ביום 09.08.2022, פירסם משרד התקשורת להערות הציבור הצעת חוק הקובעת את עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו ויזואליים לציבור ועדכון אסדרת תחום השידורים בישראל והתאמתו לעידן שירותי הסטרימינג ברשת.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, נדרש עדכון יסודי של עקרונות אסדרת השידורים בישראל מהטעמים הבאים:
הרגולציה הקבועה בתחום השידורים מתייחסת באופן ממוקד לשחקנים הקיימים – הפלטפורמות המסורתיות וערוצי הברודקאסט. על השחקנים המספקים תוכן ב OTT (שירותי סטרימינג אינטרנטיים ) לעומת זאת, לא הוחלה רגולציה. כתוצאה מכך נוצר מצב בו המשטר הרגולטורי של שירות האספקה של תוכן אודיו-ויזואלי נהיה תלוי במערך הטכנולוגי ההנדסי הכרוך באספקתו – בעוד גורמים המפיצים את תכניהם באמצעות תשתית כבלים או לווין, נתונים לאסדרה מקיפה ומרחיבה, על גורמים המספקים תכנים על גבי האינטרנט לא חלה כל אסדרה.
על רקע זה, השינויים המרכזים אשר מופיעים בהצעה כוללים הקמת רשות שידורים חדשה אשר תחליף את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, הטלת חובה על השקעה בתוכן מקורי מקומי על כל גופי השידור והסטרימינג (לרבות שחקנים בינלאומיים כגון Netflix או +Disney), ופתיחת שוק אספקת שידורי החדשות לגופים חדשים.
הצעת חוק עקרונות האסדרה של אספקת תכנים אודיו ויזואליים לציבור, התשפ"ב – 2022
תמצית הוראות הצעות החוק
הוראות כלליות
- יוקם רגולטור חדש (הרשות לאסדרת התכנים האודיו – ויזואלים) אשר יחליף את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ואת מועצת הכבלים והלווין. הגוף החדש יהיה אחראי על כל תחום השידורים, ללא קשר לטכנולוגיה דרכה הם מסופקים (סעיף 3 להצעת החוק). הרשות תפעל כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת, כך שתוכל לפעול באופן עצמאי אך תהיה כפופה למנגנוני הפיקוח והבקרה הפנים ממשלתיים. לרגולטור החדש תמונה מועצה בת 11 חברים: 3 עובדי מדינה אשר יבחרו על ידי שרי התקשורת, האוצר, שר התרבות והספורט ועובד מדינה מרשות התחרות, שלושה נציגי ציבור בעלי ניסיון בתכני אודיו-ויזואל, חדשות או רדיו, ו-3 נציגי ציבור בעלי ניסיון באסדרה, כלכלה ודיני תחרות או ניהול עסק בעל היקף משמעותי (סעיף 4 להצעת החוק).
- כל גופי השידור יוכלו לקבל הכנסות הן מפרסום והן מדמי מנוי. במצב הרגולטורי הנוכחי, ערוצים מסחריים רשאים לפעול רק במודל מבוסס-פרסום וחברות הכבלים והלוויינים רשאיות לפעול רק במודל מבוסס-מנויים (דברי ההסבר להצעת החוק).
- המועצה תנהל מרשם של הגופים החייבים ברישום (סעיף 24 להצעת החוק). לפי הצעת החוק, ספק תכנים ישראלי בעל היקף פעילות בינוני (סך הכנסה שנתי מעל 300 מיליון שקל) וגדול (סך הכנסה שנתי מעל 600 מיליון שקל) יהיה מחויב להירשם למרשם בכדי לספק תכנים אודיו ויזואליים בישראל (סעיף 28 להצעת החוק). החוק גם קובע כי ערוץ ישראלי המסופק על ידי גוף אשר רשום במרשם או ספק תכנים בינלאומי בינוני או גדול, לא יוכל לספק תוכן שיווקי, אם הוא לא רשום בעצמו (סעיף 29 להצעת החוק).
- במקרה ויושב ראש המועצה רואה כי ספק תכנים או גוף שידור פועל באופן העלול לפגוע בתחרות, רשאי הוא להורות לו לנקוט בפעולות כדי למנוע או לצמצם את הפגיעה (סעיף 75 להצעת החוק). כמו כן, במקרה והוא רואה כי גורם זה מנצל לרעה את מעמדו בשוק התכנים האודיו-ויזואליים בצורה שפוגעת בתחרות, רשאי הוא להתערב בקביעת התשלומים שגוף זה דורש או להתערב בקביעת שידורי ספורט מסוימים (סעיף 76 להצעת החוק).
הוראות בתחום החדשות
- הצעת החוק קובעת כי לא ניתן לספק תוכן חדשותי ללא רישום במרשם (סעיף 31 להצעת החוק). המועצה רשאית לקבוע שהוראה זו נכונה גם לאתרי אינטרנט ויישומונים אשר מספקים חדשות בתפוצה רחבה ללא עזרת ספק תכנים רשום.[1] בעת ההחלטה על מתן רישיון לשידור חדשות, המועצה תיקח בחשבון את תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום, התרומה למגוון החדשותי ושיקולים שבטובת הציבור (סעיף 33 להצעת החוק). הצעת החוק קובעת תנאי סף למתן רישיון בהם נקבע כי לא יינתן רישיון לאספקת חדשות למי שהוא גם עיתון וגם אתר חדשותי או שהוא בעל רישיון לאספקת חדשות או שהוא מורשה לשידורי רדיו (סעיף 35 להצעת החוק). לפי דברי ההסבר של החוק, תנאי סף אלו נקבעו כדי לשמור על ביזוריות תחום החדשות.
- בהמשך לתנאי הסף, הצעת החוק קובעת הוראות אשר יגבילו את היכולת להחזיק מספר גופים שונים המספקים חדשות, מתוך ניסיון לשמור על ביזוריות בתחום ולקדם את המגוון והפלורליזם החדשותי. על כן, המועצה לא תעניק רישיון לאספקת חדשות לעיתון או לאתר אינטרנט חדשותי, או לתאגיד הקשור לאחד מהם, בלי לשקול שיקולי ריכוזיות. בנוסף, החוק אוסר על בעל רישיון חדשותי לקנות עיתון או אתר אינטרנט חדשותי, ללא אישור המועצה (סעיף 39 להצעת החוק).
תמיכה ביצירה ישראלית מקומית
- הצעת החוק קובעת חובת השקעה ביצירה מקומית שתחול על ספקי תכנים אינטרנטים (סטרימינג) בינלאומיים כגון Netflix, Disney ו-Apple TV. לפי נוסח הטיוטה, חברות בינלאומיות שרווחיהן מלקוחות בישראל עולה על 300 מיליון שקל יהיו מחויבות להשקיע 4% אחוזים מהכנסותיהן מאספקת תכנים אודיו-ויזואליים בישראל בהפקה או קידום של יצירה ישראלית מקורית (סעיף 63 להצעת החוק). במידה ותרוויח החברה מעל 600 מיליון שקל בשנה, תידרש להשקיע 6.5% מהכנסותיה.
- פלטפורמות אספקת תכנים מקומיות יצטרכו להשקיע ביצירה מקומית 4% מהכנסותיהן מהתקשרות עם מנויים ו- 13% מהכנסותיהן מפרסומות במידה והן מרוויחות מעל 300 מיליון שקל בשנה. במידה והחברה מרוויחה מעל 600 מיליון שקל בשנה, תידרש לעלות את אחוז השקעתה מהתקשרות עם מנויים ל- 6.5% (סעיף 62 להצעת החוק).
הוראות הקשורות לשידורי ספורט
- הצעת החוק קובעת כי ספקיות שידורי הספורט יהיו מחויבות לספק בחינם רשימה של אירועי ספורט (סעיף 61 להצעת החוק). כמו כן, הצעת החוק קובעת איסור על מתן בלעדיות באספקת שידורים (סעיף 57 להצעת החוק).
- הצעת החוק קובעת כי גוף המחזיק בזכויות שידור ספורט יהיה מחויב להציע את זכויות השידור על גבי כל פלטפורמה (סעיף (57(ב) להצעת החוק).
[1] דברי ההסבר של הצעת החוק : "מוצע להגדיר אתר אינטרנט באופן רחב כאתר שיש לציבור או לחלק ממנו אפשרות כניסה או גישה אליו, וזאת אף אם הכניסה או הגישה כאמור דורשות שימוש בקוד או בסיסמה, או כרוכות בתשלום. בכל הנוגע לאתר אינטרנט חדשותי, מוצע להגדירו כאתר אשר אחת ממטרותיו המרכזיות היא אספקת מידע חדשותי. בהתאם להגדרה זו, אתר אינטרנט שמפיץ לעתים רחוקות מאוד ידיעות חדשותיות לא ייכלל בהגדרה, וכך גם אתרים שעוסקים בעיקר בהפצה של תכני משתמשים."
לסקירה של הצעת חוק דומה המקודמת בימים אלו בקנדה, לחצו כאן.
