נתונים מקוריים – פשעי מחשב ופשעים שנעשו באינטרנט

באוקטובר 2012 הגיש איגוד האינטרנט הישראלי בקשה לקבלת נתונים ממשטרת ישראל במסגרת חוק חופש המידע. מטרת הבקשה הייתה לקבל תמונה רחבה אודות תופעת הפשיעה באינטרנט בשנים האחרונות. הבקשה הכילה שלושה סעיפים מרכזיים עליהם ביקשנו מידע –

• עבירות מחשב
• עבירות "רגילות" שהתבצעו דרך או בעזרת רשת האינטרנט
• שימוש ברשת האינטרנט בתהליך החקירה של עבירות

בכל סעיף ביקשנו מידע דמוגרפי (גיל, מין, מגזר) אודות מבצע העבירה והקורבן כמו גם מידע  לפי שנים (בכדי לבצע השוואות).

בתשובת המשטרה קיבלנו נתונים רק על שני הסעיפים הראשונים.הסעיף השלישי הושמט עקב חוסר יכולתה של המשטרה לספק עליו נתונים מבלי להשקיע כמות משאבים בלתי סבירה. הנתונים שהתקבלו לגבי שני הסעיפים הראשונים הגיעו באופן מבולגן יחסית. כ-78 קבצי אקסל ו-PDF כאשר כל אחד מהקבצים מכיל חיתוך יחיד של הנתונים (למשל, עבירות שבוצעו באינטרנט על ידי גברים, בגירים יהודים בשנת 2008).

סידור זה של הנתונים מקשה על ניתוחם ולעיתים לא אפשר לייצר סיכומי נתונים ממצים. היות ועבירה יכולה להתבצע על ידי יותר מאדם אחד אין דרך לדעת כמה תיקי עבירות לכל עבירה נפתחו בכל שנה. 

אז מה למדנו מהבקשה?

ממצאים עיקריים – עברות מחשב

חוק המחשבים, שחוקק ב-95 מגדיר שורה של עבירות מחשב ביניהן שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב, יצירת פלט כוזב, חדירה לחומר מחשב שלא כדין וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. עד היום לא היה ברור מהו מספר התיקים שנפתחו בעקבות פשעים אלו ומה עלה בגורלם וכעת אנחנו יכולים להתחיל ולהעריך את תפקיד המשטרה בהתמודדות עם עבירות אלו.

עברות מחשב – תיקים

עברות המחשב אינן קשורות ישירות לרשת האינטרנט, אך בעידן הנוכחי רבות מהן מבוצעות דרכו או בעזרתו. כפי שניתן לראות מספר התיקים שנפתחו עולה עם השנים, אם בשנת 2007 נפתחו רק 226 תיקים הרי שבשנת 2011 נפתחו 643. העבירה הנפוצה ביותר הינה חדירה לחומר מחשב וחדירה לחומרי מחשב בכדי לעבור עברה אחרת.

*הנתונים לשנת 2012 הינם עד חודש אוקטובר

עברות מחשב – מאפייני העבריינים

מניתוח הנתונים עולה כי 87.4% מהחשודים בעברות מחשבים הם בגירים (12.6% הם קטינים) ו-90.6% מהחשודים יהודים (9.4% אינם יהודים). לעומת זאת, בקרב הקורבנות חלקם של קטינים גדול יותר ועומד על 17%.  

מעניין לציין כי בעוד הגידול במספר הקורבנות הקטינים גדל בקצב יציב ניתן לראות קפיצה לא מוסברת במספר הקורבנות הבגירים בין השנים 2009 ו-2010. ייתכן ומדובר בתוצר של עליית המודעות לפשעי מחשב או לחלופין הפיכה של פשיעה מסוג זה ליותר נפוצים. יש להתייחס לנתוני הקורבות בחשדנות מסויימת היות לעיתים, למשל במקרה של חדירה לחומר מחשב, זהות הקורבן לא תמיד ברורה. עמימות זהות הקורבן נובעת ממקרים של ריבוי משתמשים במחשב, עבירות הנוגעות למחשבים ציבוריים או שמחשבים המתפקדים כמסוף עבודה או בקרה.

*הנתונים לשנת 2012 הינם עד חודש אוקטובר

עברות מחשב – סגירת תיקים

נראה כי ברוב המקרים (61.1%) בהם יש חשד לעבירה או פשע ממוחשב לא ניתן היה לאתר חשוד או עבריין. סיבות נוספות הן  מחסור בעניין ציבורי (27.6%) או חוסר ראיות (8.1%).

 

*הנתונים לשנת 2012 הינם עד חודש אוקטובר

עברות שמקום ביצעון הינו ברשת האינטרנט

בסעיף זה רוכזו כל העבירות "הרגילות" שבוצעו בתיווך או בעזרת האינטרנט.בכדי להפיק מידע על נתונים אלו ביקשנו מהמשטרה לספק נתונים אודות תיקי חקירה שמקום ביצוע הפשע הוגדר כ-"רשת האינטרנט".

סוג העבירות

העברה הנפוצה ביותר הינה החזקת פרסום תועבה ובו דמות קטין (60 מקרים ב-5 שנים האחרונות) ולאחר מכן מעשה משונה בקטינה עד גיל 14(40 מקרים) ואיומים (32 מקרים). מבט על שכיחות המקרים לאורך השנים אינו חושף מגמה ברורה וקיימת תנודתיות חזקה מאוד בין מספר התיקים \ חשודים לאורך השנים.  

כמות העברות ומאפייני העבריינים

המאפיינים הנפוצים ביותר של חשודים בתיקי חקירה שמקום ביצוע העברה היה האינטרנט הינם זכרים, בוגרים ויהודים. בנוסף ניתן לראות מגמה כללית של עלייה במספר תיקי החקירה המסווגים את מקום ביצוע העברה כרשת האינטרנט (על אף הירידה בשנת 2011).

 

* הנתונים לשנת 2012 אינם כוללים את דצמבר

כמו במקרה של עבירות מחשב, ייתכן כי גם עלייה זאת מוסברת על ידי עליית הפופולאריות של פשיעה מתווכת מחשב ועליית מודעותם של תושבי ישראל לעבירות אלו.

סיכום

הנתונים שבידנו אינם מספיקים בכדי לקבל תמונת מצב אמיתי של פשיעה מתווכת אינטרנט בישראל.

דרוש מחקר עתידי בכדי לבחון את השפעת הפשיעה המקוונת על תושבי המדינה. יש לבצע סקר רחב הבודק חשיפה לפשעים המתווכים על ידי האינטרנט ופשעי מחשב גם כאשר פשעים אלו אינם מדווחים למשטרת ישראל. על מחקרים מסוג זה גם לבחון את ההשפעה של פשעם אלו על החיים בישראל ומידת הנזק שנגרמה מהם הן לאנשים פרטיים והן לעסקים מסחריים.

מחקרים כאלו יאפשרו גם לבחון את יעילות המשטרה בטיפול בעבירות אלו. בכדי לעשות זאת יש להשוות את הנתונים הנוגעים לתיקי חקירה ביחס לממצאים מסקרים רוחביים לבחינת רמת הפשע האמיתית (ולא רק את רמת הדיווח ופתיחת תיקים). ניתוח אפקטיבי יכלול גם נתונים ממערכת בתי המשפט בכדי לבחון כמה מהתיקים שלא נסגרו הביאו להרשעות בפועל.

 

הקבצים שהתקבלו ממשטרת ישראל מופיעים במלואם בסדרת הנתונים פשעי מחשב ופשעים שנעשו באינטרנט. אנו מזמינים ומעודדים כל גורם לעשות שימוש בקבצים לניתוח והפקת נתונים ואנו מקווים לפרס נתונים נוספים על נושא הפשיעה בעתיד.