חזרה לעמוד הקודם

סיכום סדנה – The state of the new media

לפני כשבועיים התארח בארץ לי ראייני, מנהל מכון המחקר Pew Internet. בחסות מאגר STS ערך מר ראייני סדנה מקצועית לעוסקים בתחום מחקר האינטרנט.

את המפגש הנחה ד"ר אזי לב-און, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, והשתתפו בו לי ראייני ומור לביא, מנהל יפעת מחקרי מדיה. מר ראייני הציג את עבודת מכון Pew Internet החל מתהליך איסוף הנתונים, דרך סקירת ממצאים עדכניים לגבי שימושי אינטרנט והשפעותיו, ועד לזיהוי המגמות המקומיות והעולמיות. מור לביא סיפק נתונים על שימושי אינטרנט בישראל והשווה את המגמות המקומיות למפה העולמית. להלן סקירה תמציתית של דבריו של לי רייני, המצגות והסרטונים מתוך האירוע.

The State of the New Media, Lee Rainie

מתודולוגיה – נייחים, ניידים ומקוונים

רוב המחקר של PEW נערך על ידי סקרים טלפונים על מדגם המייצג את אוכלוסיית ארה"ב. רייני התייחס לקושי הגובר בביצוע סקרים טלפוניים, בעיקר בשל הירידה בהיענות לסוקרים טלפונים ומספרים בלתי מזוהים. פן נוסף של הסקר הטלפוני אליו התייחס רייני עוסק בירידה הכללית בשימוש בקווי טלפון נייחים. כיום כמחצית מהשיחות של הסוקרים במכון נערכות למספרים ניידים והמגמה במכון הינה להגדיל את אחוז השיחות למספרים אלו. הפנייה למנויי טלפונים ניידים מאפשרת לסוקרים גישה קלה יותר לבני נוער, קבוצות מיעוט ושכבות סוציו-אקונומיות נמוכות הנוטות להחזיק בטלפון נייד בלבד. בנוסף בסקרי המכון הם פותחים בשאלה האם הנשאל מעדיף לשוחח באנגלית או ספרדית וזאת בכדי לא לפגוע במדגם המייצג.

המכון עורך סקרים אינטרנטיים אך אינו מפרסם את הסטטיסטיקות ממחקרים אלו היות והם אינם יכולים להבטיח כי הנתונים מייצגים את האוכלוסייה הכללית בארה"ב או אפילו את אוכלוסיית משתמשי האינטרנט. סקרים אלו משמשים בעיקר בכדי לקבל תמונה על תתי קבוצות באוכלוסייה (בני נוער, חולים במחלות ספציפיות). סקרים אלו משמשים להשגת כמידע איכותני המאפשר להם לבנות בהמשך הדרך סקרים כמותניים מדויקים יותר. 

תמונת מצב של המחקר עד היום

ראייני פתח את החלק האמפירי בדיון על אופיו של מידע בעידן החדש. ההתפתחות הברורה ביותר הינה הדיגיטציה של המידע אך במקביל לשינוי במדיום חל שינוי במוקדי הייצור של המידע – רוב המידע אינו מיוצר עוד במוקדים ומוסדות אלא על ידי כמות הולכת וגדלה של משתמשים. 

גם אופן הצריכה של מידע השתנתה ואם בעבר נשענו לאחור וצרכנו תוכן בצורה פאסיבית הרי שהיום אנו נשענים קדימה. המשתמשים משתפים ומקשרים מידע עם אחרים ובין אתרים ובדרך הם מבקרים אותו, מרחיבים אותו ומייצרים תוכן חדש המחליף אותו. ראייני הציג שלושה תהליכים המביאים לשינוי יסודי באופי ובזרימה של מידע ודן בחלק מהתוצאות של תהליכים אלו:

המהפכה הראשונה – הפס הרחב

בשנת 2000 46% מהציבור האמריקאי כבר השתמש באינטרנט אך רק ל-4% היה חיבור פס רחב. יחס זה בין משתמשי האינטרנט בעלי חיבור בפס רחב לאלו שאינם התהפך עד שנת 2012 בה השימוש ברשת עלה ל-68% מהאוכלוסייה כאשר ל-65% (מהאוכלוסייה) יש חיבור בפס רחב. 

למרות העלייה בתפוצת השימוש באינטרנט עדיין יש גורמים מרכזיים המשפיעים על השימוש ברשת. מעבר לנתונים הברורים של גיל, הכנסה וחינוך יש בארה"ב השפעה חזקה לשפת האם. תושבים שאינם דוברי אנגלית הם בעלי סיכוי נמוך משאר האוכלוסייה להיות משתמשי אינטרנט. כמו כן יש השפעה למאפיינים כמו מיקום גיאוגרפי (עירוני מול כפרי) המשפיעים על היכולת לקבל גישה רחבת פס ובכך על אופן ורמת השימוש ברשת.

המהפכה השנייה – אינטרנט נייד

כיום ל-89% מהאמריקאים טלפון נייד ול-51% טלפון חכם. במילים אחרות ניתן להגיד כי למחצית מהאוכלוסייה בארה"ב גישה תמידית ומיידית לרשת האינטרנט. גם מהפכה זאת משפיעה על התוכן ומעצבת את הרגלי צריכת המידע. במציאות העכשווית המשתמשים צריכים גישה למידע באופן מתמיד והם משתמשים ביכולת זאת בכדי להתעדכן בזמן אמת בנושאים שמעניינים אותם. תוצר לוואי של מצב זה הינה מה שמכונה FOMO, הפחד לפספס משהו חשוב (Fear Of Missing Out), המביאה אותנו להישאר מעודכנים ושלמור על המכשירים שלנו זמינים.

תהליך אחר הוא חלוקת הקשב – השימוש הגובר באינטרנט זמין יוצר רעש מתמיד המסיח את דעת המשתמשים. במציאות זאת יחידות תוכן מתחרות אחת בשנייה על תשומת הלב של הקוראים ונדרשות להיות יותר קיצוניות בכדי לקבל יחס. עם זאת, חשוב להבין כי יש מקרים בהם משתמשים מצמצמים את הקשב שלהם לנושא יחיד באופן אינטנסיבי. הדוגמה האקוטית ביותר היא בעת התמודדות עם מצב רפואי. במקרים אלו נוטים משתמשים רבים לחקור לעומק נושא או מחלה המשפיעים על הבריאות שלהם או של קרובים אליהם. משתמשים אלו מציפים את עצמם במידע ואף תורמים לו ובכך יוצרים לא רק עומס אלא גם דמוקרטיזציה של התוכן בו מומחים וחובבנים פועלים זה לצד זה.

השפעה נוספת של האינטרנט הנייד הינה השימוש הגובר באפליקציות. השימוש ביישומים משנה את הדרך בה אנחנו צורכים תוכן. כאשר אנחנו צורכים תוכן באינטרנט אנו נוטים לצרוך מידע ממגוון מקורות, להשוות אותו ולהרחיב את הקריאה עליו (מידי פעם). בניגוד לכך, השימוש באפליקציות התוכן מצמצם את המרחב הזה לספק תוכן יחיד או מספר ספקי תוכן מוכרים. תהליך זה מביא לחזרה מסוימת אל ספקי המידע המרכזיים (המזוהים עם המדיה הישנה או גלגולים חדשים שלה) המתחרים ביניהם על אמינות ועדכנות. 

המהפכה השלישית – האינטרנט החברתי

עליית הרשתות החברתיות הביאה לשינוי באופני הצריכה של תוכן כמו גם למיצובם של המשתמשים כיוצרי תוכן. אף שהתפוצה של תוכן אישי אינה רחבה היא משנה את השיח המקוון והוא הפך להיות אישי יותר ודמוקרטי יותר.

מתוך המצגת:

  • כ-69% ממשתמשי האינטרנט בארה"ב משתמשים באתרי רשתות חברתיות. בקרב צעירים בגילאי 18 עד 29 מדובר על 92% בעוד בקרב בני 65+ מדובר על 38%.
  • 59% מהמשתמשים משתפים תמונות או וידאו שלהם.
  • 37% משתתפים באופן פעיל בשרותי דירוג של תוכן (למשל באתרים כמו Reddit).
  • 33% יוצרים תגיות תוכן
  • 30% משתפים יצירות אישיות
  • 26% מפרסמים תגובות לתוכן באתרים או בלוגים ו-14% כותבים בלוג.
  • 18% מבעלי טלפונים חכמים משתפים מיקום ו-74% משתמשים בשירותים מבוססי מיקום.

 תהליך יצירת התוכן ברשתות חברתיות שונה מאוד מהמדיה הישנה. במדיה החברתית לכותבים יש עמדה אותה הם מביעים כאשר הם מפנים לתוכן אחר.אופן ייצור זה משנה את ההקשר של התוכן הנצרך כמו גם את הנושאים המעסיקים את הציבור במדיה החדשה ולפעמים אף מעצב את סדר היום של המדיה הישנה. השפעה נוספת של תהליך מתבטא ביצירת ערוצי הפצת מידע לחדשות מקומיות. הרשתות החברתיות משמשות להפצת מידע ולדיון בנושאים מקומיים או קהילתיים, לגבש עליהם דעה ואף לרכז מאמצים לפעילות פוליטית. דוגמה טובה לכך היא הרשת החברתית טוויטר, שאף שרק 18% מהאמריקאים משתתפים בה, מהווה ערוץ מידע והפצה של מובילי דעה מקבוצות שונות.

תהליך נוסף שיש להביט בו הינו ההשפעה של המדיה החברתית על קבוצות שונות. דוגמה טובה היא ההשפעה של מדיה זאת על קבוצת הגיל השלישי המשתמשת במדיה ומנצלת אותה בכדי ליצור קשר מחודש עם מכרים ישנים ושלמור על קשר עם קשרים קיימים ביותר קלות. 

מצב האומה – מור לביא

במפגש הציג מור לביא תמונת מצב של השימוש באינטרנט בישראל. ההצגה שלו התבצעה בעברית מובאת מטה יחד עם המצגת המכילה נתונים רבים אודות השימוש באינטרנט בישראל ממקורות מגוונים. 

תודה לכל המשתתפים במפגש ותודה מיוחדת לד"ר אזי לב-און שהנחה את המפגש, ולמור לביא ולי רייני שהציגו בו.