חזרה לעמוד הקודם

20 שנה לאינטרנט המסחרי – רשמים ממושב הפתיחה בכנס איגוד האינטרנט הישראלי

שבוע שעבר ערכנו באיגוד האינטרנט הישראלי את הכנס השנתי תחת הכותרת "20 שנה לאינטרנט המסחרי". בכנס הציגו דוברים מתחומים שונים נקודת מבט עכשיו על האינטרנט, ההתפתחות ההיסטורית שלו ומגמות עתידיות. מטבע הדברים רבות מהצגות אלו כללו נתונים סטטיסטיים שמעניינים את קוראי הבלוג ומבקרי המאגר ואנו ננסה במידת האפשר להביא את עיקריהן בשבועות הקרובים (בקרוב יועלו קטעי וידאו, תמונות ומצגות מהכנס).

הפוסט הנוכחי יסקור את מושב הפתיחה של הכנס שכלל סקירה עולמית אודות האבולוציה של האינטרנט. המושב כלל מצגת משותפת של שלושה דוברים שעסקו באבולוציה של רשת האינטרנט ברזולוציות שונות:

Lee Rainie (לי רייני) , מנהל מכון המחקר Pew Internet & American Life Project, הציג נתונים ומגמות מתוך עבודת המכון בשנים האחרונות אודות השימוש באינטרנט בארה"ב ובעולם.

ד"ר טל פבל , מנכ"ל Middleeasternet ומומחה לאינטרנט ולטכנולוגית המידע במזרח התיכון ובעולם האיסלאמי, הציג את המצב של רשת האינטרנט במזרח התיכון והמדינות האסלאמיות לאור ההתפתחויות האחרונות באזור.

ניצן הכהן, סגן מנהלת אגף סקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביא נתונים אודות השימוש באינטרנט בישראל.

המושב התנהל בפורמט 4 על 4 – ארבע נושאים בהם מוקצים לכל דובר ארבע דקות להציג את הפרספקטיבה שלו על הנושא הספציפי. להלן נוקדות עיקריות מהמושב בסדר בו הן הופיעו:

חדירה ושימוש ברשת האינטרנט

לי רייני פתח מושב זה בהצגת השימוש באינטרנט ברחבי העולם. רייני חילק את ההתפתחות של הרשת לשלוש מהפכות –

  • מהפכה ראשונה – האינטרנט עצמו – האינטרנט הינו הטכנולוגיה הצרכנית בעלת ההתפשטות המהירה בעולם – נכון להערכות עכשוויות באינטרנט משתמשים 2.4 מיליארד אנשים ברחבי העולם. התפשטות זאת מתקשרת לתהליך כללי של הוזלת והנגשת הרשת – בחמש שנים האחרונות המחיר הממוצע של גישה לאינטרנט צנח ב-30% ברחבי העולם.
  • מהפכה שנייה – מובייל (מכשירים ניידים) – 89% מהאמריקאים משתמשים בטלפונים ניידים ו-51% משתמשים במכשירים חכמים. כיום קיימים בארה"ב כ-321.7 מיליון מכשירים ניידים, יותר ממספר האנשים המתגוררים במדינה. בעולם יש 100 מדינות (בהן ישראל) בהן יש יותר מכשירים ניידים מאשר תושבים ו-7 מדינות בהן יש בממוצע יותר משני מכשירים ניידים לתושב. הערכות הן כי עד אמצע 2014 יהיו יותר מכשירים ניידים מאשר אנשים ברחבי העולם.
  • מהפכה שלישית – רשתות חברתיות59% מהאמריקאים משתמשים באתרי רשתות חברתיות וברחבי העולם יש לפייסבוק מעל מיליארד משתמשים (אם היא הייתה מדינה היא הייתה המדינה השלישית בגודלה בעולם). 67% מהמשתמשים ברחבי העולם משתפים מידע אודות מוסיקה וסרטים, 46% משתפים מידע הנוגע לנושאים קהילתיים, 43% משתפים מידע הנוגע לאירועי ספורט, 34% משתפים מידע בעל גוון פוליטי ו-14% משתפים מידע הנוגע לדת ואומנה.

טל פבל הציג את התפתחות האינטרנט במזרח התיכון בו אחוז החדירה עומד על 36.9% (לא כולל ישראל). פיתוח האינטרנט במזרח התיכון נעשה בעיקר על ידי חברות עסקיות (בניגוד למדינות אחרות בהן הפיתוח הראשוני נעשה על ידי ממשלות) והובל על ידי מדינות המפרץ בעוד האחרונות לפתח את התשתית היו ערב הסעודית וסוריה. באיראן אחוז החדירה עומד על 53.3%, במצרים 35.6% ובמדינות המפרץ מדובר על 71% חדירה.

במקביל לחדירת האינטרנט במדינות אלו נצפה גידול של 2,500% בשימוש בשפה הערבית באינטרנט וברשתות חברתיות. בנוסף, בין יוני 2010 ליוני 2012 נמצא גידול של 300% בשימוש באתר פייסבוק במזרח התיכון. שיעור הצעירים מהווה 70% מהמשתמשים ו- 34% נשים.

ניצן הכהן הציג נתונים מישראל שאוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מנתונים אלו עולה כי בעוד בשנת 2002 69.3% השתמשו במחשב הרי שבשבת 2011 כבר דובר על 95.1% מהאוכלוסייה. השימוש באינטרנט גדל בקרב גברים מ-72.5% בשנת 2002 ל-95.2% ב-2011. בעוד נמצאו פערים בין גברים לנשים פער זה נעלם, אם בשנת 2002 נמצא כי רק 66.1% משתמשות במחשב כיום מדובר על 95.2%.

בנוסף הציג ניצן נתונים על השימוש באינטרנט לפי דתות. מהנתונים עולה כי הגידול החד ביתר נמצא בקרב האוכלוסייה המוסלמית שצמצמה את הפער ביחס לשאר הקבוצות בעשר השנים האחרונות. צמצום פערים נוסף אפשר לראות בחלוקה של האוכלוסייה היהודית לפי מדינת דתיות. מהנתונים עולה כי פערים שהתקיימו בעבר בין חילוניים למסורתיים ודתיים כמעט נעלמו ואפילו בקרב האוכלוסייה החרדית חל שילוש בשימוש ברשת האינטרנט בעשר השנים באחרונות (מכ-20% ב-2002 ל-60% בשנת 2011).

חקיקה

בתחום זה סקר לי רייני את החקיקה בארה"ב ובעיקר את ההערכות מחדש שנעשתה בשנים האחרונות בכדי להתמודד עם קשיי אבטחה, הכניסה של מכשירים ניידים והתאמת התשתית לכמות המכשירים והמידע המועבר ברשת. ברמה הבין לאומית סקר רייני את סכנת ההתפרדות של הרשת לתתי-רשתות מדינתיות וכן את החשש הגובר של משתמשים בנושא הפרטיות והמדיניות בנושא ביטחון לאומי.

ד"ר פבל הציג את המצב המורכב של המזרח התיכון בעקבות האביב הערבי. בסקירתו התייחס ד"ר פבל למנגנונים המפקחים על הגישה לרשת כמו חיוב מפעילי אינטרנט קפה לעקוב ולנהל רישום אודות המשתמשים בהם, יחידת המשטרה המקוונת באירן והגבלת הגישה לאינטרנט על ידי הפעלת פיקוח על מחירי החיבור לאינטרנט וקביעת מחירים גבוהים שאינם נגישים לרוב האוכלוסייה. בצד הטכנולוגי ציין הגבלות ממשלתיות על מהירות החיבור, צנזורה על תכנים וכלים המאפשרים למשתמשים לבקש חסימת אתרים העלולים לפגוע בדת.

ניצן הכהן סקר את תהליך החקיקה הנוגע לרשת האינטרנט בישראל. כאשר ניתן לראות מגמה של התרחבות החקיקה הנוגעת לאינטרנט בשנים האחרונות. שנת 2009 הייתה שנת שיא של חקיקה הנוגעת לאינטרנט בישראל. מבט על תוכן החקיקה מראה כי רוב החקיקה מתייחסת לאינטרנט כערוץ להנגשת מידע ולשקיפות שלטונית והחקיקה בתחום מתייחסת לחובת פרסום ברשת של מידע הנוגע לנושאים שלטוניים.

מסחר מקוון

לי רייני ציין כי כיום האינטרנט לוקח חלק ברוב העסקאות הקיימות אך המסחר אינו המנוע היחיד הדוחף לצמיחה של האינטרנט. עסקים כיום מבינים יותר מתמיד את חשיבות האינטרנט בבניית תדמית ושמירה על קשר עם הלקוחות. אין זה אומר שאין התפתחויות משמעותיות במסחר המקוון – שנת 2012 הייתה השנה הראשונה בה נרשמו עסקות מקוונות בהיקף של מעל טריליון דולר בין עסקים לצרכנים (B2C) ובשנת 2010 תעשיית ה-ICT היוותה 2.4% מהתמ"ג העולמי ו-12% מהמסחר העולמי. המשתמשים אינם רק רוכשים מוצרים דרך האינטרנט אלא רובם משתמשים ברשת (וברשתות חברתיות) בכדי לחקור ולהשוות מוצרים.

ניצן הכהן סקר את המצב בארץ בו ישראלים מורידים תכנים מהאינטרנט בשיעור גבוה בהרבה מאשר ביצוע רכישות ותשלומים. מעל 60% מהישראלים מורדים תכנים מהאינטרנט וכ-40% רוכשים מוצרים או משלמים על חשבונות ברשת. בקרב הרוכשים ניתן לראות פער גדול בין גברים לנשים כאשר הראשונים הרבה יותר פעילים. למרות עלייה כללית בכמות הרוכשים הפער בין נשים לגברים טרם הצטמצם בצורה מלאה (בעוד בשנת 2002 כ-20% מהגברים רכשו מוצרים ביחס לכ-10% מהנשים בשנת 2011 כמעט 45% מהגברים וכ-35% מהנשים ביצעו רכישות מקוונות). בנוסף מנתוני הלשכה עולה כי צרכנים בגילאי 30 עד 39 הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לבצע רכישות מקוונת אך גם כ-20% מהאוכלוסייה בגיל 75 ומעלה מבצעים רכישות מקוונות.

ד"ר פבל הציג נתונים לפיהם 61% ממשתמשי האינטרנט במזרח התיכון בודקים את המוצרים באינטרנט לפני הרכישה. 43% ממשתמשי האינטרנט ביצעו רכישה מקוונת ו-53% מבני ה-35 ומעלה מבצעים רכישות מקוונת באופן תדיר. אמצעי התשלום הנפוץ ביותר הינו כרטיסים נטענים ולאחר מכן כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות ולבסוף PayPal. בנוסף נמצא כי בקרב המשתמשים במזרח התיכון כ-58% ישלמו עד 100 דולר ו-36% ישלמו בין 100 ל-1000 דולר לרכישה. בנוסף הציג פבל אתרי קניות העוסקים במוצרים דתיים ומוצרים מסורתיים לצד גדג'טים מודרניים.

אבטחה

לי רייני הציג נתונים מהעולם (הכוללים את ישראל) המעלים כי כשני שליש מהאוכלוסייה הבוגרת של המשתמשים נפלו קורבן לפשע מקוון וכ-46% מהמשתמשים הבוגרים נפלו קורבן בשנה החולפת לנוזקות, וירוסים, הונאות מקוונות או גניבה. לפי הערכות של חברת סימנטק העלות השנתית של פשע מקוון מסתכמת בכ-110 מיליארד דולר (עם נזק ממוצע של 197$ לקורבן).

כשני שליש מהמשתמשים דיווחו כי ייתכן ואמצעי הכניסה לחשבון הדוא"ל שלהם נחשפו ואחוז דומה לפרטי הכניסה שלהם לרשתות חברתיות וכשליש דיווחו סכנה דומה לפרטי הכניסה שלהם לחשבון הבנק. בנוסף ישנם דיווחים כי 141 חברות חוו פריצה לנתונים שלהם ממקורות סיניים.

ניצן הכהן הציג נתונים אודות החשש מאיומים מקוונים בישראל וחסימת אתרים. כ-89.9% מהנשים שהן אימהות לילדים מסכימות כי יש צורך לחסום אתרים בעוד אצל גברים מדובר על 81% בקרב אבות לילדים. גם הסכמה זאת מתפלגת שונה לפי גיל, מגזר, מידת דתיות ומיקום גיאוגרפי.

ד"ר פבל מיפה את יחסי הכוחות בתקיפות המקוונות שחזינו בהם בתקופה האחרונה הן בצד התוקף (מדינה, ארגון או תוקף בודד) והן בצד הנתקף (כיוון לפגיעה בגורמים פרטיים, ארגונים או פגיעה באתרים לפי השיוך המדינתי). בנוסף הציג ד"ר פבל את סוגי התקיפה שנעשו על רקע תהליכים פוליטיים בין לאומיים ובניהם ניסיונות פגיעה בנכסי מדינה \ תשתית, פגיעה כלכלית והפרעה לסדר היום או פגיעה מוראלית \ השחתה של אתרים.