חזרה לעמוד הקודם

רשת Tor והשימוש בה מישראל

רשת Tor הינה תוכנה חופשית המאפשרת למשתמשי אינטרנט לגלוש בצורה אנונימית. התוכנה מעבירה את תעבורת הרשת דרך רשת חופשית של מתנדבים מרחבי העולם (מעל 3000 צמתים) בכדי להסתיר את פעילות הגולשים מ גורמי מעקב.  לאחרונה העלנו למאגר STS נתונים העוסקים בשימוש ברשת Tor בישראל. אז במה מדובר, מי משתמש בזה והאם זה רלוונטי לישראל?

כמו בצל – איך רשת Tor עובדת?

השימוש במערכת Tor מקשה על גורמים חיצוניים לנתר פעילות גולשים ולזהותם ולכן משמש משתמשים מרחבי העולם כאמצעי לביצוע פעולות באינטרנט ללא חשש ממעקב.

המערכת משתמשת בטכניקה המכונה "Onion Routing" (ניתוב בצל) בה המידע מקורי (הכולל תוכן ויעד) מוצפן מספר פעמים ונשלח בנתיב המורכב מתחנות ממסר שנבחרו באופן רנדומאלי. בכל תחנת ממסר מפוענחת שכבה אחת של הצפנה ובכך נחשפת תחנת הממסר הבאה עד שהחבילה מגיעה לתחנה האחרונה המפענחת את השכבה האחרונה של הצפנה ושולחת אותו ליעד הסופי ללא דרך לדעת מיהו השולח. תהליך זה מאפשר למנוע התערבות בתוכן לאורך הדרך ואף להסתיר את מקור המידע, הגולש.

מתוך: https://www.torproject.org/about/overview.html.en

מי פיתח את זה ומי משתמש בזה?

הגרסה הראשונה של TOR (במקור ראשי תיבות של – "The Onion Router") הוצגה בשנת 2002 ומומנה ברובה על ידי מעבדת המחקר של הצי האמריקאי (בחסות DARPA). אף שהפרויקט המשיך להיתמך על ידי מעבדת הצי עד שנת 2010 שורה של ארגונים נוספים הצטרפו אליו ומשנת 2004 הפך הפרויקט עצמאי וממומן על ידי מגוון רחב של ארגונים (ביניהן ארגון ה-,EFF Human Rights Watch, Google, National Science Foundation, Sida  ועוד).

המערכת עצמה משמשת מגוון עצום של ארגונים ומשתמשים פרטיים הזקוקים להגנה ופרטיות. מסיבה זאת אין רישום מסודר של משתמשים אך אנו יכולים להסיק על השימוש בה מפעילות של משטרים כנגדה. דוגמה טובה לכך היא חסימת השרתים הפומביים של TOR על ידי סין ואירן וניסיונות לחסום את השירות על ידי סוריה, טוניסיה ועוד. מנגד ניתן גם לראות מסמכים המעודדים גורמים כמו שליחים דיפלומטים, אזרחים סורים, פעילי זכויות אדם וחושפי שחיתויות להשתמש במערכת בכדי להגן על התקשורת והפרטיות שלהם מפני גורמים עוינים.

ומה לגבי גורמים עבריינים? זאת שאלה נפוצה מאוד הנשאלת בהקשר של TOR. מנהלי הפרויקט מציינים כי בפני עבריינים עומדים כלים יעילים בהרבה להימנע ממעקב כמו שימוש במכשירים גנובים, גניבת זהות ושימוש ברשתות בוטים. מנהלי הפרויקט גם מציינים כי היתרונות של המערכת לאזרחים שומרי החוק עולים על החסרונות בשימוש בה על ידי עבריינים.

אז מי משתמש ברשת בארץ?

אם קראתם עד כאן אתם כבר יודעים שאין תשובה לשאלה הזאת ואם הייתה אז לא היה טעם במערכת. עם זאת, לאחרונה העלינו סדרת נתונים בשם שימוש ברשת Tor מישראל המציגה נתונים על היקף השימוש בישראל. הנתונים מגיעים מפורטל הנתונים של פרוייקט Tor מרכז נתונים גולמיים, נתונים מעובדים ודו"חות מחקר הנוגעים לרשת.

מהנתונים עולה כי לאורך חודש יוני האחרון היו מחוברים לרשת Tor בממוצע כ-7814 משתמשים מישראל בממוצע כל יום. כפי שאפשר לראות בגרף המצורף נתון זה נשאר יחסית יציב לאורך מספר החודשים האחרונים.

גרף המתאר את הנתונים מאתר Tor Projectנתון נוסף שאפשר למצוא באתר הינו כמות המשתמשים המתחברים לרשת באמצעות "גשרים".  גשרים אלה הינם חיבורים יעודיים שנועדו לעקוף חסימות ברמת ספק האינטרנט או המדינה שנועדו למנוע התחברות לרשת. מסיבה זאת חלק מכתובות ה-IP של הגשרים אינם פומביים ומופצים בצורות שונות למשתמשים ממדינות בהן הגישה לרשת חסומה. בחודש יוני היו מחוברים באופן זה כ-269 משתמשים מישראל בממוצע מידי יום.

גרף המתאר את הנתונים מאתר Tor Project

תחנות הממסר הן הצמתים בהן מוסרות שכבות הצפנה (בתהליך המזכיר קילוף בצל). המעבר המרובה בין הצמתים או תחנות הממסר מאפשר להסתיר ולהקשות אחר זיהוי של מקור המידע והנתיב אותו הוא עובר. תחנות ממסר אלה מופעלות על ידי מתנדבים המתקינים אותן על מחשבים פרטיים (או שרתים) ובכך מאפשרים למשתמשים אחרים לגלוש בביטחה. בחודש ינואר 2013 פעלו מישראל בממוצע כל יום 14 תחנות ממסר וניתן לראות צמיחה לאורך מספר השנים האחרונות בתחנות הממסר הפועלות מישראל.

גרף המתאר את הנתונים מאתר Tor Project