאה ראשונה בכנסת זהה לנוסח התקנות שאותן החוק מחליף, ובנוסף מוסיף את סעיף 4 להצעת החוק אשר מסמיך את פקחי משרד התקשורת לאכוף את ההחלטות מכוח החוק – להחרים מכשירי תקשורת, להפסיק שידורים, לסגור משרדים וכו'. הפקחים יוכלו גם להסתייע במשטרה שתוכל לעשות "שימוש בכוח סביר" לצורך ביצוע ההחלטות הללו. 

לקראת דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ביום 18.03.2024, האגודה לזכויות האזרח הביעה את התנגדותה לקידום החקיקה. האגודה מציינת כי החוק יביא בוודאי לפגיעה משמעותית בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, ומצביעה על כך שסגירת כלי תקשורת היא אמצעי קיצוני שכמעט לא ננקט בישראל בעבר. לפי האגודה, פגיעה ודאית בביטחון המדינה עשויה להוות תכלית ראויה להגבלת חופש הביטוי. אולם הצעת החוק אינה מציגה קשר הגיוני בין האמצעי (סגירת גוף התקשורת) לבין מניעת פגיעה בביטחון המדינה – האמצעים שבהצעת החוק מבקשים לפעול כנגד גופי תקשורת זרים, אך ממילא סגירת פעילותם בישראל אינה תביא לסגירתם או הפסקת שידורם, והם עדיין יהיו זמינים לשאר העולם ואף לישראלים באתרי אינטרנט שונים כרגיל, אפילו אם האתר הראשי ייחסם כביכול לישראלים. כמו כן, הסמכויות להתמודדות עם הגופים הללו באופן אפקטיבי קיימות כבר היום – ניתן ממילא לפעול באופן פלילי כנגד גופים הקשורים לארגוני טרור במסגרת חוק המאבק בטרור, הצנזור הצבאי הראשי רשאי ממילא לאסור על פרסומים שמהווים סכנה לביטחון המדינה ואף לבקש מהמשטרה לפתוח בהליכים פליליים כנגד המפרסמים. לכן, לטענת האגודה לזכויות האזרח, החוק אינו חוקתי ואין מקום לקדמו.

בדיוני ההמשך שהתקיימו ביום 18.03.2024 ו-26.3.2024 התעוררו מחלוקות בין עמדותיהם של חברי הוועדה והיעוץ המשפטי, ולפיכך נפתח הדיון בנוסח החוק מחדש ביום 27.03.2024, וביום זה הנוסח המתוקן אושר בקריאה ראשונה בוועדה לביטחון לאומי: "הצעת החוק קובעת כי אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה להורות על פעולות, כגון: הפסקת שידורים של הערץ הזר, סגירת משרדי הערוץ הזר, מתן הוראה על הסרת אתר האינטרנט של הערוץ הזר או תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, אליו לא תבוצע חדירה. עוד מוצע, כי בפני ראש הממשלה, שר התקשורת והקבינט או הממשלה תובא לפחות חוות דעת מקצועית אחת מגורמי הביטחון בדבר התשתית העובדתית התומכת כי שידורי הערוץ הזר פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, טרם קבלת ההחלטה."

ביום 2.4.2024 הובא החוק למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, לצד 109 הסתייגויות שהוגשו מטעם חברי מפלגת העבודה, יש עתיד ורע"מ, וכן חברי הכנסת חברי הוועדה עמית הלוי, משה סעדה ואריאל קלנר וצבי סוכות. החוק התקבל בקריאה שנייה ושלישית עם 71 מצביעים בעדו, 10 מתנגדים ונוכח 1. ע"פ הודעה רשמית מטעם הכנסת: "הוראה של שר התקשורת כאמור תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו תוך 24 שעות, והוא רשאי להחליט לשנות או לקצוב את תקופת תוקפה. עוד קובעת ההצעה, כי תוקף ההוראה יעמוד למשך 45 ימים עם אפשרות הארכה למשך 45 ימים נוספים. החוק יעמוד בתוקפו עד ליום 31.7.2024, או עד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות בהן נוקט צה"ל במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". 

ביום 27.06.2024 פורסם תזכיר חוק להארכת הוראת השעה בארבעה חודשים נוספים, עד ליום 30.11.2024, עקב התמשכות המלחמה. התזכיר נפתח להערות הציבור עד ליום 05.07.2024. 

חוקתיות החוק 

ביום 4.4.2024 האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראת השעה. העתירה טענה בין היתר כי החוק "פוגע בחופש הביטוי, בזכות למידע ובחופש העיתונות, וחוסם את האפשרות של האזרחים והתושבים לקבל מידע מגוון", וכי הוא כלל אינו אפקטיבי, מאחר וניתן בקלות לעקוף את חסימת הערוץ בישראל וניתן לראות שידורים של הערוץ בפלטפורמות אחרות (כמו יוטיוב). ביום 03.06.2024 התקיים דיון ראשון בעתירה, בו הביעו שופטי בית המשפט העליון דעות נוגדות ביחס לחוקתיות החוק. בנוסף, שופטי בית המשפט העליון ציינו כי ישקלו להביא את הדיון בחוקתיות החוק בפני הרכב מורחב של שופטים. 

הפעלת הסמכויות מכוח החוק

ביום 5.5.2024 הופעלו לראשונה הסמכויות מכוח החוק לשם עצירת פעילות ערוץ אל-ג'אזירה בישראל. שר התקשורת הורה בצו לתפוס את כל ציוד התקשורת של הערוץ בישראל מכוח החוק, הגישה לאתר האינטרנט של הערוץ הוגבלה ונאסר לשדר את תכניו בישראל. ביום 7.5.2024 נערך דיון ראשון בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב לגבי תוקף ההוראות לסגירת שידורי הערוץ. רוב הדיון היה חסוי לציבור, ונידונו בו טענות המדינה לגבי ההשפעה הביטחונית של שידורי אל-ג'אזירה בישראל. ביום 12.5.2024 הגישה אל-ג'אזירה את תגובתה המשלימה, בה טענה שהיא אינה מהווה סיכון ביטחוני לישראל ולכן אין לעצור את פעילותה.

הוראה לתפיסת מכשירי תקשורת ואספקת תכנים של ערוץ אל-ג'אזירה (5.5.2024)

בתגובה לסגירת הערוץ, האגודה הישראלית לתקשורת פרסמה גילוי דעת בו הביעה התנגדות לסגירת פעילות הערוץ, הן על רקע הפגיעה בחופש העיתונות וחופש הביטוי, והן על רקע פגיעה בזכות הציבור לדעת ולהיחשף לתכנים זרים ורשתות תקשורת בינלאומיות. האגודה הזהירה מפני הפיכה של המדינה ל"שומרת סף" של המידע שיגיע לציבור, והבהירה שיש לתת לאזרחים את האפשרות להחליט על המידע שאליו ייחשפו בעצמם. האגודה לזכויות האזרח התייצבה לדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין הארכת הצו.

ביום 05.06.2024 ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב אישר את הפסקת שירותי הערוץ, סגירת משרדיו והגבלת הגישה לאתריו, אך לתקופה של 35 יום בלבד, ולא 45 יום כפי שנקבע בצו המקורי. 

בצ"א 14866-05-24 מדינת ישראל נ' אל ג'זירה סאטלייט נטוורק ואח'

כפי שנכתב בפסק הדין, המדינה הציגה ראיות חסויות לפגיעה של אל-ג'אזירה בביטחון המדינה, אך גם ראיות גלויות – תיעודים מה-7 באוקטובר עם גילויי תמיכה בהם, מתן במה לאיומים של חמאס על ישראל וסרטון מפורט המראה טנק ישראלי ומסביר מה נקודת התורפה שלו וכיצד לפגוע בו. כמו כן, טענו נציגי המדינה כי הערוץ "נותן במה לדיסאינפורמציה ותעמולה ומספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח ללמוד על ההיערכות הצה"לית בשטח, על נקודות התורפה שלה, כשניתן גם להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל ג'זירה" וכן על "מעורבות של גורמים מטעם אל ג'זירה בתקיפות טרור".

נציגי רשת אל-ג'אזירה הצביעו על כך שהעובדה שעברה חצי שנה מתחילת המלחמה עד שחשבו על סגירת הערוץ מעידה על כך שאינו מהווה סיכון ביטחוני ממשי, וכי אל-ג'אזירה "מאזנת בין הפרסומים של שני הצדדים". האגודה לזכויות האזרח התייצבה גם היא לדיונים, והביעה את עמדתה כי החוק אינו חוקתי, ושבפרט בזמן מלחמה אין להגביל את חופש העיתונות ויש לאפשר שמיעה של מגוון דעות. 

בית המשפט קבע כי התשתית העובדתית שהציגה המדינה, הן באופן גלוי והן באופן חסוי, מבססת בצורה מספקת את הסכנה של אל-ג'אזירה לביטחון המדינה. לכן, הארכת הצו אושרה ל-35 ימים, החל מיום 05.05.2024.

ביום 10.6.2024 הובא צו נוסף לאישור בית המשפט המחוזי. ביום 11.06.2024 נערך דיון בעניין, וביום 13.06.2024 אישר בית המשפט את הצו, שתוקפו עד ליום 24.07.2024. ביום 20.06.2024 אל-ג'אזירה והאגודה לזכויות האזרח ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. הדיון בערעור נקבע ליום 14.07.2024.

הצעת חוק פרטית (יוני 2024)

ביום 10.06.2024 הוגשה הצעת חוק פרטית מטעם חבר הכנסת אריאל קלנר (הליכוד). ההצעה מבקשת להפוך את החוק לקבוע ולא זמני, ולאפשר לשר התקשורת לחסום את שידורי הערוץ במגוון רחב יותר של דרכים, כולל חסימת שידוריו בפלטפורמות כמו יוטיוב וברשתות חברתיות אחרות. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת ביום 26.06.2024. 

כנגד ההצעה כוונה ביקורת רבה – חסימת שידורי הערוץ ברשת אינה אפקטיבית ועשויה לגרום לנזק משמעותי לחופש הרשת בישראל, וכן נטען שהיא ייחודית במדינות דמוקרטיות ומרכזת כוח רב מדי בידי הממשלה, באופן שעשוי לפגוע בצורה משמעותית בחופש העיתונות בישראל ובגישה למידע.