הרשמה לניוזלטר

    כל השדות הם חובה למילוי

    השומרוני הטוב', 'המשקיף' ו'הזר' בארגון המתקוונן

    ד"ר יעקב הכט | 06.02.2007

    פתח דבר1

    חדירתן של טכנולוגיות-התומכות-שיתוף הביאה לטלטול ולשנוי מהותי בפעילותם של ארגונים וביכולת התפוקה שלהן. כיום, חברות רבות מתירות לעובדיהם להגדיל את המגע המתנהל בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות תוכנות חברתיות, המעודדות שיתופי פעולה. יחד עם זאת, ארגונים רבים אינם ממצים את התכונות החדשות המוצעות. יתרה מכך, הם אף מגבילים באופן אקטיבי את השימוש בהן מנימוקים שונים. מאמר זה מבקש לדון במושגי השיתופיות בארגון, בחסמים להתפתחותו ובמודל הממיין את הטיפוסים הפתולוגיים והיצרניים של הטמעת המעורבות החברתית של ארגונים באינטרנט. באופן זה המאמר מצביע על אסטרטגיות שונות בהן נוקטים ארגונים ביחסי הגומלין שלהם ברשת. אלה באים לכדי ביטוי בתרומה אקטיבית לשיח באינטרנט ('השומרוני הטוב'); במגע חד כיווני עם תכני הרשת ('המשקיף'); ובניכור כלפיו (ה- 'זר').

    השפעת הטכנולוגיה על השיתופיות באירגונים

    כיום, חל שימוש הולך וגובר בווב 2.0 בארגונים. כלומר, חלה עלייה בשיתוף הפעולה בין עובדים בארגונים לבין משתמשי הרשת (הכט, 2006). עם זאת, לאור אופיים המסתגר של ארגונים רבים. ניתן להצביע על דילמה הנובעת מהשיתוף והשימוש בידע המיוצר באינטרנט על ידי גולשים לבין העובדים בארגונים. דילמה זו דנה בשאיפה להנות מתזרים המידע הבא עם הפתיחות כלפי הרשת, לעומת נטייתם של הארגונים לחזק את הגבולות החברתיים ולמנוע את הפצת הידע המועבר ומיוצר על ידי עובדיהם. בעקבות דילמה זו, מאמר זה מבקש לבחון את השאלה – כיצד הווב 2.0 משפיע על השיתופיות בארגונים? וכן, מהן האסטרטגיות בהן נוקטים ארגונים בהתמודדות עם דילמה זו? על מנת להבהיר סוגיות אלו ולפתח דיון תיאורטי בתחום, המאמר נחלק לשלושה חלקים מרכזיים: (א) טכנולוגיות השיתוף באינטרנט. (ב) הטמעה וחסמי שיתוף חברתי בארגון. (ג) לקראת מודל של שיתופיות באינטרנט.

    bullet א. טכנולוגיות השיתוף באינטרנט

    טכנולוגיות-תומכות-השיתוף מוציאות את ציבור הגולשים מהבדידות הנתונה בעבודה מול המחשב, ומעניקות לו חיבוק מקוון הנהנה לעיתים, גם מתגובות אוהדות. ניתן אף לומר כי הטכנולוגיות הרחיבו את יכולות נטיותנו החיוביות כלפי החברה ("Behavior Prosocial"), בכך שהם אפשרו לנו להעניק סיוע ותמיכה לגולשים המבקשים זאת.

    השער של מגאזין טיים שבחר בגולשים לאיש השנה 2006הסביבות הווירטואלית יצרו, תנאים חדשים לקיומם של יחסי גומלין ושיתופי פעולה המרחיבים את מגוון האפשרויות של ההבעה האנושיות. קל להבין מדוע מגזין ה"טיים" בחר את הגולשים, כאנשי השנה של 2006. טענה חזקה בהקשר זה היא כי הגולשים הובילו למהפכה בכך שניכסו את עוצמת האינטרנט וזו מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בהיקף חסר תקדים. ה"טיים" תיאר זאת, כלידתה של "הדמוקרטיה הדיגיטאלית החדשה" (25.12.2006 Grossman).

    תפיסת האינטרנט כמסגרת חברתית, היא שינוי מהותי בתולדות האינטרנט. אבותיו המיתולוגיים לא חלמו על מפנה מסוג זה. זוהי תולדה מאוחרת שנוצרה במהלך התפתחותו של האינטרנט, המתייחסת למאוויי הגולשים. מבחינה חברתית, ניתן לאפיין את תנאי היסוד של האינטרנט כאנונימיים וספונטאניים המזמנים יצירת יחסי גומלין וולונטריים. כלומר, באינטרנט השותפים להתקשרות נכנסים ויוצאים מהסיטואציה ללא הגבלה. בנוסף, סביבת האינטרנט אף מעודדת שוויוניות, בעצם היות זירה בה אין יכולת כפייה ומרות בין הצדדים. כסביבה בלתי מובְנת בדרך כלל על ידי גורמים חיצוניים נתונה סביבת האינטרנט למשא ומתן ולשינוי ביוזמת הגולשים עצמם.

    יחסי הגומלין המקוונים החלו כשיתוף במחקר בין מדענים. ברנס-לי (Berners-Lee 1996) מתאר מאמצים אלו ובעקבות עבודתם המשותפת של "המתכנתים הפרופסיונאליים", שמניסיונם צמחו דפוסי הפעולה של "הקוד הפתוח" (ראימונד 2003). כיום, עשרות מיליוני גולשים תורמים מידיעותיהם למאגרי מידע משמעותיים, אשר צמיחתם נובעת מיחסי הגומלין המתקיימים במגוון של רשתות חברתיות. התפתחות זו יצרה תקשורת אולטימטיווית לציבור גדל והולך. היא מזמנת לגולשים אפשרות לא רק להעצים יחסי גומלין עם עמיתים, אלא אף להרחיב את קשת האפשרויות לביטוי עצמי, באמצעות כלים חדשים, כגון הוויקי והבלוג.

    המשכיותם של הבלוגים ושאר הטכנולוגיות השיתוף תלויה בציפיה לתגובת הגולשים. צורות התגובה הן מגוונות. יש המגיבים בלבד, וישנם המסייעים ללא כל תמורה. יתכן שיש בכך ביטוי לזולתנית (אלטרואיזם), התנהגות המוכרת לעיתים, כאפקט ה"השומרוני הטוב" ("Good Samaritan") 2. גולשים אחרים נוכחים במרחב הווירטואלי, צופים בנעשה, אך אינם מגיבים. גולשים אלה מעדיפים, זמנית, או באופן קבוע להביט מן הצד וללא התערבות. בשפתם של גולשים הם מכונים לעתים כמציצנים, כיושבים ב'מארב' (Lurkers) משקיפים (""Bystander) או כ"פרשים חופשיים" ("Free-Rider").

    האפשרויות המגוונות של תגובות הגולשים בטכנולוגיות-תומכות-השיתוף (Collaborative Software) אינן חדשות, אולם הן זכו לעדנה בעידן הווב 2.0; בעידן זה הגולש לא רק חש שהוא פועל בסביבות ידידותיות אלא אף יכול ליצור לעצמו סביבה ההולמת את מאוויו, נטיותיו וצרכיו ובאותה עת לעניין גולשים אחרים במעשה ידיו. במילים אחרות, הסביבה המקוונת, אשר גוונה מאד את יחסי הגומלין, מאפשרת ליצור צורות חדשות של שיתופיות באמצעות תוכנות מבוססות ווב כמו (UseModWiki או Scoop), הווידג'ט (widget), ו – Tubes המאפשרת לכל אחד ליצור אתר שיתוף תכנים קטן משל עצמו (אי.פי.2007).

    bullet ב. הטמעה וחסמי שיתוף חברתי בארגון

    עקרונות השיתופיות והשוויוניות הווירטואלית, הפכו למודלים העומדים גם לרשות ארגונים וחברות. שאיפתם של הארגונים היא כי הבלוג, הוויקי ושאר הטכנולוגיות תומכות השיתוף, יסייעו לארגונים להסתגל לשינויים בתנאי השוק, ליצור הזדמנויות חדשות לעסקים, לפתח מוצרים ושירותים חדשניים במהירות, לצמצם עלויות, לקדם יחסים עם לקוחות ולשפר קשרים עם ארגונים אחרים. הציפייה היא כי החומרות והתוכנות הללו יתמכו גם בהידוק הקשרים בתוך המסגרת הארגונית בעדכון העובדים בידע רלוונטי וביצירת קשרים חדשים (Gates 2005). טכנולוגיות-תומכות-השיתוף, מחייבות את הארגון לאמץ יותר מודלים חדשים, פתוחים וגמישים לסביבות עבודה ושיתופיים יותר (Brien & Axel, 2006). צורה חדשה זו של ניהול, דורשת התייחסות שונה למניעי העובדים. היא אף מחייבת הגדלת האמון בהם ובלקוחות (Gartner 2006). בצד התפתחותה של השיתופיות המקוונת, מן הראוי לשים לב לתופעות של חסמי שיתופיות.

    אחד ההסברים לתופעות אלה, מיוחס לפירוקה של הסולידאריות החברתית, בעקבות המודרנה. על פי הסבר זה, הדרישה לשיתופיות נוגדת את ערכי האינדיבידואליזם והתחרותיות האופייניים לתרבות המערב(Leonard & Leonard 2003) .

    על פי הסבר אחר, תופעת חסמי השיתופיות נעוצה בעצם החדרת טכנולוגיות-תומכות-שיתוף לניהול ארגון. כניסתן של טכנולוגיות מעוררת שינוי במבנה הארגוני ובדפוסי זרימת המידע. לפיכך, היא אף עלולה להוביל לאיבוד השליטה על המידע. בארגונים בהם האחריות על המידע נתונה בידי סמכות ברורה וממודרת, כגון מנהלי ידע (CIO), מתוארות התוכנות השיתופיות לעתים כ"חלום בלהות" (גרימלנד 2006), המאיים על סמכותם בריכוז הידע והפצתו.

    ניתן לתאר חסמי שיתופיות לא רק בקרב בעלי סמכויות בארגון, אלא גם בקרב העובדים. החדרת טכנולוגיות השיתוף בארגון אינן מבטיחות כי העובדים עצמם יתרמו למאגרי המידע בארגון. ואמנם יש מחקרים המעידים על כך (ר' Jian & Jeffres 2006).

    הדיון בחסמי ידע נמשך מזה תקופה ארוכה. חלק מהחסמים הידועים מסוכמים בוויקיפדיה3 כגון:

    • אגירת הידע ושימורו מהווה כלי חשוב בשמירת העוצמה בארגון ("Hoarding")
    • חרדה משיתוף מידע עם זרים ("Stranger Danger")
    • "מחט בערימת השחת" ("Needle in a Haystack") – קרי הקושי במציאת פתרון לבעיה ספציפית במאגרי ידע גדולים.
    • התנגדות במציאת פתרון באמצעות עמיתים ) ( N.I.H) Not Invented Here Syndrome).

    נושא העזרה, שיתוף הפעולה והאי-שיתופיות, זכה להתייחסות מחקרית עוד לפני עידן האינטרנט. לדוגמה, הדיון על "Kitty Genovese" (1968, 1970 (Latane & Stanley, נסוב על בחורה שנרצחה בסכין במהלך אירוע שנמשך כחצי שעה במגרש חניה באזור מגורים ואף אחד מהסובבים לא באו לעזרתה או התקשר למשטרה. אחד ההסברים המקובלים לאירוע זה הוא, שככל שיותר אנשים צופים באירוע חירום – יורדת ההסתברות שמישהו מהם יעזור ייחלץ לעזרה:

    There is sample evidence that the proportion of volunteers drops significantly as group size increases, especially when the group is perceived as self-sufficient (Diekmann, 1985; 1986)

    הדיון בחסמי שיתופיות בסביבות הלמידה המקוונת זוכה להתייחסות מיוחדת. בדומה לגולשים ברשת הגלובלית, המעדיפים לצפות ולא להגיב, גם בתחום הלמידה ניתן למצוא לומדים הנהנים מהשיתוף המקוון אך לא תורמים דבר לקבוצת הלמידה. בלמידה החברתית המקוונת מכונה התופעה, בין היתר, "אפקט המשקיף" (Bystander Effect – Hudson & Bruckman 2004) או כ"אפקט הרוכב הבודד" (Free-Rider Effect – Connolly & Thorn, 1990). התופעה נחקרה גם בישראל. נמצא קשר בין עוצמת הקשרים החברתיים שנוצרו בין הלומדים לבין כמות הידע ואיכותו שנוצר במפגשים בסביבות הלמידה פנים-מול-פנים (שמיר 2006), (בציור למידה פנים מול פנים שמקורה בויקפדיה ), לעומת זאת קשר כזה לא נמצא כלל בסביבת הלמידה המקוונת. ממצאים נוספים לגבי משמעותה של השיתופיות דווחו במחקר שנעשה בישראל על ידי זיוה לוי, שמצאה כי סביבת האינטרנט עשויה לשמש כר אימון ותרגול של היכולת לעבוד בצוות (לוי, 2006).

    הדיון בתופעת שיתוף הפעולה המקוון והניסיונות לפענח את החסמים לשיתופיות (Barriers to collaboration), מעסיקים בעשור האחרון חוקרים מתחומים שונים. נראה, כי לא נמצאה עדיין מסגרת תיאורטית המסבירה את התופעה ואת ההתנהגויות המובילות לכך (Rafaeli & Raban, 2005), שכן, רב הנסתר על הנגלה. ההבדלים בין החוקרים מתבטאים, בין היתר, במגוון המושגים הנפוצים לתיאור התופעה כגון:

    • התנהגות זולתנית – Behavior Altruistic
      (Wallace 2001, Dietz. & Bishop 2002, Rauterberg 2004 )
    • שיתוף פעולה – Cooperation
      (Hemetsberger 2002, Matzat 2004, Kollock 1999)
    • השתתפות – Participation
      (Hudson & Bruckman 2004, Hudson & Bruckman 2004, Caspi, 2006 et al.)
    • שיתוף – Collaboration
      (Ruggill & McAllister 2006, Holohan & Garg, 2005, Guzdial & Carroll 2002)

    וואלס (2001 Wallace) ניסתה להסביר את תופעת השיתופיות במונחים של זולתנות (Altruism), או כנטייה חיובית כלפי החברה ("Behavior Prosocial"). במחקרה, אשר נערך לפני עידן השגשוג של הרשתות החברתיות ברשת, נאמר כי האינטרנט מהווה סביבה תומכת ומעודדת רמה גבוהה של אלטרואיזם ואף וולנטריזם. עם זאת נמצא כי באופן פרדוכסלי גם סביבה המאפשרת לשחרר אגרסיביות ברמה גבוהה (Wallace 2001:190). טענה זו מקבלת לבוש חדש בסביבות הווירטואליות הפרו-חברתיות (pro-social).

    בניגוד לוולאס, לטענתי, השיתופיות, שהתעצמה בסביבות הפרו-חברתיות, מבוססת אמנם על מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות ומימוש עצמי. אולם, אין זה אלטרואיזם במובן המקובל של סיוע ללא תמורה. לפיכך, אין זה מקרה של "השומרוני הטוב" במובנו הקלאסי. נראה כי מדובר ב"אלטרואיזם מקוון", המבטא קריאה סמויה להעצמת הערך העצמי (self-worth), להשתייכות ולמימוש עצמי. זה שלב החיפוש אחר יחסי גומלין ושיתוף פעולה עם גולשים, אשר אינו יכול להתקיים תקופה ארוכה ללא הגבה. ה"אלטרואיזם המקוון" מבטא כמיהה לתגובות של הסביבות המקוונות הפרו-חברתיות. זו למעשה ניצניה של שיתופיות שהתפתחה בסביבות בלתי מובְנות ונטולות היררכיה וסייעה להעצמתם של הטכנולוגיות הידידותיות. לסביבות אלו יש גם אפקט המשחרר עכבות ("Disinhibition Effect") :

    …It's well known that people say and do things in cyberspace that they wouldn't ordinarily say or do in the face-to-face world. They loosen up, feel more uninhibited, express themselves more openly. Researchers call this the "disinhibition effect." It's a double-edged sword. Sometimes people share very personal things about themselves. They reveal secret emotions, fears, wishes. Or they show unusual acts of kindness and generosity. We may call this benign disinhibition…
    (Suler 2004).

    יתכן והקושי במציאת מסגרת תיאורטית לתופעת השיתופיות וחסמי השיתופיות Rafaeli & Raban, 2005)) נובעת מכך, כי מושג זה אינו בעל משמעות אחידה כתופעה חברתית, אלא מתייחס למגוון רחב של תופעות שונות. אמנם, האופציות הטכנולוגיות החדשות המתייחסות לשיתופיות הועמדו לרשות כל הסביבות הווירטואליות, אולם, הן מקבלות משמעויות שונות בהקשרן לסביבתן המיוחדת. אין דומה השותפות בסביבת העסקים המקוונים לשותפות בלמידה המקוונת. שכן, בעוד שבעולם העסקים, מבוססת השיתופיות לרוב על מניע הציפיות לרווח לשני הצדדים, מהווה השיתופיות בלמידה חלק ממחויבויות הלומד (course requirement). באופן דומה, ההתייעצויות בין הרופאים, באמצעות שיחות וועידה מקוונות (Video conferencing), הנערכות במטרה להקל על סבלו של חולה ספציפי, אינן דומות כלל לשיתופיות מקוונת הנדרשת במאגרי המידע של הארגון, שהוא מעצם טבעו בעל מבנה סגור יותר, המשמר את גבולותיו. לכן, מובנת הנטייה של החוקרים להבדיל בין הרשתות החברתיות, בהן השיתופיות מהווה מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות ומימוש עצמי וללא ציפיות4 לתגמולים כלכליים כלשהם, ובין הסביבות של הארגונים והעסקים, בהן השיתופיות מהווה אמצעי לקבלת תגמולים כלכליים, תועלתיים ואינסטרומנטאליים. במחקר שבדק את המניעים המשפיעים על השיתופיות בארגון נמצאו מתאמים למניעים הבאים ( Jian. & Jeffres 2006):

    • המניע התועלתי (utilitarian) – המתייחס לשיקולים הקשורים לעלות-תועלת (costs-benefits), נמצא מתאם r = .45 עם רמת מובהקות של P<.001.
    • המניע הנורמטיבי -המתייחס להזדהות של העובד עם הארגון (organizationali dentification), נמצא מתאם של r = .30 עם רמת מובהקות של P<.01.
    • עצם השהות בעבודה מעלה את הנטיות החיוביות או השליליות כלפי השיתופיות, נמצא מתאם של
      r = .24 עם רמת מובהקות של P<.05.

    עם זאת, החוקרים מדגישים כי יתכנו גורמים נוספים המשפיעים על שיתופיות בארגון, אשר לא באו לידי ביטוי בעבודתם הנוכחית. ניתן להניח, כי למניעים האקספרסיביים של השיתופיות בארגון לא היה נמצא מתאם משמעותי. לכן, מובן מדוע קיימים קשיים רבים בתפיסת האינטרנט כקטליזאטור המביא לשינוי באופי פעילותם של הארגונים. הדילמה בארגון היא, אפוא, בין פתיחת הארגון לשיתופיות וולונטרית בהתאם לקוד של שיתוף, ובין שמירה על מאפייניו הראשוניים כמוסד חברתי סגור.

    bullet ג. לקראת מודל של שיתופיות באינטרנט

    ניתן לתאר את יחסי הגומלין שבין סביבות וולונטאריות וממוסדות באינטרנט, לעומת סביבות עבודה וולונטאריות/ממוסדות בעולם החוץ-ווירטואלי. התבוננות בשילוב מעין זה יכולה להסביר את האתגרים, ההצלחות והחסמים (Barriers to collaboration) המתקיימים בארגונים כיום.

    סוגי שיתופיות

    1. השיתוף הוולונטרי (Voluntary collaboration) טיפוס שיתופיות זה, מאופיין בבחירה חופשית של סביבת השיתופיות, של סוג הפעילות בה ושל ההחלטה על עזיבתה, הזמנית או הקבועה. שיתופיות זו נקבעת על פי רצון הפרט ואיננה קשורה בהכרח לארגון. לדוגמא, הלמידה בסביבות אישיות (PLE) היא, לרוב, וולונטרית.
    2. השיתוף המודולארי – הבנייה אקלקטית של שיתופיות הנעשית בהתאם לאינטרסים ולנסיבות משתנות (שיתופיות אד-הוק בארגון, ועדות אד-הוק, צוות משימה בין ארגונים). הלמידה בסביבות משולבות" (BL) וגם הלמידה בסביבות המשחקים דיגיטאליים" (DGBL) גם היא מודולארית.
    3. השיתוף הממוסד– הכניסה לארגון מחייבת לעבוד לפי נורמות ממוסדות שלרוב נכללים אף בתרבות הארגון. ספציפיקציה ברורה וממוסדת של נוהלים הקשורים לשותפיות מחייבת את העובד. עוצמת השיתופית נתונה לפיקוח ולסנקציות. שיתופיות ממוסדת אופיינית לארגונים מבוססי טכנולוגיה דיגיטאלית בהם התרחש תהליך מואץ של שינוי בתפיסת השיתופיות ובהתאמתה לצרכי הארגון ולתרבותו. עם זאת, גם בשיתוף מסוג זה נוצרים קונפליקטים, כגון הטלת סנקציות על הגלישה האישית במהלך העבודה.

    יישום שיתופיות בהתאם לאופי הארגון

    • טיפוס כלאיים – טיפוס המשלב באופן רב-צדדי בין קולגות מתוך הארגון לבין שותפים מוכרים ובלתי מוכרים ברשת. לדוגמה, ארגוני היי טק, העושים שימוש קבוע במערך מפגשים, היכרויות וקשרים תוך ארגוניים, כמו גם בניית מאגרי מידע ומפגשים מחוץ לארגון לקידום נושאים משותפים.
    • הטיפוס המעורב – טיפוס בו השיתוף מעורב באופן שרירותי, ולא משולב. בשיתוף מעין זה הגבולות בין התפקידים מטושטשים, דבר שיכול לגרום לאי בהירות בנוגע לכללי ההתנהגות של בעלי התפקידים השונים ולהוביל לניכור. כך לדוגמה, בארגונים המגבילים התכתבויות פרטיות ושימוש אישי באינטרנט (כולל הפעלת סנקציות כנגד הסוטים מהנורמה), עלולה להיפגם הזהות הארגונית של העובדים ואף הסולידאריות.
    • הטיפוס המבדל -טיפוס זה מתאפיין בהפרדה ברורה בין סוגי השיתוף. בטיפוס שיתופיות מעין זה, העובדים בארגון נעזרים במגוון שותפויותיהם במצבים שונים. לדוגמה, העובדים נוקטים בשיתוף פורמאלי לקידום מטרות משימתיות, משתמשים בשיתוף וולונטארי לקידום מטרות אכספרסיביות ואישיות וכך גם ביחס להתמודדות הווירטואלית שלהם.
    תאור הטיפוסים שונים ביחס לשיתופיות בארגון A – שיתוף וולונטרי באינטרט, B – שיתוף ממוסד באינטרנט
    C- שיתוף וולונטרי חוץ אינטרנט, D- שיתוף ממוסד חוץ אינטרנט

    הפעלתן של הטכנולוגיות השיתופיות מחייבות שינויים במבנה האירגון, אשר יכללו העשרת הסביבות הידידותיות או/ו המתגמלות בארגון כמו סביבת העסקים הרוויה במניעים של "עלות- תועלת".

    במילים אחרות, ה"שומרוני הטוב" ייטיב לגלוש בסביבות המקוונות הפרו-חברתיות שבהן השיתוף הוא וולונטרי. לעומת זאת, נראה כי יתקשה מאד לתפקד בסביבות המאופיינות בפורמאליות ובהיררכיות בהן השיתוף הוא מודולארי וממוסד.

    סיכום

    ראינו כי חדירתן של טכנולוגיות-התומכות-שיתוף הביא לשינוי ומבוכה באופי הפעולה של ארגונים כיום, וחיזק את יצירתם של דגמים חדישים של התנהגויות ארגוניות ביחס לשמירה/שיתוף חיצוני. טכנולוגיות אלו אף יצרו התנהגות חדשה של ה"עובד בארגון". כיום, עובדים רבים בארגונים סומכים על ידע שלהם ממקורות חיצוניים. התנהגות זו יכולה להוביל לדינמיקות חדישות של קשרים ויחסי תלות בין העובדים. כך לדוגמה, כאשר מימד הידע אינו בלעדי לחברי הארגון הוותיקים עולות אופציות חדישות באשר לדפוסי היחסים בארגון. מכאן יתכן ונצפה ב"מרד נעורים" של עובדים צעירים האוחזים בידע עדכני יותר משל העובדים הוותיקים או לכל הפחות בהקשר זה בתהליכי סימטריזציה בין העובדים הצעירים והוותיקים.

    לאור האופציות החדישות ארגונים מגדירים מחדש את צביונם ואת גבולותיהם. הם פועלים על מנת לקבוע מהי מידת הקשר שהם מחייבים, מעודדים או מגבילים עם עמיתים באינטרנט. בידיהם נתונה ההחלטה, האם עובדיהם יהפכו להיות תורמים אקטיביים לשיח באינטרנט ('השומרוני הטוב'); תצפיתנים הבוחנים את תכני הרשת באורח חד כיווני ('המשקיף'); או 'זרים' המנוכרים לרשת ומפסידים את המידע המצוי בתוכו. סימנים ראשונים להשפעותיהם של טכנולוגיות השיתוף והווב 2.0 על דפוסי היחסים החדישים בארגון ניכרים במספר דוגמאות ומחקרים שנסקרו, אולם העמקתן של תוכנות אלו בעתיד הנראה לעין מזמן מעקב אמפירי-מחקרי וניסוח מחדש של הגורמים המעצבים את אופי הארגון, סמליו וגבולותיו ב'חברת המידע' והאינטרנט.

    המקורות בעברית

    1. אי.פי. (2007) תוכנה חדשה: צרו לעצמכם (16.01.07) YouTube
    2. גרימלנד ג' (2006) "ווב 2.0 – חלום הבלהות של מנהלי מערכות המידע בארגונים" The Marker 31.9.2006
    3. הכט י (2006) "הביטוי העצמי המקוון – המקרה של הבלוג", "מגזין ברשת" (פברואר)
    4. לוי ז' (2006) "למידה בסביבת אינטרנט ויכולת עבודה בצוות- הילכו שניהם יחדיו?", משאבי אנוש 225 – 226 : 10- 21.
    5. עמיחי- המבורגר י' (2005) "אינטרנט ואישיות", זרקור – על פסיכולוגיה ואינטרנט (1.5.2005).
    6. שמיר מ' (2006) ההשפעה של רשתות חברתיות על נכונות של סטודנטים לשיתוף ידע במערכת לימוד מקוונת. בתוך "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" 176- 182 בעריכת עשת י' ואחרים, האוניברסיטה הפתוחה.

    References : Bibliography & Webliography

    1. Banks, J. A. (2003). Multicultural education: Characteristics and goals. In J.A. Banks (Ed.), Multicultural education: Issues and perspectives, 4th ed., pp. 3-30. New York: John Wiley and Sons..
    2. Berners-Lee T. (1996) The World Wide Web: Past, Present and Future?,World Wide Web Consortium,.
    3. Bistr?m J. (2005) Peer-to-Peer Networks as Collaborative Learning Environments. Seminar on Internetworking.
    4. Bonaccorsi A. & Rossi C. (2004) Altruistic individuals, selfish firms? The structure of motivation in Open Source software. First Monday, 9(1) (January)
    5. Caspi, A., Chajut, E., Saporta, K., & Beyth-Marom, R. (2006). The influence of personality on social participation in learning environments. Learning and Individual Differences, x(x), xxx-xxx.
    6. Caspi, A., Gorsky P. & Chajut, E. (2003). The influence of group size on non-mandatory asynchronous instructional discussion groups. The Internet and Higher Education, 6(3), 227-240.
    7. Clarke, D. (2003) Pro-social and anti-social behaviour. London : Routledge.
    8. Gartner, Inc (2006) "Web 2.0 Offers Many Opportunities for Growth" Press Releases (16.5.2006)
    9. Gates B. (2005) The New World of Work
    10. Gates B. (2006) The Unified Communications Revolution
    11. Grossman L. (2006) Citizens of the New Digital Democracy
    12. Holohan, A., and Garg, A. (2005). Collaboration online15.02.07 article 16.
    13. Hemetsberger A. (2002) Fostering cooperation on the Internet: social exchange processes in innovative virtual consumer communities In Broniarczyk, S. M. and K. Nakamoto (eds.), (2002). Advances in Consumer Research, 29: 354-356.
    14. Hudson J.M. & Bruckman A. S. (2004) The Bystander Effect: A Lens for Understanding Patterns of Participation. THE Journal of the Learning Sciences, 13 (2),165 -195.
    15. Huffaker D. (2004) Spinning yarns around the digital fire: Storytelling and dialogue among youth on the Internet First Monday 9 (1) (January),
    16. Hughes S.C. (2002) Overcoming Social and Psychological Barriers to Effective On-line Collaboration Educational Technology & Society 5 (1) 2002
    17. Jian G. & Jeffres L. W. (2006) Understanding Employees' Willingness to Contribute to Shared Electronic Databases: A Three-Dimensional Framework. Communication Research. 33(4) 242-261
    18. Kemp L. J. (2006) Learning about Teamwork in an Online Study Environment
    19. Leonard, L. & Leonard, P.(2003) The continuing trouble with collaboration: Teachers talk. Current Issues in Education [On-line] 6(15).
    20. Longoria R.A. (2005) Is inter-organizational collaboration always a good thing? Journal of Sociology and Social Welfare, Sept, 2005
    21. Muilenburg L.Y. &. Berge Z. L (2005) Student Barriers to Online Learning: A factor analytic study. Distance Education 26(1): 29-48.
    22. Pew (2006) Blogging is bringing new voices to the online world (19.7.2006)
    23. Rafaeli, S. & Ravid, G. (2003) Information sharing as enabler for the virtual team: an experimental approach to assessing the role of electronic mail in disintermediation. In Information Systems Journal, 13(191-206) (proofs)
    24. Rafaeli, S. and Raban, D.R. (2005) 'Information sharing online: a research challenge', Int. Journal of Knowledge and Learning (IJKL) 1 (1/2):62-79. (proofs, On InderScience's site, and here)
    25. Ruggill J. & Ken McAllister K. (2006) The Wicked Problem of Collaboration. M/C Journal 9.2.
    26. Russell T. L. (2001) "The No Significant Difference Phenomenon: A Comparative Research Annotated Bibliography on Technology for Distance Education". IDECC, fifth edition)
    27. Schiff D. (2005) Not Just For Dinner Conversation Anymore. Collaboration Loop- collaborative tools within the enterprise. (17.12.2005)
    28. Smith D.M. (2006) Gartner Symposium/ITxpo, May 14-18, in San Francisco
    29. BusinessWire title (16.5.2006)
    30. Soroka V. & Rafaeli S. (2006) E-communities: Invisible participants: how cultural capital relates to lurking behavior . The paper was presented at the WWW 2006, May 23-26, 2006, Edinburgh, Scotland.
    31. Stacey R. (2000) The Emergence of Knowledge in Organizations. EMERGENCE, 2(4), 23-39 Lawrence Erlbaum Associates, Inc.
    32. Stephen R. R. (2006) E-Learning-A Financial and Strategic Perspective. EDUCAUSE 29(1)
    33. Suler, J. (2004) The Online Disinhibition Effect. CyberPsychology and Behavior, 7: 321-326
    34. Suler, J. (2004) The Psychology of Cyberspace
    35. Weber S. ( 2004) "Why Open Source Works" Ubiquity 5(1), May.
    36. Wallace P. M., (1999) (2001) The Psychology of the Internet. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
    37. Wuthnow, R. (1993) Acts of Compassion: Caring for Others and Helping Ourselves. Princeton University Press.

    הערות שוליים

    1. ברצוני להודות לד"ר זיוה לוי על תיקוניה והארותיה על טיוטת המאמר וכן לד"ר אורן גולן על סיועו הרב בגיבוש טיפוסי השיתופיות , אולם כל האחריות על הנאמר כולה מוטלת עלי. חיבור זה הוא המשך לדיון במושג השיתופיות שהחילתו בו במאמרי "שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל" מגזין ברשת, אוקטובר 2006.
    2. "השומרוני הטוב" על פי הברית החדשה, סייע לאדם שנפצע ושכב בשולי הדרך ללא בקשת תמורה (הבשורה על פי לוקאס 25-37:10) . הסבר מפורט למשמעותו של מושג "השומרוני הטוב" ניתן למצוא בפרק השישי (""Along the Road) בספרו של Wuthnow 1993 עמודים 189-157 .
    3. ראה ערך Collaboration ב וויקיפדיה.
    4. סקר שנעשה על ידי Pew )19.7.2006 pew) מדגיש במיוחד כי הבלוגרים לשם דוגמא, מתמקדים בעיקר על יצירתיות וביטוי עצמי שכן באמצעותם ניתן בקלות לחלוק מידע המיועד למשפחה וחברים.
      ……Most bloggers focus on personal experiences, not politics ….
      ….."Blogs are as individual as the people who keep them, but this survey shows that most bloggers are primarily interested in creative, personal expression," said Lenhart. "Blogs make it easy to document individual experiences, share practical knowledge, or just keep in touch with friends and family."…

    אודות ד"ר יעקב הכט

    ד"ר יעקב הכט הינו חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית.
    אתר: jacobhecht.com