חזרה לעמוד הקודם

סדרות חדשות – פער דיגיטאלי בישראל ושימוש באינטרנט במסגרת הבחירות המוניציפליות

שבוע שעבר העלנו שתי סדרות נתונים שאסף ד"ר אזי לב-און. הראשונה שנסקור בפוסט הנוכחי עוסקת באימוץ המדיום הדיגיטאלי על ידי אנשים פרטיים בעוד השנייה מתייחסת לשימוש בו על ידי מועמדים בבחירות המוניציפליות.

 פער דיגיטאלי – בין הרצוי למצוי

הסדרה פער דיגיטאלי – נתוני 2008 מביאה ניתוח שערכו  ד"ר אזי לב-און וד"ר סבינה ליסיציה על נתוני הסקר החברתי 2008 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה. הסקר נערך במדינות רבות ברחבי העולם ומכיל שאלות החוזרות על עצמן וחלק נוסף בעל נושא המשתנה משנה לשנה. הסקר של שנת 2008 עסק בניעות חברתי (או מוביליות חברתית), כלומר בשאלות הנוגעות לשינוי סטטוס סוציו-אקונומי של יחידים ומשפחות בין הדורות או לאורך החיים.

תחום הניעות החברתי עוסק בדרך כלל ברמת הכנסה ורווחה אך משתלב לאחרונה עם המחקר החברתי של האינטרנט.  מצד אחד, הרבה מהאינדיקטורים אותם הוא בודק משפיעים על סיכויי השימוש של אנשים ברשת האינטרנט ובכך בחיזוי הפער הדיגיטאלי. מצד שני השימוש ורמת ההתמצאות באינטרנט הופך לאינדיקטור חשוב לחיזוי שינוי במיצוב הסוציו-אקונומי של פרטים בחברה.

במחקר נמצאו פערים באחוזי השימוש באינטרנט בין גברים לנשים (62% לעומת 56%) ובין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית  (64% לעומת 30%). נמצאו גם פערים על סמך מיקום גיאוגרפי, כך למשל קיים פער באחוז השימוש באינטרנט בין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה (63% לעומת 54%). חשוב לציין כי שני הממצאים האחרונים קשורים אחד לשני עקב הפיזור הגיאוגרפי של שתי האוכלוסיות בארץ.

אנחנו באיגוד האינטרנט פועלים בכדי לקדם את השימוש באינטרנט ולנסות לצמצם את הפערים הדיגיטאליים. אם אתם מעוניינים לקורא עוד על הפעילות שלנו כדאי לכם לבדוק את מדור חברה באתר איגוד האינטרנט הישראלי

(לא) כולם נמצאים ברשת

הסדרה שימוש באינטרנט במסגרת הבחירות המוניציפליות 2008 מביא נתונים שאסף ד"ר אזי לב-און במסגרת מחקר שתיעד וניתח את השימוש באתרי האינטרנט שעשו המתמודדים בבחירות המקומיות אשר נערכו בנובמבר 2008. הבחירות כללו כ-156 רשויות בהן השתתפו כ-600 מועמדים. הנתונים נאספו מאתרי האינטרנט של המתמודדים כמו גם מראיונות טלפוניים עם המועמדים ובאי כוחם.

מהמחקר עולה כי ל-191 מבין המתמודדים במגזר היהודי היה אתר אינטרנט (50.1%), לעומת 190 שלא היה להם אתר (49.9%). ממצא זה נבדל בצורה משמעותית מהנתונים במגזר הערבי בו נמצא כי רק ל-8 מתוך 213 מתמודדים היה אתר אינטרנט (לנתונים על המגזר הערבי ראו את הסדרה שימושי אינטרנט בבחירות המוניציפאליות במגזר הערבי-פלסטיני בישראל).

כאשר מביטים על הגורמים המאפשרים לחזות שימוש באינטרנט על יד מעומדים עולה כי  למועמדים חדשים יש נטייה גבוהה יותר להחזיק אתר אינטרנט (54.3%) מאשר למתמודדים מכהנים (37.8%). ייתכן כי הדבר נובע מהרצון של מתמודדים חדשים לפנות לקהל צעיר ולהציג את המועמד כמחובר לשינויים המתרחשים בעולם.

בחינה של תוכן האתרים מעלה כי למעלה מ-80% מהאתרים כללו גלריית תמונות, גרפים, קריקטורות וכדומה, 36.5% מהאתרים כללו קטעי וידאו ורק 21.2% מהאתרים הכילו קטעי שמע (נאומים וג'ינגלים). אי אפשר להסיק על סמך נתונים אלו על מגמות כלליות באינטרנט אבל נראה שאפשר להגיד כי באינטרנט וידאו פופולארי הרבה יותר מאשר שמע. הרי האתרים הפופולאריים הם אתרים המאפשרים לצפות ולשתף קטעי וידאו או תמונות, בעוד האתרים המאפשרים שיתוף קטעי שמע נדחקים במורד סולם הדירוג.