דברי הקדמה
כמה ימים לפני סוף שנת 2004 היכה צונאמי אדיר קשות במדינות שונות ביבשת אסיה, ונחשוליו הגיעו עד ליבשת אפריקה תוך שהם זורעים הרס וגורמים לאבידות במספרים כמעט חסרי תקדים. לא עברו תשעה חודשים ושתי סערות הוריקן, "קתרינה" ו"ריטה", פגעו באזור הקריביים ועשו את דרכן לדרום ארצות הברית וגרמו להרס רב. בניגוד לצונאמי מספר הנספים בהוריקנים היה קטן, אך ההרס הגדול גרם לתחושה שאיתני הטבע אכן מצליחים להכות ויד האדם אינה מצליחה למנוע זאת.
בני אדם ברחבי תבל נרתמו לסייע, ובעיקר לנפגעי הצונאמי, כאשר הם מנצלים כל דרך אפשרית, והפעם בניגוד לאסונות טבע קודמים, עמד לרשות האנושות ערוץ תקשורת חדש – האינטרנט.
עבודה זאת תעסוק בסיוע שנתנו ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים למדינות ולבני האדם שנפגעו בנחשול הענקי, כאשר הם נעזרים בסביבת האינטרנט כדי לקדם את הסיוע הזה ולהציג אותו. לעבודה תתוסף אחרית דבר ובה ייבחנו תהליכים דומים, אם בכלל התקיימו, לאחר שני ההוריקנים.
מבוא
ב- 26 בדצמבר 2004 כמה שעות אחרי שנחשולי הצונאמי היכו בכמה מדינות בדרום מזרח אסיה החלה רשת האינטרנט לשמש מרחב התארגנות בינלאומית ברמת הפרט, ברמת המדינה ובזירת המערכת הבינלאומית. ההתארגנות ברשת האינטרנט הייתה אחד הגורמים שסייעו לכינון משטר של חמלה והסיוע הבינלאומי למדינות שנפגעו ותושביהן.
בעיקר נעשה שימוש ברשת האינטרנט בתחום התקשורתי – הרשת שימשה את הגורמים המסייעים ברמת המדינה (החל בארה"ב, דרך מדינות רבות באירופה, וכלה בישראל), והארגונים הבינלאומיים IGO (כגון האו"ם וסוכנויותיו) ו NGO (כגון רופאים ללא גבולות) כדי להציג את מעשיהם. מטרת הפרסום הנרחב ברשת האינטרנט הייתה כפולה: מחד, נועד הפרסום לעודד שחקנים אחרים, ליטול דוגמא וכך להרחיב את היקף הסיוע, והדבר בא לידי ביטוי בתרומות כספיות, בציוד, במתנדבים ובאנשי מקצוע. מאידך, שאפו המדינות והגורמים המסייעים לנצל את הרשת לצורכי תעמולה ופרסום ולהציג באינטרנט את מעשיהם כדי לזכות ביוקרה ובמעמד. שחקנים אלה השתמשו בחלון הראווה האינטרנטי הנשלט בידיהם כדי להציג את עצמם באורח חיובי בלי צורך בתיווך של אמצעי התקשורת הקלאסיים.
המחקר בודק את דפוסי השימוש ברשת האינטרנט בידי ארגונים שונים: NGOs ו IGOs שהיו שותפים במאמצי הסיוע באסון הצונאמי. הטענה המרכזית הנבדקת כאן היא האם אכן אין "מתן בסתר", כלומר המסייעים והתורמים פעלו להאדרת מעשיהם באתר האינטרנט שהם שולטים בו. הדבר נועד כדי להציג את עצמם באור חיובי וליצור דימוי בינלאומי אוהד, בלי מעורבות ותיווך של כלי תקשורת וכך אין שום גורם היכול לבחון את המידע הזה ולוודא את אמיתותו.
היקף הפעילות התעמולתית הבינלאומית הזאת היה חסר תקדים והוא נמשך בתדירות רבה ביותר בחודש הראשון אחרי האסון תוך ניצול אפיוני רשת האינטרנט. יש לציין שגם כאשר העניין הבינלאומי באסון דעך, נמשך השימוש של הארגונים הבינלאומיים באתרי האינטרנט להצגת פעולתם.
העבודה תבחן שלושה משתנים: (ראה שירטוט)
- ארגונים בינלאומיים NGOs וIGOs שניצלו את אתרי האינטרנט שלהם לצורך פרסום עצמי וכדי לשפר את מעמדם.
- תחומי הפעילות העיקרים באתרי האינטרנט (שיגור כוחות סיוע, שיגור מומחים, שיגור מתנדבים, העברת ציוד, איסוף תרומות כספיות).
- מאפייני סביבת האינטרנט שנוצלו כדי לפתוח את חלון הראווה לתיאור הסיוע, ולקדם את מעמדו של המסייע.
בחינת שלושת המשתנים האלה תאפשר להצביע על קשרים וזיקות ביניהם (כגון קשר בין האנרכיה ברשת לבין יכולתם של NGOs וה IGOs להפגין פעילות; או ניצול מאפייני הרשת להצגה הפגנתית של איסוף כספים).
זיהוי קבוצות הקשרים האלה ומשמעותם יאפשרו לגבש טיעונים כלליים, עקרוניים ועיוניים בדבר תהליכים דומים שעשויים להתרחש בעתיד בתחומי הסיוע והחמלה הבינלאומיים תוך ניצול מאפייני סביבת הרשת.
הארגונים הבינלאומיים הלא ממשלתיים במאה ה 21.
הספרות העכשווית העוסקת בארגונים הבינלאומיים שאינם ממשלתיים (NGO) , בוחנת בעיקר את השפעות התהליכים הבינלאומיים מאז תום המלחמה הקרה והשפעתם על הפעילות. בד בבד דנים החוקרים האלה בהשפעות תהליכי הגלובליזציה בסוף המשאה ה 20 וראשית המאה ה21, ומה משמעותם מבחינת הארגונים.
החוקרים בוחנים את היעדים העיקריים הניצבים לפני הארגונים האלה וכותבים כי המשימות העיקריות של ה NGOs בזירה הבינלאומית הן קידום התפתחותן של מדינות באמצעות הושטת סיוע בשעת אסון לצד מתן שירותים חברתיים שנועדו למדינות לפתח יכולת עצמאית. באופן כזה יש לארגונים האלה חשיבות בסביבה הבינלאומית כדי ליצור סביבה אזרחית בינלאומית נורמטיבית (Brown and Moore 2001). בבדיקה בפועל של חמישה ארגונים כאלה מבחינה פונקציונאלית נמצאו שניים מהם פעילים בתחומי הרווחה והפיתוח ומתברר כי ארגוני רווחה והשירות מגייסים משאבים כגון כסף, מתנדבים, וציוד ומקצים אותם למקומות הדרושים.
בעבודה שנעשתה לקראת דיון בינלאומי לקראת שנות האלפיים (Salm, 1999) נחקרו ארגונים כגון CARE, OXFAM, Save the Children ורופאים ללא גבולות (MSF), כדוגמא לארגונים המושפעים מתהליכי הגלובליזציה. החוקרת מצביעה על כך שאחרי המלחמה הקרה התמקדו פעולות הסיוע והשיקום בשני תחומים: מחד, הסיוע ההומניטארי במקומות שבהם התלקחו סכסוכים, ומאידך פעולות רווחה כגון בריאות, ועוני, במקומות בהן הממשלות מתקשות לתפקד. מן הנתונים נראה כי תחום הסיוע ההומאניטארי שמושיטים הארגונים האלה מקיף 12% מפעילותם ואילו הפעילות לשיקום מדינות שנפגעו מאסונות טבע ומלחמות מגיע לכ17% מפעילותם. בתחום הרווחה ההומאניטארית יש השפעה רבה לתהליכי הגלובליזציה. ממשלות צמצמו את אחריותן ופעילותן כלפי האזרחים ונוצרו חללים ריקים. כמו כן גדל חוסר השוויון בין מדינות ובתוכן, ולתחומים אלה נכנסו ה NGO והם מנסים לפעול ולהשפיע.
בד בבד מתברר כי על אף היבטים שליליים אלה של הגלובליזציה יש גם נקודות אור. כך למשל אפשרה ההתפתחות וההתרחבות הטכנולוגית לפתח מערכות תקשורת גלובליות היכולות לתפקד ולסייע בין היתר במקרי אסון, למשל בהעברת מידע גלובלי במהירות באמצעות האינטרנט (ראה גם: Lindenberg and Dobel, 1999 ).
McGinnis (2004) מציין כי באירועים האלה ארגוני התקשורת הבינלאומיים מסייעים לקרוא לקהילה הבינלאומית אל הדגל על ידי דיווחי החדשות מקצה העולם ועד קצהו. הדיווחים האלה גורמים ליחידים בכל מקום לסייע בתרומות של כסף, זמן, ותמיכה.
Salm (1999) מציגה יתרונות נוספים של הגלובליזציה ומציינת כי ארגונים בינלאומיים יכולים ליהנות מתחבורה זולה עקב תחרות בין חברות התעופה, ומשיפור תהליכי גיוס הכספים בתוך התאגידים בתוך מדינות ותאגידים בינלאומיים.
סוגיה אחרת היא שאלת השתתפותן של המדינות המקבלות את הסיוע בפעילות ה NGO. Salm (1999) טוענת כי מודל ה NGO המקובל הוא של ארגון צפוני הפועל ומתארגן בצפון הבינלאומי ושולח ומסייע לדרום בלי שיתוף והשתתפות של ממש. לעומתה טוענת Foreman (1999) כי יש ארגונים בינלאומיים (NGO) הפועלים כדי לחזק השתתפותן של המדינות המקבלות את הסיוע בתהליכים הפנימיים של הארגונים, ונוצרו התאמות בדרכים שונות. כך יצרו מקצת ה NGO מבנים מסוגים שונים לעומת ההיררכיה המבנית הקלאסית כדי לאפשר השתתפות של גרומים נוספים כגון המדינות המקבלות, ומצאים למשל ארגונים שבסיסם הארגוני פדרציה או מבנה דמוי כוורת.
Boettcher (2004) שחקר את פעולות הסיוע בשנים האחרונות מצא כי במקרים שבהם האסון ההומאניטארי נבע מפעילות אנושית, כגון סכסוך אזוריים או מלחמת אזרחים, היה צורך גם התערבות צבאית כדי לאפשר את הושטת הסיוע. הסיבה העיקרית הייתה שבמקצת המקרים מדובר במערכת פוליטית מדינתית כושלת שלא יכלה לתפקד ולקבל את הסיוע. לעומת זאת במצבים של אסון טבע ובמקומות שבהם קיימות ממשלות מתפקדות (ואין מדובר במדינה כושלת) לא היה צורך במשלוח כוחות צבא מתערבים ומשכיני שלום.
Boettcher (2004) גם מציג סדרה של שיקולים של NGO הומאניטארי למתן סיוע. ראשית, המקום – היכן נמצא המקום הנפגע; שנית, זהותם של בני האדם באזור שנפגע וכאן כוונתו לממדים האתניים, הדת והגזע של התושבים; שלישית, שיעור הנפגעים באזור שנפגע; ואחרון, סיכויי ההצלחה של מבצע הסיוע. שיקול שונה לחלוטין מציגה Hattori (2003) כאשר היא מביאה את מניעיו של NGO להושיט סיוע ועיקרו משמעות התמורה שיש לתורם ומסייע מתוך עצם התרומה. מדובר ביחסי גומלין מעין מנגנון שנוצר בין המסייע למקבל ועיקרו מעשה אזרחי נכון – פעולה למען הקהילה, מעשה הצדקה שיש בו משום תמורה למסייע. מבחינת ה NGO התהליך הזה מתרחש בזירה הבינלאומית ובה העקרונות האלה חלים על מדינות ועל יחידים.
שיקול נוסף שעומד לנגד עיניהם של ארגוני הסיוע הוא מידת התועלת שיש בפעילותם במקומות שנפגעו לצד היעילות של הסיוע הזה. לצורך הבהרת שיקולים אלה יש חשיבות רבה בשקיפות פעילותם כדי שהם יוכלו לדווח למוסדותיהם ולהיות אחראים כלפי התורמים (Brown and Moore 2001).
ועניין נוסף – על הפעילות בפועל כותב McGinnis (2004) כי כל ארגון בינלאומי מגיב בהתאם תחומי ההתמחות שלו. וכך למשל "רופאים ללא גבולות" (Mיdecins Sans Frontiטres) מתמחים בסיוע רפואי תוך שיתוף פעולה ותיאום עם ארגונים המסייעים לפליטים ובכלל זה כמובן סוכנויות האו"ם הרלבנטיות (IGOs) (Biberson and Franחois, 1999) .
סוגיות אלה, המטרות, השיקולים, דרכי הפעולה ותחומי ההתמחות, מידת השקיפות והדיווח הבינלאומי – יהיו בין הסוגיות שייבדקו באתרי האינטרנט של כמה ארגונים בינלאומיים, NGOs וגם IGOs , שפעולתם היא בתחום הסיוע ההומאניטארי.
סביבת האינטרנט
עבודה זאת יוצאת מתוך נקודת מוצא כי ה Cyberspace הוא סביבה או מרחב טכנולוגי גלובלי המשלב ומלכד בתוכו וסביבו ממדים מתחומי פעילות אנושית רבים שונים ומגוונים, תוך שימוש ברשתות תקשוב חדשניות המקשרות את המשתמשים במיגון של תכנים (נוה, 2003). הסביבה ממלאת תפקידים מגוונים, ובהם תפקידים פרטים, חברתיים, קהילתיים, פוליטיים, תקשורתיים ובינלאומיים (Pavlik, 1996; Rafaeli and Sudweeks, 1997; Hill and Hughes, 1998; Downes, 2000; שנער 2001; בלונדהיים ושיפמן 2003).
סביבה זו מאופיינת מבחינה בינלאומית פוליטית בכך שהיא אנרכית המתבססת על טכנולוגיה של העברת מידע שאינה נשלטת באופן ריכוזי – מיתוג מנות
(Rafaeli and Newhagen, 1996) ( Packet Switching ). מימד נוסף הוא העובדה שמדובר בסביבה גלובלית בתהליכים חוצי גבולות ובמידה רבה נעדרי כל גבול (בעל-שם ושנער, 1998). כמו כן יש לזכור שמדובר בסביבה שהיא בראש וראשונה טכנולוגית, הדורשת מן המשתמשים למיניהם נגישות לתשתיות טכנולוגיות הקשורות גם לתכנים העוברים ברשת. הנגישות הזאת קובעת את "הפער הדיגיטאלי" – מי מחובר ומי נמצא מחוץ לתהליכים האלה. הטכנולוגיה גם מאפשרת פעילות אינטראקטיבית (הידודית), בילטרלית ורב צדדית, פעילות מהירה, ועל פני טווחים למעשה בלתי מוגבלים. הטכנולוגיה מאפשרת לשמר ולתעד את הפעולות הנעשות בה. מדובר בסביבה דינמית ביותר המשתנה ומתפתחת באופן מתמיד שקשה לחזות מה יקרה בה, אפילו לטווח קצר.
המאפיינים האלה יוצרים סביבה של תהליכי השתרגות (Synergy) והתלכדות (Convergence) מגוונים. בדרך זו נוצרות מערכות מולטימדיה הפועלות ומתפקדות ופונות בעת ובעונה אחת כמעט לכל חושיו של האדם.
מדובר גם בסביבה שהיא שויוונית מאד, וכך משתמש שעבר את חסמי הכניסה (קרי, שהוא בעל משאבי רשת) יכול לפעול בתוכה כמעט בלי מיגבלות אידיאולוגיות ואחרות, בין אם הוא אדם פרטי, ממשלה, מוסד ממשלתי, IGO או NGO.
הכלים העומדים לרשותו של ארגון המשתמש בסביבת האינטרנט מגוונים. כלי הרשת נוצרו בשנים שהתפתחה סביבת האינטרנט והם מנצלים בעיקר את הממדים הטכנולוגיים שלה, כאשר מקצתם הם כלי תקשורת וערוצי תקשורת, ואחרים הם מרכיבים של הסביבה הייחודית הזאת.
הכלי העיקרי העומד לרשותם של גורמים בינלאומיים הוא אתר אינטרנט והוא מכיל בתוכו מיגוון של כלי משנה וככל שמרבים לפתח אותם ולהשתמש בהם כן ייטב. באתר יכול הארגון להשתמש ככלי תקשורת מרכזי – להציג את מטרותיו, לדווח לחבריו, לגייס תמיכה (כספים, מתנדבים וכו'). הארגון יכול להציג באתר חומרי הסברה (בממדי מולטימדיה שונים) בלי התערבות של "שומרי סף" עיתונאיים, ולאפשר לגולשים להוריד חומרים כאלה ולהפיצם ברשת.
כלי בסיסי הוא הדוא"ל (e-mail). מדובר ביכולתו של אתר אינטרנט לשמש מוקד תקשורת של דואלים, מקצתם של מערכת התקשורת הפנים ארגונית, וחשוב מכך יכולתם של יחידים וגורמים מחוץ למערכת ליצור קשר עם הארגון ועם שותפים לעמדותיהם. ארגון יעיל משתמש למשל ברשימות תפוצה מוכנות ומפיץ מסרים ופניות לנמעניו ברשימה. המסרים האלה יכולים להתגלגל מעבר לרשימה המקורית באמצעות הנמענים ברשימות התפוצה שלהם וכך הלאה והלאה בשיטת קורי העכביש או גלי האבן הנזרקת לבריכת מים.
בהמשך יש סידרה של כלי מירשתת, מוקדי שיח, שאותם אפשר לשכן באתר של הארגון, או להעזר במוקדי שיח השוכנים במקומות מוגדרים ברשת. כלי אחד הוא ה בלוג: היומן האישי המקוון שאף אם הוא פרטי בסופו של דבר הוא לפרסום משום שהוא מופיע באתרים הנגישים לכל ( גל, 2003), וכך גם באתרי הארגונים הבינלאומיים, והוא יכול לשמש בעבורם כלי תעמולה, הסברה ומידע. הכלי הבא במוקדי השיח הוא ה צ'אט: מרחב השיח המקוון בין הגולשים בעלי העניין המשותף, ואחריו ה פורום המשמש מרחב ציבורי להבעת עמדותיהם של גולשים בכל תחום אפשרי הקרוב ומופיע יחד עם לוחות מודעות אלקטרוניים למיניהם.
כלי נוסף שכדאי לבחון את מידת השימוש בו בידי ארגונים בינלאומיים לקידום מטרותיהם הוא עצומות ברשת. כאן אפשר לבחון עצומות בנושאים בינלאומיים שיוזמים גולשים מתוך הארגונים, או הקרובים אליהם, או מפנים אל עצומות בנושאים רלבנטיים – כל זאת כדי להשיג ולהציג תמיכה ביעדי הארגון.
מוקד עניין מיוחד הוא קהילה בינלאומית במירשתת. כאן מדובר בכינון קשרים בין ארגונים בינלאומיים דומים במטרותיהם, תחומי העניין שלהם וזירות פעולתם.מדובר בשיתוף פעולה אשר לפני קיום סביבת האינטרנט דרש מהלכים ארגוניים מסובכים. כאן יכולים ארגונים ליצור קשרים (ולהציג קישוריות) עם ארגונים דומים להם, להפגין את קיומה של רשת בינלאומית בתחום מסוים, כעד כדי כינונה של קהילה וירטואלית ו/או אף אמיתית הפועלת בתחום הרלבנטי.
במחקר הזה ייבחנו כמה אתרים של ארגוני סיוע בינלאומיים שפעלו בימי אסון הצונאמי ותיבדק מידת השימוש שלהם באתרים וכלי האינטרנט שלהם כדי לקדם את הסיוע לנפגעים. כמו כן תיבחן השאלה אם מאפייני סביבת האינטרנט נוצלו על ידי הארגונים כדי ליצור חלון ראווה לתיאור הסיוע ולהתגאות בו. חלון ראווה כזה יכול לשמש מנגנון של שקיפות למען חברי הארגון ומוסדותיו, ובאותה עת לקדם את מעמדו של המסייע.
ארגונים בינלאומיים שסייעו באסון הצונאמי
בעבודה נבדקו כמה ארגונים בינלאומיים שסייעו לנפגעי אסון הצונאמי. ה NGOs שנבדקו הם הצלב האדום הבינלאומי, OXFAM, CARE, רופאים ללא גבולות, איגוד שירותי הכנסיות הקתוליות, ארגון הסיוע הנוצרי World Vision, וארגוני NGO ששימשו לחיפוש קרובים.
ה IGOs שנבדקו הם סוכנויות סיוע של האום: UNHCR, UNICEF, FAO, תכנית המזון העולמית WFP, ארגון הבריאות העולמי, ו UNESCO. המטרה היא לבחון את פעולתם לעומת הארגונים הלא ממשלתיים ולגלות אם יש הבדל בשימוש במאפייני הרשת כדי לקדם את פעילותם.
הסיוע של הארגונים היו מגוון אך התמקד בשלושה תחומים: ראשון, שיגור משלחות של מומחים אל אזורי האסון כדי לטפל בנפגעים (על פי תחום מומחיותו של הארגון); שני, איסוף ציוד ושיגורו לשטח (כאשר הדגש היה על ציוד בתחום פעילותו והתמחותו של הארגון); שלישי, גיוס כספים כדי לאפשר את פעולת המשלחות בשטח וקניית ציוד וחומרים נוספים. מעבר לכך פעלו הארגונים כדי להסביר את פעילותם, כדי להרחיב את המודעות לאסון וליצור דעת קהל בינלאומית אוהדת לפעולות הסיוע, מקצתם גם יצרו קשר עם ארגונים אחרים והתחילו לכונן תשתית ראשונית של קהילה בינלאומית.
השתקפות הסיוע באתרי האינטרנט
חלק זה של העבודה מציג את הממצאים של המחקר, והוא בוחן את השימוש שנעשה באתרי האינטרנט כדי לקדם את הסיוע ובאותה עת לקדם את הארגון. למעשה נבדק כאן חלון הראווה האינטרנטי של הסיוע לנפגעי הצונאמי. בחלק זה יוצג כל ארגון ותחומי פעולתו העיקריים בימי האסון, ותיבחן מידת יכולתו לנצל את אתר האינטרנט שלו תוך התאמה מרבית למאפייני הרשת.
- הצלב האדום הבינלאומי
תחום התמחותו בא לידי ביטוי בסיוע רפואי ובתחומי הבריאות. הארגון שלח בתי חולים שדה לאזורים שנפגעו, שיגר רופאים לשטח ועסק רבות משלוח של ציוד רפואי ותרופות לאזורי האסון.
אתר האינטרנט של הארגון הציג את הפעילות באופן שיטתי ביותר וחושף לעיני הגולשים את פעילות הארגון תוך אספקת מידע חדשותי מגוון ביותר תוך שימוש בכלי מולטימדיה. האתר משמש מוקד לאיתור מתנדבים למענו בעיקר בתחום איסוף הכספים והסיוע; יש בו נקודות המאפשרות לתרום כספים בפועל, לאסוף מוצרים; להתנדב; ובאותה עת ניתן להפנות תורמי דם באמצעות האתר אל המקומות הראויים.
אתר הצלב האדום משמש מוקד קשר וקישורים אל ארגוני צלב אדום ברחבי העולם, ולא פחות חשוב מכך יש בו הפניות וקישורים אל ארגונים אחרים המסייעים לנפגעים. ובכך יש משום תשתית לכינון הקהילה הגלובלית המסייעת. בתחום הזה מעניין לציין כי אתר הצלב האדום מציג קישורים לשלל אתרים ששמשו בימי האסון הראשונים כמוקדים לחיפוש קרובים שנעלמו באזורי האסון (אתרים ממשלתיים, פרטיים ואתרי NGO).
בולט המאמץ של עורכי האתר להציג בו את התרומות שניתנו לצלב האדום בהיקף של עשרות מיליוני דולרים אף אם הדבר כרוך בפרסומת לארגונים ולמוסדות התורמים. - OXFAM
אוקספאם הוא ארגון בינלאומי לא ממשלתי הפועל במתכונת של פדרציה של שנים-עשר ארגני משנה ביותר מ 100 מדינות ברחבי העולם והדגש בפעילותו הוא – מלחמה בעוני ועזרה לעניים. הארגון פועל באמצעות שלוחות ומתנדבים ברחבי העולם, ונרתם לסיוע במצבי חירום כגון המשבר ההומאניטארי בדארפור שבסודן, ולאחר המלחמה בעירק.
אתר האינטרנט של הארגון עשיר ומקיף ומתאר את פעילותו תוך מתן פירוט רב לפעולותיהם של מתנדבי השטח שלו. הדיווחים הם במתכונת של חדשות הארגון, לצד הודעות מפורטות לעיתונות האתר משמש מוקד לגיוס סיוע תרומות מגולשים, ומחפש מתנדבים או מצטרפים למסעות הסברה שהוא מקיים. האתר מציג חומר לימודי בתחומי הפעילות שלו המשמש גם כחומר הסברה, ובאותה עת משמש מוקד קשר עם הארגון וכל סניפיו ופעיליו ברחבי העולם, אך אין הוא יוצא מגבולותיו אל ארגונים אחרים. . - CARE
הארגון פועל דרך סדרה של שלוחות במדינות שונות, וניצל את הפעילות שקיים במדינות מוכות האסון כאשר הדגש הוא על פעולות מקומיות בעיקר בתחום השיקום לאחר האסון. הפעולות מתמקדות גם בשיגור אמצעי מגורים, ציוד ביתי, בגדים, מזון ותרופות, כל זאת באמצעות נציגי הארגון בכל ארץ וארץ לצד השליחים שנשלחו לאזורים שנהרסו.
אתר האינטרנט של הארגון (למשל האתר של השלוחה האמריקנית ) מדווח במשך כל התקופה בפירוט ובאופן שיטתי על דרכי הסיוע ועל עקרונות הסיוע שלו שעיקרו – סיוע במקום ובשטח שנפגע. הדיווחים החדשותיים על פעילות הארגון נעשים תוך השקעה של ממש בתחום המולטימדיה כדי להציג לגולשים את המיטב מן הנעשה. אתר האינטרנט גם משמש מוקד לאיסוף תרומות ובכלל זה כסף ובגדים (ויש הפניה לתרומה מקוונת). האתר גם מציע דרכי גיוס למבקשים להצטרף לארגון ולהתנדב לפעולותיו. - רופאים ללא גבולות
ארגון זה הוא אחד מארגוני הסיוע הבינלאומיים הלא ממשלתיים המפורסמים ביותר המתמחה בעיקר בתחומי הבריאות והרפואה. הארגון פועל בעיקר בשיגור מתנדבים מטעמו לאזורים נזקקים (אזורי קרבות ואסונות), ומתנדבים אלה עוסקים בסיוע רפואי לנפגעים. בד בבד מגייס הארגון כספים כדי לממן את הפעילות הזאת.
בגלל ההתמקדות בפעילות מסוג מצומצם יחסית גם אתר הארגון אינו מקיף במיוחד ומטפל בעיקר בפעילות הרופאים המתנדבים. למרות ההיקף המצומצם של האתר יש בו השקעה של סרטי וידאו ותמונות המתארים בפירוט את פעולות המתנדבים, לצד הבאת דיווחיהם של המתנדבים מן השטח. האתר משמש כלי לגיוס מתנדבים נוספים מכל העולם, ובאותה עת לאיסוף תרומות באופן מקוון. - איגוד שירותי הכנסיות הקתוליות (Church world service )
הארגון עסק בימי האסון וממשיך גם שלושה חודשים לאחר מכן בסיוע לאזורים שנפגעו. הארגון שולח מתנדבים לשטח והם מסייעים בפעולות שיקום לניצולים ברמה קהילתית ופרטנית.
אתר האינטרנט של הארגון מדווח בפירוט רב ובמיגוון כלי מולטימדיה על פעולות המתנדבים במקומות השונים שנפגעו. האתר משמש מוקד לאיסוף תרומות, ומתגאה למשל בערכה בסיסית לבתי ספר שהוא משגר לשטח והוא מבקש תרומות בעבורה. המיוחד באתר הוא השימוש שהוא עושה בפניות של כנסיות נוצריות באזורים שנפגעו ושל מאמינים שניצלו מן הרעש ומגל ההרס. תכתובת זאת יוצרת מערכת קשר בין מאמינים וחברי הכנסיה ברחבי העולם לבין אלה באזורים שנפגעו ומכוננת קהילה וירטואלית של הזדהות עם הנפגעים מעבר לקהילה המאמינים בכנסיות. - World Vision
ארגון זה הוא ארגון סיוע נוצרי שפעולותיו דומות לארגון הקודם, אך אתר האינטרנט שלו מפותח פחות. האתר משמש בעיקר לוח מודעות לפעילי הארגון כדי להציג את מעשיהם למען נפגעי הצונאמי, להודות לתורמים ולדווח לחברי הארגון מה נעשה בכל ארץ וארץ. האתר אינו משמש כמוקד קשר, וגם אינו משמש כלי לאיסוף תרומות או לגיוס כלשהו למען נפגעי האסון. - ארגוני NGO ששימשו לחיפוש קרובים
עד עצם היום הזה נעדרים רבים מנפגעי רעידת האדמה והצונאמי. החיפוש אחרי נעדרים אלה היה אינטנסיבי ביותר בחודש הראשון אחרי האסון. החלק המוכר שזכה לפרסום, היה החיפוש אחרי מטיילים ממדינות המערב שנפשו בתאילנד, ובמסגרת מבצעי חיפושים אלה הוקמו אתרי אינטרנט רבים שעסקו רק בכך. היו אתרים פרטיים רבים של בני משפחות. אתרים אחרים היו של מוסדות באזור האסון כגון בתי חולים או ארגוני סיוע מקומיים. אתרי של כלי תקשורת שונים השקיעו מאמץ בכיוון הזה ולצדם פעלו האתרים הרשמיים של מדינות שאזרחיהן אבדו באסון (כגון ישראל, נורבגיה גרמניה ובריטניה לצד ממשלת תאילנד שניסתה לסייע לזרים). ואולם בלטו גם ארגונים בינלאומיים ובהם NGOs שהפכו חלקים באתרים שלהם ככלים לחיפוש קרובים שאבדו באסון, למשל – הצלב האדום הבינלאומי). היו גם התארגנויות בינלאומיות אד הוק שהקימו אתרי אינטרנט מיוחדים לנסות ולאתר נעדרים (www.locators-online.org/,www.tsunamilocator.com/).
אתר מעניין בתחום הזה היה של הארגון היהודי חב"ד, שהאתר שלו בתאילנד שימש בין היתר כמוקד לחיפוש קרובים ואיתור נעדרים. עם זה יש לציין שפעילי חב"ד שהשתמשו באתר בימי הצונאמי נעזרו בו גם לאיסוף תרומות, להצגת קישורים לבתי חולים ולמוקדי מידע, אך לא פחות כדי להציג את המעשים שהם עשו למען נפגעי הצונאמי בתאילנד. כאן מתגשמת הטענה של העבודה הזאת כי "אין מתן בסתר" ואפילו פעילי חב"ד משתמשים בחלון הראווה שברשותם כדי להראות כיצד הם פועלים למען נפגעי האסון. - סוכנויות האו"ם IGOs
בדיקת ארגוני הסיוע הבין ממשלתיים בעבודה זאת מתמקדת בסוכנויות הסיוע של האו"ם. כל הסוכנויות האלה פעילות ביותר בשטחי מלחמה ואסון, ומושיטות סיוע הומאניטארי נרחב ובאופן שיטתי כאשר הן נסמכות ומסתמכות על התרומות הממשלתיות הניתנות להן ממדינות שונות. נדמה כאילו הן משמשות צינור נוח יותר ובדוק כיד לממש את התרומות לעומת הארגונים הלא-ממשלתיים, והיקף פעילות זו משתקף באתרים שלהם באסון הצונאמי. - UNHCR
הארגון מתמחה בטיפול בפליטים, ובאסון הצונאמי ריכז ופעל למענם של נפגעי האסון בארצות שנפגעו ונותרו למעשה חסרי בית, פליטים בשטח. הפעילות כללה אמדן נזקים ובמקביל הטסת סיוע בעזרת ממשלות שונות, ובכלל זה אוהלים, שמיכות, בגדים, מים,מזון ואף ציוד רפואי.
אתר האינטרנט של הארגון שיוחד לצונאמי מושקע ביותר, וכולל דיווחים חדשותיים מעודכנים במשך כל שלושת החודשים שנבדקו. המידע מוצג בכלי מולטימדיה וכולל גלריות תמונות, סרטוני וידאו, מצגות flash, מפות ודיווחים מפורטים על התקדמות הסיוע. האתר משקיע בעבודה מול כלי תקשורת ומוכן לספק להם חומרי הסברה ומידע מסוגים שונים. האתר מאפשר להעביר תרומות למען הארגון ומפרסם בגאווה שימות מעודכנות של ממשלות תרומות והיקפי התרומות המובטחות.
יש לציין את העובדה שהאתר מציג לגולשים קישורים לארועים אחרים בעולם שהארגון היה מעורב במתן סיוע, ויש בכך קוו ראשוני של תשתית לכינון קהילת סיוע וחמלה. - UNICEF
סוכנות האום למען הילד הפועלת למען ילדים נזקקים ברחבי העולם. באסון הצונאמי פעל הארגון למען ילדים רבי שהפכו יתומים והעביר להם סיוע נכבד.
אתר האינטרנט של הארגון משקיע מאמצים רבים כדי להפגין את היקף פעולותיו למען הילדים שנפגעו, והדיווחים הם מפורטים ביותר, רבי פנים וצבע (למשל הצגת ציורי ילדים מן האיים המלדיביים) תוך שימוש במולטימדיה בשלל של טכנולוגיות חדשניות. הדיווחים נעשים באמצעות הפניה מרחבית של החומר תוך התייחסות לכל אחת מן הארצות שנפגעו מאינדונזיה ועד סומליה. האתר משמש כלי לאיסוף תרומות מקוונות, וראוי לציין לשם הדגמה את ההשקעה בתרומה לפרויקט מיוחד של טיהור ואגירה של מים. האתר גם משמש מוקד מסוים לקשרים ויש בו קישורים מעטים לאתרי חוץ. - תכנית המזון העולמית WFP
כשמו כן הוא, והארגון שם לו למטרה להיאבק ברעב בעולם. לארגון סדרה של תכניות, פעולות סיוע ופעולות חינוכיות שנועדו לסייע להשיג את מטרתו. הוא נרתם למען נפגעי הצונאמי משום שמאגרי המזון והמים באזורים שהוכו ברעש ובנחשולי הענק נפגעו קשות.
בדפי האתר שעסקו באסון הצונאמי מדווח ארגון המזון בהרחבה ובפירוט רב ביותר על פעולותיו, יש מדורי חדות מפורטים וכמו כן מוצגת מפה שנועדה להבהיר היכן פעל הארגון באזורים שנפגעו. כדי לאפשר דיווחים מלאים על פעולות הסיוע שלו מציע האתר לספק חומרי ווידאו לכלי תקשורת מעוניינים ומשמש בדרך זו במה לעבודה מול כלי התקשורת. האתר גם משמש מוקד לגיוס עזרה ותרומות, ומציע לגולשים לתרום תרומה מקוונת באמצעות תשלום תמורת משחקי ראגבי. האתר גם בולט ביכולתו לשמש מוקד ליצירת קשר עם גורמים אזוריים המעורבים בסיוע. - ארגון המזון והחקלאות של האום FAO
כמו הארגון הקודם מדובר בסוכנות של האו"ם המתמחה בסיוע כאשר הדגש הוא על תחומי החקלאות, ובאסון הצונאמי מדובר בטיפול בעיקר בשיקום האזורים שנפגעו מבחינת תשתיות חקלאיות, דיג, ייעור וכד'.
אתר האינטרנט של הארגון המוקדש לאסון הצונאמי מוכתר בכותרת "שיקום הצונאמי" ואכן זה המיקוד – עדכונים בתחומי שיקום החקלאות, הדייג, מקורות המים והייעור באזורים שניזוקו. האתר מציג סדרה של תכניות שיקום וחיפוש תרומות לצרכים אלה. מאפיין בולט של האתר הוא יכולתו לשמש מוקד לשיתוף פעולה בינלאומי ואזורי, ולשם כך יש מידע ודיווחים על פעילויות כאלה, ובמקביל הצגה של מיגוון קישוריות לגרומים מחוץ לסוכנות זו. - ארגון הבריאות העולמי WHO
הארגון מתמחה בתכניות בריאות ורפואה וסיוע בתחומים האלה. בימי אסון הצונאמי התמקד הארגון באספקת תרופות וציוד רפואי מיידיים לניצולים, אך גם בסיוע לטווח ארוך בתחומי הרפואה המונעת והסניטציה.
כמו סוכנויות האום האתר של הארגון יעיל ומצטיין בניצול מאפייני הרשת. בנושא הצונאמי משמש האתר כלוח מודעות מתקדם (מולטימדיה) להצגת מידע רלבנטי בנושאי הבריאות. הוא מדווח בהרחבה רבה ביותר ובאופן מעודכן על פעולותיו ועל הצרכים המשתנים, ולצורך זה מאפשר להשתמש בו לצרכי תרומה מקוונת.
האתר בולט במיוחד בהיותו מרכז קשר וקישור עם ארגונים ומוסדות בתחומו, וכך ניתן למצוא בו שלל של קישורים למשרדיו האזוריים במדינות שנפגעו, לצד קישוריות אל משרדי בריאות בארצות האלה. - UNESCO
הארגון האחרון שונה מעט מכיוון שלכאורה אינו עוסק בסיוע ישיר לנפגעים באסונות טבע ומלחמות, אלא בהצלה ובשימור של שכיות אמנות ואוצרות רוח. ובמפתיע באסון הצונאמי הארגון מציג את הקשר שלו לנושא בהקמת מערכת ההתרעה מפני נחשולי צונאמי. בכך עוסק גם בהרחבה אתר הארגון הקשור לאסון , כאשר מחד הוא מתאר את ממדי ההרס ומאידך מציג את ההתארגנות למערכת ההתרעה האזורית.
מבט מסכם
| הפעילות באתר הארגון | מוקד מידע | מוקד קשר אזורי/גלובלי | מוקד תקשורת | מנגנון תרומות | גיוס מתנדבים | פעילות מיוחדת |
| הצלב האדום | + | + | + | + | חיפוש קרובים | |
| OXFAM | + | חלקי | + | + | ||
| CARE | + | חלקי | + | + | ||
| רופאים ללא גבולות | + | + | בולט | |||
| Church World Service | + | + | + | + | קהילה | |
| World Vision | + | |||||
| ארגוני חיפוש קרובים | + | + | חלקי | |||
| UNHCR | + | חלקי | + | |||
| UNICEF | + | חלקי | + | |||
| FAO | + | חלקי | + | |||
| WFP | + | בולט | + | |||
| WHO | + | בולט | חלקי | + | ||
| UNESCO | + | + | פיתוח התרעת צונאמי |
ממצאים
המשותף לכל אתרי האינטרנט של כל הארגונים הוא השקעה ומאמץ בולטים בתחום יחסי הציבור. הם משמשים כלוחות מודעות משוכללים וכמוקדי מידע נרחב על פעילות הארגונים, כאשר רבים מהם נעזרים לצורך זה בטכנולוגיות אינטרנט מעודכנות, ובמולטימדיה.
כמעט כל הארגונים מנצלים את האתר שלהם להשגת תרומות כספיות וכאן אין הבדל אם מדובר בארגון בין ממשלתי שמקור מימונו מובטח לבין ארגון לא ממשלתי הזקוק לתרומות לשם קיומו. סביבת האינטרנט מאפשרת לתבוע התגייסות כספית, ואף מאפשרת לתרום כספים באופן מקוון, והארגונים מנצלים זאת.
לעומת זאת בתחום גיוס המתנדבים בולט הבדל ממשי בין הארגונים הלא ממשלתיים המנצלים את האתר לנסות ולגייס כוח אדם מתנדב שיסייע בעבודתם. לעומתם אתרי הארגונים הבין ממשלתיים באופן חד משמעי אינם מגייסים מתנדבים באמצעות האתרים.
בכל יתר התחומים אין דפוס בולט משותף. רוב הארגונים משמשים מוקד לשיתוף פעולה אזורי ואף גלובלי ברמה מסויימת, באמצעות קישוריות והפניות אל ארגונים אחרים ודומים להם הפעילים בזירה האזורית והגלובלית, ובולטים בכך ארגון המזון וארגון הבריאות של האו"ם. מקצת הארגונים מהווים באותה מידה גם מוקדי קשר ותקשורת בין גולשים המעוניינים לקדם את הנושא. גם בתחום הפעילות המיוחדת קשה לגלות קווי דמיון בין הארגונים השונים.
מסקנות
אין ספק שאסון הטבע מן הגדולים שבהיסטוריה קשר יחד את שלושת המשתנים שהמחקר עסק בהם. הארגונים הבינלאומיים הושיטו סיוע בינלאומי לאזורים שנפגעו, אך באותה עת השתמשו באופן בולט ברשת האינטרנט לצורך פעילותם ובעיקר כדי להציג אותה.
מתברר שכאשר נתקלו ארגוני הסיוע באסון כה כבד, ובידם היו כלים ואתרים הקיימים ברשת האינטרנט נעשה מאמץ של ממש לעבוד בטכנולוגיה החדשה יחסית ולנצל אותה לצורך הושטת עזרה, או לפעולות תומכות, מנהליות וארגוניות לצד הסיוע בשטח.
מן המחקר התברר בין היתר כי האנרכיה המאפיינת את זירת האינטרנט לא הפריעה לפעילותם של האתרים תומכי הסיוע. אמנם הייתה פעילות נמרצת ביותר ברשת ברמה הבינאישית שהתבססה על הממד האנרכי לצד מימד השוויון ואיפשרה לאנשים לפתוח אתרי חיפוש ואיתור אד הוק, לצד אתרי הממסד. כמו כן היתה פעילות קשר ותקשורת נכבדה ברשת להעברת מידע בין גורמים שונים שהיו מעורבים בטיפול באסון – אך כל אלה לא הפריעו לארגוני הממסד לפעול. החוקרים שעמדותיהם הוצגו בראשית העבודה ציינו את דפוסי הפעולה של ה NGOs ובכלל זה את ההיקף המצמצם יחסית של הסיוע ההומאניטארי, והנה הוכיח המקרה הייחודי הזה את היכולת של הארגונים האלה לפעול, ברגע שמתעורר הצורך. יש לציין בהקשר הזה גם את פעילותם המקיפה של הסוכנויות הבין ממשלתיות ואת השימוש הנרחב והיעיל שעושו בסביבת האינטרנט כדי לקדם את יעדיהן.
אחד מממדי הרשת בלט במיוחד בימי האסון – היותה של הרשת מערכת גלובלית וחוצת גבולות. מימד זה אפשר יצירת קשר מיבשות וארצות רחוקות אל אזורי האסון. כך יכלו ארגונים לספק מידע מן השטח על היקף האסון, להפנות סיוע למקומות הנחוצים, ובאותה עת לתת תמונת מצב מעודכנת להנהלות שלהם השוכנות ב"צפון" הבינלאומי. ברגע שיצאו מתנדבים לאזורים שנפגעו היתה בידם יכולת לדווח על פעולותיהם, ולתעד פעילות זאת ולהתגאות בה. פעילות זאת הותנתה כמובן בקיומן של תשתיות טכנולוגיות, שיחסית לא נפגעו, לצד תשתיות ניידות שהובאו על ידי גורמי הסיוע והחילוץ.
הארגונים הבינלאומיים שהשתמשו ברשת התאימו את עצמם לצרכי האירוע הקשה, ויצרו אתרי אינטרנט או דפי משנה ייחודיים לטיפול בנושא. הם פעלו על פי תחומי המומחיות שלהם כפי שהעריכו החוקרים שנסקרו בראשית העבודה. האתרים הפכו למרכזי מידע עצמאי שאינו זקוק למתווכים ושומרי סף מכלי התקשורת ויכלו להציג תמונת מצב כפי שביקשו בלי עריכה חיצונית. האתרים גם שמשו מוקדי קשר ותקשורת בתוך הארגון וסביבו, מרכזים להשגת תמיכה פנימית וחיצונית, ואפשרו גיוס מכל הסוגים – כספים, ציוד, חומרים, כוח אדם (מתנדבים) ופעילות ארגונית. כך יכלול הארגונים להציג את פעולתם כלפי פנים לצורכי שקיפות ודיווח פנימיים ובאותה עת לפתוח חלון ראווה המפגין כלפי חוץ את היקף פעולתם. חלונות הראווה ניצלו בצורה מיטבית את כל הטכנולוגיות הזמינות שניתן לומר בוודאות שכל היקפי הסיוע נחשפו לעיני כל וכלל לא היה "מתן בסתר".
לא רק "מתן בסתר" לא היה, גם כל בקשה לעזרה היתה גלויה וחשופה לעיני כל. אתרי האינטרנט הפכו בגלוי למרכזי גיוס תרומות ולמוקדי התנדבות למען נפגעי הצונאמי. בדרך זו אולי יכולים התורמים לחוש כי הם מוכרים וידועים, וכדעת מקצת מן החוקרים אולי בכך יש משום התמורה לתורם ולמסייע – היותו מוכר, וכולם יודעים את תרומתו לקהילה הבינלאומית.
תופעה מיוחדת חוצת גבולות אזוריים ולעתים אף גלובלית היתה העובדה שאתרי האינטרנט שמשו מוקד לקשר בין הארגונים השונים ודומים להם, ובכך הפכו בסיס להקמתה של קהילת סיוע בינלאומית, אמנם וירטואלית בראשית הדרך, אך הקישוריות שלה הפכו את הקהילה לזירת פעילות בינלאומית של ממש. מדובר בשילוב תהליכי גלובליזציה בפעילותם של ארגונים, סוגיה שהטרידה את החוקרים שבחנו את פעילותם של הארגונים בשנים שלפני האסון. ניתן אף להרחיב ולטעון שאתרי האינטרנט היו אחד הכלים שהמחישו את היקף הפעילות הבינלאומית שהתרחשה כדי להתמודד עם האסון הכבד, ובכך כוננו את אחד הבסיסים למשטר הבינלאומי הספציפי של המדינות והארגונים הבינלאומיים שהתמודדו עם תוצאות הרעש והנחשולים. מדובר כאן במשטר בינלאומי שמימד המודעות שלו הופך אותו למשטר של חמלה, ואילו מימד הפעולה הקיים בו הופך אותו למשטר של סיוע בינלאומי.
בזירה הבינלאומית לא ארע כבר שנים רבות אסון טבע כה כבד, רב נפגעים שפגע בכמה וכמה ארצות (בניגוד לרעשים בתוככי סין או איראן או טורקיה). אמנם אין זו פעם ראשונה שבאסון גדול נעשה שימוש ברשת האינטרנט, כפי שקרה ב 11/9 אך אז היה הדבר בעיקר בניו יורק ובעיקר לצרכי קשר בין גולשים יחידים. כאן אנו עדים בפעם הראשונה להופעת זירת פעילות בינלאומית חדשה במקרה של אסון גדול, זירה המאופיינת כבר כאן בדפוסים ברורים שניתן אולי לחוש שבעתיד במקרים דומים ייכון שיתוף פעולה בינלאומי נרחב על תשתיות רשת האינטרנט.
אחרית דבר
אין ספק שההוריקנים "קתרינה" ו"ריטה" נוצרו עקב תהליכים מטאורולוגיים חובקי גבולות, ואפשר שגם יד האדם בפגיעה באקולוגיה יצרה תהליכים גלובליים שחוללו את הסופות. יתירה מזו גם השפעתם של ההוריקנים חוצה גבולות. כך הסופות נעות בלי התחשב בגבולות והן הגיעו בימים ספורים מקובה והאיטי עד לחופי ארצות הברית ונכנסו ליבשת. ואולם גם ההרס שהן גרמו הוא בעל משמעות גלובלית, ו"אפקט הפרפר" כדוגמא לתהליך גלובלי פעל בצורה מובהקת גם כאן, כפי שהתברר מן העליה במחירי הדלק בעולם בארצות הברית וברחבי העולם בעיקר אחרי החשש שהסופה "קתרינה" פגעה באסדות קידוח במפרץ מקסיקו, ובאתרי זיקוק דלק בטקסס.
ואולם תהליכי הגלובליזציה של הסיוע הבינלאומי בימי הצונאמי לא חזרו על עצמם תשעה חודשים אחר כך, אחרי ההוריקנים. כאן לא נוצר משטר בינלאומי פעיל של משלוחי סיוע, אלא המדינות שראו שמעצמת העל נפגעה הציעו עזרה. ארה"ב לא נעתה בד"כ להצעות הסיוע (כמו במקרה שהצעת הסיוע של ישראל צומצמה למינימום), וברחבי העולם הסתפקו בהודעות של הזדהות ותמיכה – מעין משטר בינלאומי של חמלה, אך נטול פעילות של ממש. הדברים מצאו ביטוי גם ברשת – מדינות שונות פרסמו באתריהן הרשמיים את הודעות ההזדהות, לעתים תוך התייחסות לאזרחים שלהם בניו אורלינס (השגרירות הגרמנית בושינגטון). לעומת זאת הארגונים הבינלאומיים שנבדקו במקרה הצונאמי מיעטו לפעול ובאתריהם הרשמיים ההוריקנים נזכרים רק מעט. יש לציין שאפילו בספטמבר 2005, תשעה חודשים אחרי הצונאמי, מוצאים באתרי ה NGO's גלגולים נוספים של הסיוע הבינלאומי למדינות שנפגעו בנחשולים, וחלון הראווה הבינלאומי של הארגונים בפרשה זו ממשיך לתפקד. לעומת זאת ההתייחסות ב NGO's לסופות ההוריקן היא דלה ביותר, אם בכלל, ונוגעת בעיקר לתחומי ההתמחות שלהם ובמבט מצומצם ( הצלב האדום הבין לאומי, תת האתר של הצלב לחיפוש קרובים, הצעת סיוע של יוניצ"ף, ארגון הבריאותהפנ-אמריקאי) .
בימי ההוריקנים ואחריהם פעיל ברשת בעיקר המימשל האמריקני על מוסדותיו, החל מן הבית הלבן, והוא משתמש באופן מסיבי ברשת האינטרנט. כך גם ארגונים אמריקניים, NGO's, ובהם ארגונים יהודיים כגון בני ברית, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בארה"ב. בולטת במיוחד פעילותה של קרן חירום מיוחדת שהוקמה בחסותם של הנשיאים לשעבר בוש וקלינטון, שפעלו תשעה חודשים קודם לכן כדי לייצג את הסיוע האמריקני הממשלתי הנרחב לנפגעי הצונאמי.
לסיכום, בימי ההוריקנים אין כמעט התארגנות בינלאומית ברשת, שעה שהפעילות התוך-אמריקנית ברשת רבה ביותר. ההיקף ותחומי הפעילות הספציפיים של ה NGO's התוך-מדינתיים אחרי הסופות דומים בדפוסיהם לממצאים של פעילות ה NGO's הבינלאומיים אחרי הצונאמי. ואולם הממצאים הראשוניים האלה דורשים מחקר נוסף ושונה שאינו בתחום הזירה הבינלאומית.
מקורות בעברית
- בלונדהיים, מ. שיפמן, ל. 2003. "מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות תקשורת". פתו"ח – מדיה חדשים. אוניברסיטת בר אילן.
- בעל-שם, י. שנער, ד. 1998. "עידן הנוכחות ממרחק: כפר גלובלי, או 'משכנות עוני תקשורתיים' ב שנער, ד. (עורך). אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות- מקראה. האוניברסיטה הפתוחה. 2001.
- גל, מ. 2003. אינטרנט 2.0 (על בלוגים). YNET (14.5.2003)
- נוה, ח. 2003. דיוקן לאומי ברשת – National e-Image (כיצד באה הזהות הלאומית לידי ביטוי באתרי אינטרנט מדינתיים רשמיים). נייר שהוצג בכינוס האגודה הישראלית ליחסים בינלאומיים 6 באפריל 2003 האוניברסיטה העברית, ירושלים.
- שנער, ד. 2001. "אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות.". ב שנער, ד. (עורך). אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות- מקראה. האוניברסיטה הפתוחה.
מקורות באנגלית
- Biberson, P. and J. Franחois. 1999. The Challenges of Globalization of International Relief and Development. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly. vol. 28, no. 4, Supplement 1999.
- Boettcher, W. 2004. Military Intervention Decisions Regarding Humanitarian Crises (Framing Induced Risk Behavior). Journal of Conflict Resolution. Vol. 48 No. 3, June 2004.
- Brown, D. and M. Moore. 2001. Accountability, Strategy, and International Nongovernmental Organizations. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, vol. 30, no. 3, September 2001
- Downes, E. and S. MacMillan. 2000. "Defining Interactivity". New Media and society. Vol. 2. No. 2. June 2000.
- Foreman, K. 1999. Evolving Global Structures and the Challenges Facing International Relief and Development Organizations. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly. vol. 28, no. 4, Supplement 1999.
- Hattori, T. 2003. Giving as a Mechanism of Consent: International Aid Organizations and the Ethical Hegemony of Capitalism. International Relations. Vol. 17(2).
- Hill, K. and J. Hughes. 1998. Cyberpolitics Rowman and Littllefielad.
- Lindenberg, M. and J. P. Dobel. 1999. The Challenges of Globalization for Northern International Relief and Development NGOs. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly. vol. 28, no. 4, Supplement 1999.
- McGinnis, M. 2000. Policy Substitutability in Complex Humanitarian Emergencies: A Model of Individual Choice and International Response. Journal of Conflict Resolution. Vol. 44 No. 1, February 2000.
- Pavlik, J. 1996. New Media Technology. (2nd ed) Allyn and Bacon.
- Rafaeli, S. and Sudweeks, F. 1997. "Networked Interactivity" Journal of Computer-Mediated Communication. Volume 2, Number 4: March, 1997.
- Rafaeli, S. and Newhagen, J. 1996. "Why Communication Researchers Should Study the Internet: A Dialogue". Journal of Computer-Mediated Communication, Vol. 1, No. 4, March, 1996.
- Salm, J. 1999. Coping With Globalization: A Profile of the Northern NGO Sector. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly. vol. 28, no. 4, Supplement 1999.
