חזרה לעמוד הקודם

על Peer to peer ותעדוף תעבורת רשת על ידי ספקיות אינטרנט בישראל

בשבוע שעבר העלנו סדרת נתונים אודות תעדוף תעבורת רשת על ידי ספקיות אינטרנט שהיא קצת יותר טכנית מרוב הסדרות שאנו מעלים. סדרה זו מציגה סיכומי בדיקות שנערכו על ידי משתמשים בשנים 2008-2010, אשר מטרתן לזהות ניטור ותעדוף נמוך של תעבורת רשת מסוג עמית לעמית (peer to peer) על ידי ספקי האינטרנט בישראל (ומדינות נוספות). 

איזו תעבורה?

תעבורת רשת מסוג עמית לעמית (המכונה גם peer to peer או בקיצור P2P) היא תעבורת רשת המשמשת לרוב משתמשים הרוצים להעביר קבצים ממחשב אחד לשני ללא הסתמכות על אתר או שרת חיצוני. סוג זה של חיבור בין משתמשים (ישיר) מונע העמסה על שרתים ומאפשר הפצה מהירה של מידע, במיוחד בעיתות עומס וביקוש מרבי. לדוגמה, בעת הפצה של גרסה חדשה של תוכנה פופולארית וחינמית (לדוגמה מערכת ההפעלה Ubuntu) העתקת התוכנה ממשתמש למשתמש מאפשרת לבזר את העומס על מפיצת התוכנה, בניגוד למצב בו כל המשתמשים מסתמכים על שרת מרכזי. 

כיום טכנולוגיה זו מזוהה בעיקר עם רשתות שיתוף קבצים וטכנולוגיית ביטורנט, אך היא משמשת למטרות רבות כמו שיחות קוליות על גבי הרשת, כמו שירות  סקייפ,  או שמירה על פרטיותם של משתמשים במדינות המפעילות צנזורה על האינטרנט, למשל בעזרת פרוייקט TOR (ראו הסבר קליל באתר "הארץ" על הטכנולוגיה הזאת).

ניטור ותעדוף? 

הניטור המדובר מכונה DPI (או Deep Packet Inspection) ומתייחס למצב בו ספקית האינטרנט בוחנת את המידע הנשלח אל או מהמשתמש בכדי לסווג את הסוג שלו. במדינות שונות ברחבי העולם עלה בשנים האחרונות החשש כי ספקיות אינטרנט שונות מתעדפות ברמה נמוכה (או מאיטות) תקשורת מסוג עמית לעמית (למשל בארה"ב וקנדה).

מדוע ספקיות האינטרנט מתערבות בסוג זה של תעבורה? היות והיא נועדה לרוב להעביר קבצי גדולים או שיחות וידאו היא נחשבת לתעבורה הצורכת משאבים רבים (ראו למשל את הדיון שהיה בארץ סביב שימוש בסקייפ מהרשת הסלולארית). חסימה או האטה של תעבורה זאת מאפשרת להפחית את העומס ולהקל על ספקיות האינטרנט בניהול רוחב הפס שלהן. עם זאת, התערבות כזאת בתעבורת הרשת נחשבת על ידי רבים למנוגדת לעקרון ניטראליות הרשת וחדירה לפרטיות המשתמשים (ראו את הפאנל בנושא שהתקיים בכנס איגוד האינטרנט ה-14 ואת המכתב בנושא שכתב איגוד האינטרנט הישראלי למשרד התקשורת)

אז מה הנתונים מספרים?

הנתונים המוצגים בסדרה מציגים תוצאות של בדיקות חסימה שערכו משתמשים והן מסוכמות לפי רבעונים. הנתונים מסכמים 7,801 בדיקות שנעשו לאורך תקופה של שנתיים על ידי משתמשי אינטרנט מישראל ומאפשרים השוואה של מצבנו באותה תקופה למדינות אחרות.

בנטוויז`ן נמצאה חסימה בכ-58.6% מהבדיקות (מתוך 2,721 ), בסמייל 012 בכ-39.5% מהבדיקות (מתוך 1,249) ובבזק בינלאומי בכ-33.8% מהבדיקות (מתוך 3,381).

מידע נוסף על הנתונים ועל המצב בישראל

הנתונים המוצגים מגיעים מאתר MLAB  והם נאספו כחלק מפרוייקט Glasnost ובעזרתם הפעילה של מתנדבים מרחבי העלם ולכן המדגם אינו רנדומאלי ומייצג. דיון באמינות הנתונים אפשר למצוא במאמרים האקדמאים המשתמשים בנתונים.

לדיון נוסף על הנתונים, כיצד הם נאספים והזווית המשפטית בשפה העברית כדאי לבדוק את הפוסט בנושא בבלוג של יהונתן קלינגר – חסימת P2P בישראל וDeep Packet Inspection, דו"ח וממצאים.