חזרה לעמוד הקודם

סדרות חדשות – אינטרנט בחוק ובמשפט

לאחרונה העלנו למאגר STS שתי סדרות העוסקות בחוק ומשפט הסוקרות מאמרים שכתבו פרופ' ניבה אלקין-קורן ופרופ' מיכאל בירנהק. המאמרים בוחנים את ההופעה של מושג האינטרנט במערכת החוק הישראלית באופן כמותי על ידי מדידת מספר המופעים והקשר השימוש במושג אינטרנט.

כפי שמציינים כותבי המאמרים, האזכורים בחקיקה אינם משקפים בהכרח את היקף השימוש שעשו הרשויות באינטרנט בפועל, אך הם כן מהווים אינדיקטור להיקף והקשר ההטמעה של רשת האינטרנט במערכת החוק בישראל.

האינטרנט השתלב בתהליכי החקיקה של ישראל

הסדרה הראשונה, אינטרנט בחקיקה 1999 עד 2009, מציגה עלייה בהתייחסות לאינטרנט בתהליכי החקיקה בישראל. האזכור המפורש הראשון של האינטרנט בחקיקה הישראלית היה בשנת 1999 (בתקנות חופש המידע) כאשר מנקודה זאת ואילך ניתן לראות עלייה הדרגתית אך קבועה בהתייחסות המחוקק לרשת האינטרנט.

היחס בחוקים החדשים לרשת האינטרנט הוא מגוון. מתוך 280 חיקוקים המאזכרים את המונח "אינטרנט", 118 פרטי חקיקה מתייחסים לאינטרנט כלוח מודעות לפרסום החקיקה ומידע המוזכר בה. עם זאת, המחוקק בישראל אינו רואה את האינטרנט רק כלוח מודעות פאסיבי ומיעד לו תפקיד בהגברת השקיפות השלטונית (ב-51 פרטי חקיקה) וככלי לשיתוף הציבור (35 פרטי חקיקה).

גם בתי המשפט נדרשים לעסוק באינטרנט

הסדרה אינטרנט בפסיקות בתי הדין בישראל מציגה סקירה כמותית של אזכורי רשת האינטרנט בפסקי הדין שנתנו בין השנים 1996 ל-2009. האזכור הראשון למונח אינטרנט נמצא בפסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה בשנת 1997, כשנתיים לפני ההתייחסות הראשונה לרשת בידי המחוקק. אף שבתחילה ההתייחסויות היו בודדות ומנותקות, הרי שמשנת 2004 חלה עלייה משמעותית בהיקף האזכורים וקצב גידולם, כפי שניתן לראות בגרף המצורף.

בגרף המצורף ניתן לראות שתי קפיצות מרכזיות. הקפיצה הראשונה היא בין השנים 2003 ל-2001 בהן עלה היקף האזכורים לכמה עשרות בכל שנה וקפיצה שנייה משנת 2004 ואילך בהן חל גידול בהיקף של מאות אזכורים בשנה. להלן טבלה המכילה את הנתונים כפי שאלו מופיעים במאמר -

לתיאור מילולי וטבלת הנתונים לחצו כאן

ההתייחסות של בתי המשפט לרשת האינטרנט אינה ייחודית לתחום אחד של המשפט ונמצאת בתחום המשפט האזרחי (53% מהאזכורים שנמצאו), בתחום הפלילי (28%), בתחום דיני העבודה (%12) ובתחום הציבורי (7%).

באותה מידה, ההתייחסות לרשת האינטרנט אינה נחלת הפסיקות העקרוניות ונדרשת מבתי המשפט בכלל הנושאים בהם הם עוסקים. ראייה לכך היא התפלגות האזכורים בין הערכאות השונות, כאשר 39% מהתיקים שאזכרו את רשת האינטרנט הגיעו מבית משפט השלום, 30% מבתי המשפט המחוזיים, 11% מבתי הדין האזורי לעבודה ו-9% מבית המשפט העליון.

בנוסף, עולה מהסקירה כי 72.5% מהאזכורים היו אזכור אגבי של רשת האינטרנט ורק 10.4% סווגו כאזכורים המתייחסים לתכונותיה ואופייה של רשת האינטרנט ו-4.3% מפסקי הדין עסקו ברשת האינטרנט במוקד הדיון. דווקא האזכור האגבי יכול להיות אינדיקטור חשוב להטמעת האינטרנט בחיים הציבוריים – כאשר האזכורים הופכים לדבר אגבי ניתן לתהות אם בתי המשפט אינם לוקחים את רשת האינטרנט כעובדה קיימת שאין טעם לדון כל פעם מחדש בתכונות המיוחדות שלה, באותו אופן שלא נצפה לדיון עקרוני על תכונותיו הייחודיות של הטלפון הנייח בכל פסיקה המזכירה אותו.