חזרה לעמוד הקודם

שיתוף נתונים על ידי חברות עיסקיות – המקרה של OkCupid

רוב החברות מעדיפות להצניע את היקף ותוכן הנתונים שהן אוספות על המשתמשים שלהן. הסיבות העיקריות לכך הן בדרך כלל פחד מביקורת על מדיניות הפרטיות שלהן וניסיון לשמר יתרון עסקי הנשען על היכרות מעמיקה עם השוק בו הן פועלות, אבל תמיד ימצאו חברות יוצאות דופן. הפוסט הנוכחי עוסק בבלוג OkTrends, של אתר ההכרויות OkCupid‏ – שפרסם ממצאים מתוך הנתונים שהחברה אוספת. על הדרך, הוא שימש ככלי שיווקי שהביא לחברה חשיפה נרחבת.

 מה חדש בזה? 

ביולי 2009 החלה חברת OkCupid להפעיל את הבלוג OkTrends, העוסק בתובנות וממצאים מתוך הנתונים שהחברה אוספת על המשתמשים שלה. הפוסטים הראשונים בבלוג התאפיינו בגרפיקה פשוטה והצגת ממצאים שטחית בסגנון "דירוג ממוצע של בטחון עצמי לפי מדינה בארה"ב".

 דוגמה להצגת הגרפים בבלוג - מפה של מדינות ארה"ב צבועות לפי ממוצע הביטחון העצמי שהמשתמשים דיווחו עליו

 

התגובות לפרסום של נתונים מסוג זה באופן נגיש ופתוח יצר עניין שהתבטא גם במדדי החשיפה של הבלוג. בעלי החברה (שכתבו וחקרו את הנתונים שפורסמו בבלוג) הבינו כי נוצר להם קהל והם התחילו להשקיע בו. בשנה הראשונה הם כבר פרסמו נתונים שחרגו ממצאים דמוגרפיים רגילים והכילו לא רק מידע שמשך קוראים המעוניינים בסטטיסטיקה אלא גם לקוחות פוטנציאלים. בין השאר הבלוג הציג ממצאים סטטיסטיים על מהו אורך ההודעה האישית האופטימלי לקבלת תגובה, ומה כדאי שהודעה כזאת תכיל (מבחינת תכנים ורמת כתיבה).

סקרנות מעל לשיווק 

אם הבלוג היה עוצר בסוג זה של ניתוחים היינו מקבלים נתונים קלים עם גישה שיווקית, דבר לא רע בפני עצמו, אבל בטח שלא מרשים כמו העתיד לבוא. הפוסט החמישי של הבלוג כבר החל לצעוד מחוץ לגבולות המוכרים והבטוחים, לא רק לחברה מסחרית אלא גם לכתיבה בכלל – כאשר החברה הציגה ניתוח של השפעת דת וקבוצות אתניות (גזע) על קשרים זוגיים. כתיבה על גזע ודת בארה"ב מבטיחה רייטינג גבוהה, אבל לאו דווקא כזה שחברה מסחרית הייתה מעוניינת בו. נראה כי הסקרנות הסטטיסטית של אנשי החברה גברו על האינטרס העסקי הטהור.

בחודשים שעקבו הבלוג המשיך לעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת כמו גזע, פנטזיות מין אלימות, היגיינה, הפלות ועוד. זאת, לצד נושאים הקשורים לעולם הדייטינג האינטרנטי, כמו ההשפעה של מראה חיצוני, זווית הצילום של תמונת הפרופיל, הבעות פנים והעדפות גיל. הכותבים לא נרתעו מלפרסם נתונים שאינם מחמיאים למשתמשי האתר ולתעשייה גם יחד (למשל הנתון כי ככל שתמונת פרופיל יותר אטרקטיבית כך עולה הסיכוי כי הן לא עדכניות) אבל נראה כי הם הצליחו לשמור על איזון ששמר על קהל קוראים הולך וגדל (בשיאו הבלוג השיג חשיפה של מיליון צפיות ייחודיות בחודש).

אז מה אפשר ללמוד מהמקרה של OkTrends?

קודם כל, שניתן לפרסם ממצאים ותובנות שחברות לומדות מהלקוחות שלהן ולא לפשוט רגל. אבל הלקח היותר משמעותי הוא שכדי לפרסם נתונים בצורה שתגרור עניין חיובי דרושה חדשנות וסקרנות אותנטית ולא רק רצון לייצר באז תקשורתי. זה בדיוק מה ש-OkTrends סיפק – מבט מסוקרן  וכנה לתוך הנתונים הזמינים לאתר שידוכים אינטרנטי.

חברות רבות היו נמנעות מלפרסם חלק מהנתונים ש-OkCupid בחרו לפרסם, אם בגלל חוסר רצון לחשיפה ואם מתוך פחד לתגובות נזעמות של קהילות אתניות, דתיות או פוליטיות שונות. בניגוד לכך, OkCupid הצליחו ליצור לעצמם קהל קוראים שהעריכו את החברה על כך שהיא לקחה את הנתונים שהיא בכל מקרה אוספת – וניצלה אותם בכדי לתרום חזרה לציבור מידע שאף גורם אחר לא טרח לאסוף או לפרסם.

 לצערנו, הבלוג Oktrends הפסיק את פעולתו בפברואר 2012 בעקבות הרכישה של אתר OkCupid  בידי Match.com, אך כל הפרסומים עדיין נמצאים באתר OkTrends (למעת פוסט אחד בשם "מדוע לעולם אין לשלם לאתר הכרויות באינטרנט" שהורד מהאתר בעקבות עסקת הרכישה).

מכירים בלוגים נוספים שמספקים נתונים מתוך מאגרים פנימיים של חברות? אנחנו רוצים לדעת עליהם!