חזרה לעמוד הקודם

טכנולוגיית הבלוקצ'יין בישראל – שיבושים, שימושים, אתגרים וחסמים

טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשתייכת למשפחת הטכנולוגיות המבוזרות (DLT – Distributed Ledger Technology), מאפשרת ליצור מאגר נתונים מבוזר (distributed), עקבי (consistent)  וממוין-זמן (time sorted)  ללא גוף מרכזי השולט על תכולת המאגר. בבסיס הטכנולוגיה עומד רישום רשומות בבלוק, שלאחר רישומן בו ואישורן על ידי מנגנון האישור המוטמע בטכנולוגיה, אינן ניתנות לביטול (אך ניתנות לתיקון ע"י רשומות הופכיות), בדומה לפקודות יומן בניהול ספרי חשבונות. מכאן מגיע שמה של הטכנולוגיה – blockchain, או שרשרת בלוקים. בלוקצ'יין עושה שימוש באינטרנט כתשתית התקשורת בין הרכיבים השונים השותפים לפעילותה.

טכנולוגית הבלוקצ'יין הפכה לפופולרית בעיקר בזכות רשת הביטקוין (Bitcoin) שהשתמשה ברשומות הללו כדי להציע את המטבע הקריפטוגרפי המבוזר הראשון, ובמידה רבה יישומיה המרכזיים, גם כיום, נותרו בהקשרים מוניטריים ופיננסיים בעולמות התשלומים ושוק ההון.

יחד עם זאת, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציעה גישה שונה לפתרון במגוון רחב של תחומים, החורגים מההקשר המוניטרי-פיננסי של יצירת מטבעות וטוקנים קריפטוגרפים. יישומיה של הטכנולוגיה יכולים להציע שיפורים במערכות הטכנולוגיות המסורתיות שעיקרם ניהול כמויות גדולות של מידע שדורש אמון; ייעול הנגישות והשימוש במאגרי מידע; יצירת סטנדרטיזציה; שיפור יכולת התיאום וצמצום תהליכי עבודה באופן שמקטין עלויות ומשפר את היעילות התפעולית; הגברת רמת השקיפות והנגישות לנתונים על-ידי משתתפים רבים; שיפור ברמת האַחְרָיוּתִיּוּת (Accountability); הגברת רמת אבטחת המידע, צמצום החשיפה לסיכוני תרמיות, מעילות, הונאות ועוד.

יישומים אלה עומדים בבסיס הניסיונות להרחיב את השימושים בטכנולוגיות אלה גם לעולמות תוכן אחרים: ביטוחים חכמים, הבטחת אמינות מידע בתיקים רפואיים, ניהול מאגרי מידע קיימים המנוהלים על ידי המדינה (דוגמת לשכות רישות מקרקעין, רישום בעלות על רכב), זיהוי דיגיטלי וניהול זהויות דיגיטלי (לדוגמא, תעודות זהות), ניהול הצבעה מקוונת, ניהול שרשראות הספקה ועוד.

הפיתוח, השימוש וההטמעה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין מעוררים שורה של אתגרים טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים ורגולטוריים. בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, טרם גובשה תשתית אסדרתית הוליסטית התומכת ביישומיה הרחבים של טכנולוגיות מבוזרות אלה ובמתן מענה כולל לאתגרים שהיא יוצרת.

המסמך הנוכחי הוכן ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ISOC-IL, על ידי המרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, על מנת לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המתעוררים עקב חדירתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין לתחומים השונים, להצביע על ההשלכות שלהם, ולהציע שורה של המלצות למדיניות. מטבע הדברים, הואיל ומדובר בטכנולוגיה בהתהוות, מסמך זה אינו ממצה את הדיון, אלא נועד לסייע למעצבי מדיניות לזהות ולהבין את האתגרים העומדים לפתחם ואת השיקולים שראוי לשקול בעיצוב מדיניותם בסוגיות אלה.

המסמך מופץ בשלב זה להערות. הציבור מוזמן להעביר הערות למסמך עד ליום 18/01/2020.

טיוטה להערות הציבור

למשלוח תיקונים והערות

הירשמו עכשיו לכנס מדיניות ציבורית: בלוקצ'יין – 26/01/2020

איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) והמרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה מקיימים ב-26/01/2020 יום עיון פתוח לציבור בו נקיים דיון על התובנות והמסקנות של המסמך. יום העיון יתקיים במרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. הציבור הרחב מוזמן להגיע לאירוע (ללא תשלום). פרטים מלאים ואפשרות להרשמה יפורסמו בקרוב.